הון עשיר/עוקצין/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, תגי <br> ותגי <small> באמצעות AWB) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== ד == | == ד == | ||
'''רבי יהודה אומר''' . אפשר דלא פליג אלא שאומר ענין חדש שלא הזכיר ת"ק, אלא שהוא מענינו שהוא מדבר אף הוא בקליפין, אבל ת"ק לא דבר בקליפין של בצלים בפרט עד שנאמר דר"י קאי עליו ומדאמר אומר דפליג: | '''רבי יהודה אומר'''. אפשר דלא פליג אלא שאומר ענין חדש שלא הזכיר ת"ק, אלא שהוא מענינו שהוא מדבר אף הוא בקליפין, אבל ת"ק לא דבר בקליפין של בצלים בפרט עד שנאמר דר"י קאי עליו ומדאמר אומר דפליג: | ||
'''שלא מירק''' . מ"ש במירק דיומא | '''שלא מירק'''. מ"ש במירק דיומא {{ממ|פ"ג מ"ד}} שייך נמי הכא, כי על ידי גמר החיתוך המוהל שבהם יוצא, כאילו הורק מכלי אל כלי: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''האגוזים שאמנן''' . לשון אומן, דבעי אומנ[ו]ת לנקבם, משא"כ בבצלים: | '''האגוזים שאמנן'''. לשון אומן, דבעי אומנ[ו]ת לנקבם, משא"כ בבצלים: | ||
== ט == | == ט == | ||
'''והטהור יאכל''' . מכלל דהטמא לא יאכל, ורמז רמז לנו דירחק אדם עצמו מלאכול דבר שקבל טומאה, כי אף היא מטמטמת את הלב כמעט כדבר האסור, ובזה נחה הרגשת התי"ט, ובחולין דף קכ"ח גרסי' בטהרתו: | '''והטהור יאכל'''. מכלל דהטמא לא יאכל, ורמז רמז לנו דירחק אדם עצמו מלאכול דבר שקבל טומאה, כי אף היא מטמטמת את הלב כמעט כדבר האסור, ובזה נחה הרגשת התי"ט, ובחולין דף קכ"ח גרסי' בטהרתו: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} |
גרסה אחרונה מ־01:51, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
ד[עריכה]
רבי יהודה אומר. אפשר דלא פליג אלא שאומר ענין חדש שלא הזכיר ת"ק, אלא שהוא מענינו שהוא מדבר אף הוא בקליפין, אבל ת"ק לא דבר בקליפין של בצלים בפרט עד שנאמר דר"י קאי עליו ומדאמר אומר דפליג:
שלא מירק. מ"ש במירק דיומא (פ"ג מ"ד) שייך נמי הכא, כי על ידי גמר החיתוך המוהל שבהם יוצא, כאילו הורק מכלי אל כלי:
ה[עריכה]
האגוזים שאמנן. לשון אומן, דבעי אומנ[ו]ת לנקבם, משא"כ בבצלים:
ט[עריכה]
והטהור יאכל. מכלל דהטמא לא יאכל, ורמז רמז לנו דירחק אדם עצמו מלאכול דבר שקבל טומאה, כי אף היא מטמטמת את הלב כמעט כדבר האסור, ובזה נחה הרגשת התי"ט, ובחולין דף קכ"ח גרסי' בטהרתו:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |