מהר"ם שיף/ביצה/טו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמות בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
גמרא '''והאנן תנן כל שנאיתין כו' . ''' יש לדקדק אמאי לא מקשה מרישא והן לצורך המועד גם היאך יתרץ הך דוהן לצורך המועד כו'. ועיין בהג"א תמצא יישוב לזה דפי' חול המועד ומכאן ראיה להנחת תפילין בחולו של מועד. ומהר"ם ז"ל לא ידע זה דכתב על הא [דכתבו התוס' בד"ה ה"ק] דביו"ט איסורא ליכא מכאן משמע דאין איסור להניח תפילין ביו"ט וכ"ש בחולו של מועד ותמה על הפוסקים שנחלקו בדבר שלא הביאו ראיה מכאן ע"כ דהא הג"א מא"ז דייק מכאן דחייב להניח תפילין בחולו של מועד: | |||
גמרא '''והאנן תנן כל שנאיתין כו' . ''' | |||
גמ' '''לא קשיא הא דמינטרי מחמת גנבי כו' . ''' | גמ' '''לא קשיא הא דמינטרי מחמת גנבי כו' . ''' כוונתו מבואר פשוט דתירוץ ראשון של מנטרי וכו' נשאר רק מחדש לנו דפירוש לא מינטרא דהכא היינו לא מינטרא מחמת גנבי אע"ג דמינטרא מחמת כלבי [ולכך דוקא תפילין בראשו] והא דמכניסן זוג זוג פירוש דוקא דלא מינטרא אפילו מכלבי הא מנטרי מכלבי לא יזיזן ממקומן ובהכי איירי אביי וברייתא דמינטרא במקומן מכלבי ולא מינטרא מגנבי ואיירי אביי בדלא מינטרא [גם] בבית הסמוך רק מכלבי לחוד וברייתא בדמינטרא מתרוייהו בבית הסמוך: | ||
בתוס' '''בד"ה אלא בקשין כו' ופריך והא קמיתהני מכלאים. ''' | בתוס' '''בד"ה אלא בקשין כו' ופריך והא קמיתהני מכלאים. ''' פי' אבנטו של כהן הדיוט למ"ד זהי אבנטו של כהן גדול בשאר ימות השנה כדאיתא התם ואע"ג דשרי בהן כלאים היינו דוקא בשעת עבודה כדאיתא בכמה מקומות: | ||
בא"ד '''שמתקשה מותר להציע תחתיו כן פירש"י צ"ל וכ"ה ברש"א ומיהו רש"י לא פי' כן ביומא רק כפי' התוס' דשרי אפילו ללבוש ע"ש והכא פי' לישיבה ועיין: ''' | בא"ד '''שמתקשה מותר להציע תחתיו כן פירש"י צ"ל וכ"ה ברש"א ומיהו רש"י לא פי' כן ביומא רק כפי' התוס' דשרי אפילו ללבוש ע"ש והכא פי' לישיבה ועיין: ''' | ||
בא"ד '''וא"ת מאי מייתי כו' . ''' | בא"ד '''וא"ת מאי מייתי כו' . ''' מ"ש מהר"ם הן דברים פשוטים עד מאד ז"ל כלומר דהכא בשמעתין היה יכול לפרש דקשין מותרין היינו אפילו ללבוש אלא משום דהתם ביומא גבי בגדי כהונה שהכהנים היו מקפלין וכו' וקאמר רב אשי נמי שאני בגדי כו' ומביא ג"כ ראיה מהאי נמטא כו' והתם ע"כ צ"ל דהא דבגדי כהונה מותרין מטעם דקשין היינו דוקא להציע כדי שלא תקשי לן האי דערכין לכך קאמרי התוס' האי פי' דקשין מותרים דוקא להציע כו': | ||
בא"ד '''וי"ל דגבי וילון כו' . ''' | בא"ד '''וי"ל דגבי וילון כו' . ''' לשון מהר"ם ז"ל וי"ל ה"ה גבי בגדי כהונה שהיו ג"כ שוע טווי ונוז [פי' לפירושו כיון דקושית התוס' לא קשה רק על גמרא דיומא דכאן אפשר לומר דאפילו למלבוש שרי בקשין ותוספות נקטו בתירוצם וילון לכן אמר וה"ה בגדי כהונה כו'. ע"כ הגה"ה מדברי הגאון] ומדברי התוס' משמע שהן מפרשים דהא דקאמר בגמרא הכא אלא בקשין ר"ל בוילון קשין ואינו מוכרח דשפיר נוכל לפרש דהשתא דמשני אלא בקשין הדר משינויא דשני לעיל אלא בוילון אלא דנוכל לאוקמי מתני' גם במלבושים ממש ע"כ. אבל אפשר לפרש דקשיא להו לפירושו לפי' התוס' דקשים אסור להלביש מאי דוחקי' דתלמודא לאוקמי מתני' בקשין ולהציע לוקמי בקשין וללבוש ופירוש משלחין בין תפורין בין שאינן תפורין כו' שאינו שוע טווי ונוז רק כמו לבדין דאפילו ללבוש [ר] לז"א דאינו מבקש לחזור משינויא דוילון ואילו היה מבקש לחזור ודאי הומ"ל לעולם להלביש ושאינו שוע טווי ונוז וק"ל: | ||
בתוס' '''וי"ל דגבי וילון כו' . ''' צ"ל ע"כ דקשין בשוע טווי ונוז אסור מדאורייתא דאל"כ הדרא קושיא לדוכתי' [מהאי דערכין] ועיין בהג"א שמעתיק מן התוס' לאו מדוקדק לישנא דמשמע דאפילו בשוע טווי ונוז דוקא רכים אסור מדאורייתא ויש ליישבו: בזה נשלם פרק קמא דביצה בעזרת השי"ת הוא יסייעני ויעזרני יסעדני ויסמכני ויראני דרך זו אלך: | בתוס' '''וי"ל דגבי וילון כו' . ''' צ"ל ע"כ דקשין בשוע טווי ונוז אסור מדאורייתא דאל"כ הדרא קושיא לדוכתי' [מהאי דערכין] ועיין בהג"א שמעתיק מן התוס' לאו מדוקדק לישנא דמשמע דאפילו בשוע טווי ונוז דוקא רכים אסור מדאורייתא ויש ליישבו: בזה נשלם פרק קמא דביצה בעזרת השי"ת הוא יסייעני ויעזרני יסעדני ויסמכני ויראני דרך זו אלך: | ||
גרסה אחרונה מ־18:58, 20 ביולי 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א שיטה מקובצת מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף חתם סופר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא והאנן תנן כל שנאיתין כו' . יש לדקדק אמאי לא מקשה מרישא והן לצורך המועד גם היאך יתרץ הך דוהן לצורך המועד כו'. ועיין בהג"א תמצא יישוב לזה דפי' חול המועד ומכאן ראיה להנחת תפילין בחולו של מועד. ומהר"ם ז"ל לא ידע זה דכתב על הא [דכתבו התוס' בד"ה ה"ק] דביו"ט איסורא ליכא מכאן משמע דאין איסור להניח תפילין ביו"ט וכ"ש בחולו של מועד ותמה על הפוסקים שנחלקו בדבר שלא הביאו ראיה מכאן ע"כ דהא הג"א מא"ז דייק מכאן דחייב להניח תפילין בחולו של מועד:
גמ' לא קשיא הא דמינטרי מחמת גנבי כו' . כוונתו מבואר פשוט דתירוץ ראשון של מנטרי וכו' נשאר רק מחדש לנו דפירוש לא מינטרא דהכא היינו לא מינטרא מחמת גנבי אע"ג דמינטרא מחמת כלבי [ולכך דוקא תפילין בראשו] והא דמכניסן זוג זוג פירוש דוקא דלא מינטרא אפילו מכלבי הא מנטרי מכלבי לא יזיזן ממקומן ובהכי איירי אביי וברייתא דמינטרא במקומן מכלבי ולא מינטרא מגנבי ואיירי אביי בדלא מינטרא [גם] בבית הסמוך רק מכלבי לחוד וברייתא בדמינטרא מתרוייהו בבית הסמוך:
בתוס' בד"ה אלא בקשין כו' ופריך והא קמיתהני מכלאים. פי' אבנטו של כהן הדיוט למ"ד זהי אבנטו של כהן גדול בשאר ימות השנה כדאיתא התם ואע"ג דשרי בהן כלאים היינו דוקא בשעת עבודה כדאיתא בכמה מקומות:
בא"ד שמתקשה מותר להציע תחתיו כן פירש"י צ"ל וכ"ה ברש"א ומיהו רש"י לא פי' כן ביומא רק כפי' התוס' דשרי אפילו ללבוש ע"ש והכא פי' לישיבה ועיין:
בא"ד וא"ת מאי מייתי כו' . מ"ש מהר"ם הן דברים פשוטים עד מאד ז"ל כלומר דהכא בשמעתין היה יכול לפרש דקשין מותרין היינו אפילו ללבוש אלא משום דהתם ביומא גבי בגדי כהונה שהכהנים היו מקפלין וכו' וקאמר רב אשי נמי שאני בגדי כו' ומביא ג"כ ראיה מהאי נמטא כו' והתם ע"כ צ"ל דהא דבגדי כהונה מותרין מטעם דקשין היינו דוקא להציע כדי שלא תקשי לן האי דערכין לכך קאמרי התוס' האי פי' דקשין מותרים דוקא להציע כו':
בא"ד וי"ל דגבי וילון כו' . לשון מהר"ם ז"ל וי"ל ה"ה גבי בגדי כהונה שהיו ג"כ שוע טווי ונוז [פי' לפירושו כיון דקושית התוס' לא קשה רק על גמרא דיומא דכאן אפשר לומר דאפילו למלבוש שרי בקשין ותוספות נקטו בתירוצם וילון לכן אמר וה"ה בגדי כהונה כו'. ע"כ הגה"ה מדברי הגאון] ומדברי התוס' משמע שהן מפרשים דהא דקאמר בגמרא הכא אלא בקשין ר"ל בוילון קשין ואינו מוכרח דשפיר נוכל לפרש דהשתא דמשני אלא בקשין הדר משינויא דשני לעיל אלא בוילון אלא דנוכל לאוקמי מתני' גם במלבושים ממש ע"כ. אבל אפשר לפרש דקשיא להו לפירושו לפי' התוס' דקשים אסור להלביש מאי דוחקי' דתלמודא לאוקמי מתני' בקשין ולהציע לוקמי בקשין וללבוש ופירוש משלחין בין תפורין בין שאינן תפורין כו' שאינו שוע טווי ונוז רק כמו לבדין דאפילו ללבוש [ר] לז"א דאינו מבקש לחזור משינויא דוילון ואילו היה מבקש לחזור ודאי הומ"ל לעולם להלביש ושאינו שוע טווי ונוז וק"ל:
בתוס' וי"ל דגבי וילון כו' . צ"ל ע"כ דקשין בשוע טווי ונוז אסור מדאורייתא דאל"כ הדרא קושיא לדוכתי' [מהאי דערכין] ועיין בהג"א שמעתיק מן התוס' לאו מדוקדק לישנא דמשמע דאפילו בשוע טווי ונוז דוקא רכים אסור מדאורייתא ויש ליישבו: בזה נשלם פרק קמא דביצה בעזרת השי"ת הוא יסייעני ויעזרני יסעדני ויסמכני ויראני דרך זו אלך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |