ערך/תנ"ך: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קישורים פנימיים)
(תיקון)
שורה 5: שורה 5:
משה כתב [[תנ"ך/תורה|ספרו]], ופרשת בלעם, ו[[תנ"ך/איוב|איוב]].
משה כתב [[תנ"ך/תורה|ספרו]], ופרשת בלעם, ו[[תנ"ך/איוב|איוב]].


=== יהושע ===
=== יהושע, אלעזר, ופינחס ===
יהושע כתב [[תנ"ך/יהושע|ספרו]], ושמונה פסוקים שבתורה.
יהושע כתב [[תנ"ך/יהושע|ספרו]], ושמונה פסוקים שבתורה.


שורה 14: שורה 14:
בענין זה, הגמרא מביאה את ההלכה ששמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן, ומפרשת שאין צריך לומר שזה תלוי במחלוקת הנ"ל, כי אפילו לדעת רבי שמעון "הואיל ואשתנו אשתנו".
בענין זה, הגמרא מביאה את ההלכה ששמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן, ומפרשת שאין צריך לומר שזה תלוי במחלוקת הנ"ל, כי אפילו לדעת רבי שמעון "הואיל ואשתנו אשתנו".


=== שמואל ===
=== שמואל, גד החוזה, ונתן הנביא ===
שמואל כתב [[תנ"ך/שמואל|ספרו]], ו[[תנ"ך/שופטים|שופטים]], ו[[תנ"ך/רות|רות]].
שמואל כתב [[תנ"ך/שמואל|ספרו]], ו[[תנ"ך/שופטים|שופטים]], ו[[תנ"ך/רות|רות]].


שורה 35: שורה 35:
אנשי כנסת הגדולה כתבו{{הערה|קנד"ג סימן.}} [[תנ"ך/יחזקאל|יחזקאל]], ו[[תנ"ך/תרי עשר|שנים עשר]], [[תנ"ך/דניאל|דניאל]], ו[[תנ"ך/אסתר|מגילת אסתר]].
אנשי כנסת הגדולה כתבו{{הערה|קנד"ג סימן.}} [[תנ"ך/יחזקאל|יחזקאל]], ו[[תנ"ך/תרי עשר|שנים עשר]], [[תנ"ך/דניאל|דניאל]], ו[[תנ"ך/אסתר|מגילת אסתר]].


=== עזרא ===
=== עזרא, ונחמיה בן חכליה ===
עזרא כתב [[תנ"ך/ספר עזרא|ספרו]], ויחס של דברי הימים עד לו.
עזרא כתב [[תנ"ך/ספר עזרא|ספרו]], ויחס של דברי הימים עד לו.



גרסה מ־13:36, 24 במאי 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תנ"ך

כותבי התנ"ך

משה

משה כתב ספרו, ופרשת בלעם, ואיוב.

יהושע, אלעזר, ופינחס

יהושע כתב ספרו, ושמונה פסוקים שבתורה.

בתלמוד (ב"ב טו.) שאלו, איך יתכן שיהושע כתב את "ספר יהושע", והכתיב וימת יהושע בן נון עבד ה', והשיבו "דאסקיה אלעזר". והוסיפו לשאול "והכתיב ואלעזר בן אהרן מת", והשיבו "דאסקיה פנחס"[1].

לענין "שמונה פסוקים שבתורה", הגמרא מביאה שיש חולקים, דתניא "וימת שם משה עבד ה' אפשר משה מת וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י ואמרי לה ר' נחמיה אמר לו ר"ש אפשר ס"ת חסר אות אחת וכתיב לקוח את ספר התורה הזה אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע כמו שנאמר להלן ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו".

בענין זה, הגמרא מביאה את ההלכה ששמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן, ומפרשת שאין צריך לומר שזה תלוי במחלוקת הנ"ל, כי אפילו לדעת רבי שמעון "הואיל ואשתנו אשתנו".

שמואל, גד החוזה, ונתן הנביא

שמואל כתב ספרו, ושופטים, ורות.

בתלמוד (שם) שאלו, איך יתכן ששמואל כתב את "ספר שמואל", והכתיב ושמואל מת, והשיבו "דאסקיה גד החוזה ונתן הנביא".

דוד (ע"י עשרה זקנים)

דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, ע"י מלכי צדק, וע"י אברהם, וע"י משה, וע"י הימן, וע"י ידותון, וע"י אסף, וע"י שלשה בני קרח.

בתלמוד (שם) "וליחשוב נמי איתן האזרחי. אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם, כתיב הכא איתן האזרחי וכתיב התם מי העיר ממזרח צדק [וגו']".

"קא חשיב משה וקא חשיב הימן, והאמר רב הימן זה משה כתיב הכא הימן וכתיב התם בכל ביתי נאמן הוא, תרי הימן הוו".

ירמיה

ירמיה כתב ספרו, וספר מלכים, וקינות.

חזקיה וסיעתו

חזקיה וסיעתו כתבו[2] ישעיה, משלי, שיר השירים, וקהלת.

אנשי כנסת הגדולה

אנשי כנסת הגדולה כתבו[3] יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר.

עזרא, ונחמיה בן חכליה

עזרא כתב ספרו, ויחס של דברי הימים עד לו.

"מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה".

"ומאן אסקיה, נחמיה בן חכליה".

סדר ספרי הנ"ך

סדר הנ"ך דלקמן, הוא כפי המבואר בברייתא המובאת בתלמוד במסכת בבא בתרא (יד:), ולא כפי המצוי בדפוסי הנ"ך כיום.

סידרן של נביאים

יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ירמיה, יחזקאל, ישעיה, שנים עשר.

בגמרא הקשו, "מכדי הושע קדים, דכתיב (הושע א ב) תחלת דבר ה' בהושע[4], וליקדמיה להושע ברישא". ותירצו "כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי וחגי זכריה ומלאכי סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו". שוב הקשו "וליכתביה לחודיה וליקדמיה", והשיבו "איידי דזוטר מירכס".

עוד הקשו "מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל, ליקדמיה לישעיה ברישא". ותירצו "כיון דמלכים סופיה חורבנא, וירמיה כוליה חורבנא, ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא, וישעיה כוליה נחמתא, סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא".

סידרן של כתובים

רות, ספר תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, קינות, דניאל, מגילת אסתר, עזרא, דברי הימים.

אליבא דמ"ד איוב בימי משה היה, הקשו "ליקדמיה לאיוב ברישא", ותירצו "אתחולי בפורענותא לא מתחלינן". והקשו על תירוץ זה "רות נמי פורענות היא", והשיבו "פורענות דאית ליה אחרית. דאמר רבי יוחנן, למה נקרא שמה רות, שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות".



שולי הגליון


  1. לשון "דאסקיה פנחס" (ולא "אלא דאסקיה פנחס") משמע לכאורה שלא חזרו מהתירוץ הראשון, אלא הכל אמת, ששלשתם כתבוהו.
  2. ימש"ק סימן.
  3. קנד"ג סימן.
  4. הגמרא מסבירה פסוק זה "וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו, וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה".
מעבר לתחילת הדף