רש"י כתב יד/בכורות/נח/א

רש"י כתב יד בכורות נח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כדי שתהיה מצויה. למכור לעולי רגלים דכיון דלא מתעשרי לא שחטי להו ולא מזבני להו עד פרוס החג דמעשרן:

ואע"ג דתנן במתני' עד שלא הגיע זמן הגורן מותר למכור ולשחוט. דגורן הוא דקובען למעשר אפ"ה לא שחטי להון עד דמעשרן:

דניתא ליה לאינש דלעבד מצוה בממוניה. שאין חסר בי' כלום שהוא עצמו מקריב מעשרו ואוכלו שלמים:

דטבל כגורן. כי היכי דגורן קובעת למעשר משנתמרח בכרי מדאורייתא כך ימים הללו קובעים את הבהמות מדרבנן כדתנן הגיע הגורן לא ישחוט עד שיעשר:

פרוס פלגא. פרוסה משמע דבר הפרוס לב' חלקים:

שואלים בהל' הפסח קודם לפסח. והיינו נמי מהלכות הפסח דמעשרין לבהמות דליתחזי למיכל ברגל. כדאמרינן איידי דלא נפיש בחד בתשרי ר"ה הילכך מקדימין להם בכ"ט באלול ולא בא' בתשרי אע"ג דהוא ב' שבתות קודם משום דבעי היכרא בחדש וישן:

ובמאי קמפלגי. דהא בן עזאי [נמי] סבר דזמן גרנן הוי בפרוס הפסח ט"ו יום קודם דיום כ"ט באדר וי"ד דניסן הרי ט"ו:

זמנין. דט"ו יום קודם הפסח מקלע ביום ל' באדר כגון דהוי אדר מלא ור"ח לא הוי עד יום ל"א ויום אחד קודם ניסן הוי פרוס הפסח דהיינו י"ד מניסן וא' מאדר:

זמנין דמקלע. פרוס ביום כ"ט באדר כשהוא חסר דהוי ר"ח יום ל' הלכך לא קבע זמן לפרוס [הפסח]:

בא' בסיון. מאי טעמא דבן עזאי דלא אמר ט"ו יום כדאמר בפסח איידי דלא נפישי אותן ולדות (אפילו) דמעוט בהמות יולדות מניסן ועד עצרת אם מקדים ומעשר להו ט"ו יום שלמי לאוכלן (נאכלין) קודם עצרת ולא תהיה בהמה מצויה לעולה רגלים:

בן עזאי לטעמיה דאמר. לקמן האלולים מתעשרין לעצמן ואין מצטרפין עם אותן שנולדו קודם אלול שמא בא' באלול ר"ה למעשר בהמה הו"ל חדש וישן ולא עם אותן הנולדים אחר אלול שמא בא' בתשרי הוי ר"ה והוה ליה חדש וישן ומדמספקא ליה אימת ר"ה אלול או תשרי מתעשרין האלוליים לעצמן הילכך לא קבע זמן גורן של קייטי בכ"ט באלול דלא ליתי לצרופי דנולדים באלול בהדייהו:

ולעשר ביום ל' באב. מ"ט יום זמנין דמחסרי ליה והוי ר"ח אלול ביום ל' ולא מעשרין בהן ואע"ג דלא אתי לצרופי אלול בהדייהו דהא אכתי לא נולד שום טלה היום ואי נולד [הוי] מחוסר זמן אפ"ה לא מעשרים לקייטי ההוא יומא משום דבעינן למעבד היכרא בין חדש לישן דלידעו אינשי דאלול לא שייך בהני קייטי ולא מצטרפי לעולם דאלול בהדי הנך ב' שבתות דהיינו י"ד יום:

אסקרתא. סיקרא שקורין מיצ"א שהשבט צבוע בסיקרא והיה מונה א' ב' ג' ד' וכשהיה יוצא עשירי סוקרו בסקרא עד שיהא ניכר ואסור לצבוע בי"ט דא"כ מלאכה הוא. והא דקבעי בכ"ט באלול ולא קבעי ביום ל' משום דרוב [שנים] אלול חסר והוי יום ל' ר"ה:

הואיל והללו אומרים כך. בא' בתשרי יהיו אלוליים מתעשרין לעצמן דלא ידעינן בהדי דמאן לצרפינהו:

קרח הזה. ר"ע הוא קרח דר"י בן קרחה הוא ר' יהושע בנו דר"ע דאמרינן בשבועות (דף ו.) שאל ר' יהושע בנו דר"ע את ר"ע וכו':

מפי שמועה אמרוה. ר"מ ור"א ור"ש כולהו מפי חגי זכריה ומלאכי וכדבר נבואה הוא ולא ניכר טעם הגלוי כמ"ד מקראות דבאומד הלב ומדלא ידעינן היכי אמור חגי זכריה ומלאכי עבדינן הכי וליכא למימר טעמא דמאן מסתבר [טפי]:

ה' בתשרי וה' באב. לעתיד לבא מצטרפין:

פשיטא. דמצטרפין מה שנולדים בין אלול [לאלול דאידך שתא] דתשרי הוי ר"ה והנך ודאי בשנה אחת נולדו:

פסקי גרנות. לבן עזאי דהכא איכא ב' גרנות בין תשרי לאב הבא:

היו לו ה' דאב וה' דאלול וה' דתשרי וכו'. (ו)דאי אית ליה ה' דאב וה' דאלול אמרינן דלא מצטרפין דשמא חדש וישן [הוא] אבל הכא ודאי איכא עשר דחיוב דודאי הוא [או] אלול ר"ה או תשרי ר"ה ומכניסן לדיר ונוטל אחד מן האלוליים דזה ודאי מעשר [הוי] וקרב למזבח ולא שיכוון כו':

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף