ערך/תנ"ך

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תנ"ך

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

כותבי התנ"ך[edit]

משה[edit]

משה כתב ספרו, ופרשת בלעם[1], ואיוב.

יהושע, אלעזר, ופינחס[edit]

יהושע כתב ספרו, ושמונה פסוקים שבתורה.

בתלמוד (ב"ב טו.) שאלו, איך יתכן שיהושע כתב את "ספר יהושע", והכתיב וימת יהושע בן נון עבד ה', והשיבו "דאסקיה אלעזר". והוסיפו לשאול "והכתיב ואלעזר בן אהרן מת", והשיבו "דאסקיה פנחס"[2].

לענין "שמונה פסוקים שבתורה", הגמרא מביאה שיש חולקים, דתניא "וימת שם משה עבד ה' אפשר משה מת וכתב וימת שם משה, אלא עד כאן כתב משה, מכאן ואילך כתב יהושע, דברי ר"י ואמרי לה רבי נחמיה. אמר לו רבי שמעון אפשר ספר תורה חסר אות אחת, וכתיב לקוח את ספר התורה הזה. אלא עד כאן הקב"ה אומר ומשה אומר וכותב, מכאן ואילך הקב"ה אומר ומשה כותב בדמע, כמו שנאמר להלן ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו".

בענין זה, הגמרא מביאה את ההלכה ששמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן, ומפרשת שאין צריך לומר שזה תלוי במחלוקת הנ"ל, כי אפילו לדעת רבי שמעון "הואיל ואשתנו אשתנו".

שמואל, גד החוזה, ונתן הנביא[edit]

שמואל כתב ספרו, ושופטים, ורות.

בתלמוד (שם) שאלו, איך יתכן ששמואל כתב את "ספר שמואל", והכתיב ושמואל מת, והשיבו "דאסקיה גד החוזה ונתן הנביא".

דוד (ע"י עשרה זקנים)[edit]

דוד כתב ספר תהלים על ידי עשרה זקנים: ע"י אדם הראשון, ע"י מלכי צדק, וע"י אברהם, וע"י משה, וע"י הימן, וע"י ידותון, וע"י אסף, וע"י שלשה בני קרח.

בתלמוד (שם) "וליחשוב נמי איתן האזרחי. אמר רב איתן האזרחי זה הוא אברהם, כתיב הכא איתן האזרחי וכתיב התם מי העיר ממזרח צדק [וגו']".

"קא חשיב משה וקא חשיב הימן, והאמר רב הימן זה משה כתיב הכא הימן וכתיב התם בכל ביתי נאמן הוא, תרי הימן הוו".

ירמיה[edit]

ירמיה כתב ספרו, וספר מלכים, וקינות.

חזקיה וסיעתו[edit]

חזקיה וסיעתו כתבו[3] ישעיה, משלי, שיר השירים, וקהלת.

פירש הרגמ"ה ד"סיעתו" היינו תלמידיו, ורש"י כתב "בני דורו שהאריכו ימים אחריו"[4].

אנשי כנסת הגדולה[edit]

אנשי כנסת הגדולה כתבו[5] יחזקאל, ושנים עשר, דניאל, ומגילת אסתר.

עזרא, ונחמיה בן חכליה[edit]

עזרא כתב ספרו, ויחס של דברי הימים עד לו.

"מסייעא ליה לרב, דאמר רב יהודה אמר רב לא עלה עזרא מבבל עד שיחס עצמו ועלה".

"ומאן אסקיה, נחמיה בן חכליה".

סדר ספרי הנ"ך[edit]

סדר הנ"ך דלקמן, הוא כפי המבואר בברייתא[6] המובאת בתלמוד במסכת בבא בתרא (יד:), ולא כפי המצוי בדפוסי הנ"ך כיום.

סידרן של נביאים[edit]

יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ירמיה, יחזקאל, ישעיה, שנים עשר.

בגמרא הקשו, "מכדי הושע קדים, דכתיב (הושע א ב) תחלת דבר ה' בהושע[7], וליקדמיה להושע ברישא". ותירצו "כיון דכתיב נבואתיה גבי חגי זכריה ומלאכי וחגי זכריה ומלאכי סוף נביאים הוו חשיב ליה בהדייהו". שוב הקשו "וליכתביה לחודיה וליקדמיה", והשיבו "איידי דזוטר מירכס".

עוד הקשו "מכדי ישעיה קדים מירמיה ויחזקאל, ליקדמיה לישעיה ברישא". ותירצו "כיון דמלכים סופיה חורבנא, וירמיה כוליה חורבנא, ויחזקאל רישיה חורבנא וסיפיה נחמתא, וישעיה כוליה נחמתא, סמכינן חורבנא לחורבנא ונחמתא לנחמתא".

סידרן של כתובים[edit]

רות, ספר תהלים, איוב, משלי, קהלת, שיר השירים, קינות, דניאל, מגילת אסתר, עזרא, דברי הימים.

אליבא דמ"ד איוב בימי משה היה, הקשו "ליקדמיה לאיוב ברישא", ותירצו "אתחולי בפורענותא לא מתחלינן". והקשו על תירוץ זה "רות נמי פורענות היא", והשיבו "פורענות דאית ליה אחרית. דאמר רבי יוחנן, למה נקרא שמה רות, שיצא ממנה דוד שריוהו להקב"ה בשירות ותושבחות".



שולי הגליון


  1. לכאורה הכוונה לפסוקים שבפרשת בלק, ואם כן לא מובן מה החידוש (הרי זה נכלל ב"ספרו"). ופירש רבינו גרשום "ופרשת בלעם. אע"ג דבלעם גופיה הוה נביא". ורש"י פירש "ופרשת בלעם. נבואתו ומשליו אף על פי שאינן צורכי משה ותורתו וסדר מעשיו".
  2. לשון "דאסקיה פנחס" (ולא "אלא דאסקיה פנחס") משמע לכאורה שלא חזרו מהתירוץ הראשון, אלא הכל אמת, ששלשתם כתבוהו.
  3. ימש"ק סימן.
  4. ועיין עוד תוד"ה חזקיה.
  5. קנד"ג סימן.
  6. ועיין מהרש"א שכתב דלית מאן דפליג בזה.
  7. הגמרא מסבירה פסוק זה "וכי עם הושע דבר תחלה והלא ממשה ועד הושע כמה נביאים היו, וא"ר יוחנן שהיה תחלה לארבעה נביאים שנתנבאו באותו הפרק ואלו הן הושע וישעיה עמוס ומיכה".
מעבר לתחילת הדף