מגיד משנה/גזלה ואבדה/ו

מגיד משנה ‏ גזלה ואבדה ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

קורות ועצים וכו'. ברייתא פ' אלו מציאות (בבא מציעא דף כ"ב) ולא חלק הרב בינה ובין ההיא דאמרינן מניין לאבדת נהר שמותרת וסובר דזוטו של ים ושלוליתו של נהר דוקא בשנתייאשו וכפשטא דברייתא דרשב״א, ומיהו עיקר הדין דאין יכולין להציל אע״פ שלא נתייאשו הרי הן של מוצאן וכי בעינן נתייאשו דוקא ביכולים להציל ע״י הדחק ואצ״ל ביכולים להציל בהדיא אבל בשאין יכולין להציל רק על צד הזרות והפלא ודאי אפילו לא נתייאשו לא. ואפשר שהרב סובר דבכל כי האי גוונא היינו נתייאשו וכ״כ למטה פי״א בזו דזוטו של ים שזה ודאי נתייאשו ממנה ודברי הר״א ז״ל בהשגות מן הטעם שכתבתי הם:

ג

המציל מיד ליסטים וכו'. זה מפורש במשנה פ' הגוזל (בבא קמא דף קי"ד) ובגמ' מבואר החילוק בין ליסטים ישראל לליסטים עכו״ם וגם שם במשנה נזכר דין הנהר:

ד

שחלים הצומחים וכו'. זה מפורש בגמרא בהמקבל (דף ק"ז) מימרא:

ה

כבר ביארנו וכו'. נתבאר שם פרק י"ג:

ו

מי שנתחלפו וכו'. ברייתא שלימה פרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף מ"ו) ומפרש בגמרא דדוקא כשאמר טול כלי זה אבל אמר לו כליך האי לאו כלי שלו הוא:

ז

מפריחי יונים וכו'. מפורש פ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ה) למ״ד משום ארא וזהו שמפריח יונים כדי להביא אחרים. ומ״ש בתוך היישוב לומר שבמדבר מותר והכין מוכח התם:

ח

וכן אסרו חכמים וכו' ואין פורשין נישבין כו'. מפורש במשנה במרובה:

ואם היה ישוב כרמים וכו' וכן לא יפרוש וכו'. שם (דף פ"ג) מפורשת שני אוקימתות:

ט

מרחיקין השובך מן העיר וכו'. משנה פ' לא יחפור (בבא בתרא דף כ"ג) והתם אקשינן עלה מההיא דאין פורשין דלעיל דמשמע דאזלי טפי ופרקינן מישט שייטי טובא וכרסייהו בחמשין אמתא:

ואם לקחו מאחר וכו'. מפורש שם במשנה ובגמרא:

י

המשחקין בקוביא וכו'. הרי זה גזל מדבריהם. זה קצת תימה אצלי דהא משמע פ' זה בורר (סנהדרין דף כ"ה) דההיא אוקמתא דאמר אסמכתא היא ואסמכתא לא קניא אידחייא וקי״ל כרב ששת דאמר כל כי האי גוונא לאו אסמכתא היא דהא מדעתיה קא יהיב ליה. והטעם שהן פסולין לעדות מפני שאין עוסקין בישובו של עולם וכגון שאין אומנות להם אלא הוא ול״ש עכו״ם ול״ש ישראל וא״כ מנין לנו שהוא גזל מדבריהם וצ״ע וכ״ש שרבינו עצמו פסק פרק י' מהל' עדות שאין המשחק נפסל אלא בשאין לו אומנות אלא הוא. ונראה סיוע לדברי רבינו ממה שאמרו בשבת פ' שואל (שבת דף קמ"ט:) ומנה גדולה כנגד מנה קטנה אף בחול לאחרים אסור מ״ט משום קוביא:

יב

מצודות חיה וכו' גזל מדבריהם. משנה בהניזקין (דף נ"ט) ופ"א מהלכות זכיה ומתנה נתבאר יותר מזה:

יג

נהר המושך וכו'. נראה שלמדה מהסוגיא דפרק מי שהוציאוהו בעירובין (דף מ"ו) אמרו התם הרי הוא כרגלי כל אדם:

עני המנקף בראש הזית וכו'. משנה בפרק הניזקין (גיטין דף נ"ט:) ואמר עלה בגמרא (דף ס"א) אם ליקט ונתן ביד ה״ז גזל גמור ולפיכך כתב הרב ז״ל מפני שעדיין לא הגיעו ליד הזוכה בהן:

יד

הדבורים אינן ברשותו של אדם וכו'. מפורש בהגוזל בתרא (דף קי"ד):

לפיכך וכו'. מפורש במשנה ופסק כת"ק:

טו

נאמנת אשה לומר וכו'. גם זה שם פ' הגוזל ומאכיל ומפורש ג"כ בגמרא מימרא:

טז

כל מי שיש בידו וכו' עד סוף הפרק. הוא מבואר בסוגיא בהנזקין (דף ס"א):

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף