מגלה עמוקות/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: תיקון) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''אופן תשיעי'''{{ש}}'''בכאן''' גילה לנו הכתוב מעלות התורה הקדושה שהיא ארוכה מארץ מדה {{ממ|איוב יא ט}}, מי גדול לנו ממשה שהיה בסוף ימיו במדרגה היותר עליונה בעולם מה שאי אפשר בחק השכל האנושי להשיג, אפילו הכי אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, דהיינו קודם מותו שהיה נקרא אז איש האלהים {{ממ|דברים לג א}}, מה שלא היה כן כל ימיו דכתיב ביה משה עלה אל האלהים {{ממ|שמות יט ג}}, ועתה נתעלה במעלה גדולה נקרא צדיק מושל ביראת אלהים {{ממ|שמואל ב' כג ג}}, לכן נקרא איש האלהים, אפילו הכי אמר אתה החלותה להראות וגו', עדיין היה דומה בעיניו כאלו התחיל להשיג השגת אלהים, ודומה בעיניו כאלו לא בא לשום השגה בחכמת התורה. ולכן אמר אעברה נא, שלא נתכוון לאכול מפריו רק להשיג השגות העיוניות ושכליות בתורה. ועל זה אמר ואראה את הארץ הטובה, כההיא דאמרו ז"ל {{ממ|ב"ב קנ"ח ע"ב}} אוירא דארץ ישראל מחכים, ושם יבא להשיג סודות התורה. והשיב לו הקב"ה אתה חושב בדעתך שעדיין לא השגת בתורה כלום, ואין אצלך רק התחלה בלבד, אינו כן רב לך הרבה השגות של שלמות השכליות השגת בתורה ואל תוסף להשיג עוד, כי כל מה שאפשר לשכל האנושי להשיג השגת, ומזה הטעם כותבים בספר תורה והנה דרש דרש משה {{ממ|ויקרא י ט}}, מלת דרש אחד צריך לכתוב בסוף השטה, ודרש השני בתחלת השטה, להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודתיה, כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגת ובא עד סוף תכונתה, חוזר ומתחיל בראשית, לכן מלת דרש שני בתחלת השיטה לאחריה להודיע שהוא מתחיל בראש. וזה אנו יכולין ללמוד ממשה כמו שאמרנו שבעת ההיא שהיה משה בסוף ימיו ואמר להקב"ה אתה החלת להראות, שהוא עומד בהתחלה כאלו לא למד מימיו כלום, וטעם הדבר והנה מלת שרף, שר"ף בסוד "ששים "רבוא "פרצופים יש בעולם, כנגד ששים רבוא אותיות התורה, וכן יש לכל אות בתורה גם כן ששים רבוא פרצופים ששים רבוא פשטים, מזה הטעם קיימא לן כרב אשי במנחות בפרק הקומץ {{ממ|מנחות ל' ע"א}} שצריך לכתוב לעיני כל ישראל {{ממ|דברים לד יב}} בספר תורה באמצע השיטה דווקא, להודיע שסוף התורה אין לחקור, לכן היא באמצע השורה להורות לנו שלא בא עד תכלית וסופה של תורה: | '''אופן תשיעי'''{{ש}}'''בכאן''' גילה לנו הכתוב מעלות התורה הקדושה שהיא ארוכה מארץ מדה {{ממ|איוב יא ט}}, מי גדול לנו ממשה שהיה בסוף ימיו במדרגה היותר עליונה בעולם מה שאי אפשר בחק השכל האנושי להשיג, אפילו הכי אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, דהיינו קודם מותו שהיה נקרא אז איש האלהים {{ממ|דברים לג א}}, מה שלא היה כן כל ימיו דכתיב ביה משה עלה אל האלהים {{ממ|שמות יט ג}}, ועתה נתעלה במעלה גדולה נקרא צדיק מושל ביראת אלהים {{ממ|שמואל ב' כג ג}}, לכן נקרא איש האלהים, אפילו הכי אמר אתה החלותה להראות וגו', עדיין היה דומה בעיניו כאלו התחיל להשיג השגת אלהים, ודומה בעיניו כאלו לא בא לשום השגה בחכמת התורה. ולכן אמר אעברה נא, שלא נתכוון לאכול מפריו רק להשיג השגות העיוניות ושכליות בתורה. ועל זה אמר ואראה את הארץ הטובה, כההיא דאמרו ז"ל {{ממ|ב"ב קנ"ח ע"ב}} אוירא דארץ ישראל מחכים, ושם יבא להשיג סודות התורה. והשיב לו הקב"ה אתה חושב בדעתך שעדיין לא השגת בתורה כלום, ואין אצלך רק התחלה בלבד, אינו כן רב לך הרבה השגות של שלמות השכליות השגת בתורה ואל תוסף להשיג עוד, כי כל מה שאפשר לשכל האנושי להשיג השגת, ומזה הטעם כותבים בספר תורה והנה דרש דרש משה {{ממ|ויקרא י ט}}, מלת דרש אחד צריך לכתוב בסוף השטה, ודרש השני בתחלת השטה, להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודתיה, כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגת ובא עד סוף תכונתה, חוזר ומתחיל בראשית, לכן מלת דרש שני בתחלת השיטה לאחריה להודיע שהוא מתחיל בראש. וזה אנו יכולין ללמוד ממשה כמו שאמרנו שבעת ההיא שהיה משה בסוף ימיו ואמר להקב"ה אתה החלת להראות, שהוא עומד בהתחלה כאלו לא למד מימיו כלום, וטעם הדבר והנה מלת שרף, שר"ף בסוד "ששים "רבוא "פרצופים יש בעולם, כנגד ששים רבוא אותיות התורה, וכן יש לכל אות בתורה גם כן ששים רבוא פרצופים ששים רבוא פשטים, מזה הטעם קיימא לן כרב אשי במנחות בפרק הקומץ {{ממ|מנחות ל' ע"א}} שצריך לכתוב לעיני כל ישראל {{ממ|דברים לד יב}} בספר תורה באמצע השיטה דווקא, להודיע שסוף התורה אין לחקור, לכן היא באמצע השורה להורות לנו שלא בא עד תכלית וסופה של תורה: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־00:23, 24 במרץ 2021
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אופן תשיעי
בכאן גילה לנו הכתוב מעלות התורה הקדושה שהיא ארוכה מארץ מדה (איוב יא ט), מי גדול לנו ממשה שהיה בסוף ימיו במדרגה היותר עליונה בעולם מה שאי אפשר בחק השכל האנושי להשיג, אפילו הכי אמר ואתחנן אל ה' בעת ההיא, דהיינו קודם מותו שהיה נקרא אז איש האלהים (דברים לג א), מה שלא היה כן כל ימיו דכתיב ביה משה עלה אל האלהים (שמות יט ג), ועתה נתעלה במעלה גדולה נקרא צדיק מושל ביראת אלהים (שמואל ב' כג ג), לכן נקרא איש האלהים, אפילו הכי אמר אתה החלותה להראות וגו', עדיין היה דומה בעיניו כאלו התחיל להשיג השגת אלהים, ודומה בעיניו כאלו לא בא לשום השגה בחכמת התורה. ולכן אמר אעברה נא, שלא נתכוון לאכול מפריו רק להשיג השגות העיוניות ושכליות בתורה. ועל זה אמר ואראה את הארץ הטובה, כההיא דאמרו ז"ל (ב"ב קנ"ח ע"ב) אוירא דארץ ישראל מחכים, ושם יבא להשיג סודות התורה. והשיב לו הקב"ה אתה חושב בדעתך שעדיין לא השגת בתורה כלום, ואין אצלך רק התחלה בלבד, אינו כן רב לך הרבה השגות של שלמות השכליות השגת בתורה ואל תוסף להשיג עוד, כי כל מה שאפשר לשכל האנושי להשיג השגת, ומזה הטעם כותבים בספר תורה והנה דרש דרש משה (ויקרא י ט), מלת דרש אחד צריך לכתוב בסוף השטה, ודרש השני בתחלת השטה, להודיע לאדם שאין קץ וחקר לדרשות התורה וסודתיה, כשהשלים האדם הדרש והוא חושב שכבר השלים ההשגת ובא עד סוף תכונתה, חוזר ומתחיל בראשית, לכן מלת דרש שני בתחלת השיטה לאחריה להודיע שהוא מתחיל בראש. וזה אנו יכולין ללמוד ממשה כמו שאמרנו שבעת ההיא שהיה משה בסוף ימיו ואמר להקב"ה אתה החלת להראות, שהוא עומד בהתחלה כאלו לא למד מימיו כלום, וטעם הדבר והנה מלת שרף, שר"ף בסוד "ששים "רבוא "פרצופים יש בעולם, כנגד ששים רבוא אותיות התורה, וכן יש לכל אות בתורה גם כן ששים רבוא פרצופים ששים רבוא פשטים, מזה הטעם קיימא לן כרב אשי במנחות בפרק הקומץ (מנחות ל' ע"א) שצריך לכתוב לעיני כל ישראל (דברים לד יב) בספר תורה באמצע השיטה דווקא, להודיע שסוף התורה אין לחקור, לכן היא באמצע השורה להורות לנו שלא בא עד תכלית וסופה של תורה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |