שערי תשובה/ב/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
(הערת\) |
(←top) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
ב) '''הדרך הראשון''', כאשר תמצאנה את האיש צרות{{הערה| בקונטרס ואשפוך נפשי {{ממ|עמוד נג}} העיר מדוע השמיט רבינו כשרואה צרות פוגעות בחבירו, שיש לו להתעורר מהם. והחפץ חיים במאמר 'מה לך נרדם' האריך בגודל החיוב להתעורר כשרואה צרות פוגעות בחבירו. כך גם החובת הלבבות {{ממ|שער התשובה פ"ו}} מנה בהדרכים המחייבים את האדם להתעורר בתשובה, והזכיר באופן השלישי כשהוא רואה... חוזק עונשו למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו וכו'. ואח"כ באופן הרביעי מנה בבוא עונש הבורא עליו בעצמו.}}. ישיב אל לבו ויאמר אין זה כי אם דרכיו ומעלליו אשר עשו אלה לו וחטאיו עוללו לנפשו, וישוב אל ה' וירחמהו כענין שנאמר (דברים לא יז) ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ותראה במנהג בשר ודם כי יחטא איש לאיש ובעת צרתו יתחרט ויכנע אליו מפני שהוא צריך לעזרתו תהיה החרטה הזאת גרועה בעיני חבירו, כענין שאמר יפתח (שופטים יא ז) ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם, ומחסדי השם יתברך שהוא מקבל התשובה מתוך הצרה ותהי לרצון לפניו ויאהב נדבה את החוטא בשובו עדיו ביום תוכחה ומקרב צרה, שנאמר (הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים וגו' ארפא משובתם אוהבם נדבה, ונאמר (משלי נ יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, ואם לא ישוב האיש מדרכו הרעה ביום רעה והוכח במכאוב ולא שב עד המוכיחו יגדל עונו ויכפל ענשו, הלא תראה אם המלך מייסר מי את אשר חטא לו ולא יווסר יקשה מוסרו ויכביד עולו מאד, וכתוב (ויקרא כו יח) ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם, ונאמר (איוב לו יג) וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם, ואם לא ידע ולא יתבונן כי התלאות מצאוהו מפני חטאיו אך יאמר כאשר אמרו הפלשתים (שמואל-א ו ט) כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו בזאת יהי קצף עליו מלפני ה' ויגדל עון הכת הזאת מחטאת הכת הראשונה, על כן כתוב בראשון על הכת הראשונה ויספתי ליסרה אתכם, וכתוב אחרי כן על הכת האחרת הנזכרת (ויקרא כו כא) ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי וגו כי כל כת האחרונה בפרשה קשה מן הראשונה, ואחרי כן כתוב (שם) ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי, ואחרי כן כתוב (שם) ןאם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, פירוש והלכתם עמי בקרי כי תאמרו מקרה הוא היה לנו, ואם אין האיש מכיר מעבדיו ואיננו יודע כי יש בידו עון אשר חטא, עליו לפשפש במעשיו ולחפש דרכיו כענין שנאמר (איכה ג מ) נחפשה דרכינו ונחקורה, ואם העלם יעלים עיניו ונואלו ונשאו רעיוניו ולא חפרו דרכיו ולא ידע מעשה ידיו ואשר עשו אצבעותיו ויאמר לא חטאתי חטאתו כבדה מאד, כמו שנאמר (ירמיה ב לה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, ונאמר (ישעיה מב כה) ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב, ונאמר (משלי יט ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. | ב) '''הדרך הראשון''', כאשר תמצאנה את האיש צרות{{הערה| בקונטרס ואשפוך נפשי {{ממ|עמוד נג}} העיר מדוע השמיט רבינו כשרואה צרות פוגעות בחבירו, שיש לו להתעורר מהם. והחפץ חיים במאמר 'מה לך נרדם' האריך בגודל החיוב להתעורר כשרואה צרות פוגעות בחבירו. כך גם החובת הלבבות {{ממ|שער התשובה פ"ו}} מנה בהדרכים המחייבים את האדם להתעורר בתשובה, והזכיר באופן השלישי כשהוא רואה... חוזק עונשו למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו וכו'. ואח"כ באופן הרביעי מנה בבוא עונש הבורא עליו בעצמו.}}. ישיב אל לבו ויאמר אין זה כי אם דרכיו ומעלליו אשר עשו אלה לו וחטאיו עוללו לנפשו, וישוב אל ה' וירחמהו כענין שנאמר (דברים לא יז) ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ותראה במנהג בשר ודם כי יחטא איש לאיש ובעת צרתו יתחרט ויכנע אליו מפני שהוא צריך לעזרתו תהיה החרטה הזאת גרועה בעיני חבירו, כענין שאמר יפתח (שופטים יא ז) ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם, ומחסדי השם יתברך שהוא מקבל התשובה מתוך הצרה ותהי לרצון לפניו ויאהב נדבה את החוטא בשובו עדיו ביום תוכחה ומקרב צרה, שנאמר (הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים וגו' ארפא משובתם אוהבם נדבה, ונאמר (משלי נ יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, ואם לא ישוב האיש מדרכו הרעה ביום רעה והוכח במכאוב ולא שב עד המוכיחו יגדל עונו ויכפל ענשו, הלא תראה אם המלך מייסר מי את אשר חטא לו ולא יווסר יקשה מוסרו ויכביד עולו מאד, וכתוב (ויקרא כו יח) ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם, ונאמר (איוב לו יג) וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם, ואם לא ידע ולא יתבונן כי התלאות מצאוהו מפני חטאיו אך יאמר כאשר אמרו הפלשתים (שמואל-א ו ט) כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו בזאת יהי קצף עליו מלפני ה' ויגדל עון הכת הזאת מחטאת הכת הראשונה, על כן כתוב בראשון על הכת הראשונה ויספתי ליסרה אתכם, וכתוב אחרי כן על הכת האחרת הנזכרת (ויקרא כו כא) ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי וגו כי כל כת האחרונה בפרשה קשה מן הראשונה, ואחרי כן כתוב (שם) ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי, ואחרי כן כתוב (שם) ןאם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, פירוש והלכתם עמי בקרי כי תאמרו מקרה הוא היה לנו, ואם אין האיש מכיר מעבדיו ואיננו יודע כי יש בידו עון אשר חטא, עליו לפשפש במעשיו ולחפש דרכיו כענין שנאמר (איכה ג מ) נחפשה דרכינו ונחקורה, ואם העלם יעלים עיניו ונואלו ונשאו רעיוניו ולא חפרו דרכיו ולא ידע מעשה ידיו ואשר עשו אצבעותיו ויאמר לא חטאתי חטאתו כבדה מאד, כמו שנאמר (ירמיה ב לה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, ונאמר (ישעיה מב כה) ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב, ונאמר (משלי יט ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. | ||
{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־00:41, 29 באוגוסט 2022
|
< הקודם · הבא > |
ב) הדרך הראשון, כאשר תמצאנה את האיש צרות[1]. ישיב אל לבו ויאמר אין זה כי אם דרכיו ומעלליו אשר עשו אלה לו וחטאיו עוללו לנפשו, וישוב אל ה' וירחמהו כענין שנאמר (דברים לא יז) ומצאוהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה, ותראה במנהג בשר ודם כי יחטא איש לאיש ובעת צרתו יתחרט ויכנע אליו מפני שהוא צריך לעזרתו תהיה החרטה הזאת גרועה בעיני חבירו, כענין שאמר יפתח (שופטים יא ז) ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם, ומחסדי השם יתברך שהוא מקבל התשובה מתוך הצרה ותהי לרצון לפניו ויאהב נדבה את החוטא בשובו עדיו ביום תוכחה ומקרב צרה, שנאמר (הושע יד ב) שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך קחו עמכם דברים וגו' ארפא משובתם אוהבם נדבה, ונאמר (משלי נ יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, ואם לא ישוב האיש מדרכו הרעה ביום רעה והוכח במכאוב ולא שב עד המוכיחו יגדל עונו ויכפל ענשו, הלא תראה אם המלך מייסר מי את אשר חטא לו ולא יווסר יקשה מוסרו ויכביד עולו מאד, וכתוב (ויקרא כו יח) ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם, ונאמר (איוב לו יג) וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם, ואם לא ידע ולא יתבונן כי התלאות מצאוהו מפני חטאיו אך יאמר כאשר אמרו הפלשתים (שמואל-א ו ט) כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו בזאת יהי קצף עליו מלפני ה' ויגדל עון הכת הזאת מחטאת הכת הראשונה, על כן כתוב בראשון על הכת הראשונה ויספתי ליסרה אתכם, וכתוב אחרי כן על הכת האחרת הנזכרת (ויקרא כו כא) ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי וגו כי כל כת האחרונה בפרשה קשה מן הראשונה, ואחרי כן כתוב (שם) ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי, ואחרי כן כתוב (שם) ןאם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, פירוש והלכתם עמי בקרי כי תאמרו מקרה הוא היה לנו, ואם אין האיש מכיר מעבדיו ואיננו יודע כי יש בידו עון אשר חטא, עליו לפשפש במעשיו ולחפש דרכיו כענין שנאמר (איכה ג מ) נחפשה דרכינו ונחקורה, ואם העלם יעלים עיניו ונואלו ונשאו רעיוניו ולא חפרו דרכיו ולא ידע מעשה ידיו ואשר עשו אצבעותיו ויאמר לא חטאתי חטאתו כבדה מאד, כמו שנאמר (ירמיה ב לה) הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי, ונאמר (ישעיה מב כה) ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב, ונאמר (משלי יט ג) אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו.
- ↑ בקונטרס ואשפוך נפשי (עמוד נג) העיר מדוע השמיט רבינו כשרואה צרות פוגעות בחבירו, שיש לו להתעורר מהם. והחפץ חיים במאמר 'מה לך נרדם' האריך בגודל החיוב להתעורר כשרואה צרות פוגעות בחבירו. כך גם החובת הלבבות (שער התשובה פ"ו) מנה בהדרכים המחייבים את האדם להתעורר בתשובה, והזכיר באופן השלישי כשהוא רואה... חוזק עונשו למי שהלך בדרכו לצאת מעבודתו וכו'. ואח"כ באופן הרביעי מנה בבוא עונש הבורא עליו בעצמו.