ביאור הגר"א/אורח חיים/תצג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט()
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
{{הועלה אוטומטית}}


== א ==


{{ניווט כללי עליון}}
'''ס"א נוהגין כו'.''' כמ"ש בפ' הע"י ס"ב ב' תנא כולם:
 
'''עד ל"ג.''' עבס"ב:
 
'''אבל לארס כו'.''' כמ"ש שם ומ"ג א' ומארסין אבל לא כונסין:
 
'''מי שקפץ''' עפ"ד דפסחים נ' ב' מאי אריא כו' התם סי' כו':
 
'''מיהו מל"ג כו'.''' עס"ב:
 
== ב ==
 
'''ס"ב נוהגין.''' שבמדרש איתא שמתו עד פרוס העצרת והוא ט"ו יום קודם העצרת נשארו ל"ד יום ומקצת היום ככולו וז"ש ואין להסתפר כו'. ואמר בבקר כמ"ש בי"ד בסי' שצ"ה ס"א דלא אמרי' מקצת היום ככולו עד שתנץ החמה והביאו ראיה מספ"ב דמגילה וכן שומרת יום כו' ומ"ש נוהגים שלא להסתפר כו' הוא לשון הטור וע' בהג"ה:
 
'''אא"כ.''' כמ"ש במ"ק י"ז ב' ומודים חכמים כו':
 
'''ובמדינות כו'.''' כנ"ל בטור שאומרים שאז כו':
 
'''ומרבים.''' כו' כמ"ש בסוף תענית שבו פסקו מתי מדבר:
 
'''ואין להסתפר כו'.''' כנ"ל משום מקצת היום ככולו:
 
'''מיהו כו'.''' כנ"ל ממ"ש במ"ק י"ז ב':
 
'''ומי שהוא כו'.''' כמ"ש בפ"א דתענית י"ב א' מפני שי"ט שלנו היה:
 
== ג ==
 
'''ס"ג יש נוהגים כו' מיהו כו'.''' כי י"א כי ל"ג אינו להפסקה אלא לאותן ימים שא"א תחנון ז' ימי הפסח ו' שבתות וג"י ר"ח וי"א עד ר"ח אייר תקח ממנין הימים נשארו ל"ג ימים ועט"ז ס"ק א' ב' ומ"א ס"ק ה'.


{{עוגןמ|א}} '''ס"א יש נוהגין. ''' עתוס' דקדושין פד"ה סקבא. וע' בטור סי' תכ"ט שכ' בשם מ"ס ותלמידים מתענין בו בה"ב מפני חילול השם ג"י וכ' ונ"ל דהנך ג"י אחר הפסח קאמר כמו שרגילין באשכנז וכן אחר הסוכות מפני שהן ימי שמחה וסמכו אקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה וגו' ועב"י שם וכ"כ הטור הטעם כאן וכ"כ הרא"ש בפ"א דתענית ועמ"א:
'''ולא ינהגו.''' יבמות י"ד א':


'''וממתינים. ''' עמואע"ג שבמ"ס כ' להתענות בניסן לפי שאין אנו נוהגין כמ"ס שמתיר להתענות בניסן בזמן שאין מזכירין בציבור כמ"ש בסי' תכ"ט ועוד שאנו נוהגין להתענות בציבור ואף למ"ס אסור:
'''וכ"ש.''' פדעירובין מקולי ב"ש ומקולי ב"ה כו':


'''מיד. ''' עמ"א:
== ד ==


'''ועושין אותו כו'. ''' אע"ג דבתוספת דתענית תניא דאין קורין בתורה בתענית יחיד קהל שמקבלין תענית רבים מיקרי ואף ע"ג דלענין שאלה אמר בספ"א דתענית דכיחידים דמי היינו לשנות מטבע ברכות של תיקון נביאים וכן טבעו ענינו בברכה הרא"ש שם ועיין סימן תקס"ו סעיף ב':
'''ס"ד נהגו.''' כמ"ש בסוף מ"ק כ"ז ועיין בה"ג:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה אחרונה מ־01:06, 15 ביולי 2020

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א נוהגין כו'. כמ"ש בפ' הע"י ס"ב ב' תנא כולם:

עד ל"ג. עבס"ב:

אבל לארס כו'. כמ"ש שם ומ"ג א' ומארסין אבל לא כונסין:

מי שקפץ עפ"ד דפסחים נ' ב' מאי אריא כו' התם סי' כו':

מיהו מל"ג כו'. עס"ב:

ב[עריכה]

ס"ב נוהגין. שבמדרש איתא שמתו עד פרוס העצרת והוא ט"ו יום קודם העצרת נשארו ל"ד יום ומקצת היום ככולו וז"ש ואין להסתפר כו'. ואמר בבקר כמ"ש בי"ד בסי' שצ"ה ס"א דלא אמרי' מקצת היום ככולו עד שתנץ החמה והביאו ראיה מספ"ב דמגילה וכן שומרת יום כו' ומ"ש נוהגים שלא להסתפר כו' הוא לשון הטור וע' בהג"ה:

אא"כ. כמ"ש במ"ק י"ז ב' ומודים חכמים כו':

ובמדינות כו'. כנ"ל בטור שאומרים שאז כו':

ומרבים. כו' כמ"ש בסוף תענית שבו פסקו מתי מדבר:

ואין להסתפר כו'. כנ"ל משום מקצת היום ככולו:

מיהו כו'. כנ"ל ממ"ש במ"ק י"ז ב':

ומי שהוא כו'. כמ"ש בפ"א דתענית י"ב א' מפני שי"ט שלנו היה:

ג[עריכה]

ס"ג יש נוהגים כו' מיהו כו'. כי י"א כי ל"ג אינו להפסקה אלא לאותן ימים שא"א תחנון ז' ימי הפסח ו' שבתות וג"י ר"ח וי"א עד ר"ח אייר תקח ממנין הימים נשארו ל"ג ימים ועט"ז ס"ק א' ב' ומ"א ס"ק ה'.

ולא ינהגו. יבמות י"ד א':

וכ"ש. פ"א דעירובין מקולי ב"ש ומקולי ב"ה כו':

ד[עריכה]

ס"ד נהגו. כמ"ש בסוף מ"ק כ"ז ועיין בה"ג:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.