שו"ת מבי"ט/א/נו: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאה אוטומטית מתוך דיקטה + התאמה ראשונית) |
מ (הסרת תבנית שנוספה בטעות (נבדק טכנית) (דרך JWB)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
'''<big>גם</big>''' מה שכתב החכם הר' יצחק הכהן יצ"ו ראיתי מה שהאריך בתת טעם בענין החובות המאוחרים שיצטרפו למחצית הנכסים שתטול האשה כפי תקנת טולטילא הנה הרא"ש ז"ל פי' הדבר על תקנו שהתקנ' ההיא היא במקום גביית הכתובה ולכך נוטלת חצי כל הנכסים קודם פריעת החובות ועל מה שהביא ראיה לדברי הרא"ש ז"ל שהחובות נכללים בכלל הנכסים לשתטול מחציתם ממה שאמרו ב"ח נעש' מותר לכתובה וכו' אינה ראיה כלל כי התם היינו משום דאית' ליורשים זכות בהאי מותר דעבדי ביה מצוה שפורעין חוב אביהן והוא בחלק שלהן וכדכתב רש"י ז"ל ואין ענינו למה שכתב הרא"ש ז"ל שלא יצא לו אלא מסברא כמו שכתב הר"מ ז"ל בקיצורו בחזה התנופה עוד כתב שאם יבואו לדון ולערער יורשי הבעל והאשה על צרכי הקבורה בין כך ובין כך אולי יתבזה המת והויא כההיא דנהרדעי וכו' ואני אומר אין כאן שום ערעור קודם קבורה כי הנכסים הם ליורשים ובחזקתם ולא תוכל היא לערער כי הדבר תלוי בדעת היורשים אם ירצו יתנו לה כתובתה ואם לא יתנו אלא חצי הנכסים אז יעמדו בדין על הוצא' הקבורה כתוב עוד שנכלל ג"כ בתקנה שאם היה לה על בעלה חוב אחר זולת הכתוב' יוסר מכלל הממון והשאר יחלוקו ואני אומר כי לא נכלל ולא נדמו ענין חובת' בתקנה זו אלא טעם אח' יש בו שהחו' שלה הוא כחו' של אחרי' שנשתעבד' היא להם כיון שאם לא תפרע תפסי' והחובו' שנשתעבדי' היא ג"כ אם לא יפרע' תפרעם בכתובתה עוד כתב על מה שהקדיש הנפטר שילקח מחלק היורש ואמר גם מה שהקדיש דינו שיהיה ממחצית היורשי' וכו' וחוזר גם זה על הע' סולטאני שכתב למעלה מזה שתפרע מכלל הממון ואם כן גם זה אינו מרבה כדומה לו ואין דינו שיהיה אלא מכלל הממון כיון שיש במחצית הנשאר יותר מהשבעי' אוקיות והתנאי הזה לבחירתה אם תרצה תקח מחצית הנכסים או ע' אוקיות הפך תקנת טוליטולה שהוא לבחירת היורשים עוד כתב על ענין האומדנא מן הדברים שדבר והשיבו לו בענין גביית הכתובה קודם נתינ' הגט שאומדן דעתה בכי הא מילתא להוציא מכלל דבר המפורש שאנו רואים שמגרשה והוא משועבד לכתובתה לאו כלום הוא ואני אומר כי דבר המפורש הוא שעל תנאי הכתוב בכתוב' הוא שגרשה כיון ששני התנאים כתובים בכתובה כתב עוד כי כל הני דאמרן דאומדנא מהני בהו כי מעיינת משכחת להו שהאומדנא דמוכ' מסייעת אותם החזקה וכו' והנה בזה יצאה שגגה מלפניו ברהטא דבלא עיון רב אשכחנא איפכא דאומדנא דמוכח מהניא אפילו להוציא מה שאינו מוחזק בידו דההיא דשמע שמת בנו וכו' וההיא דמברחת וכו' איירי אפילו החזיקו המקבלים במתנה ומפקי לה מיניהו בהאי אומדנ' כדמשמע התם בדוכתי' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות זכי' ומתנ' דאין המקבל מחזיר פירות ומילתא דפשיטא היא עוד כתב ואם יאמר אומר דשאני התם דזמן ממילא קאתי וכו' אני אומר דלא ידענא מאי קאמר ולא הבנתי דבריו ע"כ עוד כתב על מה שחלקתי בין נדון דידן לתשובת הרא"ש ז"ל דהתם איפשר שגירש סמוך למיתה בלי תנאי שזה דבר לא יעלה על הדעת כי מי יעשה כדבר הזה הזר ומי ישמע לדבר הזה וכו' והפליג בדברים על זה ואישתמיטתה הא דאמרינן פרק אי זהו נשך ההוא ש"מ דכתב גט לדביתהו איתנא וכו' משמע דגט ש"מ נמי עיקר אעג"ב דהוי בלי תנאי אם מתי והרא"ש ז"ל לא כתב אלא שגרש אשתו סמוך למיתה ולא הזכיר על תנאי ולקיים דבר אמת הארכתי כהשיב על כל דבר המשיבין נאם הצעיר משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו: | '''<big>גם</big>''' מה שכתב החכם הר' יצחק הכהן יצ"ו ראיתי מה שהאריך בתת טעם בענין החובות המאוחרים שיצטרפו למחצית הנכסים שתטול האשה כפי תקנת טולטילא הנה הרא"ש ז"ל פי' הדבר על תקנו שהתקנ' ההיא היא במקום גביית הכתובה ולכך נוטלת חצי כל הנכסים קודם פריעת החובות ועל מה שהביא ראיה לדברי הרא"ש ז"ל שהחובות נכללים בכלל הנכסים לשתטול מחציתם ממה שאמרו ב"ח נעש' מותר לכתובה וכו' אינה ראיה כלל כי התם היינו משום דאית' ליורשים זכות בהאי מותר דעבדי ביה מצוה שפורעין חוב אביהן והוא בחלק שלהן וכדכתב רש"י ז"ל ואין ענינו למה שכתב הרא"ש ז"ל שלא יצא לו אלא מסברא כמו שכתב הר"מ ז"ל בקיצורו בחזה התנופה עוד כתב שאם יבואו לדון ולערער יורשי הבעל והאשה על צרכי הקבורה בין כך ובין כך אולי יתבזה המת והויא כההיא דנהרדעי וכו' ואני אומר אין כאן שום ערעור קודם קבורה כי הנכסים הם ליורשים ובחזקתם ולא תוכל היא לערער כי הדבר תלוי בדעת היורשים אם ירצו יתנו לה כתובתה ואם לא יתנו אלא חצי הנכסים אז יעמדו בדין על הוצא' הקבורה כתוב עוד שנכלל ג"כ בתקנה שאם היה לה על בעלה חוב אחר זולת הכתוב' יוסר מכלל הממון והשאר יחלוקו ואני אומר כי לא נכלל ולא נדמו ענין חובת' בתקנה זו אלא טעם אח' יש בו שהחו' שלה הוא כחו' של אחרי' שנשתעבד' היא להם כיון שאם לא תפרע תפסי' והחובו' שנשתעבדי' היא ג"כ אם לא יפרע' תפרעם בכתובתה עוד כתב על מה שהקדיש הנפטר שילקח מחלק היורש ואמר גם מה שהקדיש דינו שיהיה ממחצית היורשי' וכו' וחוזר גם זה על הע' סולטאני שכתב למעלה מזה שתפרע מכלל הממון ואם כן גם זה אינו מרבה כדומה לו ואין דינו שיהיה אלא מכלל הממון כיון שיש במחצית הנשאר יותר מהשבעי' אוקיות והתנאי הזה לבחירתה אם תרצה תקח מחצית הנכסים או ע' אוקיות הפך תקנת טוליטולה שהוא לבחירת היורשים עוד כתב על ענין האומדנא מן הדברים שדבר והשיבו לו בענין גביית הכתובה קודם נתינ' הגט שאומדן דעתה בכי הא מילתא להוציא מכלל דבר המפורש שאנו רואים שמגרשה והוא משועבד לכתובתה לאו כלום הוא ואני אומר כי דבר המפורש הוא שעל תנאי הכתוב בכתוב' הוא שגרשה כיון ששני התנאים כתובים בכתובה כתב עוד כי כל הני דאמרן דאומדנא מהני בהו כי מעיינת משכחת להו שהאומדנא דמוכ' מסייעת אותם החזקה וכו' והנה בזה יצאה שגגה מלפניו ברהטא דבלא עיון רב אשכחנא איפכא דאומדנא דמוכח מהניא אפילו להוציא מה שאינו מוחזק בידו דההיא דשמע שמת בנו וכו' וההיא דמברחת וכו' איירי אפילו החזיקו המקבלים במתנה ומפקי לה מיניהו בהאי אומדנ' כדמשמע התם בדוכתי' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות זכי' ומתנ' דאין המקבל מחזיר פירות ומילתא דפשיטא היא עוד כתב ואם יאמר אומר דשאני התם דזמן ממילא קאתי וכו' אני אומר דלא ידענא מאי קאמר ולא הבנתי דבריו ע"כ עוד כתב על מה שחלקתי בין נדון דידן לתשובת הרא"ש ז"ל דהתם איפשר שגירש סמוך למיתה בלי תנאי שזה דבר לא יעלה על הדעת כי מי יעשה כדבר הזה הזר ומי ישמע לדבר הזה וכו' והפליג בדברים על זה ואישתמיטתה הא דאמרינן פרק אי זהו נשך ההוא ש"מ דכתב גט לדביתהו איתנא וכו' משמע דגט ש"מ נמי עיקר אעג"ב דהוי בלי תנאי אם מתי והרא"ש ז"ל לא כתב אלא שגרש אשתו סמוך למיתה ולא הזכיר על תנאי ולקיים דבר אמת הארכתי כהשיב על כל דבר המשיבין נאם הצעיר משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו: | ||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־19:49, 31 במאי 2023
