גליוני הש"ס/בבא מציעא/ה/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (שיפור) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{מרכז|'''דף ה' ע"ב'''}} | {{מרכז|'''דף ה' ע"ב'''}} | ||
'''{{עוגן1|ותקנתא}} לתקנתא לא עבדי'.''' נ"ב דוגמתו ירושלמי סוכה פ"ג הי"א ויש תקנה אחר התקנה וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"ד ד"ה עוד טעם אחר יש לי כו' | '''{{עוגן1|ותקנתא}} לתקנתא לא עבדי'.''' נ"ב דוגמתו ירושלמי סוכה פ"ג הי"א ויש תקנה אחר התקנה וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"ד ד"ה עוד טעם אחר יש לי כו' ועיין שו"ת חכם צבי סי' קע"ז ועיין שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ב' ד"ה ובר מן דין כו': | ||
'''{{עוגן1|שבועה}} זו תקנת חכמים היא.''' נ"ב כהאי לישנא לקמן נ"ח א' ופ"ג א' ושם פ"ג א' הוא ג"כ מימרא דר' יוחנן כמו כאן: | '''{{עוגן1|שבועה}} זו תקנת חכמים היא.''' נ"ב כהאי לישנא לקמן נ"ח א' ופ"ג א' ושם פ"ג א' הוא ג"כ מימרא דר' יוחנן כמו כאן: | ||
'''{{עוגן1|מיגו}} דחשיד אממונא חשוד נמי אשבועתא.''' נ"ב | '''{{עוגן1|מיגו}} דחשיד אממונא חשוד נמי אשבועתא.''' נ"ב עיין שו"ת חיים שאל [[חיים שאל/א/עד#כט|[ח"א] סי' ע"ד אות כ"ט]] אי גם החשוד על גזל עכו"ם חשוד אשבועתא וכן אי פסול לעדות וע"ע שם ח"ב סי' ל"ח אות ה' ועיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קכ"ח דה"נ אמרי' להיפוך דמאן דחשוד אשבועה חשוד אממונא ע"ש: | ||
'''{{עוגן1|והוה}} ידע.''' נ"ב | '''{{עוגן1|והוה}} ידע.''' נ"ב עיין שו"ת מהר"ם לובלין סי' פ"א: | ||
'''{{עוגן1|בלא}} דמי משמע להו.''' נ"ב | '''{{עוגן1|בלא}} דמי משמע להו.''' נ"ב עיין ספר קרבן חגיגה סי' מ' ומש"ש ולענ"ד אין הקושי קושי כלל דלפי דאינשי כפי טעותם כו' קדמו בזה התשב"ץ בהקדמת הזוהר הרקיע בשורש א' ד"ה המין הב' עש"ה שרמז לזה בקצרה ועיין עוד שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו וע"ש שכ' עוד דה"ה במקום דקיל להו לאינשי עדות שקר וטועים דרק לישבע לשקר הוא דאסור יש לדון ג"כ לפי טעותם וצריך להשביע העדים אף דמעיקר הדין עדות שקר הוא לאו כשבועת שקר והחשוד על עדות שקר חשוד גם על השבועה ע"ש ומ"ש דחשוד על עדות שקר חשוד על השבועה יל"ע בזה ואכ"מ: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־02:55, 2 באוקטובר 2024
ותקנתא לתקנתא לא עבדי'. נ"ב דוגמתו ירושלמי סוכה פ"ג הי"א ויש תקנה אחר התקנה וע"ע שו"ת מהר"ם פדוואה סי' נ"ד ד"ה עוד טעם אחר יש לי כו' ועיין שו"ת חכם צבי סי' קע"ז ועיין שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ב' ד"ה ובר מן דין כו':
שבועה זו תקנת חכמים היא. נ"ב כהאי לישנא לקמן נ"ח א' ופ"ג א' ושם פ"ג א' הוא ג"כ מימרא דר' יוחנן כמו כאן:
מיגו דחשיד אממונא חשוד נמי אשבועתא. נ"ב עיין שו"ת חיים שאל [ח"א] סי' ע"ד אות כ"ט אי גם החשוד על גזל עכו"ם חשוד אשבועתא וכן אי פסול לעדות וע"ע שם ח"ב סי' ל"ח אות ה' ועיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' קכ"ח דה"נ אמרי' להיפוך דמאן דחשוד אשבועה חשוד אממונא ע"ש:
והוה ידע. נ"ב עיין שו"ת מהר"ם לובלין סי' פ"א:
בלא דמי משמע להו. נ"ב עיין ספר קרבן חגיגה סי' מ' ומש"ש ולענ"ד אין הקושי קושי כלל דלפי דאינשי כפי טעותם כו' קדמו בזה התשב"ץ בהקדמת הזוהר הרקיע בשורש א' ד"ה המין הב' עש"ה שרמז לזה בקצרה ועיין עוד שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ט"ו וע"ש שכ' עוד דה"ה במקום דקיל להו לאינשי עדות שקר וטועים דרק לישבע לשקר הוא דאסור יש לדון ג"כ לפי טעותם וצריך להשביע העדים אף דמעיקר הדין עדות שקר הוא לאו כשבועת שקר והחשוד על עדות שקר חשוד גם על השבועה ע"ש ומ"ש דחשוד על עדות שקר חשוד על השבועה יל"ע בזה ואכ"מ:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |