ביאור הגר"א/אורח חיים/תכט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | |||
''' | '''ס"א שואלין כו'.''' עיין רש"י בסוכה ט' א' ד"ה בש"א כו' ובב"ק קי"ג א' ד"ה בריגלא כו' ובסנהדרין ז' ב' ד"ה בשבתא כו' ובברכות ל' א' ד"ה שבתא כו' ותוס' דמגילה ד' א' ר"ה מאי כו' וכמ"ש בבכורות נ"ח א' וע' תוס' שם נ"ז ב' ד"ה בפרוס כו' וי"ל דלעולם אין יום כו' ואע"ג דבפ"ק דע"א אמרינן משום קרבן פסח ה"ה משום קרבנות חגיגה כמ"ש תוס' דבכורות הנ"ל ואף האידנא כמ"ש תוס' דע"ג שם. וראיה דלאו דוקא קרבן פשח דאמרינן במגילה כ"ט ב' כמאן דלא כרשב"ג כו' ומתחילים מיום הפורים כמ"ש בפ"ק דסנהדרין וכמ"ש תוס' דבכורות הנ"ל ומ"מ בעצרת א"צ כמ"ש בספ"ב דברכות וע' רש"י שם ד"ה שבחא כו' ותוס' ד"ה תרי כו' וכן אמרינן בב"מ פ"ו א' איכא כו' וכמ"ד בבכורות שם בא' בסיון איידי דלא נפישי כו' ומ"מ מא' בסיון יש להקדים וז"ש במגילה שם מאי אריא כו' ומ' אף בעצרת והיינו לכ"א כדאית ליה ובירושלמי בפ"ק דפסחים שואלין בהלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג בבית וועד קודם ל' יום אלא דשם כת"ק: | ||
'''ומנהג כו' חטים.''' ירושלמי פ"א דב"ב שנים עשר חדש לחיטי דפסחא בין לישא בין ליתן: | |||
== ב == | |||
'''ס"ב אין נופלין כו'.''' מ"ס פ' בתרא אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן. והכלל כל יום שא"א תחנון א"א צ"ה ולא צו"ץ וכ"ש הספד שצ"ה אין אסור רק משום הספד וע"ל סי' רצ"ב ס"ב וסי' ת"כ ס"ב וכ"ז ממנהגא אבל מדינא דגמ' הכל מותר דהא הן מימים הכתובים במגילת תענית ועיין תוס' דר"ה י"ט ב' ד"ה מימות כו': | |||
'''ואין מתענין כו'.''' שם ואין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות מתענין בע"פ והצנועין כו' והתלמידים מתענין בו ב' וה' כו' בד"א בצנעה אבל להזכיר בציבור אסור עד שיעבור ניסן: | |||
''' | '''ונהגו כו'.''' ואף במ"ס לא התיר בצנעה אלא התלמידים ב' וה' ובימיהם היה תענית' קבוע כמ"ש בסי' תק"פ ס"ג יש מי שאומר כו': | ||
''' | '''וא"א מזמור לתודה.''' עיין פ"ק דפסחים ופ"ב די"ט אין מביאין כו': | ||
'''ונוהגין להרבות כו'.''' אבל מותר להתענות כמ"ש בספ"ב דתענית שבתות וי"ט כו' ושם ה"נ לא נצרכה כו' ובחגיגה י"ח א' מעשה כו' מפני כו' הא לא"ה מותר להתענות: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה מ־10:03, 27 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
א
ס"א שואלין כו'. עיין רש"י בסוכה ט' א' ד"ה בש"א כו' ובב"ק קי"ג א' ד"ה בריגלא כו' ובסנהדרין ז' ב' ד"ה בשבתא כו' ובברכות ל' א' ד"ה שבתא כו' ותוס' דמגילה ד' א' ר"ה מאי כו' וכמ"ש בבכורות נ"ח א' וע' תוס' שם נ"ז ב' ד"ה בפרוס כו' וי"ל דלעולם אין יום כו' ואע"ג דבפ"ק דע"א אמרינן משום קרבן פסח ה"ה משום קרבנות חגיגה כמ"ש תוס' דבכורות הנ"ל ואף האידנא כמ"ש תוס' דע"ג שם. וראיה דלאו דוקא קרבן פשח דאמרינן במגילה כ"ט ב' כמאן דלא כרשב"ג כו' ומתחילים מיום הפורים כמ"ש בפ"ק דסנהדרין וכמ"ש תוס' דבכורות הנ"ל ומ"מ בעצרת א"צ כמ"ש בספ"ב דברכות וע' רש"י שם ד"ה שבחא כו' ותוס' ד"ה תרי כו' וכן אמרינן בב"מ פ"ו א' איכא כו' וכמ"ד בבכורות שם בא' בסיון איידי דלא נפישי כו' ומ"מ מא' בסיון יש להקדים וז"ש במגילה שם מאי אריא כו' ומ' אף בעצרת והיינו לכ"א כדאית ליה ובירושלמי בפ"ק דפסחים שואלין בהלכות פסח בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג בבית וועד קודם ל' יום אלא דשם כת"ק:
ומנהג כו' חטים. ירושלמי פ"א דב"ב שנים עשר חדש לחיטי דפסחא בין לישא בין ליתן:
ב
ס"ב אין נופלין כו'. מ"ס פ' בתרא אין אומרים תחנונים כל ימי ניסן. והכלל כל יום שא"א תחנון א"א צ"ה ולא צו"ץ וכ"ש הספד שצ"ה אין אסור רק משום הספד וע"ל סי' רצ"ב ס"ב וסי' ת"כ ס"ב וכ"ז ממנהגא אבל מדינא דגמ' הכל מותר דהא הן מימים הכתובים במגילת תענית ועיין תוס' דר"ה י"ט ב' ד"ה מימות כו':
ואין מתענין כו'. שם ואין מתענין עד שיעבור ניסן אלא הבכורות מתענין בע"פ והצנועין כו' והתלמידים מתענין בו ב' וה' כו' בד"א בצנעה אבל להזכיר בציבור אסור עד שיעבור ניסן:
ונהגו כו'. ואף במ"ס לא התיר בצנעה אלא התלמידים ב' וה' ובימיהם היה תענית' קבוע כמ"ש בסי' תק"פ ס"ג יש מי שאומר כו':
וא"א מזמור לתודה. עיין פ"ק דפסחים ופ"ב די"ט אין מביאין כו':
ונוהגין להרבות כו'. אבל מותר להתענות כמ"ש בספ"ב דתענית שבתות וי"ט כו' ושם ה"נ לא נצרכה כו' ובחגיגה י"ח א' מעשה כו' מפני כו' הא לא"ה מותר להתענות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |