שב יעקב/א/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שב יעקב א ג

שאלה ג

שאלה לברר דעתי במה דאיתא בשו"ע (סי' ג') דאסור לישן בן מזרח למערב ויצא מקור הדין ממה דאמר אבא בנימין כל ימי הייתי מצטער כו' ועל מיטתי שתהא נתונה בין צפון ודרום כו' רק בזה יש פרושים שונים דרש"י (ברכות ה: ד"ה צפון) פירש בין צפון ודרום שתהא ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ובהזוהר משמע איפכא דזה אינו נכון רק נכון להיות ראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב וכן פסק בתשובת מנחם עזריה (סי' ג) וביקש לדעת ממני באיזה דרך נלך:

תשובה אף שאיני כדאי להכריע בין הרים גדולים מ"מ תורה היא ולמלאות בקשת השואל אגלה דעתי הקלה כיון דבדברי אבא בנימין שמביא הש"ס אין הכרע אם כוונתו דאורך המטה נכון להיות בין צפון ודרום או רוחב המטה כדברי הזוהר וודאי עדיפא להשוות דברי הזוהר עם דברי הש"ס ואילו ראה רש"י דברי הזוהר אפשר הוי מפרש נמי הכי רק ידוע דבימיהם עדיין לא נתגלה אור הזוהר:

גם צ"ע לפי פי' רש"י בטעמו של דבר אף דרש"י מסיים בטעמא הואיל דהשכינה במזרח או במערב נכון להסיב דרך תשמיש לרוח אחרת עכ"ל וזה דווקא שייך עם אשתו עמו ודברי אבא בנימין משמע אפי' לבדו דסתמי' נקיט וע"כ משמע דומי' דמטתי דרישא דאמר על תפלתי שתהא לפני מטתי ועל מטתי שתהא נתונה כו' ובוודאי מה שאמר דתפלתו תהא לפני מטתי לאו משמעותו מטתו שישן עם אשתו דווקא ה"ה מה שאמר אח"כ על מטתו שתהא נתונה כו' אין חילוק:

(ולכך התוס' כתבו על מה שאמר' אח"כ כל הנותן מטתו בין צפן לדרום וכו' ולא בין מזרח למערב ודווקא כשישן עם אשתו כו' וכן משמע ומוכחי קראי ע"כ ואמאי לא כתבו זאת על דברי אבא בנימין גופא אלא משום דבדברי אבא בנימין משמעותו אפי' על מטתו שהוא שוכב לבדו):

וכן הוא דעת הרמב"ם שכתוב בפ"ז מהלכות בית הבחירה וז"ל אסור לאדם לעולם שיפנה או שישן בין מזרח למערב אלא בין צפון לדרום ופוני' וישינן עכ"ל מלשון זה משמע דקפידה הוא על השינה אפי' הוא לבדו:

וכן כתב הב"י באו"ח (סי' ג') דמדברי הרמב"ם נראה שאפי' האדם לבדו אסור לישן בין מזרח למערב וא"כ צ"ע מאי טעם יש בה כיון דהטעם של רש"י דאין להסב דרך תשמיש לצד השכינה לא שייך בישן לבדו ובוודאי דוחק לומר דכל זה הוי בשביל גזירה שמא יישן עם אשתו נמי בדרך זה ואף שיש לדחוק הכי בדעת רש"י דפי' על נתינת המטה של אבא בנימין בין צפון לדרום משום דחושש אם יקבע מטתו בין מ"ו אולי ישכב באותו מטה הקבוע שם עם אשתו משא"כ בלשון הרמב"ם שלא הזכיר מטה כלל רק לא יישן משמע מצד השינה בא האיסור ועוד צ"ע לפי טעם הנ"ל מאין יצא להרמב"ם האיסור של שינה בין מזרח למערב דמה דכתב הב"י דיצא לו מהאי דאבא בנימין שנצטער על מטתו שתהא נתונה בין צפון ודרום כו' לא א"ש דמהאי לא משמע דאסור רק זהירות בעלמא כמו שהרגיש הב"י בעצמו ודחק את עצמו להגיה בש"ס דגרס' אחרת הי' לפני הרמב"ם:

הוכחה דדעת הרמב"ם כדעת הזוהר שראשה ומרגלותיה זה למזרח וזה למערב

ע"כ נראה דהרמב"ם פי' נמי האי דמטה נכון להיות בין צפון לדרום היינו רוחב המטה בין צפון ודרום וראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב והשתא הטעם הוא ממש כמו גבי מפנה משום דאי המטה ראשה ומרגלותיה בין צפון לדרום ע"כ אדם שיישן בא אחוריו למזרח או למערב משום דסתם אדם אינו שוכב על פניו ופרקדן היינו על גביו אסור לישן א"כ ע"כ צריך לשכב על אחד מצדדיו וכיון דסתם אדם שוכב ערום אף דמכסה עצמו בסדין מ"מ נתגלה בעת שינתו והוי פירועו שלאחריו לצד השכינה:

זאת ועוד אחרת דסתם ישן מפיח דמטעם זה אסור לישן בתפילין וא"כ הוי גנאי לצד שכינה משא"כ אי ראשה ומרגלותיה למזרח ולמערב הוי אחוריו לצד צפון או דרום וע"כ מוכרח לפרש הכי לשון הרמב"ם דכתב בפ' הנ"ל אסור לאדם לישן או שיפנה לעולם בין מזרח למערב א"כ כיון דבכללא חדא כייל איסור מפנה ושינה בין מזרח למערב ע"כ צ"ל כפי' של יפנה כן פי' של יישן וכשם שפי' של יפנה בין מזרח למערב היינו שלא ישב ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב כן פי' של יישן ויהיה אחוריו ופניו בין מזרח למערב וזה הוא אם המטה עומד שראשה ומרגלותיה הן לצפון ולדרום:

הוכחה דכוונת הש"ס נמי כדעת הזוהר

וכן משמע מראי' שהביא הש"ס דא' ריב"ל כל הנותן מטתו בין צפון לדרום הוי' לו בנים זכרים שנאמר וצפונך תמלא בטנם כו'. והנה לפי' רש"י קשה אמאי הזכיר קרא וצפונך יותר מדרומך כיון דראשה ומרגלותיה צריך להיות בין צפון לדרום. אך לפי' הזוהר דמיירי דראשה ומרגלותיה בין מזרח ומערב, ובין צפון לדרום קאי על רוחב המטה, א"כ איש אשר ישכב את אשתו במטה אחת ע"כ חד מינייהו לצד צפון, וכיון דע"פ הזוהר ראוי להיות צד ראשה למערב ורגליה למזרח ע"כ האשה שוכבת לצד הצפון לפי מה דהמשיל ראש החכמים בשיר השירים אהבת ה' עם ישראל כאהבת איש עם אשתו וכתיב דרך חיבה שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני וא"כ כיון דשמאלו של האיש תחת ראש המטה ע"כ האשה שוכבת לצד צפון כי אי עומד המטה ראשה למערב ורגליה למזרח והאיש מחבק את אשתו אז ע"כ מתכוון שמאל האיש תחת ראש האשה:

לפ"ז א"ש דהביא ראיה דכל הנותן מטתו בין צפון ודרום כו' מקרא דוצפונך תמלא בטנם דהיינו אי עומד המטה בענין זה אז האשה הי' לצפונך נתקיים מקרא וצפונך תמלא בטנם דהיינו אשתך ששוכב לצפונך תמלא בטנם ושבעו בנים:

טעם למה שאסר הרמב"ם שינה לחוד אף בלא אשתו עמו

ולפ"ז יצא להרמב"ם דין זה דשינה מדין המפנה דחד טעמא אית להו ולכך נקט הרמב"ם בהדי הדדי דכתב ואסור לאדם לעולם שיפנה או שיישן בין מזרח למערב:

ולכך כתב בלשונו לעולם משום דחד מ"ד דהיינו ר' יהודא ס"ל במפנה דאין איסור אלא בזמן שבית המקדש קיים ות"ק התם ס"ל דבגליל אין איסור אלא בין צפון לדרום ור' יוסי ס"ל דאין אסור אלא ברואה לכך כתב לעולם דאנן לא ק"ל הכי רק כר"ע דאוסר בכל מקום בין מזרח למערב אפי' בחו"ל והיינו משום דהשכינה במערב או במזרח כמו שכתב הב"י דהרמב"ם פסק כר"ע:

מיישב לקושיית בית יוסף על הרמב"ם שכתב איסור ובגמרא משמע רק שהיה מצטער והיינו מלת חסידות

והשתא לא קשה דמהאי דאבא בנימן דהי' מצטער משמע דלאו איסורא הי' רק זריזות בעלמא די"ל דאבא בנימן לא ס"ל כר"ע רק כחד מתנאי הנ"ל ואין איסור בחו"ל או בזמן שאין בה"מ קיים כמו במפנה גופא רק משום דקיים מלה דחסידות וזהירות היה מצטער כדי לקיים זה אף שאין איסור מדינא וע"ז מפרש הש"ס כיון דמוכח מלשון דהי' רק מצטער דלא ס"ל כר"ע ואינו מצד איסור א"כ למה נצטער ע"ז ומפרש דא' ר"י כל הנותן מטתו כו' הוי' לו בנים זכרים שנאמר וצפונך כו' א"כ אף שאין איסור מ"מ מצות פרישות יש בה ושכרו גדול שבניו זכרים:

קושיא על הרמב"ם

אך זה קשה לכאורה על הרמב"ם לפי מה שכתבנו דכתב לעולם לאפוקי מר"י דס"ל דבזמן שאין בה"מ קיים מותר משום דהוא פסק כר"ע, הלא ר"ע נקט בלישנא בכל מקום יותר מסתברא דפליג את"ק דמחלק בין מזרח ומערב ובין צפון ודרום ופליג ר"ע ואוסר בכל מקום אפי' בין צפון לדרום (דהיינו בלא מחיצות) וא"ל דא"כ הוי לי' לומר האי איכא בינייהו בין ת"ק לר"ע דהיינו צפון ודרום הלא השתא נמי דכתב בין מזרח למערב לעולם אסור ובין צפון ודרום מותר ופליג את"ק דמחלק בין א"י ובין גליל הל"ל האי איכא בינייהו כמו שכתב נמי הב"י ומתרץ דחדא מנייהו נקט:

תירוץ לקושיא הנ"ל

וי"ל דכיון דר"ע נקיט סתמי' בכל מקום ולא מחלק בין מדינה למדינה כמו הת"ק ע"כ ס"ל להרמב"ם דר"ע פליג. רק בזה במזרח ומערב דמחלק בין א"י ובין גליל ופליג ר"ע ואוסר בכל מקום מזרח ומערב ולא מטעם מקדש רק מטעם שכינה שהי' במזרח או במערב ולכך בכל מקום אסור אפילו בחו"ל:

>>>

< הקודם · מעבר לתחילת הדף