מגדל עוז/גזלה ואבדה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ גזלה ואבדה ו

א

קורות ואבנים ועצים וכו' עד מרדפים אחריהם. פ' הגוזל ופ' אלו מציאות (דף כ"ב):

ב

לפיכך המציל מן הנהר ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר וכו' עד ואם לא ידע יחזיר: כתב הראב"ד ז"ל אלו דברי תימה הם עכ"ל: ואני אומר איני יודע על מה הוא תמה אם על הדברים הראשונים מתניתין היא פרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ד) דתנן המציל מן הגייס ומן הנהר ומן הלסטים אם נתייאשו הבעלים הרי אלו שלו ע"כ. ואם על האחרונים דרשב"א היא פ' אלו מציאות (דף כ"ד) דגרסי' התם וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר המציל מן הארי ומן הדוב ומן הנמר ומן הברדלס ומזוטו של ים ומשלוליתו של נהר המוצא בסרטיא ובפלטיא גדולה ובכ"מ שהרבים מצויין שם הרי אלו שלו מפני שהבעלים מתייאשים מהן ע"כ, ואיבעיא לן עלה וכולי סוגיין כוותיה אלמא הלכתא היא ואי משום דקשיא ליה הא דפ' הגוזל ומאכיל גמרא מתני' דאציל את שלך כו' במעשה דרב ספרא (דף קי"ז) דקא מתמה תלמודא למה לי למזכי ביה נהי דכי אפקריה אדעתא דאריא אפקריה אדעתא דכ"ע לא אפקריה הא פרקוה רבותינו בעלי התוס' ז"ל דשאני מעשה דרב ספרא דבספק הוה דמי ליה ניהליה דילמא לא אתי ולא אכיל ולאו לגמרי מפקיר ליה אבל ההיא דפרק אלו מציאות דאריא ממילא אתא למטרף ודאי הוא שמתייאש ממנו לגמרי וזה נכון ויציב:

ג

המציל מיד ליסטים עד ובאומד הדעת. פרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ד):

ד

שחליים הצומחין בתוך הפשתן וכו' ואם היו על הגבול כו'. כבר ביארנו בנזקי ממון עד חייבין עליהן משום גזל. פרק המקבל (דף פ"ז) ופ' הזהב:

ה

שחליים הצומחין בתוך הפשתן וכו' ואם היו על הגבול כו'. כבר ביארנו בנזקי ממון עד חייבין עליהן משום גזל. פרק המקבל (דף פ"ז) ופ' הזהב:

ו

מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן כו' עד וכן כל כיוצא בזה. בבתרא פ' חזקת הבתים (דף מ"ו):

ז

דברים הרבה אסרו חכמים כו' עד הרי זה גזלן מדבריהם. בסנהדרין פרק זה בורר (דף כ"ד):

ח

וכן אסרו חכמים לצוד יונים וכו' עד ואין מחייבין אותו להרחיק. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ"ג):

ט

וכן אסרו חכמים לצוד יונים וכו' עד ואין מחייבין אותו להרחיק. בבתרא פרק לא יחפור (דף כ"ג):

י

המשחקין בקוביא כיצד כו' עד גזל מדבריהם. פרק זה בורר:

יא

המשחק בקוביא עם עכו"ם אין בו משום גזל כו' עד וביישובו של עולם: כתב הראב"ד ז"ל ואם אין לו אומנות אלא הוא אפילו עם עכו"ם פסול לעדות וכ"ש שהוא למד ממעשיו עכ"ל: ואני אומר סברא היא וכן משמע בירוש' דקא בעי למפסל אפי' יושב ובטל אבל ר"מ ז"ל כתב וסידר מה שמפורש בתלמוד בכאן מה שראוי לפי מקומו ושאר הדברים כתב וסידר פ"י דהלכות עדות:

יב

מצודות חיה ועופות ודגים עד ליד הזוכה בהן. בגיטין פרק הנזקין (דף נ"ט):

יג

נהר המושך ומעיינות הנובעין הרי הן של כל אדם. בעירובין פרק מי שהוציאוהו (דף מ"ו) :

עני המנקף בראש הזית עד ליד הזוכה בהם. בגיטין פרק הניזקין (דף נ"ט):

יד

הדבורים אינן ברשותו עד האמינו אותם בו. הכל פרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ד):

טו

הדבורים אינן ברשותו עד האמינו אותם בו. הכל פרק הגוזל ומאכיל (דף קי"ד):

טז

כל מי שיש בידו גזל וכו' וכן אם כפר בו כו' עד על הגזל הגמור. בהנזיקין (דף נ"ט):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.