ראשי תיבות בבלי/שבת/קלג/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
תנאי היא דתניא בשר ואף על פי שיש שם
{{רת הוראות}}
בהרת ימול דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר
ת{{רת|נאי}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תניא}} ב{{רת|שר}} ו{{רת|אף}} ע{{רת|ל}} פ{{רת|י}} ש{{רת|יש}} ש{{רת|ם}} ב{{רת|הרת}} י{{רת|מול}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|בי}} י{{רת|אשיה}} ר{{רת|בי}} י{{רת|ונתן}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ינו}} צ{{רת|ריך}} ש{{רת|בת}} ח{{רת|מורה}} ד{{רת|וחה}} צ{{רת|רעת}} ל{{רת|א}} כ{{רת|"ש:}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} ב{{רת|שר}} א{{רת|ע}} ש{{רת|יש}} ש{{רת|ם}} ב{{רת|הרת}} י{{רת|מול}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|בי}} י{{רת|אשיה}} ה{{רת|א}} ל{{רת|מה}} ל{{רת|י}} ק{{רת|רא}} ד{{רת|בר}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|תכוין}} ה{{רת|וא}} ו{{רת|דבר}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|תכוין}} מ{{רת|ותר}} א{{רת|מר}} א{{רת|ביי}} ל{{רת|א}} נ{{רת|צרכא}} א{{רת|לא}} ל{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} ד{{רת|אמר}} ד{{רת|בר}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|תכוין}} א{{רת|סור}} ר{{רת|בא}} א{{רת|מר}} א{{רת|פילו}} ת{{רת|ימא}} ר{{רת|}} מ{{רת|ודה}} ר{{רת|}} ב{{רת|פסיק}} ר{{רת|ישיה}} ו{{רת|לא}} י{{רת|מות}} ו{{רת|אביי}} ל{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ה{{רת|אי}} ס{{רת|ברא}} ו{{רת|הא}} א{{רת|ביי}} ו{{רת|רבא}} ד{{רת|אמרי}} ת{{רת|רוייהו}} מ{{רת|ודה}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|פסיק}} ר{{רת|ישיה}} ו{{רת|לא}} י{{רת|מות}} ב{{רת|תר}} ד{{רת|שמעה}} מ{{רת|רבא}} ס{{רת|ברה}} א{{רת|יכא}} ד{{רת|מתני}} ל{{רת|הא}} ד{{רת|אביי}} ו{{רת|רבא}} א{{רת|הא}} [[תנ"ך/דברים/כד#ח|ה{{רת|שמר}} ב{{רת|נגע}} ה{{רת|צרעת}} ל{{רת|שמור}} מ{{רת|אד}} ו{{רת|לעשות}}]] ל{{רת|עשות}} א{{רת|י}} א{{רת|תה}} ע{{רת|ושה}} א{{רת|בל}} ע{{רת|ושה}} א{{רת|תה}} ב{{רת|סיב}} ש{{רת|על}} ג{{רת|בי}} ר{{רת|גלו}} ו{{רת|במוט}} ש{{רת|על}} ג{{רת|בי}} כ{{רת|תיפו}} ו{{רת|אם}} ע{{רת|ברה}} ע{{רת|ברה}} ו{{רת|הא}} ל{{רת|מה}} ל{{רת|י}} ק{{רת|רא}} ד{{רת|בר}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|תכוין}} ה{{רת|וא}} ו{{רת|דבר}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|תכוין}} מ{{רת|ותר}} א{{רת|מר}} א{{רת|ביי}} ל{{רת|א}} נ{{רת|צרכא}} א{{רת|לא}} ל{{רת|רבי}} י{{רת|הודה}} ד{{רת|אמר}} ד{{רת|בר}} ש{{רת|אין}} מ{{רת|תכוין}} א{{רת|סור}} ו{{רת|רבא}} א{{רת|מר}} א{{רת|פילו}} ת{{רת|ימא}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} ו{{רת|מודה}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|פסיק}} ר{{רת|ישיה}} ו{{רת|לא}} י{{רת|מות}} ו{{רת|אביי}} ל{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ה{{רת|אי}} ס{{רת|ברא}} ו{{רת|הא}} א{{רת|ביי}} ו{{רת|רבא}} ד{{רת|אמרי}} ת{{רת|רווייהו}} מ{{רת|ודה}} ר{{רת|'}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|פסיק}} ר{{רת|ישיה}} ו{{רת|לא}} י{{רת|מות}} ל{{רת|בתר}} ד{{רת|שמעיה}} מ{{רת|רבא}} ס{{רת|ברה}} ו{{רת|אביי}} א{{רת|ליבא}} ד{{רת|רבי}} ש{{רת|מעון}} ה{{רת|אי}} ב{{רת|שר}} מ{{רת|אי}} ע{{רת|ביד}} ל{{רת|יה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ע{{רת|מרם}} ב{{רת|אומר}} ל{{רת|קוץ}} ב{{רת|הרתו}} ה{{רת|וא}} מ{{רת|תכוין}} ת{{רת|ינח}} ג{{רת|דול}} ק{{רת|טן}} מ{{רת|אי}} א{{רת|יכא}} ל{{רת|מימר}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} מ{{רת|שרשיא}} ב{{רת|אומר}} א{{רת|בי}} ה{{רת|בן}} ל{{רת|קוץ}} ב{{רת|הרת}} ד{{רת|בנו}} ה{{רת|וא}} ק{{רת|א}} מ{{רת|תכוין}} ו{{רת|אי}} א{{רת|יכא}} א{{רת|חר}} ל{{רת|יעביד}} א{{רת|חר}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|}} ב{{רת|ן}} ל{{רת|קיש}} כ{{רת|ל}} מ{{רת|קום}} ש{{רת|אתה}} מ{{רת|וצא}} ע{{רת|שה}} ו{{רת|לא}} ת{{רת|עשה}} א{{רת|ם}} א{{רת|תה}} י{{רת|כול}} ל{{רת|קיים}} ש{{רת|ניהם}} מ{{רת|וטב}} ו{{רת|אם}} ל{{רת|או}} י{{רת|בא}} ע{{רת|שה}} ו{{רת|ידחה}} ל{{רת|א}} ת{{רת|עשה}} ד{{רת|ליכא}} א{{רת|חר:}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ר}} י{{רת|ום}} ט{{רת|וב}} א{{רת|ינה}} ד{{רת|וחה}} א{{רת|לא}} ב{{רת|זמנה}} ב{{רת|לבד}} מ{{רת|נא}} ה{{רת|ני}} מ{{רת|ילי}} א{{רת|מר}} ח{{רת|זקיה}} ו{{רת|כן}} ת{{רת|נא}} ד{{רת|בי}} ח{{רת|זקיה}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/שמות/יב#י|ל{{רת|א}} ת{{רת|ותירו}} מ{{רת|מנו}} ע{{רת|ד}} ב{{רת|קר}}]] ש{{רת|אין}} ת{{רת|}} ע{{רת|ד}} ב{{רת|קר}} מ{{רת|ה}} ת{{רת|}} ע{{רת|ד}} ב{{רת|קר}} ב{{רת|א}} ה{{רת|כתוב}} ל{{רת|יתן}} ל{{רת|ו}} ב{{רת|קר}} ש{{רת|ני}} ל{{רת|שריפתו}} א{{רת|ביי}} א{{רת|מר}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/במדבר/כח#י|ע{{רת|ולת}} ש{{רת|בת}} ב{{רת|שבתו}}]] ו{{רת|לא}} ע{{רת|ולת}} ח{{רת|ול}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|לא}} ע{{רת|ולת}} ח{{רת|ול}} ב{{רת|י}} ר{{רת|בא}} א{{רת|מר}} א{{רת|מר}} ק{{רת|רא}} [[תנ"ך/שמות/יב#טז|ה{{רת|וא}} ל{{רת|בדו}} י{{רת|עשה}} ל{{רת|כם}}]] ה{{רת|וא}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|כשירין}} ל{{רת|בדו}} ו{{רת|לא}} מ{{רת|ילה}} ש{{רת|לא}} ב{{רת|זמנה}} ד{{רת|אתיא}} מ{{רת|ק}} ר{{רת|ב}} א{{רת|שי}} א{{רת|מר}} [[תנ"ך/ויקרא/כג#ג|ש{{רת|בתון}}]] ע{{רת|שה}} ה{{רת|וא}} ו{{רת|הוה}} ל{{רת|יה}} י{{רת|}} ע{{רת|שה}} ו{{רת|ל}} ו{{רת|אין}} ע{{רת|שה}} ד{{רת|וחה}} א{{רת|ת}} ל{{רת|א}} ת{{רת|עשה}} ו{{רת|עשה:}} כ{{רת|לל}} א{{רת|מר}} ר{{רת|}} ו{{רת|כו':}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|ר}} ו{{רת|תנן}} נ{{רת|מי}} ג{{רת|בי}} פ{{רת|סח}} כ{{רת|י}} ה{{רת|אי}} ג{{רת|וונא}} כ{{רת|לל}} א{{רת|מר}} ר{{רת|}} כ{{רת|ל}} מ{{רת|לאכה}} ש{{רת|אפשר}} ל{{רת|ה}} ל{{רת|עשותה}} מ{{רת|ע}} א{{רת|ינה}} ד{{רת|וחה}} א{{רת|ת}} ה{{רת|שבת}} ש{{רת|חיטה}} ש{{רת|אי}} א{{רת|פשר}} ל{{רת|עשותה}} מ{{רת|ע}} ד{{רת|וחה}} א{{רת|ת}} ה{{רת|שבת}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|ר}} ו{{רת|צריכא}} ד{{רת|אי}} א{{רת|שמעינן}} ג{{רת|בי}} מ{{רת|ילה}} ה{{רת|תם}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|מכשירין}} א{{רת|פשר}} ל{{רת|עשות}} מ{{רת|אתמול}} ל{{רת|א}} ד{{רת|חו}} ש{{רת|בת}} ד{{רת|ליכא}} כ{{רת|רת}} א{{רת|בל}} פ{{רת|סח}} ד{{רת|איכא}} כ{{רת|רת}} א{{רת|ימא}} ל{{רת|ידחו}} ש{{רת|בת}} ו{{רת|אי}} א{{רת|שמעינן}} ג{{רת|בי}} פ{{רת|סח}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|לא}} נ{{רת|כרתו}} ע{{רת|ליה}} י{{רת|}} ב{{רת|ריתות}} א{{רת|בל}} מ{{רת|ילה}} ד{{רת|נכרתו}} ע{{רת|ליה}} י{{רת|}} ב{{רת|ריתות}} א{{רת|ימא}} ל{{רת|ידחו}} ש{{רת|בת}} צ{{רת|ריכא:}}  
אינו צריך שבת חמורה דוחה צרעת לא
כ"ש: אמר מר בשר אעשיש שם בהרת
ימול דברי רבי יאשיה הא למה לי קרא
דבר שאין מתכוין הוא ודבר שאין מתכוין
מותר אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי
יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור רבא
אמר אפילו תימא ר"ש מודה ר"ש בפסיק
רישיה ולא ימות ואביי לית ליה האי סברא
והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי
שמעון בפסיק רישיה ולא ימות בתר
דשמעה מרבא סברה איכא דמתני להא
דאביי ורבא אהא [[תנ"ך/דברים/כד#ח|השמר בנגע הצרעת
לשמור מאד ולעשות]] לעשות אי אתה
עושה אבל עושה אתה בסיב שעל גבי
רגלו ובמוט שעל גבי כתיפו ואם עברה
עברה והא למה לי קרא דבר שאין
מתכוין הוא ודבר שאין מתכוין מותר אמר  
אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר
דבר שאין מתכוין אסור ורבא אמר אפילו
תימא רבי שמעון ומודה רבי שמעון בפסיק
רישיה ולא ימות ואביי לית ליה האי סברא והא אביי ורבא דאמרי
תרווייהו מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות לבתר דשמעיה מרבא
סברה ואביי אליבא דרבי שמעון האי בשר מאי עביד ליה אמר רב עמרם
באומר לקוץ בהרתו הוא מתכוין תינח גדול קטן מאי איכא למימר אמר
רב משרשיא באומר אבי הבן לקוץ בהרת דבנו הוא קא מתכוין ואי איכא
אחר ליעביד אחר דאמר ר"ש בן לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ולא
תעשה אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה לא  
תעשה דליכא אחר: אמר מר יום טוב אינה דוחה אלא בזמנה בלבד מנא
הני מילי אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא [[תנ"ך/שמות/יב#י|לא תותירו ממנו עד
בקר]] שאין ת"ל עד בקר מה ת"ל עד בקר בא הכתוב ליתן לו בקר שני
לשריפתו אביי אמר אמר קרא [[תנ"ך/במדבר/כח#י|עולת שבת בשבתו]] ולא עולת חול בשבת
ולא עולת חול בירבא אמר אמר קרא [[תנ"ך/שמות/יב#טז|הוא לבדו יעשה לכם]] הוא ולא
מכשירין לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא מקרב אשי אמר [[תנ"ך/ויקרא/כג#ג|שבתון]]  
עשה הוא והוה ליה י"ט עשה ולואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה:  
כלל אמר ר"ע וכו': אמר רב יהודה אמר רב הלכה כרותנן נמי גבי פסח
כי האי גוונא כלל אמר ר"ע כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מעאינה
דוחה את השבת שחיטה שאי אפשר לעשותה מעדוחה את השבת ואמר
רב יהודה אמר רב הלכה כרוצריכא דאי אשמעינן גבי מילה התם הוא
דמכשירין {{הערה|'''ד'''אפשר. הגהות הב"ח}}אפשר לעשות מאתמול לא דחו שבת דליכא כרת אבל פסח
דאיכא כרת אימא לידחו שבת ואי אשמעינן גבי פסח משום דלא נכרתו עליה
י"ג בריתות אבל מילה דנכרתו עליה י"ג בריתות אימא לידחו שבת צריכא:
'''[[משנה/שבת/יט#ב|מתני']]''' עושין כל צרכי מילה [בשבת] מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה
איספלנית וכמון אם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן אם לא טרף יין ושמן
מערב שבת ינתן זה בעצמו וזה בעצמו ואין עושין לה חלוק לכתחילה אבל כורך
עליה סמרטוט אם לא התקין מע"ש כורך על אצבעו ומביא ואפילו מחצר אחרת:
{{שומר דף בבלי|גמ'}}


 
'''[[משנה/שבת/יט#ב|מתני']]''' ע{{רת|ושין}} כ{{רת|ל}} צ{{רת|רכי}} מ{{רת|ילה}} [ב{{רת|שבת]}} מ{{רת|והלין}} ו{{רת|פורעין}} ו{{רת|מוצצין}} ו{{רת|נותנין}} ע{{רת|ליה}} א{{רת|יספלנית}} ו{{רת|כמון}} א{{רת|ם}} ל{{רת|א}} ש{{רת|חק}} מ{{רת|ערב}} ש{{רת|בת}} ל{{רת|ועס}} ב{{רת|שיניו}} ו{{רת|נותן}} א{{רת|ם}} ל{{רת|א}} ט{{רת|רף}} י{{רת|ין}} ו{{רת|שמן}} מ{{רת|ערב}} ש{{רת|בת}} י{{רת|נתן}} ז{{רת|ה}} ב{{רת|עצמו}} ו{{רת|זה}} ב{{רת|עצמו}} ו{{רת|אין}} ע{{רת|ושין}} ל{{רת|ה}} ח{{רת|לוק}} ל{{רת|כתחילה}} א{{רת|בל}} כ{{רת|ורך}} ע{{רת|ליה}} ס{{רת|מרטוט}} א{{רת|ם}} ל{{רת|א}} ה{{רת|תקין}} מ{{רת|ע"ש}} כ{{רת|ורך}} ע{{רת|ל}} א{{רת|צבעו}} ו{{רת|מביא}} ו{{רת|אפילו}} מ{{רת|חצר}} א{{רת|חרת:}} {{שומר דף בבלי|גמ'}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־10:42, 2 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלג TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
בית מאיר
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

תנאי היא דתניא בשר ואף על פי שיש שם בהרת ימול דברי רבי יאשיה רבי יונתן אומר אינו צריך שבת חמורה דוחה צרעת לא כ"ש: אמר מר בשר אע"פ שיש שם בהרת ימול דברי רבי יאשיה הא למה לי קרא דבר שאין מתכוין הוא ודבר שאין מתכוין מותר אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור רבא אמר אפילו תימא ר מודה ר בפסיק רישיה ולא ימות ואביי לית ליה האי סברא והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות בתר דשמעה מרבא סברה איכא דמתני להא דאביי ורבא אהא השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות לעשות אי אתה עושה אבל עושה אתה בסיב שעל גבי רגלו ובמוט שעל גבי כתיפו ואם עברה עברה והא למה לי קרא דבר שאין מתכוין הוא ודבר שאין מתכוין מותר אמר אביי לא נצרכא אלא לרבי יהודה דאמר דבר שאין מתכוין אסור ורבא אמר אפילו תימא רבי שמעון ומודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות ואביי לית ליה האי סברא והא אביי ורבא דאמרי תרווייהו מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות לבתר דשמעיה מרבא סברה ואביי אליבא דרבי שמעון האי בשר מאי עביד ליה אמר רב עמרם באומר לקוץ בהרתו הוא מתכוין תינח גדול קטן מאי איכא למימר אמר רב משרשיא באומר אבי הבן לקוץ בהרת דבנו הוא קא מתכוין ואי איכא אחר ליעביד אחר דאמר ר בן לקיש כל מקום שאתה מוצא עשה ולא תעשה אם אתה יכול לקיים שניהם מוטב ואם לאו יבא עשה וידחה לא תעשה דליכא אחר: אמר מר יום טוב אינה דוחה אלא בזמנה בלבד מנא הני מילי אמר חזקיה וכן תנא דבי חזקיה אמר קרא לא תותירו ממנו עד בקר שאין ת עד בקר מה ת עד בקר בא הכתוב ליתן לו בקר שני לשריפתו אביי אמר אמר קרא עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת ולא עולת חול בי"ט רבא אמר אמר קרא הוא לבדו יעשה לכם הוא ולא מכשירין לבדו ולא מילה שלא בזמנה דאתיא מק"ו רב אשי אמר שבתון עשה הוא והוה ליה י עשה ול"ת ואין עשה דוחה את לא תעשה ועשה: כלל אמר ר וכו': אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר"ע ותנן נמי גבי פסח כי האי גוונא כלל אמר ר כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מע"ש אינה דוחה את השבת שחיטה שאי אפשר לעשותה מע"ש דוחה את השבת ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כר"ע וצריכא דאי אשמעינן גבי מילה התם הוא דמכשירין אפשר לעשות מאתמול לא דחו שבת דליכא כרת אבל פסח דאיכא כרת אימא לידחו שבת ואי אשמעינן גבי פסח משום דלא נכרתו עליה י בריתות אבל מילה דנכרתו עליה י בריתות אימא לידחו שבת צריכא:

מתני' עושין כל צרכי מילהשבת] מוהלין ופורעין ומוצצין ונותנין עליה איספלנית וכמון אם לא שחק מערב שבת לועס בשיניו ונותן אם לא טרף יין ושמן מערב שבת ינתן זה בעצמו וזה בעצמו ואין עושין לה חלוק לכתחילה אבל כורך עליה סמרטוט אם לא התקין מע"ש כורך על אצבעו ומביא ואפילו מחצר אחרת:
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף