ביאור הגר"א/חושן משפט/שמו

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט שמו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (ליקוט) בשעה שמשך. כמש"ש ב' פרה במשיכה כו' (ע"כ):

(ב) ל"ש היה כו'. צ"ה ב':

(ג) (ליקוט) בעוד שהוא משקהו. לאפוקי אח"כ כמו השאילני היום ואשאילך למחר בס"ח וקאמר והשקה וכו' דס"ל להרמב"ם דוקא אחר שהתחיל במלאכה וכמ"ש בעידן עבידתייהו אבל לתוס' ורא"ש אפי' קודם לכן בשעה שהלך וכמ"ש בס"ג (ע"כ):

(ד) אבל אם כו'. שם ומתני' צ"ד ב' וכמ"ש בס"ב:

 (ליקוט) אבל אם משך כו'. שם ואי פקח כו' (ע"כ):

(ה) (ליקוט) אבל אם לא כו'. מתני' וגמ' שם (ע"כ):

(ו) (ליקוט) שאל כו'. ע' תוס' צ"ד א' ד"ה פרה במשיכה כו' וברא"ש שם ס"ו (ע"כ):

(ז) (ליקוט) אע"פ כו'. כ"מ שם בגמ' דקא' איגלאי מילתא כו' מ' דמעצמו עשה ודוקא כה"ג (ע"כ):

(ח) כיש חולקין ומפרשים דשואל בקש מהמשאיל:

(ט) וכן כו'. נלמד מהנ"ל:

 (ליקוט) וכן אם כו'. מרדכי והג"א שם. מהנ"ל (ע"כ):

(י) וי"ח כו'. כר' יונתן דסוגיא בכ"מ שלוחו כו' ועוד דספיקא דדינא קי"ל להקל וראיית הרי"ף דחו שלפי דבריו השיב לו אף לר' יאשיה הרא"ש שם:

 (ליקוט) וי"ח. וכ"כ הרשב"א והר"נ והנ"י דכאן אזלינן לקולא ובנדרים להחמיר ועמ"ש על הרי"ף אבל דברי הרי"ף י"ל דמ"ש בגמ' תבעי ליה למ"ד כו' אינן דברי רב עיליש אלא דברי גמ' דהא אינהו קודם לרב אשי דפשט שליח פלוגתא כו' ומדקא' מסתברא יד כו' מ' דוקא בעבד ועוד ראיה לדברי הרי"ף ממש"ש צ"ט א' יד עבד כו' ומשני בעבד עברי ואם איתא עדיין שאלה בבעלים וכן בשליחו ואפשר שזה קושית הגמ' משום שאלה בבעלים דלא כפרש"י אבל הרא"ש וסייעתו מפ' כפי' תוס' שם ד"ה באומר כו' שדוקא במקום הבעלים אבל הרמב"ם אזיל לשיטתו דלא ס"ל כן וכמ"ש בס"ו בהג"ה דדוקא בלא דעת בעלים וכמש"ש ע"ש (ע"כ):

(יא) נשאל לו כו'. רמב"ם ולמד ממש"ש צ"ט א':

 (ליקוט) נשאל כו'. דלא אמרינן יד עבד כיד רבו אלא מדעת בעלים ולכן לא פריך בגמ' שם צ"ט א' יד עבד כו' אלא אסיפא ולא ארישא אבל כ' דאף מדעת אינו כלום אלא דוקא שנשאל הרב עצמו ע"ש צ"ט א' בד"ה באומר כו' (ע"כ):

(יב) שותפים כו'. ב"ב מ"ג ב':

 (ליקוט) שותפים כו'. ב"ב מ"ג ב' וע' ברמב"ם כאן (ע"כ):

(יג) האומר כו'. שם וב"מ פ"א א':

(יד) (ליקוט) לפיכך כו'. מ' אף כולה וכ"מ בדברי הרי"ף ורא"ש שסתמו אבל לפי גי' שלנו בגמ' דוקא אפלגא וענ"י שם (ע"כ):

(טו) ויש פוטרים דפשיעה בבעלים פטור כנ"ל ודעת הרמב"ם הואיל והן שני ספיקות לחיוב דלא כמ"מ והביאו בה"ג ש' וכיון שהוא כמזיק ואין כו' דא"כ כל פשיעה בבעלים יחייב:

(טז) והמקיז. עמ"ש בס"ס ש"ו.

(יז) וי"א כו'. לשון הרא"ש שם:

 (ליקוט) וי"א שבזמן כו'. ממש"ש צ"ו א"ר לפום חורפא כו' אע"פ שאינה עוסקת תמיד אלא שמחוייבת תמיד ומטעם זה כ' הראב"ד בפכ"א מה' אישות דאשה ששברה כלי בעלה פטורה משום ששכיר לה כל שעה אבל הרמב"ם כ' כטעם הירוש' בפ' הכותב והביאו תוס' שם פ"ו ב' ד"ה ר"א כו' וכ' המ"מ שדוקא היא שכורה לבעלה אבל הבעל לא אלא בשעה שמתעסק בצרכיה וכ"כ הרשב"א וש"פ ועבנ"י בב"מ שם (ע"כ):

(יח) מידי דהוה כו'. דלא קמבעיא להו אלא בנשאל לא' מהם כנ"ל:

(יט) י"א כו'. תוס' שם ד"ה שאלה כו':

(כ) אבל כו'. כמש"ש צ"ו ב':

(כא) אפילו פשע כו'. כ"כ הרמב"ם והטור ודעת הרמב"ם מש"ש דלוקח הוא פטור אף מפשיעה וכ"ד הרשב"א ברפ"ז דיבמות ורוב הפוסקים אבל תוס' שם ד"ה בעל כ' דחייב בפשיעה וכ"ד הרא"ש אלא שכ' דאין נ"מ בזה דמ"מ פשיעה בבעלים הוא אלא נ"מ לענין לוקח כמ"ש תוס' שם וכמ"ש בסי"ח וכ"כ הטור בסוף הסימן אלא שבתחנה כ' כלשון הרמב"ם וש"ע אפי' כו'. וכ' ד"מ מ' מדבריו דלא מפטר משום שמירה בבעלים רק משום לוקח כדעת הרמב"ם וכ"כ במרדכי כו' אבל לא דק דהרי הטור כ' בעצמו למטה כדעת הרא"ש אבל העיקר דמ"ש מפני שהוא כלוקח לא כ' אלא אנגנבה ופשע פטור משום פשיעה בבעלים אלא שנמשך אחר לשון רמב"ם ור"ל דבזה אין פלוגתא אבל ר"י כתב אבל מ"מ דעת הרב נכונה וכמ"ש במרדכי רפ"י דב"ק וכמ"ש שם בסוגיא להדיא ואליבא דרבנן כו' כי תיבעי לך כו' וערש"י ד"ה ואליבא כו' ודברי הרא"ש וטור צע"ג:

(כב) וכן גזלן כו'. מרדכי הנ"ל: מגמ' הנ"ל

(כג) והאשה כו'. ב"ק פ"ז א':

(כד) ואם הודיע כו'. כמ"ש בב"מ מ"ב ב' במפקיד נימא לה לאימא כו' וה"ה כאן:

 (ליקוט) ואם הודיע כו'. עבה"ג דאינו דומה ליורשין אבל בנ"י שם כ' שהבעל הוא כמו היורשים ע"ש (ע"כ):

(כה) ודוקא כו' או כו'. דאל"כ צ"ל הסוגיא דשם צ"ו ב' בלא הודיעתו מאי קמיבעיא להו שואל הוי כו' אמאי יהא חייב כיון שלא הודיעתו וכמש"ש בגמ' הנ"ל נימא לה לאימא זילי שלימי אמרה לא כו':

(כו) לוקח כו'. סותר למ"ש בסי"ז וצ"ע ועש"ך ס"ק י"ב:

 (ליקוט) לוקח כו'. עמש"ש שהוא תמוה ועוד הקשה ב"ח קושיא אחרת מ"ש ממתנה ע"מ להחזיר שכ' הרא"ש בסכ"ג דסיכה שחייב אפי' באונסין וכ' שם שאפי' לדעת ר' ישעי' חייב כדין ש"ש ומנ"מ מתנה או מכירה אבל דעת הש"ע ל"ק שפ' בסי' רמ"א ס"ח כדעת הרשב"ם ועבסמ"ע שם ס"ק כ"א (ע"כ): 

 (ליקוט) לוקח כו'. עסי"ז דהרמב"ם פוטר אף מפשיעה וכ"כ נ"י שם וכ' שכ"ד הרמב"ן והרשב"א והראב"ד והר"נ (ע"כ):

מעבר לתחילת הדף ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---