|
< הקודם · הבא > |
גם מה שכתב החכם הר' יצחק הכהן יצ"ו ראיתי מה שהאריך בתת טעם בענין החובות המאוחרים שיצטרפו למחצית הנכסים שתטול האשה כפי תקנת טולטילא הנה הרא"ש ז"ל פי' הדבר על תקנו שהתקנ' ההיא היא במקום גביית הכתובה ולכך נוטלת חצי כל הנכסים קודם פריעת החובות ועל מה שהביא ראיה לדברי הרא"ש ז"ל שהחובות נכללים בכלל הנכסים לשתטול מחציתם ממה שאמרו ב"ח נעש' מותר לכתובה וכו' אינה ראיה כלל כי התם היינו משום דאית' ליורשים זכות בהאי מותר דעבדי ביה מצוה שפורעין חוב אביהן והוא בחלק שלהן וכדכתב רש"י ז"ל ואין ענינו למה שכתב הרא"ש ז"ל שלא יצא לו אלא מסברא כמו שכתב הר"מ ז"ל בקיצורו בחזה התנופה עוד כתב שאם יבואו לדון ולערער יורשי הבעל והאשה על צרכי הקבורה בין כך ובין כך אולי יתבזה המת והויא כההיא דנהרדעי וכו' ואני אומר אין כאן שום ערעור קודם קבורה כי הנכסים הם ליורשים ובחזקתם ולא תוכל היא לערער כי הדבר תלוי בדעת היורשים אם ירצו יתנו לה כתובתה ואם לא יתנו אלא חצי הנכסים אז יעמדו בדין על הוצא' הקבורה כתוב עוד שנכלל ג"כ בתקנה שאם היה לה על בעלה חוב אחר זולת הכתוב' יוסר מכלל הממון והשאר יחלוקו ואני אומר כי לא נכלל ולא נדמו ענין חובת' בתקנה זו אלא טעם אח' יש בו שהחו' שלה הוא כחו' של אחרי' שנשתעבד' היא להם כיון שאם לא תפרע תפסי' והחובו' שנשתעבדי' היא ג"כ אם לא יפרע' תפרעם בכתובתה עוד כתב על מה שהקדיש הנפטר שילקח מחלק היורש ואמר גם מה שהקדיש דינו שיהיה ממחצית היורשי' וכו' וחוזר גם זה על הע' סולטאני שכתב למעלה מזה שתפרע מכלל הממון ואם כן גם זה אינו מרבה כדומה לו ואין דינו שיהיה אלא מכלל הממון כיון שיש במחצית הנשאר יותר מהשבעי' אוקיות והתנאי הזה לבחירתה אם תרצה תקח מחצית הנכסים או ע' אוקיות הפך תקנת טוליטולה שהוא לבחירת היורשים עוד כתב על ענין האומדנא מן הדברים שדבר והשיבו לו בענין גביית הכתובה קודם נתינ' הגט שאומדן דעתה בכי הא מילתא להוציא מכלל דבר המפורש שאנו רואים שמגרשה והוא משועבד לכתובתה לאו כלום הוא ואני אומר כי דבר המפורש הוא שעל תנאי הכתוב בכתוב' הוא שגרשה כיון ששני התנאים כתובים בכתובה כתב עוד כי כל הני דאמרן דאומדנא מהני בהו כי מעיינת משכחת להו שהאומדנא דמוכ' מסייעת אותם החזקה וכו' והנה בזה יצאה שגגה מלפניו ברהטא דבלא עיון רב אשכחנא איפכא דאומדנא דמוכח מהניא אפילו להוציא מה שאינו מוחזק בידו דההיא דשמע שמת בנו וכו' וההיא דמברחת וכו' איירי אפילו החזיקו המקבלים במתנה ומפקי לה מיניהו בהאי אומדנ' כדמשמע התם בדוכתי' וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל פ"ו מהלכות זכי' ומתנ' דאין המקבל מחזיר פירות ומילתא דפשיטא היא עוד כתב ואם יאמר אומר דשאני התם דזמן ממילא קאתי וכו' אני אומר דלא ידענא מאי קאמר ולא הבנתי דבריו ע"כ עוד כתב על מה שחלקתי בין נדון דידן לתשובת הרא"ש ז"ל דהתם איפשר שגירש סמוך למיתה בלי תנאי שזה דבר לא יעלה על הדעת כי מי יעשה כדבר הזה הזר ומי ישמע לדבר הזה וכו' והפליג בדברים על זה ואישתמיטתה הא דאמרינן פרק אי זהו נשך ההוא ש"מ דכתב גט לדביתהו איתנא וכו' משמע דגט ש"מ נמי עיקר אעג"ב דהוי בלי תנאי אם מתי והרא"ש ז"ל לא כתב אלא שגרש אשתו סמוך למיתה ולא הזכיר על תנאי ולקיים דבר אמת הארכתי כהשיב על כל דבר המשיבין נאם הצעיר משה ב"ר יוסף זלה"ה מטראני יצ"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |