שיטה מקובצת/ברכות/יט/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (בדיקה טכנית) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | |||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
'''ואי סלקא דעתך לא ידעי כי אמר להו מאי הוי.''' דכי אמרי להו נמי מה איכפת להו אי לא ידעי: | '''ואי סלקא דעתך לא ידעי כי אמר להו מאי הוי.''' דכי אמרי להו נמי מה איכפת להו אי לא ידעי: | ||
| שורה 12: | שורה 9: | ||
'''שלום על ישראל.''' פירוש אפילו בשעה ששלום על ישראל כלומר שאלמלא אותו העון היו ראויים לשלום גם כן יוליכם ה' את פועלי האון: | '''שלום על ישראל.''' פירוש אפילו בשעה ששלום על ישראל כלומר שאלמלא אותו העון היו ראויים לשלום גם כן יוליכם ה' את פועלי האון: | ||
ואמר ר' יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות בית דין מנדין על כבוד הרב. וכולן שנינו במשנתנו וכו' נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמים והמגיס דעתו כלפי מעלה וכו': | '''ואמר ר' יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות בית דין מנדין על כבוד הרב.''' וכולן שנינו במשנתנו וכו' נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמים והמגיס דעתו כלפי מעלה וכו': | ||
'''אין משקין לא את הגיורת וכו'.''' פירוש השקאת סוטה: | '''אין משקין לא את הגיורת וכו'.''' פירוש השקאת סוטה: | ||
| שורה 22: | שורה 19: | ||
'''מתני' קברו את המת וחזרו וכו' ואם לאו לא יתחילו.''' טעמא דמילתא משום דתנחומי אבלים גמילות חסדים היא וגמילות חסדים היא מן התורה כדאמרינן בעלמא והודעת להם זה גמילות חסדים ולפיכך פטורים מקריאת שמע אף על פי שכבר נקבר המת משום דעוסק במצוה הוא. וא"ת קודם שלא הגיעו לשורה אמאי אין מתחילין קריאת שמע וגומרין ויהיו פטורין ממצות שורה משום עוסק במצוה דהא הן עסוקין בקריאת שמע. יש לומר דמשעת קבורה הוי אתחלתא דהא מצוה דשורה מענין קבורה הוא דכבוד עושין למתים ולחיים וכיון דכן אשתכח דמצות שורה קודמת. וא"ת עוד מאי שנא הא מההיא דלעיל דאפילו עסוקים בהספד חייבין דאמרינן נשמטין אחד אחד וקורין והכא פטרינן להו מקריאת שמע. יש לומר דבהספד אף על פי שקורין קריאת שמע לא יהא עכוב בהספד שאפשר לחזור למצותו. אבל הכא לענין מצות שורה אי אפשר מפני שהיא מצוה עוברת: | '''מתני' קברו את המת וחזרו וכו' ואם לאו לא יתחילו.''' טעמא דמילתא משום דתנחומי אבלים גמילות חסדים היא וגמילות חסדים היא מן התורה כדאמרינן בעלמא והודעת להם זה גמילות חסדים ולפיכך פטורים מקריאת שמע אף על פי שכבר נקבר המת משום דעוסק במצוה הוא. וא"ת קודם שלא הגיעו לשורה אמאי אין מתחילין קריאת שמע וגומרין ויהיו פטורין ממצות שורה משום עוסק במצוה דהא הן עסוקין בקריאת שמע. יש לומר דמשעת קבורה הוי אתחלתא דהא מצוה דשורה מענין קבורה הוא דכבוד עושין למתים ולחיים וכיון דכן אשתכח דמצות שורה קודמת. וא"ת עוד מאי שנא הא מההיא דלעיל דאפילו עסוקים בהספד חייבין דאמרינן נשמטין אחד אחד וקורין והכא פטרינן להו מקריאת שמע. יש לומר דבהספד אף על פי שקורין קריאת שמע לא יהא עכוב בהספד שאפשר לחזור למצותו. אבל הכא לענין מצות שורה אי אפשר מפני שהיא מצוה עוברת: | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
[[קטגוריה:שיטה מקובצת: ברכות]]</noinclude> | |||
[[קטגוריה:שיטה מקובצת: ברכות]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:36, 7 ביולי 2022
שיטה מקובצת 
ברכות יט א
ואי סלקא דעתך לא ידעי כי אמר להו מאי הוי. דכי אמרי להו נמי מה איכפת להו אי לא ידעי:
כל המספר אחר מטתן של תלמידי חכמים. יש מפרשים אחרי מטתן לשון הטייה כלומר שנוטה מדרך הישרה ואומר העבירות שעשה ואסור לו לעשות כן דכיון שהוא תלמיד חכם יש לו לחשוב בלבו שעשה תשובה כדאמרינן אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום שודאי עשה תשובה. ואסיקנא דוקא בעבירות הגוף אבל בעבירות של ממון לא עד שיחזיר לבעליו. ויש פירוש אחר שמספר ממנו גנאי אחר מיתתו כההוא דאמר דוגמא השקוה דאחר מיתתן הוה:
שנאמר הטיבה ה' לטובים וכו' והמטים עקלקלותם וכו'. כלומר בני אדם המטים ארחות הצדיקים יוליכם ה' עם פועלי האון:
שלום על ישראל. פירוש אפילו בשעה ששלום על ישראל כלומר שאלמלא אותו העון היו ראויים לשלום גם כן יוליכם ה' את פועלי האון:
ואמר ר' יהושע בן לוי בעשרים וארבעה מקומות בית דין מנדין על כבוד הרב. וכולן שנינו במשנתנו וכו' נפק דק ואשכח תלת המזלזל בנטילת ידים והמספר אחר מטתן של תלמידי חכמים והמגיס דעתו כלפי מעלה וכו':
אין משקין לא את הגיורת וכו'. פירוש השקאת סוטה:
ובמתניתין לא תנן והתנן חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא וכו'. פירוש כשחתכו לאורכו ואינו יכול לעמוד מאליו הכל מודים שהוא טהור. ואם חתכו לרחבו ולא נתן בו חול דברי הכל שהוא טמא שמתוך כובדו הוא מתקיים ועושה מעין מלאכתו הראשונה. אבל כשנתן בו חול שהחול מפסיק ביניהם בזו נחלקו וכן מוכח מתוך המשניות:
רבי יהושע בן לוי מדמה מילתא למילתא ור' אלעזר לא וכו'. פירוש ר' אלעזר לא היה מונה אלא אותן שהנדוי שלהן במשנה בפירוש ולא מצא מהן אלא שלש. אבל ר' יהושע בן לוי היה מונה הני תלת וכל הדומה להן שהוא מתריס כנגד הרבים ועושה מעשה כדבריו כמו שהיה עושה רבי אלעזר בהני תלת ומצא מהן עשרים וארבעה:
מתני' קברו את המת וחזרו וכו' ואם לאו לא יתחילו. טעמא דמילתא משום דתנחומי אבלים גמילות חסדים היא וגמילות חסדים היא מן התורה כדאמרינן בעלמא והודעת להם זה גמילות חסדים ולפיכך פטורים מקריאת שמע אף על פי שכבר נקבר המת משום דעוסק במצוה הוא. וא"ת קודם שלא הגיעו לשורה אמאי אין מתחילין קריאת שמע וגומרין ויהיו פטורין ממצות שורה משום עוסק במצוה דהא הן עסוקין בקריאת שמע. יש לומר דמשעת קבורה הוי אתחלתא דהא מצוה דשורה מענין קבורה הוא דכבוד עושין למתים ולחיים וכיון דכן אשתכח דמצות שורה קודמת. וא"ת עוד מאי שנא הא מההיא דלעיל דאפילו עסוקים בהספד חייבין דאמרינן נשמטין אחד אחד וקורין והכא פטרינן להו מקריאת שמע. יש לומר דבהספד אף על פי שקורין קריאת שמע לא יהא עכוב בהספד שאפשר לחזור למצותו. אבל הכא לענין מצות שורה אי אפשר מפני שהיא מצוה עוברת:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |