רשב"א/ראש השנה/ז/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←top: הסרת התבנית שולי הגיליון (במידה ותווסף הערה יש להוסיף אותה באופן ידני)) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | |||
{{ | '''ותנא דידן ותנא קמא דברייתא בניסן נמי משכח שכיחי קיטרי.''' והילכך משמע דלת"ק דברייתא ולתנא דידן לא שנא אמר שנה ולא שנא אמר שנה זו לעולם מונה שנים עשר חודש, וקיימא לן כותיהו. ולמאי דשנינן לעיל גבי עבורין {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ז/א|ע"א]]}}, תנא דידן בהתחלה קא מיירי בהפסקה לא קא מיירי הכא נמי הוה מצי לשנויי הכין דהאי נמי להפסקה הוא, אלא משום דהאי תירוצא לא סליק לת"ק דברייתא נקט הכא תירוצא דסליק לכולהו. אלא דקשיא לי, כיון דאמר שנה זו מנא לן דלתנא דידן לא מהני למהוי ליה ראש השנה, וליהוי ניסן ראש השנה דיליה כיש אומרים דברייתא, דאי משום דלא תנא ליה במתניתין דילמא משום דבהפסקה לא קא מיירי. ויש לומר דכיון דאשכחן לת"ק דברייתא דעל כרחין לית ליה הכין, ואשכחן לתנא דידן דלא איירי ביה, שפיר דמי טפי דנימא דתרויהו דלא איירו ביה בחדא שיטתא קיימי ומשום דינא לא תנא ליה. | ||
הא דאקשינן: '''רישא וסיפא ר' שמעון מציעתא ר' מאיר.''' נראה דלאו לישנא דיקא, דהא סיפא מחלוקת היא שנויה ואין כאן מציעתא וסיפא, אלא משום דסתם לן רישא כר' שמעון וסיפא כר' מאיר הוא דקשיא ליה. ומשני משום דראה רבי דבריו של ר' שמעון ברגלים וסתם כותיה ובמעשר בהמה כר' מאיר וסתם כותיה. | |||
''' | '''והרי רגלים דלא חיילי מאורתא.''' כלומר עד שתבא שעה הראויה להקריב נדרים ונדבות, ואי זה עד צפרא לאחר שיקרב תמיד של שחר, ולמאן דאמר {{ממ|[[בבלי/ביצה/יט/א|ביצה יט.]]}} דנדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב, אין יכול להקריבן עד חולו של מועד בבוקר. ותמיה לי דהא איכא צדקות ומעשרות וערכין וכל הנך דדרשינן מכי תדור נדר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כג#כב|דברים כג כב]]}}, והנך חייל אפילו מאורתא, ומתניתין סתמא קתני באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, והילכך אפילו למאי דסבירא ליה למקשה הא איכא הנך דחיילי מאורתא ומשום לתא דידהו תנא ליה במתניתין. ובשלמא הך קושיא אחרינא דקא מקשה ואזיל מיובלות ניחא, דאע"ג דקא תני בהדיהו שנים ושמטין דחילי מאורתא, מכל מקום כיון דלא תני במתניתין אלא מידי דחייל מאורתא לא הוה ליה למיתני יובלות אלא ליחשוב הנך אחריני ולישתוק מיובלות, אבל הכא דלא אדכר כלל נדרים ונדבות אלא סתמא קתני רגלים, דילמא משום הנך דחיילי אפילו מאורתא תנא להו. ויש לומר דלמאי דסבירא ליה למקשה כיון דלענין נדרים ונדבות לא חיילי מאורתא, אפילו לכולהו אינך לא חיילי נמי מאורתא, דכולהו מחד קרא נפקי וקראי לאו לצדדין כתיבי לקרבנות מצפרא ולשארא מאורתא. כך נראה לי. | ||
