ראשי תיבות בבלי/בבא מציעא/לח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
למאי חזו שמן חזי לגלדאי דבש לכתישא
{{רת הוראות}}
דגמלי וחכעושה להם תקנה ומוכרן
ל{{רת|מאי}} ח{{רת|זו}} ש{{רת|מן}} ח{{רת|זי}} ל{{רת|גלדאי}} ד{{רת|בש}} ל{{רת|כתישא}} ד{{רת|גמלי}} ו{{רת|חכ}} ע{{רת|ושה}} ל{{רת|הם}} ת{{רת|קנה}} ו{{רת|מוכרן}} ב{{רת|ב}} מ{{רת|אי}} ת{{רת|קנתא}} ע{{רת|ביד}} ל{{רת|הו}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} א{{רת|שי}} ל{{רת|קנקנים}} ב{{רת|מאי}} ק{{רת|א}} מ{{רת|יפלגי}} ד{{רת|מר}} ס{{רת|בר}} ל{{רת|הפסד}} מ{{רת|רובה}} ח{{רת|ששו}} ל{{רת|הפסד}} מ{{רת|ועט}} ל{{רת|א}} ח{{רת|ששו}} ו{{רת|מר}} ס{{רת|בר}} א{{רת|פילו}} ל{{רת|הפסד}} מ{{רת|ועט}} נ{{רת|מי}} ח{{רת|ששו}}: ר{{רת|שב}} א{{רת|ומר}} י{{רת|מכרם}} ב{{רת|בית}} ד{{רת|ין}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|הוא}} כ{{רת|משיב}} א{{רת|בידה}} ל{{רת|בעלים}}: א{{רת|תמר}} ר{{רת|בי}} א{{רת|בא}} ב{{רת|רבי}} י{{רת|עקב}} א{{רת|}} י{{רת|וחנן}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|ר}} ב{{רת|}} ו{{רת|רבא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמן}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|דברי}} ח{{רת|כמים}} ו{{רת|הא}} א{{רת|מרה}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} ח{{רת|דא}} ז{{רת|מנא}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|בה}} ב{{רת|ר}} ב{{רת|ר}} ח{{רת|נה}} א{{רת|}} י{{רת|וחנן}} כ{{רת|ל}} מ{{רת|קום}} ש{{רת|שנה}} ר{{רת|בן}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ן}} ג{{רת|מליאל}} ב{{רת|משנתינו}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|מותו}} ח{{רת|וץ}} מ{{רת|ערב}} ו{{רת|צידן}} ו{{רת|ראיה}} א{{רת|חרונה}} א{{רת|מוראי}} נ{{רת|ינהו}} ו{{רת|אליבא}} ד{{רת|ר'}} י{{רת|וחנן}} מ{{רת|דרבן}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ן}} ג{{רת|מליאל}} נ{{רת|שמע}} ד{{רת|מורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסי}} ש{{רת|בוי}} מ{{רת|דרבנן}} נ{{רת|שמע}} ד{{רת|אין}} מ{{רת|ורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסי}} ש{{רת|בוי}} ו{{רת|ממאי}} ד{{רת|למא}} ע{{רת|ד}} כ{{רת|אן}} ל{{רת|א}} ק{{רת|אמר}} ר{{רת|בן}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ן}} ג{{רת|מליאל}} ה{{רת|כא}} א{{רת|לא}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|קא}} כ{{רת|ליא}} ק{{רת|רנא}} א{{רת|בל}} ה{{רת|תם}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} ד{{רת|אין}} מ{{רת|ורידין}} ו{{רת|עד}} כ{{רת|אן}} ל{{רת|א}} ק{{רת|אמרי}} ר{{רת|בנן}} ה{{רת|כא}} א{{רת|לא}} א{{רת|י}} כ{{רת|רב}} כ{{רת|הנא}} א{{רת|י}} כ{{רת|רב}} נ{{רת|חמן}} ב{{רת|ר}} י{{רת|צחק}} א{{רת|בל}} ה{{רת|תם}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} ד{{רת|מורידין}} ל{{רת|מימרא}} ד{{רת|תרי}} ט{{רת|עמי}} נ{{רת|ינהו}} ו{{רת|האמר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|הודה}} א{{רת|מר}} ש{{רת|מואל}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|רבן}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|"ג}} ו{{רת|אמר}} ש{{רת|מואל}} מ{{רת|ורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסי}} ש{{רת|בוי}} ל{{רת|או}} מ{{רת|שום}} ד{{רת|חד}} ט{{רת|עמא}} ה{{רת|וא}} ל{{רת|א}} ת{{רת|רי}} ט{{רת|עמי}} נ{{רת|ינהו}} ה{{רת|כי}} נ{{רת|מי}} מ{{רת|סתברא}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|בא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמן}} ה{{רת|לכה}} כ{{רת|דברי}} ח{{רת|כמים}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} נ{{רת|חמן}} מ{{רת|ורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסי}} ש{{רת|בוי}} א{{רת|לא}} ש{{רת|"מ}} ת{{רת|רי}} ט{{רת|עמי}} נ{{רת|ינהו}} ש{{רת|מע}} מ{{רת|ינה}} א{{רת|תמר}} ש{{רת|בוי}} ש{{רת|נשבה}} ר{{רת|ב}} א{{רת|מר}} א{{רת|ין}} מ{{רת|ורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסיו}} ש{{רת|מואל}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסיו}} ב{{רת|ששמעו}} ב{{רת|ו}} ש{{רת|מת}} כ{{רת|}} ל{{רת|א}} פ{{רת|ליגי}} ד{{רת|מורידין}} כ{{רת|י}} פ{{רת|ליגי}} ב{{רת|שלא}} ש{{רת|מעו}} ב{{רת|ו}} ש{{רת|מת}} ר{{רת|ב}} א{{רת|מר}} א{{רת|ין}} מ{{רת|ורידין}} ד{{רת|למא}} מ{{רת|פסיד}} ל{{רת|הו}} ו{{רת|שמואל}} א{{רת|מר}} מ{{רת|ורידין}} כ{{רת|יון}} ד{{רת|אמר}} מ{{רת|ר}} ש{{רת|יימינן}} ל{{רת|הו}} כ{{רת|אריס}} ל{{רת|א}} מ{{רת|פסיד}} ל{{רת|הו}} מ{{רת|יתיבי}} ר{{רת|}} א{{רת|ומר}} מ{{רת|משמע}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/שמות/כב#כג|ו{{רת|חרה}} א{{רת|פי}} ו{{רת|הרגתי}} א{{רת|תכם}}]] י{{רת|ודע}} א{{רת|ני}} ש{{רת|נשותיהם}} א{{רת|למנות}} ו{{רת|בניהם}} י{{רת|תומים}} א{{רת|לא}} מ{{רת|ה}} ת{{רת|}} [[תנ"ך/שמות/כב#כג|ו{{רת|היו}} נ{{רת|שיכם}} ו{{רת|גו'}}]] מ{{רת|למד}} ש{{רת|נשותיהם}} מ{{רת|בקשות}} ל{{רת|ינשא}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|ניחין}} א{{רת|ותן}} ו{{רת|בניהן}} ר{{רת|וצים}} ל{{רת|ירד}} ל{{רת|נכסי}} א{{רת|ביהן}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|ניחין}} א{{רת|ותן}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בא}} ל{{רת|ירד}} ו{{רת|למכור}} ת{{רת|נן}} ה{{רת|וה}} ע{{רת|ובדא}} ב{{רת|נהרדעא}} ו{{רת|פשטה}} ר{{רת|ב}} ש{{רת|שת}} מ{{רת|הא}} מ{{רת|תני'}} א{{רת|}} ר{{רת|ב}} ע{{רת|מרם}} ד{{רת|למא}} ל{{רת|ירד}} ו{{רת|למכור}} ת{{רת|נן}} א{{רת|}} ד{{רת|למא}} מ{{רת|פומבדיתא}} א{{רת|ת}} ד{{רת|מעיילין}} פ{{רת|ילא}} ב{{רת|קופא}} ד{{רת|מחטא}} ו{{רת|הא}} ד{{רת|ומיא}} ד{{רת|נשותיהם}} [ו{{רת|בניהם]}} ק{{רת|תני}} מ{{רת|ה}} ה{{רת|תם}} כ{{רת|לל}} ל{{רת|א}} א{{רת|ף}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} כ{{רת|לל}} ל{{רת|א}} ו{{רת|מורידין}} ק{{רת|רוב}} ל{{רת|נכסי}} ש{{רת|בוי}} ת{{רת|נאי}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תניא}} ה{{רת|יורד}} ל{{רת|נכסי}} ש{{רת|בוי}} א{{רת|ין}} מ{{רת|וציאין}} א{{רת|ותו}} מ{{רת|ידו}} ו{{רת|לא}} ע{{רת|וד}} א{{רת|לא}} א{{רת|פי'}} ש{{רת|מע}} ש{{רת|ממשמשין}} ו{{רת|באין}} ו{{רת|קדם}} ו{{רת|תלש}} ו{{רת|אכל}} ה{{רת|רי}} ז{{רת|ה}} ז{{רת|ריז}} ו{{רת|נשכר}} ו{{רת|אלו}} ה{{רת|ן}} נ{{רת|כסי}} ש{{רת|בויין}} ה{{רת|רי}} ש{{רת|היה}} א{{רת|ביו}} א{{רת|ו}} א{{רת|חיו}} א{{רת|ו}} א{{רת|חד}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|מורישין}} ה{{רת|לכו}} ל{{רת|הם}} ל{{רת|מדינת}} ה{{רת|ים}} ו{{רת|שמעו}} ב{{רת|הן}} ש{{רת|מת}} ה{{רת|יורד}} ל{{רת|נכסי}} נ{{רת|טושים}} מ{{רת|וציאין}} א{{רת|ותו}} מ{{רת|ידו}} ו{{רת|אלו}} ה{{רת|ן}} נ{{רת|כסי}} נ{{רת|טושים}} ה{{רת|רי}} ש{{רת|היה}} א{{רת|ביו}} א{{רת|ו}} א{{רת|חיו}} א{{רת|ו}} א{{רת|חד}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|מורישין}} ה{{רת|לכו}} ל{{רת|הם}} ל{{רת|מדינת}} ה{{רת|ים}} ו{{רת|לא}} ש{{רת|מעו}} ב{{רת|הם}} ש{{רת|מת}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|בן}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|ן}} ג{{רת|מליאל}} ש{{רת|מעתי}} ש{{רת|הנטושים}} כ{{רת|שבויין}} ה{{רת|יורד}} ל{{רת|נכסי}} ר{{רת|טושים}} מ{{רת|וציאין}} א{{רת|ותו}} מ{{רת|ידו}} ו{{רת|אלו}} ה{{רת|ן}} נ{{רת|כסי}} ר{{רת|טושים}} ה{{רת|רי}} ש{{רת|היה}} א{{רת|ביו}} א{{רת|ו}} א{{רת|חיו}} א{{רת|ו}} א{{רת|חד}} מ{{רת|ן}} ה{{רת|מורישין}} כ{{רת|אן}} ו{{רת|אינו}} י{{רת|ודע}} ל{{רת|היכן}} ה{{רת|לכו}} מ{{רת|אי}} ש{{רת|נא}} ה{{רת|נך}} ד{{רת|קרו}} ל{{רת|הו}} נ{{רת|טושים}} ו{{רת|מאי}} ש{{רת|נא}} ה{{רת|ני}} ד{{רת|קרו}} ל{{רת|הו}} ר{{רת|טושים}} {{שומר דף בבלי|נטושים}}
בב"ד מאי תקנתא עביד להו אמר רב אשי
לקנקנים במאי קא מיפלגי דמר סבר להפסד
מרובה חששו להפסד מועט לא חששו
ומר סבר אפילו להפסד מועט נמי חששו:  
רשבאומר ימכרם בבית דין מפני שהוא
כמשיב אבידה לבעלים: אתמר רבי אבא
ברבי יעקב א"ר יוחנן הלכה כר"ש ב"ג  
ורבא אמר רב נחמן הלכה כדברי
חכמים והא אמרה ר' יוחנן חדא זמנא
דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן כל
מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל
במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן
וראיה אחרונה אמוראי נינהו ואליבא דר'  
יוחנן מדרבן שמעון בן גמליאל נשמע
דמורידין קרוב לנכסי שבוי מדרבנן נשמע
דאין מורידין קרוב לנכסי שבוי וממאי דלמא
עד כאן לא קאמר רבן שמעון בן גמליאל
הכא אלא משום דקא כליא קרנא אבל
התם הכי נמי דאין מורידין ועד כאן לא
קאמרי רבנן הכא אלא אי כרב כהנא אי
כרב נחמן בר יצחק אבל התם הכי נמי
דמורידין למימרא דתרי טעמי נינהו והאמר
רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון ב"ג ואמר שמואל מורידין
קרוב לנכסי שבוי לאו משום דחד טעמא הוא לא תרי טעמי נינהו הכי
נמי מסתברא דאמר רבא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים ואמר רב  
נחמן מורידין קרוב לנכסי שבוי אלא ש"מ תרי טעמי נינהו שמע מינה
אתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידין קרוב לנכסיו שמואל אמר  
מורידין קרוב לנכסיו בששמעו בו שמת כ"ע לא פליגי דמורידין כי פליגי
בשלא שמעו בו שמת רב אמר אין מורידין דלמא מפסיד להו ושמואל
אמר מורידין כיון דאמר מר שיימינן להו כאריס לא מפסיד להו מיתיבי
ר"א אומר ממשמע שנאמר [[תנ"ך/שמות/כב#כג|וחרה אפי והרגתי אתכם]] יודע אני שנשותיהם
אלמנות ובניהם יתומים אלא מה ת"ל [[תנ"ך/שמות/כב#כג|והיו נשיכם וגו']] מלמד שנשותיהם
מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהן ואין
מניחין אותן אמר רבא לירד ולמכור תנן הוה עובדא בנהרדעא ופשטה
רב ששת מהא מתני' א"ל רב עמרם דלמא לירד ולמכור תנן א"ל דלמא
מפומבדיתא את דמעיילין פילא בקופא דמחטא והא דומיא דנשותיהם
[ובניהם] קתני מה התם כלל לא אף הכא נמי כלל לא ומורידין קרוב
לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותו
מידו ולא עוד אלא אפי' שמע שממשמשין ובאין וקדם ותלש ואכל הרי
זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן
המורישין הלכו להם למדינת הים ושמעו בהן שמת היורד לנכסי נטושים
מוציאין אותו מידו ואלו הן נכסי נטושים הרי שהיה אביו או אחיו
או אחד מן המורישין הלכו להם למדינת הים ולא שמעו בהם שמת
ואמר רבן שמעון בן גמליאל שמעתי שהנטושים כשבויין היורד
לנכסי רטושים מוציאין אותו מידו ואלו הן נכסי רטושים הרי
שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין כאן ואינו יודע להיכן הלכו
מאי שנא הנך דקרו להו נטושים ומאי שנא הני דקרו להו רטושים
{{שומר דף בבלי|נטושים}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: בבא מציעא]]

גרסה אחרונה מ־19:36, 4 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png לח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

למאי חזו שמן חזי לגלדאי דבש לכתישא דגמלי וחכ"א עושה להם תקנה ומוכרן בב"ד מאי תקנתא עביד להו אמר רב אשי לקנקנים במאי קא מיפלגי דמר סבר להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ומר סבר אפילו להפסד מועט נמי חששו: רשב"ג אומר ימכרם בבית דין מפני שהוא כמשיב אבידה לבעלים: אתמר רבי אבא ברבי יעקב א יוחנן הלכה כר"ש ב ורבא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים והא אמרה ר' יוחנן חדא זמנא דאמר רבה בר בר חנה א יוחנן כל מקום ששנה רבן שמעון בן גמליאל במשנתינו הלכה כמותו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה אמוראי נינהו ואליבא דר' יוחנן מדרבן שמעון בן גמליאל נשמע דמורידין קרוב לנכסי שבוי מדרבנן נשמע דאין מורידין קרוב לנכסי שבוי וממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבן שמעון בן גמליאל הכא אלא משום דקא כליא קרנא אבל התם הכי נמי דאין מורידין ועד כאן לא קאמרי רבנן הכא אלא אי כרב כהנא אי כרב נחמן בר יצחק אבל התם הכי נמי דמורידין למימרא דתרי טעמי נינהו והאמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כרבן שמעון ב ואמר שמואל מורידין קרוב לנכסי שבוי לאו משום דחד טעמא הוא לא תרי טעמי נינהו הכי נמי מסתברא דאמר רבא אמר רב נחמן הלכה כדברי חכמים ואמר רב נחמן מורידין קרוב לנכסי שבוי אלא ש תרי טעמי נינהו שמע מינה אתמר שבוי שנשבה רב אמר אין מורידין קרוב לנכסיו שמואל אמר מורידין קרוב לנכסיו בששמעו בו שמת כ לא פליגי דמורידין כי פליגי בשלא שמעו בו שמת רב אמר אין מורידין דלמא מפסיד להו ושמואל אמר מורידין כיון דאמר מר שיימינן להו כאריס לא מפסיד להו מיתיבי ר אומר ממשמע שנאמר וחרה אפי והרגתי אתכם יודע אני שנשותיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מה ת והיו נשיכם וגו' מלמד שנשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין אותן אמר רבא לירד ולמכור תנן הוה עובדא בנהרדעא ופשטה רב ששת מהא מתני' א רב עמרם דלמא לירד ולמכור תנן א דלמא מפומבדיתא את דמעיילין פילא בקופא דמחטא והא דומיא דנשותיהםבניהם] קתני מה התם כלל לא אף הכא נמי כלל לא ומורידין קרוב לנכסי שבוי תנאי היא דתניא היורד לנכסי שבוי אין מוציאין אותו מידו ולא עוד אלא אפי' שמע שממשמשין ובאין וקדם ותלש ואכל הרי זה זריז ונשכר ואלו הן נכסי שבויין הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין הלכו להם למדינת הים ושמעו בהן שמת היורד לנכסי נטושים מוציאין אותו מידו ואלו הן נכסי נטושים הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין הלכו להם למדינת הים ולא שמעו בהם שמת ואמר רבן שמעון בן גמליאל שמעתי שהנטושים כשבויין היורד לנכסי רטושים מוציאין אותו מידו ואלו הן נכסי רטושים הרי שהיה אביו או אחיו או אחד מן המורישין כאן ואינו יודע להיכן הלכו מאי שנא הנך דקרו להו נטושים ומאי שנא הני דקרו להו רטושים
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף