משתמש:עמד/ארגז חול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←אדם וחיים: תקלדה) |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
וזה שאמר הכתוב: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#ה|ויקרא, י"ח, ה']]}}, כי החוקים והמשפטים מתייחסים להאדם ועל ידם יודע ערכו. כי זה שהקב"ה נתן לעמו חוקים ומשפטים והרבה להם תורה ומצוות אות הוא על ערכם וגדולתם. כמו שלילד בעל כשרון נותנים תכנית למודים יותר גדולה מאשר לילד פשוט, כי לפי כשרונותיו הגדולים יכול הוא לקבל את כל הלמודים. כן התורה והמצווה מעידה על ערך האדם. וגם "וחי בהם", כי על ידי המצוות ידע האדם את ערכו ומתוך ערך האדם יבוא להכיר את ערך החיים, כמה יקרים ונעלים הם וגם ידע, כי המצוות באו לרומם ולהעלות ערך החיים. ועל זה אמרו: "ולא שימות בהם" {{ממ|בבלי/יומא/פה/ב|יומא פ"ה, ע"ב]]}}, שלא ימית את עצמו ויקוץ בחיים, כמו שעשו הרבה מחסידי אומות העולם, שהזירו עצמם מבל מנעמי החיים. ותורתנו אמרה, כי הנזיר חוטא הוא, כי חוטא הוא להאנושיות ומשפיל את ערר האדם. שכן כל אמצעי נערך לפי ערך התבלית. וכשהתכלית היא חשובה, גם האמצעים הם רבי ערך. ומכיוון שהחיים הם במעלה עליונה, מובן שגם אמצעי החיים יש להם חשיבות רבה, ומי שמתרחק מאמצעי החיים, אות הוא כי אינו מכיר את החיים ואינו יודע את ערכם, ולכן הוא חוטא. | וזה שאמר הכתוב: "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם" {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יח#ה|ויקרא, י"ח, ה']]}}, כי החוקים והמשפטים מתייחסים להאדם ועל ידם יודע ערכו. כי זה שהקב"ה נתן לעמו חוקים ומשפטים והרבה להם תורה ומצוות אות הוא על ערכם וגדולתם. כמו שלילד בעל כשרון נותנים תכנית למודים יותר גדולה מאשר לילד פשוט, כי לפי כשרונותיו הגדולים יכול הוא לקבל את כל הלמודים. כן התורה והמצווה מעידה על ערך האדם. וגם "וחי בהם", כי על ידי המצוות ידע האדם את ערכו ומתוך ערך האדם יבוא להכיר את ערך החיים, כמה יקרים ונעלים הם וגם ידע, כי המצוות באו לרומם ולהעלות ערך החיים. ועל זה אמרו: "ולא שימות בהם" {{ממ|בבלי/יומא/פה/ב|יומא פ"ה, ע"ב]]}}, שלא ימית את עצמו ויקוץ בחיים, כמו שעשו הרבה מחסידי אומות העולם, שהזירו עצמם מבל מנעמי החיים. ותורתנו אמרה, כי הנזיר חוטא הוא, כי חוטא הוא להאנושיות ומשפיל את ערר האדם. שכן כל אמצעי נערך לפי ערך התבלית. וכשהתכלית היא חשובה, גם האמצעים הם רבי ערך. ומכיוון שהחיים הם במעלה עליונה, מובן שגם אמצעי החיים יש להם חשיבות רבה, ומי שמתרחק מאמצעי החיים, אות הוא כי אינו מכיר את החיים ואינו יודע את ערכם, ולכן הוא חוטא. | ||
'''החיים והזמן'''. עניין זה מובן הוא. אם החיים נערכים בערך רב, בהכרח שגם הזמן יתעלה למדרגה חשובה, כי מה החיים אם לא הזמן? ואלה שהמציאו את הפתגם: "הזמן הוא ממון", לא הבינו עוד את ערך הזמן, כי באמת הזמן הוא חיים. וקרוב לומר, שזוהי כוונת הכתוב: "כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל" {ממ|[[תנ"ך/קהלת/י#יב|קהלת, י, יב]]}}. "מי יודע מה טוב לאדם בחיים", איזוהי הדרך הטובה שיבחר בה האדם בימי חייו, לתת כבוד לחיים, להראות לכל כי הוא יודע מה הם החיים, "מספר ימי חיי הבלו", שכל ימיו יהיו אצלו במספר, מנוים וספורים כולם, היינו שיוציא כל יום ויום לדברים המתקיימים לעד ואף יום אחד לא יצא לבטלה. | '''החיים והזמן'''. עניין זה מובן הוא. אם החיים נערכים בערך רב, בהכרח שגם הזמן יתעלה למדרגה חשובה, כי מה החיים אם לא הזמן? ואלה שהמציאו את הפתגם: "הזמן הוא ממון", לא הבינו עוד את ערך הזמן, כי באמת הזמן הוא חיים. וקרוב לומר, שזוהי כוונת הכתוב: "כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל" {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/י#יב|קהלת, י, יב]]}}. "מי יודע מה טוב לאדם בחיים", איזוהי הדרך הטובה שיבחר בה האדם בימי חייו, לתת כבוד לחיים, להראות לכל כי הוא יודע מה הם החיים, "מספר ימי חיי הבלו", שכל ימיו יהיו אצלו במספר, מנוים וספורים כולם, היינו שיוציא כל יום ויום לדברים המתקיימים לעד ואף יום אחד לא יצא לבטלה. | ||
'''הזמן והפעולות'''. אם יש ערך רב להזמן, הרי זה רק משום שיש ערך גדול להפעולות הנעשות בזמן. כי לולא זאת מהו ערך הזמן? הרי הזמן בעצמו הוא דבר שאין בו ממש. וכמו אם אדם הממציא מכונות גדולות וחדשות ומרוויח סכום עצום בכל יום ויום יאמר: אין בידי להוציא זמני, כי זמני יקר לי מאד, כוונתו היא, שהוא עושה בזמן פעוטות יקרות ונעלות. לא כן פועל פשוט המרוויח דבר מועט ליום, או יושב בטל, הוא אינו יכול לאמר: זמני יקר לי מאד, בי הזמן נערך רק לפי ערך הפעולות. | '''הזמן והפעולות'''. אם יש ערך רב להזמן, הרי זה רק משום שיש ערך גדול להפעולות הנעשות בזמן. כי לולא זאת מהו ערך הזמן? הרי הזמן בעצמו הוא דבר שאין בו ממש. וכמו אם אדם הממציא מכונות גדולות וחדשות ומרוויח סכום עצום בכל יום ויום יאמר: אין בידי להוציא זמני, כי זמני יקר לי מאד, כוונתו היא, שהוא עושה בזמן פעוטות יקרות ונעלות. לא כן פועל פשוט המרוויח דבר מועט ליום, או יושב בטל, הוא אינו יכול לאמר: זמני יקר לי מאד, בי הזמן נערך רק לפי ערך הפעולות. | ||