ערך/לאו הניתן לתשלומין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת הערך מספר הון יוסף + התאמה לאוצר)
 
מ (←‏top: תיקון)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{הועלה אוטומטית}}
ברמב"ם (סנהדרין יח, ב ועוד) כתב שאין לוקין על לאו הניתן לתשלומין. וביאר הכס"מ משום 'כדי רשעתו'. וביבין שמועה (סי' רב) וכן במנחת חינוך (קל, א) ביארו משום שע"י התשלומין מתקיים העשה{{הערה|ביאור הענין שע"י התשלום מתקיים העשה יל"פ שהדמים נחשבים כהשבה מדין מה לי הן מה לי דמיהן וכמו שביאר הרא"ש (פ"ק דב"ק סי' יא) שעי"ז יוכל לקנות חפץ כזה. [וע"ע רא"ש פ"ב דב"מ סי' ט]. או דע"י התשלום מקיים מצות "ושילם" כדדריש בספרא פ' ויקרא (והובא בחי' הגר"ח גזילה פ"ט ד"ה והנה ברמב"ם).}} והו"ל ניתק לעשה.{{הערה|צ"ע לדעת המנחת חינוך דברמב"ם בתחילת הל' גזילה כתב גבי גזילה בעין שאינו לוקה משום שניתק לעשה, וגבי גזילה שאינה בעין כתב משום שניתן לתשלומין (וכבר דייק כן הגר"ח בהל' גזילה פ"ט) וגם בתחילת הל' גניבה כתב הרמב"ם משום שניתן לתשלומין, ולא כתב שניתק לעשה, משמע שאינו מתנתק לעשה [דהחיוב 'והשיב' שבגניבה אינו משום הלאו דגניבה אלא משום הגזילה שכל גניבה היא גם גזילה כידוע], ואעפ"כ ניתן לתשלומין.}} ובאבן האזל (גניבה ז, א) ובאבי עזרי (תניינא סנהדרין יח) כתבו דהוי פטור בפנ"ע.{{הערה|וכן משמע בפיה"מ (תחילת פ"ג דמכות) שמנה כמה סוגי לאוין שאין לוקין עליהם ומנה לאו הניתן לתשלומין ולאו הניתק לעשה בנפרד. ומזה צ"ע גם על הכס"מ שהרי הרמב"ם לא מונה פטור דכדי רשעתו שם (שאינו סוג לאו שלא לוקין עליו), ואעפ"כ מונה הניתן לתשלומין. אמנם ר' אריה רוזנפלד הוכיח כפי' הכס"מ מהרמב"ם (בהל' חובל ה, ג) שכתב "המכה את חבירו הכאה שאין בה שו"פ לוקה שהרי אין כאן תשלומין כדי שיהיה לאו זה ניתן לתשלומין." משמע שאם יש פרוטה פטור משום ניתן לתשלומין, ובכתובות לב: אמרינן דפטורו משום כדי רשעתו. וע"כ כהכס"מ דעניינם א'. עכ"ד.}} [וכל הנידון בדעת הרמב"ם אבל לתוס' (מכות טז. ד"ה התם) ודאי טעם הפטור משום שנחשב קיום העשה, ולהריטב"א (שם) בשם הרמ"ה משום 'כדי רשעתו'.]
ברמב"ם (סנהדרין יח, ב ועוד) כתב שאין לוקין על לאו הניתן לתשלומין. וביאר הכס"מ משום 'כדי רשעתו'. וביבין שמועה (סי' רב) וכן במנחת חינוך (קל, א) ביארו משום שע"י התשלומין מתקיים העשה{{הערה|ביאור הענין שע"י התשלום מתקיים העשה יל"פ שהדמים נחשבים כהשבה מדין מה לי הן מה לי דמיהן וכמו שביאר הרא"ש (פ"ק דב"ק סי' יא) שעי"ז יוכל לקנות חפץ כזה. [וע"ע רא"ש פ"ב דב"מ סי' ט]. או דע"י התשלום מקיים מצות "ושילם" כדדריש בספרא פ' ויקרא (והובא בחי' הגר"ח גזילה פ"ט ד"ה והנה ברמב"ם).}} והו"ל ניתק לעשה.{{הערה|צ"ע לדעת המנחת חינוך דברמב"ם בתחילת הל' גזילה כתב גבי גזילה בעין שאינו לוקה משום שניתק לעשה, וגבי גזילה שאינה בעין כתב משום שניתן לתשלומין (וכבר דייק כן הגר"ח בהל' גזילה פ"ט) וגם בתחילת הל' גניבה כתב הרמב"ם משום שניתן לתשלומין, ולא כתב שניתק לעשה, משמע שאינו מתנתק לעשה [דהחיוב 'והשיב' שבגניבה אינו משום הלאו דגניבה אלא משום הגזילה שכל גניבה היא גם גזילה כידוע], ואעפ"כ ניתן לתשלומין.}} ובאבן האזל (גניבה ז, א) ובאבי עזרי (תניינא סנהדרין יח) כתבו דהוי פטור בפנ"ע.{{הערה|וכן משמע בפיה"מ (תחילת פ"ג דמכות) שמנה כמה סוגי לאוין שאין לוקין עליהם ומנה לאו הניתן לתשלומין ולאו הניתק לעשה בנפרד. ומזה צ"ע גם על הכס"מ שהרי הרמב"ם לא מונה פטור דכדי רשעתו שם (שאינו סוג לאו שלא לוקין עליו), ואעפ"כ מונה הניתן לתשלומין. אמנם ר' אריה רוזנפלד הוכיח כפי' הכס"מ מהרמב"ם (בהל' חובל ה, ג) שכתב "המכה את חבירו הכאה שאין בה שו"פ לוקה שהרי אין כאן תשלומין כדי שיהיה לאו זה ניתן לתשלומין." משמע שאם יש פרוטה פטור משום ניתן לתשלומין, ובכתובות לב: אמרינן דפטורו משום כדי רשעתו. וע"כ כהכס"מ דעניינם א'. עכ"ד.}} [וכל הנידון בדעת הרמב"ם אבל לתוס' (מכות טז. ד"ה התם) ודאי טעם הפטור משום שנחשב קיום העשה, ולהריטב"א (שם) בשם הרמ"ה משום 'כדי רשעתו'.]
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הון יוסף]]
[[קטגוריה:הון יוסף]]

גרסה אחרונה מ־16:47, 20 בספטמבר 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png לאו הניתן לתשלומין

ברמב"ם (סנהדרין יח, ב ועוד) כתב שאין לוקין על לאו הניתן לתשלומין. וביאר הכס"מ משום 'כדי רשעתו'. וביבין שמועה (סי' רב) וכן במנחת חינוך (קל, א) ביארו משום שע"י התשלומין מתקיים העשה[1] והו"ל ניתק לעשה.[2] ובאבן האזל (גניבה ז, א) ובאבי עזרי (תניינא סנהדרין יח) כתבו דהוי פטור בפנ"ע.[3] [וכל הנידון בדעת הרמב"ם אבל לתוס' (מכות טז. ד"ה התם) ודאי טעם הפטור משום שנחשב קיום העשה, ולהריטב"א (שם) בשם הרמ"ה משום 'כדי רשעתו'.]



שולי הגליון


  1. ביאור הענין שע"י התשלום מתקיים העשה יל"פ שהדמים נחשבים כהשבה מדין מה לי הן מה לי דמיהן וכמו שביאר הרא"ש (פ"ק דב"ק סי' יא) שעי"ז יוכל לקנות חפץ כזה. [וע"ע רא"ש פ"ב דב"מ סי' ט]. או דע"י התשלום מקיים מצות "ושילם" כדדריש בספרא פ' ויקרא (והובא בחי' הגר"ח גזילה פ"ט ד"ה והנה ברמב"ם).
  2. צ"ע לדעת המנחת חינוך דברמב"ם בתחילת הל' גזילה כתב גבי גזילה בעין שאינו לוקה משום שניתק לעשה, וגבי גזילה שאינה בעין כתב משום שניתן לתשלומין (וכבר דייק כן הגר"ח בהל' גזילה פ"ט) וגם בתחילת הל' גניבה כתב הרמב"ם משום שניתן לתשלומין, ולא כתב שניתק לעשה, משמע שאינו מתנתק לעשה [דהחיוב 'והשיב' שבגניבה אינו משום הלאו דגניבה אלא משום הגזילה שכל גניבה היא גם גזילה כידוע], ואעפ"כ ניתן לתשלומין.
  3. וכן משמע בפיה"מ (תחילת פ"ג דמכות) שמנה כמה סוגי לאוין שאין לוקין עליהם ומנה לאו הניתן לתשלומין ולאו הניתק לעשה בנפרד. ומזה צ"ע גם על הכס"מ שהרי הרמב"ם לא מונה פטור דכדי רשעתו שם (שאינו סוג לאו שלא לוקין עליו), ואעפ"כ מונה הניתן לתשלומין. אמנם ר' אריה רוזנפלד הוכיח כפי' הכס"מ מהרמב"ם (בהל' חובל ה, ג) שכתב "המכה את חבירו הכאה שאין בה שו"פ לוקה שהרי אין כאן תשלומין כדי שיהיה לאו זה ניתן לתשלומין." משמע שאם יש פרוטה פטור משום ניתן לתשלומין, ובכתובות לב: אמרינן דפטורו משום כדי רשעתו. וע"כ כהכס"מ דעניינם א'. עכ"ד.
מעבר לתחילת הדף