ראשי תיבות בבלי/בכורות/נח/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים ואע"ג  
{{רת הוראות}}
דתנן עד שלא הגיע הגורן מותר למכור
כ{{רת|די}} ש{{רת|תהא}} ב{{רת|המה}} מ{{רת|צויה}} ל{{רת|עולי}} ר{{רת|גלים}} ו{{רת|אע}} ד{{רת|תנן}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|לא}} ה{{רת|גיע}} ה{{רת|גורן}} מ{{רת|ותר}} ל{{רת|מכור}} ו{{רת|לשחוט}} נ{{רת|יחא}} ל{{רת|יה}} ד{{רת|ליתעביד}} מ{{רת|צוה}} ב{{רת|ממוניה}} ו{{רת|הדר}} ל{{רת|זבון}} ו{{רת|ליכול}} ו{{רת|אמאי}} ק{{רת|רי}} ל{{רת|יה}} ג{{רת|ורן}} ד{{רת|טבלה}} כ{{רת|גורן}} ו{{רת|כמה}} פ{{רת|רס}} פ{{רת|ירש}} ר{{רת|'}} י{{רת|וסי}} ב{{רת|ר'}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ין}} פ{{רת|רס}} פ{{רת|חות}} מ{{רת|ט}} י{{רת|ום}} מ{{רת|אי}} מ{{רת|שמע}} א{{רת|}} א{{רת|בהו}} פ{{רת|רוס}} פ{{רת|לגא}} פ{{רת|לגא}} ד{{רת|מאי}} פ{{רת|לגא}} ד{{רת|הלכות}} פ{{רת|סח}} כ{{רת|י}} ה{{רת|א}} ד{{רת|תניא}} ש{{רת|ואלין}} ו{{רת|דורשין}} ב{{רת|הלכות}} פ{{רת|סח}} ק{{רת|ודם}} ל{{רת|פסח}} ל{{רת|'}} י{{רת|ום}} ר{{רת|שב}} א{{רת|ומר}} ש{{רת|תי}} ש{{רת|בתות}}: ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|כ}} ב{{רת|אדר}} ב{{רת|א'}} ב{{רת|סיון}}: ב{{רת|מאי}} ק{{רת|מיפלגי}} ר{{רת|}} ו{{רת|בן}} ע{{רת|זאי}} ר{{רת|}} ס{{רת|בר}} א{{רת|דר}} ה{{רת|סמוך}} ל{{רת|ניסן}} ז{{רת|ימנין}} מ{{רת|לא}} ו{{רת|זימנין}} ח{{רת|סר}} ז{{רת|ימנין}} ד{{רת|מיקלע}} ב{{רת|יום}} ל{{רת|'}} ו{{רת|זימנין}} ד{{רת|מיקלע}} ב{{רת|כ}} ו{{רת|משום}} ה{{רת|כי}} ל{{רת|א}} ק{{רת|ביע}} ל{{רת|יה}} ז{{רת|מן}} ו{{רת|בן}} ע{{רת|זאי}} ס{{רת|בר}} א{{רת|דר}} ה{{רת|סמוך}} ל{{רת|ניסן}} ל{{רת|עולם}} ח{{רת|סר}} ה{{רת|ילכך}} ק{{רת|ביע}} ל{{רת|יה}} ז{{רת|מן}} ב{{רת|כ}} ב{{רת|אדר}} ב{{רת|אחד}} ב{{רת|סיון}} א{{רת|יידי}} ד{{רת|לא}} נ{{רת|פישי}} א{{רת|י}} א{{רת|מרת}} ל{{רת|יקדים}} ל{{רת|יעשר}} ע{{רת|ד}} ד{{רת|מטי}} ר{{רת|גל}} ש{{רת|למי}} ל{{רת|הו}}: ב{{רת|כ}} ב{{רת|אב}} ו{{רת|כו'}}: ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} ל{{רת|טעמיה}} ד{{רת|אמר}} ה{{רת|אלולין}} מ{{רת|תעשרין}} ב{{רת|פני}} ע{{רת|צמן}} ו{{רת|ליעשרינהו}} ב{{רת|יום}} ל{{רת|'}} ז{{רת|ימנין}} ד{{רת|מחסרין}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|אב}} ו{{רת|בעינן}} ל{{רת|מיעבד}} ה{{רת|כירא}} ב{{רת|חדש}} ו{{רת|ישן}}: ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ו{{רת|ר}} א{{רת|ומרים}} ב{{רת|אחד}} ב{{רת|ניסן}} ב{{רת|א'}} ב{{רת|סיון}} ו{{רת|כו'}}: ב{{רת|א'}} ב{{רת|ניסן}} כ{{רת|רשב}} ד{{רת|אמר}} ב{{רת|'}} ש{{רת|בתות}} ב{{רת|א'}} ב{{רת|סיון}} כ{{רת|דאמרן}} ב{{רת|כ}} ב{{רת|אלול}} ר{{רת|בי}} א{{רת|לעזר}} ו{{רת|ר'}} ש{{רת|מעון}} ל{{רת|טעמייהו}} ד{{רת|אמרי}} ב{{רת|א'}} ב{{רת|תשרי}} ר{{רת|}} ל{{רת|מעשר}} ב{{רת|המה}}: ו{{רת|למה}} א{{רת|מרו}} ב{{רת|כ}} ב{{רת|אלול}} ו{{רת|לא}} א{{רת|מרו}} ב{{רת|אחד}} ב{{רת|תשרי}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|הוא}} י{{רת|}} ו{{רת|כו'}}: ו{{רת|תיפוק}} ל{{רת|יה}} ד{{רת|בעינן}} ל{{רת|מעבד}} ה{{רת|כירא}} ב{{רת|חדש}} ו{{רת|ישן}} ח{{רת|דא}} ו{{רת|עוד}} ק{{רת|אמר}} ח{{רת|דא}} ד{{רת|בעינן}} ל{{רת|מיעבד}} ה{{רת|כירא}} ב{{רת|חדש}} ו{{רת|ישן}} ו{{רת|עוד}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|הוא}} י{{רת|}} ו{{רת|אי}} א{{רת|פשר}} ל{{רת|עשר}} ב{{רת|י}} מ{{רת|שום}} ס{{רת|קרתא}}: ר{{רת|}} א{{רת|ומר}} ב{{רת|אחד}} ב{{רת|אלול}} ר{{רת|}} ל{{רת|מעשר}} ב{{רת|המה}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} א{{רת|ומר}} ו{{רת|כו'}}: ת{{רת|ניא}} א{{רת|מר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|הללו}} א{{רת|ומרים}} כ{{רת|ך}} ו{{רת|הללו}} א{{רת|ומרים}} כ{{רת|ך}} ה{{רת|אלולין}} מ{{רת|תעשרין}} ל{{רת|עצמן}} ו{{רת|ליחזי}} ט{{רת|עמיה}} ד{{רת|מאן}} מ{{רת|סתבר}} ו{{רת|כי}} ת{{רת|ימא}} ל{{רת|א}} מ{{רת|צי}} ק{{רת|אי}} א{{רת|טעמייהו}} ו{{רת|התניא}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|ל}} ח{{רת|כמי}} י{{רת|שראל}} ד{{רת|ומין}} ע{{רת|לי}} כ{{רת|קליפת}} ה{{רת|שום}} ח{{רת|וץ}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|קרח}} ה{{רת|זה}} א{{רת|}} י{{רת|וחנן}} מ{{רת|פי}} ה{{רת|שמועה}} א{{רת|מרוה}} מ{{רת|פי}} ח{{רת|גי}} ז{{רת|כריה}} ו{{רת|מלאכי}} ת{{רת|ניא}} ב{{רת|איזה}} צ{{רת|ד}} א{{רת|מר}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} ה{{רת|אלולים}} מ{{רת|תעשרין}} ל{{רת|עצמן}} נ{{רת|ולדו}} ל{{רת|ו}} ה{{רת|'}} ב{{רת|אב}} ו{{רת|ה'}} ב{{רת|אלול}} א{{רת|ין}} מ{{רת|צטרפין}} ה{{רת|'}} ב{{רת|אלול}} ו{{רת|ה'}} ב{{רת|תשרי}} א{{רת|ין}} מ{{רת|צטרפין}} ה{{רת|'}} ב{{רת|תשרי}} ו{{רת|ה'}} ב{{רת|אב}} מ{{רת|צטרפין}} פ{{רת|שיטא}} מ{{רת|הו}} ד{{רת|תימא}} כ{{רת|י}} ה{{רת|יכי}} ד{{רת|מפסקי}} ש{{רת|נים}} מ{{רת|פסקי}} ג{{רת|רנות}} ק{{רת|מ}} כ{{רת|דתנן}} ח{{רת|משה}} ל{{רת|פני}} ר{{רת|אש}} ה{{רת|שנה}} ו{{רת|חמשה}} ל{{רת|אחר}} ר{{רת|אש}} ה{{רת|שנה}} א{{רת|ין}} מ{{רת|צטרפין}} ח{{רת|משה}} ל{{רת|פני}} ה{{רת|גורן}} ו{{רת|חמשה}} ל{{רת|אחר}} ה{{רת|גורן}} ה{{רת|רי}} א{{רת|לו}} מ{{רת|צטרפין}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בא}} ל{{רת|דברי}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|זאי}} נ{{רת|ולדו}} ל{{רת|ו}} ח{{רת|משה}} ב{{רת|אב}} ו{{רת|חמשה}} ב{{רת|אלול}} ו{{רת|חמשה}} ב{{רת|תשרי}} כ{{רת|ונסן}} ל{{רת|דיר}} ל{{רת|התעשר}} {{שומר דף בבלי|ונוטל}}
ולשחוט ניחא ליה דליתעביד מצוה
בממוניה והדר לזבון וליכול ואמאי קרי ליה
גורן דטבלה כגורן וכמה פרס פירש ר' יוסי
בר' יהודה אין פרס פחות מטיום מאי משמע
א"ר אבהו פרוס פלגא פלגא דמאי פלגא
דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין
בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג  
אומר שתי שבתות: בן עזאי אומר בכבאדר
בא' בסיון: במאי קמיפלגי ר"ע ובן עזאי ר"ע  
סבר אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין
חסר זימנין דמיקלע ביום ל' וזימנין דמיקלע
בכומשום הכי לא קביע ליה זמן ובן עזאי
סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הילכך
קביע ליה זמן בכבאדר באחד בסיון איידי
דלא נפישי אי אמרת ליקדים ליעשר עד דמטי
רגל שלמי להו: בכבאב וכו': בן עזאי
לטעמיה דאמר האלולין מתעשרין בפני עצמן
וליעשרינהו ביום ל' זימנין דמחסרין ליה לאב
ובעינן למיעבד הכירא בחדש וישן: ר' אלעזר
וראומרים באחד בניסן בא' בסיון וכו': בא'  
בניסן כרשבדאמר ב' שבתות בא' בסיון
כדאמרן בכבאלול רבי אלעזר ור' שמעון
לטעמייהו דאמרי בא' בתשרי ר"ה למעשר
בהמה: ולמה אמרו בכבאלול ולא אמרו
באחד בתשרי מפני שהוא י"ט וכו': ותיפוק
ליה דבעינן למעבד הכירא בחדש וישן חדא
ועוד קאמר חדא דבעינן למיעבד הכירא בחדש
וישן ועוד מפני שהוא י"ט ואי אפשר לעשר
בימשום סקרתא: ר"מ אומר באחד באלול
ר"ה למעשר בהמה בן עזאי אומר וכו': תניא
אמר בן עזאי הואיל והללו אומרים כך והללו
אומרים כך האלולין מתעשרין לעצמן וליחזי
טעמיה דמאן מסתבר וכי תימא לא מצי קאי
אטעמייהו והתניא בן עזאי אומר כל חכמי
ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן
הקרח הזה א"ר יוחנן מפי השמועה אמרוה
מפי חגי זכריה ומלאכי תניא באיזה צד
אמר בן עזאי האלולים מתעשרין לעצמן נולדו
לו ה' באב וה' באלול אין מצטרפין ה' באלול
וה' בתשרי אין מצטרפין ה' בתשרי וה' באב
מצטרפין פשיטא מהו דתימא כי היכי דמפסקי
שנים מפסקי גרנות קמכדתנן חמשה לפני
ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין
מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר
הגורן הרי אלו מצטרפין אמר רבא לדברי
בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה
באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר
{{שומר דף בבלי|ונוטל}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: בכורות]]

גרסה אחרונה מ־10:07, 4 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png בכורות TriangleArrow-Left.png נח TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
רש"י (כתב יד)
תוספות
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

כדי שתהא בהמה מצויה לעולי רגלים ואע"ג דתנן עד שלא הגיע הגורן מותר למכור ולשחוט ניחא ליה דליתעביד מצוה בממוניה והדר לזבון וליכול ואמאי קרי ליה גורן דטבלה כגורן וכמה פרס פירש ר' יוסי בר' יהודה אין פרס פחות מט"ו יום מאי משמע א אבהו פרוס פלגא פלגא דמאי פלגא דהלכות פסח כי הא דתניא שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום רשב"ג אומר שתי שבתות: בן עזאי אומר בכ"ט באדר בא' בסיון: במאי קמיפלגי ר ובן עזאי ר סבר אדר הסמוך לניסן זימנין מלא וזימנין חסר זימנין דמיקלע ביום ל' וזימנין דמיקלע בכ"ט ומשום הכי לא קביע ליה זמן ובן עזאי סבר אדר הסמוך לניסן לעולם חסר הילכך קביע ליה זמן בכ"ט באדר באחד בסיון איידי דלא נפישי אי אמרת ליקדים ליעשר עד דמטי רגל שלמי להו: בכ"ט באב וכו': בן עזאי לטעמיה דאמר האלולין מתעשרין בפני עצמן וליעשרינהו ביום ל' זימנין דמחסרין ליה לאב ובעינן למיעבד הכירא בחדש וישן: ר' אלעזר ור"ש אומרים באחד בניסן בא' בסיון וכו': בא' בניסן כרשב"ג דאמר ב' שבתות בא' בסיון כדאמרן בכ"ט באלול רבי אלעזר ור' שמעון לטעמייהו דאמרי בא' בתשרי ר למעשר בהמה: ולמה אמרו בכ"ט באלול ולא אמרו באחד בתשרי מפני שהוא י וכו': ותיפוק ליה דבעינן למעבד הכירא בחדש וישן חדא ועוד קאמר חדא דבעינן למיעבד הכירא בחדש וישן ועוד מפני שהוא י ואי אפשר לעשר בי"ט משום סקרתא: ר אומר באחד באלול ר למעשר בהמה בן עזאי אומר וכו': תניא אמר בן עזאי הואיל והללו אומרים כך והללו אומרים כך האלולין מתעשרין לעצמן וליחזי טעמיה דמאן מסתבר וכי תימא לא מצי קאי אטעמייהו והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה א יוחנן מפי השמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי תניא באיזה צד אמר בן עזאי האלולים מתעשרין לעצמן נולדו לו ה' באב וה' באלול אין מצטרפין ה' באלול וה' בתשרי אין מצטרפין ה' בתשרי וה' באב מצטרפין פשיטא מהו דתימא כי היכי דמפסקי שנים מפסקי גרנות קמ"ל כדתנן חמשה לפני ראש השנה וחמשה לאחר ראש השנה אין מצטרפין חמשה לפני הגורן וחמשה לאחר הגורן הרי אלו מצטרפין אמר רבא לדברי בן עזאי נולדו לו חמשה באב וחמשה באלול וחמשה בתשרי כונסן לדיר להתעשר
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף