בבלי/בבא מציעא/לו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
להועיל לאחריני (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 24: | שורה 24: | ||
שנאמר [[תנ"ך/ויקרא/ה#ד|או נפש כי תשבע לבטא בשפתים]] | שנאמר [[תנ"ך/ויקרא/ה#ד|או נפש כי תשבע לבטא בשפתים]] | ||
כי תשבע מעצמה קמ"ל דלא כר' אמי | כי תשבע מעצמה קמ"ל דלא כר' אמי | ||
אתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור | {{הערה|מסורת הש"ס:[[בבלי/בבא קמא/יא/ב|ב"ק י"א ע"ב]], [[בבלי/בבא קמא/נו/א|ב"ק נ"ו ע"א]]}}אתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור | ||
ור' יוחנן אמר חייב אמר אביי לטעמיה דרב | ור' יוחנן אמר חייב אמר אביי לטעמיה דרב | ||
לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר | לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר | ||
שורה 53: | שורה 53: | ||
כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים טעמא דקטנים הא גדולים פטור | כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים טעמא דקטנים הא גדולים פטור | ||
אמאי נימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אמר רבא כל המפקיד | אמאי נימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אמר רבא כל המפקיד | ||
{{ | {{שומר דף בבלי|על}} | ||
גרסה אחרונה מ־01:10, 29 באוגוסט 2022
פעמים ששניהם באשם פעמים שהשוכר בחטאת והשואל באשם פעמים שהשוכר באשם והשואל בחטאת הא כיצד כפירת ממון אשם ביטוי שפתים חטאת פעמים ששניהם בחטאת כגון שמתה כדרכה ואמרו נאנסה שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור בחטאת שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב בחטאת פעמים ששניהם באשם כגון שנגנבה ואמרו מתה מחמת מלאכה דתרוייהו קא כפרי ממונא דהא מיחייבי וקא פטרי נפשייהו שוכר בחטאת ושואל באשם כגון שמתה כדרכה ואמרו מתה מחמת מלאכה שוכר דבין כך ובין כך מיפטר פטור חייב בחטאת שואל דמיחייב במתה כדרכה וקא פטר נפשיה במתה מחמת מלאכה באשם שוכר באשם ושואל בחטאת כגון שנגנבה ואמרו מתה כדרכה שוכר הוא דמיחייב בגניבה ואבידה וקא פטר נפשיה במתה כדרכה באשם שואל דבין כך ובין כך חיובי מיחייב בחטאת מאי קמ"ל לאפוקי מדרבי אמי דאמר כל שבועה שהדיינים משביעים אותה אין חייבין עליה משום שבועת ביטוי שנאמר או נפש כי תשבע לבטא בשפתים כי תשבע מעצמה קמ"ל דלא כר' אמי [1]אתמר שומר שמסר לשומר רב אמר פטור ור' יוחנן אמר חייב אמר אביי לטעמיה דרב לא מבעיא שומר חנם שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו אלא אפילו שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו פטור מאי טעמא דהא מסרה לבן דעת ולטעמיה דר' יוחנן לא מיבעיא שומר שכר שמסר לשומר חנם דגרועי גרעה לשמירתו אלא אפי' ש"ח שמסר לשומר שכר דעלויי עלייה לשמירתו חייב דא"ל אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אמר רב חסדא הא דרב לאו בפירוש אתמר אלא מכללא דהנהו גינאי דכל יומא הוו מפקדי מרייהו גבה דההיא סבתא יומא חד אפקדינהו לגבי חד מינייהו שמע קלא בי הלולא נפק אזל אפקדינהו לגבה דההיא סבתא אדאזל ואתא אגנוב מרייהו אתא לקמיה דרב ופטריה מאן דחזא סבר משום שומר שמסר לשומר פטור ולא היא שאני התם דכל יומא נמי אינהו גופייהו גבה דההיא סבתא הוו מפקדי להו יתיב ר' אמי וקאמר לה להא שמעתא איתיביה ר' אבא בר ממל לר' אמי השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה והשואל משלם לשוכר ואם איתא לימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר א"ל הכא במאי עסקינן בשנתנו לו (רשות הבעלים) להשאיל אי הכי לבעלים בעי לשלומי דאמרו ליה לדעתך מתיב רמי בר חמא המפקיד מעות אצל חבירו צררן והפשילן לאחוריו מסרן לבנו ובתו הקטנים ונעל בפניהם שלא כראוי חייב שלא שמר כדרך השומרים טעמא דקטנים הא גדולים פטור אמאי נימא ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר אמר רבא כל המפקיד
- ↑ מסורת הש"ס:ב"ק י"א ע"ב, ב"ק נ"ו ע"א