רש"י/פסחים/קיא/א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(הגהות הב"ח והר"ב רנשבורג) |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
'''{{עוגן1|חוץ}} ממים.''' מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו: | '''{{עוגן1|חוץ}} ממים.''' מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו: | ||
'''{{עוגן1|ולא}} אמרן.''' מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג: | '''{{עוגן1|ולא}} אמרן.'''{{הערה|'''ולא אמרן. דמים מזוגין מצטרפין''' כצ"ל ותיבת אין נמחק {{ממ|הגהות הב"ח}}.}} מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג: | ||
'''{{עוגן1|ארבעה}} דברים.''' כולן משום רוח רעה: | '''{{עוגן1|ארבעה}} דברים.''' כולן משום רוח רעה: | ||
שורה 33: | שורה 33: | ||
'''{{עוגן1|מתקטלי}} בחיק קבל.''' כבר הן הרוגים בחיצים: | '''{{עוגן1|מתקטלי}} בחיק קבל.''' כבר הן הרוגים בחיצים: | ||
'''{{עוגן1|חיק}} קבל.''' אר"ק בלישטר"א{{הערה|{{המתרגם}}'''חיק קבל.''' אר"ק בלישטר"א. '''אַרמברוסט''', כלי מלחמה לזרוק החצים עיין [[תנ"ך/יחזקאל/כו#ט|יחזקאל כ"ו ט']]:}} כמו ומחי קבלו יתן [בחומותיך] (בחרבותיו) {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כו#|יחזקאל כו]]}} מפי המורה הגמ' ומקרא אשר שמע מפי רבו: | '''{{עוגן1|חיק}} קבל.''' אר"ק בלישטר"א{{הערה|{{המתרגם}}'''חיק קבל.''' אר"ק בלישטר"א. '''אַרמברוסט''', כלי מלחמה לזרוק החצים עיין [[תנ"ך/יחזקאל/כו#ט|יחזקאל כ"ו ט']]:}} כמו ומחי קבלו יתן [בחומותיך] (בחרבותיו) {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/כו#|יחזקאל כו]]}} מפי המורה{{הערה|'''כל''' מקום שמזכיר רש"י המורה הוא רבו של רש"י כן מוכח בלשון רש"י בד"ה חיק קבל וכו' ובלשון הרשב"ם [[רשב"ם/פסחים/קיא/א#מתקטלין|שם]] בד"ה מתקטלין וכו' ומשם נלמוד נמי דרבו דרבו של רש"י היה רבינו גרשום {{ממ|הגהות מהר"ב רנשבורג}}.}} הגמ' ומקרא אשר שמע מפי רבו: | ||
'''{{עוגן1|דקל}} יחידי.''' שאין דקל אחר סמוך לו אבל כשיש דקל אחר מסתלקת השידא לדקל האחר ואינה מזיקתו: | '''{{עוגן1|דקל}} יחידי.''' שאין דקל אחר סמוך לו אבל כשיש דקל אחר מסתלקת השידא לדקל האחר ואינה מזיקתו: |
גרסה אחרונה מ־00:56, 2 בספטמבר 2021
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות גליון הש"ס רש"ש |
חוץ ממים. מזוגים כגון קרירי בחמימי וחמימי בקרירי דמיא לא מזיגא היא ואם היה שותה בתחלה יין אין אלו מצטרפות לו:
ולא אמרן.[1] מים מזוגין אין מצטרפין ליין מזוג:
ארבעה דברים. כולן משום רוח רעה:
אלא דלא הוי ד' אמות. דלא שביק רווחא [לשידא] לעבור בין דקל לכותל משום הכי מזקא ליה:
אלא דליכא דירכא אחרינא. שתהא שידא יכולה להלך בו דעכשיו זה בא בגבולה והפסיד דרכה ואהכי מזקא ליה:
ולא אמרן. דרוח רעה שורה על המים אלא בעיר המקום צר הן שואלין ושורה עליהן. לישנא אחרינא דשרי עלייהו אלא בשדה דלא שכיחי מיא דמסרה נפשה לאזוקא:
דלא אפסקינהו בעפרא. שלא פיזר עליהן עפר:
גמוד מסאני. נתכווץ המנעלין:
וצוו כרעיה. ויבשו רגליו:
אין ממצעין. לא יעברו בין שני אנשים:
ואין מתמצעין. לא יעבור איש אחד בין ב' כלבים בין שתי נשים בין שתי דקלים:
נפתח באל ונסיים באל. אל מוציאם ממצרים (במדבר כג) כי לא נחש ביעקב וגו' עד מה פעל אל:
נפתח בלא ונסיים בלא. לא איש אל עד לא יקימנו (שם):
הורגת אחד מהן. שמזקתן במה שעברה ביניהן:
אגרא אזלת אוסייא בלוסייא. אותן שדים שאתם מתעסקות בהן:
מתקטלי בחיק קבל. כבר הן הרוגים בחיצים:
חיק קבל. אר"ק בלישטר"א[2] כמו ומחי קבלו יתן [בחומותיך] (בחרבותיו) (יחזקאל כו) מפי המורה[3] הגמ' ומקרא אשר שמע מפי רבו:
דקל יחידי. שאין דקל אחר סמוך לו אבל כשיש דקל אחר מסתלקת השידא לדקל האחר ואינה מזיקתו:
בחצר. שהמקום צר ואין לה דרך לנטות ימין ושמאל ושורה עליו ומזיקתו:
- ↑ ולא אמרן. דמים מזוגין מצטרפין כצ"ל ותיבת אין נמחק (הגהות הב"ח).
- ↑ המתרגם: חיק קבל. אר"ק בלישטר"א. אַרמברוסט, כלי מלחמה לזרוק החצים עיין יחזקאל כ"ו ט':
- ↑ כל מקום שמזכיר רש"י המורה הוא רבו של רש"י כן מוכח בלשון רש"י בד"ה חיק קבל וכו' ובלשון הרשב"ם שם בד"ה מתקטלין וכו' ומשם נלמוד נמי דרבו דרבו של רש"י היה רבינו גרשום (הגהות מהר"ב רנשבורג).