גליוני הש"ס/גיטין/עז/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 4: | שורה 4: | ||
'''{{עוגן1|לאחר}} שבוע שנה.''' נ"ב ה"ה באומר אחר שבע שנים, שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ז' וע"ש וע' שו"ת הרשב"א ח"ג עי' תכ"ב מש"ש ועוד כי מה שאמרו שיעמדו באוש תגי"ש חוץ לעיר קרוב אני בעיני לומר שסמוך לעיבורה של עיר קבעו להם מקום כלומר שיעמדו באושתגי"ש במקום שהוא חוץ לעיר ואילו הרחיקו ללכת לא היו האושתג"ש חוץ לעיר וכמו שאמרו מעל רגלו ולא מעל דמעל ואמרו אחר ולא אחר אחר וכשרצו לומר שהוא יתר רחב הזמן פירשו מאי אחר אחר אחר וכתי' ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה והוא מחוץ לעיר ממש אלא כל שאמרו על מקום פלוני או אחר זמן פלוני וחוץ למקום פלוני אינו בלא גבול אלא אדרבה משמע סמוך לו ממש עכ"ל וחידוש שלא הביא הרשב"א כלל סוגי' דכאן דלאחר זמן יש לו ג"כ גבולים ידועים לאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש כו' ומבואר דאין כוונת אחר בסמוך לו ממש וגם לא אחריו לעולם רק יש לו גבולים ידועים ואם באנו לדון מזה למקום ג"כ צריך לתת איזה גבול לדבר ומ"ש הרשב"א דחוץ לעיר אמרו ולא חוץ לחוץ אין בזכרוני כזה מגמ' ואך מלת חוץ מקביל אל מלת תוך ובתוך מצינו כזה בזבחים ג' א' תוכו ולא תוך תוכו וע"ע שו"ת מהרי"ט סי' נ"ח מש"ש ונניח שכוונת קודם חודש מחר"ם משמע סמוך לו דומי' דההיא דס"פ מי שאחזו לאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש לאחר חודש שבת לאחר שבת חד בשבת ותרי ותלתא בתר שבתא ד' וה' ומעלי שבתי קמי שבתא ומשם נלמוד שכשאומרים קודם חודש משמעותו שבת אחד קודם החודש ואין אנו צריכין לבא עליהם בטענה הלזו אלא אפי' שנאמר שקודם זה אין לו שיעור למעלה מ"ה כו' עש"ה: | '''{{עוגן1|לאחר}} שבוע שנה.''' נ"ב ה"ה באומר אחר שבע שנים, שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ז' וע"ש וע' שו"ת הרשב"א ח"ג עי' תכ"ב מש"ש ועוד כי מה שאמרו שיעמדו באוש תגי"ש חוץ לעיר קרוב אני בעיני לומר שסמוך לעיבורה של עיר קבעו להם מקום כלומר שיעמדו באושתגי"ש במקום שהוא חוץ לעיר ואילו הרחיקו ללכת לא היו האושתג"ש חוץ לעיר וכמו שאמרו מעל רגלו ולא מעל דמעל ואמרו אחר ולא אחר אחר וכשרצו לומר שהוא יתר רחב הזמן פירשו מאי אחר אחר אחר וכתי' ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה והוא מחוץ לעיר ממש אלא כל שאמרו על מקום פלוני או אחר זמן פלוני וחוץ למקום פלוני אינו בלא גבול אלא אדרבה משמע סמוך לו ממש עכ"ל וחידוש שלא הביא הרשב"א כלל סוגי' דכאן דלאחר זמן יש לו ג"כ גבולים ידועים לאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש כו' ומבואר דאין כוונת אחר בסמוך לו ממש וגם לא אחריו לעולם רק יש לו גבולים ידועים ואם באנו לדון מזה למקום ג"כ צריך לתת איזה גבול לדבר ומ"ש הרשב"א דחוץ לעיר אמרו ולא חוץ לחוץ אין בזכרוני כזה מגמ' ואך מלת חוץ מקביל אל מלת תוך ובתוך מצינו כזה בזבחים ג' א' תוכו ולא תוך תוכו וע"ע שו"ת מהרי"ט סי' נ"ח מש"ש ונניח שכוונת קודם חודש מחר"ם משמע סמוך לו דומי' דההיא דס"פ מי שאחזו לאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש לאחר חודש שבת לאחר שבת חד בשבת ותרי ותלתא בתר שבתא ד' וה' ומעלי שבתי קמי שבתא ומשם נלמוד שכשאומרים קודם חודש משמעותו שבת אחד קודם החודש ואין אנו צריכין לבא עליהם בטענה הלזו אלא אפי' שנאמר שקודם זה אין לו שיעור למעלה מ"ה כו' עש"ה: | ||
'''{{עוגן1|לתוך}} חיקה או לתוך קלתה ה"ז מגורשת.''' נ"ב ע' מסורת הש"ס ונזכר עוד ב"מ ט' ב' | '''{{עוגן1|לתוך}} חיקה או לתוך קלתה ה"ז מגורשת.''' נ"ב ע' מסורת הש"ס ונזכר עוד ב"מ ט' ב': | ||
'''{{עוגן1|וצריכא}} כו'.''' נ"ב ע' שו"ת נוב"י חאה"ע סי' פ"ב בהג"ה דצריכות דכאן קאי רק על הבריתות לא אקראי דאע"ג דאצטריכא הבריתא בגט דלא ניטעי למימר דשאני גנב דקנסי' רחמנא מ"מ קרא לא איצטריך להכי ע"ש וע' כזה רש"י פסחים צ"ז א' ד"ה פשיטא ועמ"ש על הגליון שם: | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | <noinclude>{{דיקטה}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־00:56, 28 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס גיטין עז א
לאחר שבוע שנה. נ"ב ה"ה באומר אחר שבע שנים, שו"ת שבסוף ס' תורת חטאת סי' ז' וע"ש וע' שו"ת הרשב"א ח"ג עי' תכ"ב מש"ש ועוד כי מה שאמרו שיעמדו באוש תגי"ש חוץ לעיר קרוב אני בעיני לומר שסמוך לעיבורה של עיר קבעו להם מקום כלומר שיעמדו באושתגי"ש במקום שהוא חוץ לעיר ואילו הרחיקו ללכת לא היו האושתג"ש חוץ לעיר וכמו שאמרו מעל רגלו ולא מעל דמעל ואמרו אחר ולא אחר אחר וכשרצו לומר שהוא יתר רחב הזמן פירשו מאי אחר אחר אחר וכתי' ומדותם מחוץ לעיר אלפים באמה והוא מחוץ לעיר ממש אלא כל שאמרו על מקום פלוני או אחר זמן פלוני וחוץ למקום פלוני אינו בלא גבול אלא אדרבה משמע סמוך לו ממש עכ"ל וחידוש שלא הביא הרשב"א כלל סוגי' דכאן דלאחר זמן יש לו ג"כ גבולים ידועים לאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש כו' ומבואר דאין כוונת אחר בסמוך לו ממש וגם לא אחריו לעולם רק יש לו גבולים ידועים ואם באנו לדון מזה למקום ג"כ צריך לתת איזה גבול לדבר ומ"ש הרשב"א דחוץ לעיר אמרו ולא חוץ לחוץ אין בזכרוני כזה מגמ' ואך מלת חוץ מקביל אל מלת תוך ובתוך מצינו כזה בזבחים ג' א' תוכו ולא תוך תוכו וע"ע שו"ת מהרי"ט סי' נ"ח מש"ש ונניח שכוונת קודם חודש מחר"ם משמע סמוך לו דומי' דההיא דס"פ מי שאחזו לאחר שבוע שנה לאחר שנה חודש לאחר חודש שבת לאחר שבת חד בשבת ותרי ותלתא בתר שבתא ד' וה' ומעלי שבתי קמי שבתא ומשם נלמוד שכשאומרים קודם חודש משמעותו שבת אחד קודם החודש ואין אנו צריכין לבא עליהם בטענה הלזו אלא אפי' שנאמר שקודם זה אין לו שיעור למעלה מ"ה כו' עש"ה:
לתוך חיקה או לתוך קלתה ה"ז מגורשת. נ"ב ע' מסורת הש"ס ונזכר עוד ב"מ ט' ב':
וצריכא כו'. נ"ב ע' שו"ת נוב"י חאה"ע סי' פ"ב בהג"ה דצריכות דכאן קאי רק על הבריתות לא אקראי דאע"ג דאצטריכא הבריתא בגט דלא ניטעי למימר דשאני גנב דקנסי' רחמנא מ"מ קרא לא איצטריך להכי ע"ש וע' כזה רש"י פסחים צ"ז א' ד"ה פשיטא ועמ"ש על הגליון שם:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |