ערך/שאילת צרכים בשבת: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך) |
(הרבה הוספות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
ובבבלי (שבת יב.) הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא כו'. | ובבבלי (שבת יב.) הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא כו'. | ||
== טעם האיסור == | |||
על האיסור להתפלל על החולה ועל כך שאין מתפללים ברכות חול בשמונה עשרה, מבואר במדרש (תנחומא וירא א) שכיון שהוא נזכר בכך הוא מיצר והשבת ניתנה לישראל לקדושה, לעונג ולמנוחה ולא לצער. | |||
וכן כתב רש"י (ספר הפרדס פירוש תפילות) בביאור הא דמתפללים שבע ברכות ולא שמונה עשרה, לפי שהשבת יום מנוחה הוא וצריך להתענג בו דכתיב וקראת לשבת עונג, ובתפילת שמונה עשרה יש דברים שאדם צריך להם ומיצר עליהם, ולפיכך תקנו רז"ל תפילה שאין בה דבר של צער{{הערה|כעין זה כתב רש"י (שבת יב.) שאין מנחמין בשבת משום דמצטער עם המצטערין.}}. | |||
כעין זה כתב הר"ן (שבת ה: מדפי הרי"ף ד"ה אומר) שאינו יכול לבקש רחמים שעל ידי זה יעורר בכי ויצטער. | |||
בקרבן העדה (על הירושלמי שם) פירש שמכלל מצות עונג שבת שיחשוב האדם כאילו כל מלאכתו עשויה, וכששואל צרכיו הרי מראה הפך זה וגם מביא דאגה בלבו. | |||
== ברכת המזון == | == ברכת המזון == | ||
| שורה 12: | שורה 21: | ||
ובראבי"ה (מגילה ב תקצז) כתב שלאו דווקא נקט דלא אטרחוהו משום כבוד שבת שהרי בלאו הכי אסור משום שאסור לאדם לשאול צרכיו בשבת. | ובראבי"ה (מגילה ב תקצז) כתב שלאו דווקא נקט דלא אטרחוהו משום כבוד שבת שהרי בלאו הכי אסור משום שאסור לאדם לשאול צרכיו בשבת. | ||
וכן כתב רש"י (ספר הפרדס פירוש תפילות) שבשבת מתפללין שבע ברכות ולא שמונה עשרה מפני שאסור לו לאדם לתבוע צרכיו בשבת. | |||
== יקום פורקן == | == יקום פורקן == | ||
| שורה 19: | שורה 30: | ||
בפוסקים דנו אם תפילת רבי נחוניא בן הקנה מותרת בשבת כיון שיש בה שאילת צרכיו. ובספר עלת תמיד {{ממ|פל"א אות ט}} הביא מדברי הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/קפח|או"ח סימן קפח]]}} שתפילה על רוחניות אין בה משום שאילת צרכיו בשבת, אך ציין לדברי האור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/ב/פט#ז|ח"ב סימן פט ה"ז]]}} שמשמע מדבריו שאף על רוחניות אסור לבקש בשבת. ובהליכות שלמה {{ממ|תפילה פי"ד הי"א}} ובבית מרדכי {{ממ|או"ח סימן קי ס"ח}} נקטו אף הם להיתר. ובעלת תמיד שם כתב שדבר שרגיל להתפלל בכל יום על רוחניות ודאי שרי, וכן אם הוצרך בשבת לאיזה דבר רוחניות ודאי שרי. | בפוסקים דנו אם תפילת רבי נחוניא בן הקנה מותרת בשבת כיון שיש בה שאילת צרכיו. ובספר עלת תמיד {{ממ|פל"א אות ט}} הביא מדברי הדרישה {{ממ|[[דרישה/אורח חיים/קפח|או"ח סימן קפח]]}} שתפילה על רוחניות אין בה משום שאילת צרכיו בשבת, אך ציין לדברי האור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/ב/פט#ז|ח"ב סימן פט ה"ז]]}} שמשמע מדבריו שאף על רוחניות אסור לבקש בשבת. ובהליכות שלמה {{ממ|תפילה פי"ד הי"א}} ובבית מרדכי {{ממ|או"ח סימן קי ס"ח}} נקטו אף הם להיתר. ובעלת תמיד שם כתב שדבר שרגיל להתפלל בכל יום על רוחניות ודאי שרי, וכן אם הוצרך בשבת לאיזה דבר רוחניות ודאי שרי. | ||
== הקהל == | |||
דעת הרמב"ם (חגיגה פ"ג ה"ז) כדעת הירושלמי (מגילה פ"א ה"ד) שהקהל שחל להיות בשבת נדחה ליום חול לפי שתקיעת החצוצרות והתחינות אינן דוחין את השבת. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה מ־09:53, 22 ביוני 2020
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
שאילת צרכים בשבת
מקור
בירושלמי (שבת טו ג) כתוב: תני אסור לתבוע צרכיו בשבת.
ובבבלי (שבת יב.) הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא כו'.
טעם האיסור
על האיסור להתפלל על החולה ועל כך שאין מתפללים ברכות חול בשמונה עשרה, מבואר במדרש (תנחומא וירא א) שכיון שהוא נזכר בכך הוא מיצר והשבת ניתנה לישראל לקדושה, לעונג ולמנוחה ולא לצער.
וכן כתב רש"י (ספר הפרדס פירוש תפילות) בביאור הא דמתפללים שבע ברכות ולא שמונה עשרה, לפי שהשבת יום מנוחה הוא וצריך להתענג בו דכתיב וקראת לשבת עונג, ובתפילת שמונה עשרה יש דברים שאדם צריך להם ומיצר עליהם, ולפיכך תקנו רז"ל תפילה שאין בה דבר של צער[1].
כעין זה כתב הר"ן (שבת ה: מדפי הרי"ף ד"ה אומר) שאינו יכול לבקש רחמים שעל ידי זה יעורר בכי ויצטער.
בקרבן העדה (על הירושלמי שם) פירש שמכלל מצות עונג שבת שיחשוב האדם כאילו כל מלאכתו עשויה, וכששואל צרכיו הרי מראה הפך זה וגם מביא דאגה בלבו.
ברכת המזון
עוד שם בירושלמי: רבי זעורה שאל לר' חייה בר בא מהו מימר רעינו פרנסינו, אמר ליה טופס ברכות כך הן.
שמונה עשרה
בגמרא בברכות (כא.) והאמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה בען מיניה הני בני בי רב דטעו ומדכרי דחול בשבת מהו שיגמרו ואמר לן גומרין כל אותה ברכה כו' התם גברא בר חיובא הוא ורבנן הוא דלא אטרחוהו משום כבוד שבת כו'.
ובראבי"ה (מגילה ב תקצז) כתב שלאו דווקא נקט דלא אטרחוהו משום כבוד שבת שהרי בלאו הכי אסור משום שאסור לאדם לשאול צרכיו בשבת.
וכן כתב רש"י (ספר הפרדס פירוש תפילות) שבשבת מתפללין שבע ברכות ולא שמונה עשרה מפני שאסור לו לאדם לתבוע צרכיו בשבת.
יקום פורקן
הרמ"א (או"ח רפד ז) כתב ונוהגין לומר יקום פורקן ואין בזה משום איסור תחינה בשבת.
תפילת רבי נחוניא בן הקנה
בפוסקים דנו אם תפילת רבי נחוניא בן הקנה מותרת בשבת כיון שיש בה שאילת צרכיו. ובספר עלת תמיד (פל"א אות ט) הביא מדברי הדרישה (או"ח סימן קפח) שתפילה על רוחניות אין בה משום שאילת צרכיו בשבת, אך ציין לדברי האור זרוע (ח"ב סימן פט ה"ז) שמשמע מדבריו שאף על רוחניות אסור לבקש בשבת. ובהליכות שלמה (תפילה פי"ד הי"א) ובבית מרדכי (או"ח סימן קי ס"ח) נקטו אף הם להיתר. ובעלת תמיד שם כתב שדבר שרגיל להתפלל בכל יום על רוחניות ודאי שרי, וכן אם הוצרך בשבת לאיזה דבר רוחניות ודאי שרי.
הקהל
דעת הרמב"ם (חגיגה פ"ג ה"ז) כדעת הירושלמי (מגילה פ"א ה"ד) שהקהל שחל להיות בשבת נדחה ליום חול לפי שתקיעת החצוצרות והתחינות אינן דוחין את השבת.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
- ↑ כעין זה כתב רש"י (שבת יב.) שאין מנחמין בשבת משום דמצטער עם המצטערין.