אליה רבה/אורח חיים/תצג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תצג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] והטעם וכו'. בשבלי הלקט ותניא כתבו הטעם דמשפט רשעים בגיהנום שתים עשרה חודש ור' יוחנן בן נורי אמר מפסח ועד עצרת שנאמר מידי שבת בשבתו, ובספר אדם וחוה דף מ"ד כתב לפי שהם ימי דין כי העומר בא מן השעורים, ולפי זה היה ראוי לאסור אף בל"ג בעומר, וכתבתי באליהו זוטא שנראה מזה הטעם דמהרי"ל שנוהג בעצמו שלא לגלח עד ערב שבועות וכן משמע במעגלי צדק אלא שנהגו להקל:

ב[עריכה]

[ב] אבל לארוס וכו'. ומותר לעשות באותו פעם סעודת אירוסין (מגן אברהם), משמע שאף ריקודין מותר אבל בשידוכין אסור ריקודין ומחולות ומכל שכן של רשות, מיהו עד אחר ראש חודש אייר, ומראש חודש סיון עד שבועות יש להסתפק אם יש להקל בריקודין ומחולות של רשות:

ג[עריכה]

[ג] אין עונשין וכו'. משום שחושב שמצוה עושה, אבל מי שמסתפר קונסין אותו (כנסת הגדולה):

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] לישא אשה. גם כן אין ללמוד מזה למקומות שנוהגין להסתפר עד ראש חודש אייר שנישואין מותר דנישואין חמירי שנוהגין בכל המקומות ושאני אחר ל"ג בעומר שאז פסקו מלמות ודלא כב"ח (מלבושי יום טוב), וצריך עיון דבשבלי הלקט ותניא כתבו יש מקומות שנוהגין לישא עד ראש חודש אייר. שמעתי שהגאון זקיני זכרונו לברכה לא היה רוצה להתיר לעשות נישואין בראש חודש אייר שחל בשבת אף שהב"ח מתיר:

ה[עריכה]

[ה] ואין אומרים בו וכו'. והוא הדין ערב שלפניו כמו שנתבאר סעיף ד':

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] ולא לפניו וכו'. משמע דסבירא ליה לנהוג במדינתינו שלא להסתפר מפסח ממש עד ערב עצרת ממש אם לא ל"ג בעומר וכן משמע במהרי"ל וכן הנהיג זקיני הגאון זכרונו לברכה וכן אנחנו נוהגין אחריו, ולפי זה אף בחול המועד אין להסתפר דלא עדיף מראש חודש, נפקא מינה לאבל שחל שמיני שלו בשבת ערב הרגל דמותר להסתפר מדין חול המועד מיהו בערב שביעי של פסח אפשר דמותר עיין בשיירי כנסת הגדולה:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] אבל לפי זה לא וכו'. דמקצת היום ככולו כמו שכתב בהגהות אשירי ומטעם זה פסק הב"ח שאין להסתפר בלילה, ובאליהו זוטא העליתי דמותר כמו שאין אומרים תחנון בערב, מיהו נישואין לא ראיתי נוהגין אלא ביום ממש, ומכל מקום כשחל ל"ג בעומר בערב שבת אפשר להקל בשעת הדחק לעשות ביום מלעשות בלילה:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] כשתסיר וכו'. שבעה ימי פסח וכו'. על כרחך חשוב גם שמיני דפסח דיום ראשון אינו נכלל בספירה וכן משמע במהרי"ל ולכן נשארו ל"ג, ואם כן קשה מה שכתב הלבוש אחר כך ואפשר וכו' דאכתי נשארו ל"ג, ונראה לעניות דעתי שהשתא לא חשיב רק ששה ימי פסח והא דנקט שבעה היינו עם אסרו חג, ואם כן כשלא מתו גם בשמיני כפי מנהג בני גולה חשבינן נמי אסרו חג והוי שמונה ימי פסח ונשאר ל"ב, והשתא ניחא עוד קושיא דלמה ליה ללבוש לדחוק שלא מתו בשמיני כמנהג בני גולה תיפוק ליה אפילו בארץ ישראל וכגון שחל שמיני דפסח בשבת ואם כן יש ארבע שבתות, אלא דאם כן חסר אסרו חג, אך תימא על מה שכתבו מהרי"ל ומטה משה והגהות מימוני זה לשונם דל מן המ"ט שבעה ימים דראש חודש ושבעה ימי שבתות פשו להו ל"ב עד כאן לשונם, הא אינם אלא ששה שבתות ואם נאמר דמיירי כגוונא דפירשתי שחל ראשון דפסח בשבת אם כן אכתי אינו אלא ששה ימי פסח ונראה לי דחשבי אסרו חג נמי לשבעה ימי פסח וכפי המנהג בני גולה ושבת נוטלו מפסח וכללו בשבתות ודו"ק:

ט[עריכה]

[ט] [לבוש] שאין הכותים וכו'. ורמ"א מתיר בכל ענין לכבוד שבת, ובאליהו זוטא העליתי להחמיר כמהרי"ל ומעגלי צדק בראיות ברורות אף בדין דלבוש ואין היתר אלא כשחל ל"ג בעומר בשבת:

י[עריכה]

[י] בעל ברית וכו'. פירוש מוהל או סנדק דשוין הם כמו שכתב בסימן תקנ"ט ובאליהו זוטא תמהתי על עולת שבת גם הקשיתי על שיירי כנסת הגדולה ועולת שבת שלא התירו אלא ביום המילה עצמו דליתא דמבואר בהגהות מיימוני דמסתפרין ביום שקודם המילה סמוך לערב קודם כניסה לבית הכנסת:

יא[עריכה]

[יא] הנשים וכו'. זכר לנשים צדקניות שהיו בדורו של ר' עקיבא שקדמו אצל תלמידיו להתעסק בהן (תניא), וכנסת הגדולה כתב הדבר בהווה שנשים שדרכן לעשות מלאכה בספירה והוא הדין אנשים וכן משמע מרבינו ירוחם ור' דוד אבודרהם:

יב[עריכה]

[יב] [לבוש] הטעם השני וכו'. לפי הטעם זה נראה דלאחר שספרו מותר במלאכה תיכף (ט"ז), ובטור ור' דוד אבודרהם משמע דאסור עד שחרית גם לטעם זה, ועוד דומיא דשנת השמיטה ככולו אסור וכן משמע בלבוש:

יג[עריכה]

[יג] [לבוש] אפילו בשבתות שמברכין וכו'. וכן נוהגין אבל לא בראש חודש אייר שחל להיות בשבת עיין סוף סימן תפ"ד:

יד[עריכה]

[יד] [לבוש] אופן ארוגי וכו'. וכן נוהגין פה פראג:

טו[עריכה]

[טו] [לבוש] ונראה לי הטעם וכו'. כן כתב אבודרהם דף צ' והוסיף גם זה הזמן הקציר הוא נוטה אחר רוב התאוה וצריך להשקיט במוסרים שבמסכת זאת:

טז[עריכה]

[טז] [לבוש] ונראה לי דהיינו וכו'. ובמנהגים שבסוף הספר סימן ד' כתב גם כן כשיש מילה דאין אומרים רק אופן דמילה ויום ליבשה קודם שירה חדשה ושאר השייך לאותו שבת וכשיש מילה וראש חודש גאולה דמילה, ומנהגים דכתבו שאומרים יוצר ואופן דראש חודש היינו לפי מנהגיו שאין אומרים יוצר וראיה לדברי לבוש נראה לי ממה שכתב במהרי"ל מילה שחל באלו ארבע שבתות שבין פסח לעצרת אומר יוצר ואופן וגאולה דמילה והשאר השייך לאותו שבת, עד כאן, קשה הלא ששה שבתות הם אלא נראה לי דסבירא ליה כמנהגים שלנו שאין אומרים יוצר אלא בשבת שאחר פסח וקודם שבועות, ואם כן נשארו ארבע שבתות שאין אומרים יוצרות לכך אומרים יוצר דמילה אבל בראשון ואחרון לא, והוא הדין בארצות שאומרים בכל השבתות שבין פסח לעצרת יוצרות שאין אומרים במילה רק אופן וגאולה דמילה, אך צריך עיון דבמנהגים כתב סתם כשיש מילה בשבתות אלו וכו' משמע אף בראשון ואחרון אומרים דמילה:

יז[עריכה]

[יז] [לבוש] שיפטירו בבני כושיים וכו'. באליהו זוטא כתבתי שכן עיקר וכן הסכימו כך אחרונים:

יח[עריכה]

[יח] [לבוש] מראש חודש וכו'. ומיד בב' סיון אמר להם משה לקדשם לתורה כדאיתא פרק ט' דשבת אמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים:

יט[עריכה]

[יט] [לבוש] אין מקיזין וכו'. מעשה בחולה בערב שבועות שאמרו הרופאים להקיז לו דם בערב שבועות משום סכנת החולי והוריתי להתיר משום שראיתי בכלבו דף נ"ח ובתשב"ץ סימן תקנ"ז זה לשונו, האידנא כיון שהורגלו בו רבים שומר פתאים ה', ואף דיש לומר דמיירי שם בהושענא רבה ושאר ערב יום טוב מכל מקום כיון דגזירה זו דשאר ערב יום טוב נמי בש"ס סוף פרק מפנין (ואפ"ה), אם כן הוא הדין בערב שבועות, ואף דודאי אין להקל מכל מקום בזה שיש ודאי סכנה אם לא יקיזו אין ספיקא מוציא מידי ודאי ועוד דבאגודה שם כתב דבימיהם היו מקיזין רוב דם אבל עתה אין מקיזין כל כך, אי נמי יש לומר מדינא מותר לדידן אף בערב שבת דהש"ס דוקא הקזה שלהם אמרו ואף שכתב שם שנזהרין מלהקיז ערב שבת, היינו נמי כשאין סכנה חש להחמיר אבל בסכנה נראה לי להתיר. כתב מגן אברהם סוף סימן תס"ח שרעפפין מהרי"ו אוסר ומהרי"ל מתיר מלבד בהושענא רבה מפני שהוא יום הדין ובערב יום טוב האחרון של פסח הכל שרי דאינו רגל בפני עצמו (מטה משה), ובליל שלפני יום טוב נראה לי דמותר להקיז בלילה, ובתוס' דאפילו סמוך ללילה אין דרך:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.