ערך/אודיתא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ערך חדש מספר הון יוסף)
 
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
== אם הוי קנין ==
== אם הוי קנין ==
ד' התוס' ב"מ מו. ד"ה נקנינהו דהוי קנין ממש. וכ"ה בחי' שנדפסו ע"ש הריטב"א (הישנים) שם. וכ"כ בחי' הריטב"א כתובות קב. סד"ה והק' ר"ת, והביאו הנ"י ב"ב קמט. ובשטמ"ק בב"ב (קמט. ד"ה נפק) בשם תוס' רא"ש כ' דהוי קנין מדרבנן{{הערה|  וע"ש שכ' "מאחר דשכ"מ היה" וצ"ע.}}.  
ד' התוס' ב"מ מו. ד"ה נקנינהו דהוי קנין ממש. וכ"ה בחי' שנדפסו ע"ש הריטב"א (הישנים) שם. וכ"כ בחי' הריטב"א כתובות קב. סד"ה והק' ר"ת, והביאו הנ"י ב"ב קמט. ובשטמ"ק בב"ב (קמט. ד"ה נפק) בשם תוס' רא"ש כ' דהוי קנין מדרבנן{{הערה|  וע"ש שכ' "מאחר דשכ"מ היה" וצ"ע.}}.
וד' הרשב"א (קדושין כו:, ובשו"ת סי' נ), והראב"ד (בשו"ת סי' קמא), והמאירי (בב"מ מו.) ונמוק"י (ב"ב קמט.) דאינו קנין כלפי שמיא. וע"ע תוס' כתובות נד: ד"ה אע"פ, וב"ב קמח. ד"ה שכ"מ. וע' קצה"ח סי' קצד ד, ובהג' קה"י שם. [וע' תוס' ב"ק קד סד"ה אגב.].
וד' הרשב"א (קדושין כו:, ובשו"ת סי' נ), והראב"ד (בשו"ת סי' קמא), והמאירי (בב"מ מו.) ונמוק"י (ב"ב קמט.) דאינו קנין כלפי שמיא. וע"ע תוס' כתובות נד: ד"ה אע"פ, וב"ב קמח. ד"ה שכ"מ. וע' קצה"ח סי' קצד ד, ובהג' קה"י שם. [וע' תוס' ב"ק קד סד"ה אגב.].


שורה 6: שורה 8:


=== הטעם דהוי קנין ===
=== הטעם דהוי קנין ===
בקוב"ש ב"ב תקלז כ' משום גמ"ד{{הערה|  ואשכחן דברים שאין צריך מעשה קנין כיון שיש גמירות דעת כגון דברים הנקנים באמירה (כתובות קב. וע"ש תוס' ד"ה אליבא) ואף אם לא נימא דכל הקנינים הם לגמ"ד (ע"ע קנין – מעשה קנין.) מ"מ י"ל דאם יש גמ"ד גמורה א"צ מעשה קנין. ואם אין גמ"ד כ"כ גדולה – צריך מעשה קנין (וכן משמע במשפט שלום סי' קצ"ד (עמ' מג\85) אמנם דעת הנוב"י דגמ"ד ל"מ אלא מדרבנן, וע"ש.}}.  
בקוב"ש ב"ב תקלז כ' משום גמ"ד{{הערה|  ואשכחן דברים שאין צריך מעשה קנין כיון שיש גמירות דעת כגון דברים הנקנים באמירה (כתובות קב. וע"ש תוס' ד"ה אליבא) ואף אם לא נימא דכל הקנינים הם לגמ"ד (ע"ע קנין – מעשה קנין.) מ"מ י"ל דאם יש גמ"ד גמורה א"צ מעשה קנין. ואם אין גמ"ד כ"כ גדולה – צריך מעשה קנין (וכן משמע במשפט שלום סי' קצ"ד (עמ' מג\85) אמנם דעת הנוב"י דגמ"ד ל"מ אלא מדרבנן, וע"ש.}}.


;עדים  
;עדים
בקצה"ח (סי' מ סק"א, וסי' קצד סק"ד) כ' דרק בפני עדים{{הערה|דכשאין לו עדים אינו גורם גמ"ד כי יכול להכחיש.}}. וע' חי' רעק"א חו"מ סי' מ ס"א.
בקצה"ח (סי' מ סק"א, וסי' קצד סק"ד) כ' דרק בפני עדים{{הערה|דכשאין לו עדים אינו גורם גמ"ד כי יכול להכחיש.}}. וע' חי' רעק"א חו"מ סי' מ ס"א.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־16:08, 25 ביולי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png אודיתא

אם הוי קנין[עריכה]

ד' התוס' ב"מ מו. ד"ה נקנינהו דהוי קנין ממש. וכ"ה בחי' שנדפסו ע"ש הריטב"א (הישנים) שם. וכ"כ בחי' הריטב"א כתובות קב. סד"ה והק' ר"ת, והביאו הנ"י ב"ב קמט. ובשטמ"ק בב"ב (קמט. ד"ה נפק) בשם תוס' רא"ש כ' דהוי קנין מדרבנן[1]. וד' הרשב"א (קדושין כו:, ובשו"ת סי' נ), והראב"ד (בשו"ת סי' קמא), והמאירי (בב"מ מו.) ונמוק"י (ב"ב קמט.) דאינו קנין כלפי שמיא. וע"ע תוס' כתובות נד: ד"ה אע"פ, וב"ב קמח. ד"ה שכ"מ. וע' קצה"ח סי' קצד ד, ובהג' קה"י שם. [וע' תוס' ב"ק קד סד"ה אגב.].

וע' רמב"ם (מכירה יא טו) דאדם יכול לחייב את עצמו. וביאר בכס"מ דזהו משום אודיתא, וכ"כ בקצה"ח סי' מ סק"א. אך מד' הר"ן בר"פ הנושא (כתובות סא. מד' הרי"ף) משמע דאינו מפרש את הרמב"ם משום אודיתא. וכן מוכח בר"ן ב"מ י"ג ריש ע"א. וכ"מ בש"ך ס' מ סק"ד.

הטעם דהוי קנין[עריכה]

בקוב"ש ב"ב תקלז כ' משום גמ"ד[2].

עדים

בקצה"ח (סי' מ סק"א, וסי' קצד סק"ד) כ' דרק בפני עדים[3]. וע' חי' רעק"א חו"מ סי' מ ס"א.



שולי הגליון


  1. וע"ש שכ' "מאחר דשכ"מ היה" וצ"ע.
  2. ואשכחן דברים שאין צריך מעשה קנין כיון שיש גמירות דעת כגון דברים הנקנים באמירה (כתובות קב. וע"ש תוס' ד"ה אליבא) ואף אם לא נימא דכל הקנינים הם לגמ"ד (ע"ע קנין – מעשה קנין.) מ"מ י"ל דאם יש גמ"ד גמורה א"צ מעשה קנין. ואם אין גמ"ד כ"כ גדולה – צריך מעשה קנין (וכן משמע במשפט שלום סי' קצ"ד (עמ' מג\85) אמנם דעת הנוב"י דגמ"ד ל"מ אלא מדרבנן, וע"ש.
  3. דכשאין לו עדים אינו גורם גמ"ד כי יכול להכחיש.
מעבר לתחילת הדף