הא דאקשינן:''' | הא דאקשינן: '''והרי יובלות דלא חיילי מאורתא.''' פירוש: משום דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כה#ט|ויקרא כה ט]]}} וביום הכפורים תעבירו שופר. איכא למידק והא מתניתין בהדיא קתני באחד בתשרי ראש השנה ליובלות, אלמא על כרחין מתניתין ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא היא, ולקמן נמי לא אשכחן לה פיתרי אלא בהכין. ומסתברא לי דהאי מקשה נמי מידע הוה ידע דבאחד בתשרי הוי ראש השנה דידהו וכדתנן בהדיא במתניתין, ואלא מיהו הוה סליק דעתיה דעיקרו מיום הכפורים ולאחר התקיעה ואילך, וכיון דעיקרו תלוי וקאי במעשה דביום, אם איתא דתנא דידן לא תני מידי אלא מאי דחייל מאורתא לא הוה ליה למיתני נמי יובלות, דהא עיקר ראש השנה ליובלות יום הכפורים הוא ומשום תוספתו שנתוסף מאחד בתשרי עד יום הכפורים לא תני ליה דבתר עיקרא אזלינן ולא בתר תוספתו. ואהדר ליה, הא מני ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה הוא דאמר מראש השנה חייל יובל, כלומר דכיון דר' ישמעאל דריש ליה משנת החמישים שנה לאו מיום הכפורים ואילך הוי עיקרו של יובל אלא מראש השנה חייל יובל דכולה שנה מקודשת, אלא שלא הצריכו הכתוב לשלח ולהשמיט אלא מיום הכפורים ואילך. וכלל הענין הזה כאלו נחלקו בדברי ר' ישמעאל עצמו, שהמקשה סבור שאין עיקר היובל אלא משעת תקיעה ואילך שעבדים נפטרים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן, והמתרץ סבור שהשנה מתקדשת לגמרי בכניסתה, כנ"ל. ואי נמי יש לומר דהאי מקשה מפרש לה למתניתין כדמפרש לה רב אשי {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ח/א|לקמן ח א]]}} ארבעה ראשי שנים שהן בארבעה ראשי חדשים ויש באותן ארבעה חדשים כמה ראשי שנים אחרים וכענין מה שפירש רב נחמן לעיל בלרגלים, אלא דרב נחמן חשיב ליה מכלל הארבעה ואנן לא נספריה אלא שנה ראשי חדשים בלחוד, והלכך יובלות לאו משום דאינהו חיילי מראש השנה חשיב להו אלא דהוו באותו חודש שראשו הוי ראש השנה לשנים. וכי אקשינן לקמן {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/ח/ב|ח:]]}} עלה, יובלות באחד בתשרי הוא בעשרה בתשרי הוא ואוקימנא לה כר' ישמעאל, הוא הדין דהוה מצי לאוקמיה אפילו לרבנן, וכפירושה דרב אשי כדאמרן, אלא משום דסבירא ליה כר' ישמעאל אוקמה כותיה, ועוד דפשטה כותיה אזלא. | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | |||
גרסה אחרונה מ־13:42, 23 באוגוסט 2023
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש שיח השדה |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ותנא דידן ותנא קמא דברייתא בניסן נמי משכח שכיחי קיטרי. והילכך משמע דלת"ק דברייתא ולתנא דידן לא שנא אמר שנה ולא שנא אמר שנה זו לעולם מונה שנים עשר חודש, וקיימא לן כותיהו. ולמאי דשנינן לעיל גבי עבורין (ע"א), תנא דידן בהתחלה קא מיירי בהפסקה לא קא מיירי הכא נמי הוה מצי לשנויי הכין דהאי נמי להפסקה הוא, אלא משום דהאי תירוצא לא סליק לת"ק דברייתא נקט הכא תירוצא דסליק לכולהו. אלא דקשיא לי, כיון דאמר שנה זו מנא לן דלתנא דידן לא מהני למהוי ליה ראש השנה, וליהוי ניסן ראש השנה דיליה כיש אומרים דברייתא, דאי משום דלא תנא ליה במתניתין דילמא משום דבהפסקה לא קא מיירי. ויש לומר דכיון דאשכחן לת"ק דברייתא דעל כרחין לית ליה הכין, ואשכחן לתנא דידן דלא איירי ביה, שפיר דמי טפי דנימא דתרויהו דלא איירו ביה בחדא שיטתא קיימי ומשום דינא לא תנא ליה.
הא דאקשינן: רישא וסיפא ר' שמעון מציעתא ר' מאיר. נראה דלאו לישנא דיקא, דהא סיפא מחלוקת היא שנויה ואין כאן מציעתא וסיפא, אלא משום דסתם לן רישא כר' שמעון וסיפא כר' מאיר הוא דקשיא ליה. ומשני משום דראה רבי דבריו של ר' שמעון ברגלים וסתם כותיה ובמעשר בהמה כר' מאיר וסתם כותיה.
והרי רגלים דלא חיילי מאורתא. כלומר עד שתבא שעה הראויה להקריב נדרים ונדבות, ואי זה עד צפרא לאחר שיקרב תמיד של שחר, ולמאן דאמר (ביצה יט.) דנדרים ונדבות אין קרבין ביום טוב, אין יכול להקריבן עד חולו של מועד בבוקר. ותמיה לי דהא איכא צדקות ומעשרות וערכין וכל הנך דדרשינן מכי תדור נדר (דברים כג כב), והנך חייל אפילו מאורתא, ומתניתין סתמא קתני באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, והילכך אפילו למאי דסבירא ליה למקשה הא איכא הנך דחיילי מאורתא ומשום לתא דידהו תנא ליה במתניתין. ובשלמא הך קושיא אחרינא דקא מקשה ואזיל מיובלות ניחא, דאע"ג דקא תני בהדיהו שנים ושמטין דחילי מאורתא, מכל מקום כיון דלא תני במתניתין אלא מידי דחייל מאורתא לא הוה ליה למיתני יובלות אלא ליחשוב הנך אחריני ולישתוק מיובלות, אבל הכא דלא אדכר כלל נדרים ונדבות אלא סתמא קתני רגלים, דילמא משום הנך דחיילי אפילו מאורתא תנא להו. ויש לומר דלמאי דסבירא ליה למקשה כיון דלענין נדרים ונדבות לא חיילי מאורתא, אפילו לכולהו אינך לא חיילי נמי מאורתא, דכולהו מחד קרא נפקי וקראי לאו לצדדין כתיבי לקרבנות מצפרא ולשארא מאורתא. כך נראה לי.
הא דאקשינן: והרי יובלות דלא חיילי מאורתא. פירוש: משום דכתיב (ויקרא כה ט) וביום הכפורים תעבירו שופר. איכא למידק והא מתניתין בהדיא קתני באחד בתשרי ראש השנה ליובלות, אלמא על כרחין מתניתין ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא היא, ולקמן נמי לא אשכחן לה פיתרי אלא בהכין. ומסתברא לי דהאי מקשה נמי מידע הוה ידע דבאחד בתשרי הוי ראש השנה דידהו וכדתנן בהדיא במתניתין, ואלא מיהו הוה סליק דעתיה דעיקרו מיום הכפורים ולאחר התקיעה ואילך, וכיון דעיקרו תלוי וקאי במעשה דביום, אם איתא דתנא דידן לא תני מידי אלא מאי דחייל מאורתא לא הוה ליה למיתני נמי יובלות, דהא עיקר ראש השנה ליובלות יום הכפורים הוא ומשום תוספתו שנתוסף מאחד בתשרי עד יום הכפורים לא תני ליה דבתר עיקרא אזלינן ולא בתר תוספתו. ואהדר ליה, הא מני ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה הוא דאמר מראש השנה חייל יובל, כלומר דכיון דר' ישמעאל דריש ליה משנת החמישים שנה לאו מיום הכפורים ואילך הוי עיקרו של יובל אלא מראש השנה חייל יובל דכולה שנה מקודשת, אלא שלא הצריכו הכתוב לשלח ולהשמיט אלא מיום הכפורים ואילך. וכלל הענין הזה כאלו נחלקו בדברי ר' ישמעאל עצמו, שהמקשה סבור שאין עיקר היובל אלא משעת תקיעה ואילך שעבדים נפטרים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן, והמתרץ סבור שהשנה מתקדשת לגמרי בכניסתה, כנ"ל. ואי נמי יש לומר דהאי מקשה מפרש לה למתניתין כדמפרש לה רב אשי (לקמן ח א) ארבעה ראשי שנים שהן בארבעה ראשי חדשים ויש באותן ארבעה חדשים כמה ראשי שנים אחרים וכענין מה שפירש רב נחמן לעיל בלרגלים, אלא דרב נחמן חשיב ליה מכלל הארבעה ואנן לא נספריה אלא שנה ראשי חדשים בלחוד, והלכך יובלות לאו משום דאינהו חיילי מראש השנה חשיב להו אלא דהוו באותו חודש שראשו הוי ראש השנה לשנים. וכי אקשינן לקמן (ח:) עלה, יובלות באחד בתשרי הוא בעשרה בתשרי הוא ואוקימנא לה כר' ישמעאל, הוא הדין דהוה מצי לאוקמיה אפילו לרבנן, וכפירושה דרב אשי כדאמרן, אלא משום דסבירא ליה כר' ישמעאל אוקמה כותיה, ועוד דפשטה כותיה אזלא.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |