עץ יוסף על בראשית רבה/כה/ג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(←top: הוספת תגיות להסתרת תבניות הניווט מדף הפרשה הראשי) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}}</noinclude> | ||
'''וא' שהוא מתגלגל ובא לעולם''' | '''וא' שהוא מתגלגל ובא לעולם''' לעתיד. כצ"ל מת"כ וכן הוא באג"ש פ' כ"ח: | ||
'''לשמוע את דבר ה'''' | '''לשמוע את דבר ה'''' והיינו שכחת התורה שהתורה מתמעטת דור אחר דור ולעת קץ ת"ח מתמעטים ביותר וכמעט תורה משתכחת מלומדיה לגמרי וכמבואר בפרק חלק {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}} ועיין בענף: | ||
'''אוותנטיא''' | '''אוותנטיא''' פרש"י והערוך ממשלה וחוזק. ועיין מ"ש בר"ר: | ||
'''בימי שאול''' | '''בימי שאול''' שהרי בעבור חטאו בא הרעב על שהמית את הגבעונים: | ||
'''גרופית של שקמה''' | '''גרופית של שקמה''' ענף אילן שקמה. ועיין ירושלמי [[ירושלמי/עבודה זרה/ב#|פ"ב דע"ז]] שנתמעט זכותו על שחטא בעמלק ע"ש ושקמה הוא אילן סרק. והוא דרך משל: | ||
'''שילא חטא ויוחנא משתלמא''' | '''שילא חטא ויוחנא משתלמא''' ע"ד טוביה חטא וזיגוד מינגד והוא משל לכל לוקה בשביל אחר {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''לזגג''' | '''לזגג''' פי' אומן העושה כלי זכוכית. ועיין מ"ש בר"ר: | ||
'''בני אדם שפופים''' | '''בני אדם שפופים''' נמוכים ושפלים בכח צדקתם: | ||
'''ב' באו בימי אברהם''' | '''ב' באו בימי אברהם''' מדכתיב מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם מכלל דהוו שנים בימי אברהם וקרי לזה השני רעב הראשון לגבי יצחק {{ממ|[[יפה תואר על בראשית רבה/{{כאן}}|יפה תואר]]}}: | ||
'''ואחד בימי אברהם''' | '''ואחד בימי אברהם''' והא דכתיב הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם דייקינן דראשון אחר היה שלא בימי אברהם. והיינו בימי למך אג"ש: | ||
'''בצירות''' | '''בצירות''' גשמים מועטים: | ||
'''שנה עבדה''' | '''שנה עבדה''' עשתה פירו': | ||
'''רעב של מהומה''' | '''רעב של מהומה''' פרש"י נפלה מיתה בבהמות ונתייקר הבשר עד שהיו מוכרחים ליתן בעד ראש חמור שמונים כסף. ובב"ר פ' ס"ד פרש"י מהומה אוכלים ואינם שבעים. ועיין עוד מ"ש בר"ר: | ||
'''מ"ב סאין היו''' | '''מ"ב סאין היו''' ונעשו מ"א כתב הז"א בריש רות רבה שהיה כתוב מב' סאין היו ונעשו מא'. וסבר המדפיס מ"ב סאין ר"ל מארבעים ושתים סאים היו בסלע ונעשו מ"א ר"ל מארבעים ואחת. והדפיס כן. אבל באמת פירושו מב' סאין ר"ל משני סאין היו בסלע ונעשה מא' ר"ל מאחת. שנתייקר השער ונעשה סאה אחד בסלע וכ"כ ב[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזה"ק]]: | ||
'''והא תני כו'''' | '''והא תני כו'''' עד אפילו סאה בסלע לא יצא לח"ל. רש"י ז"ל מסיים בגירסתינו ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש. ולפ"ז הא דקאמר והא תני לא יצא כו' בניחותא הוא. כלומר דלכך נענש מן הדין. וכן פירש במת"כ. ויש גורסין ותניא לא יצא כו' וכן עיקר {{ממ|[[נזר הקודש על בראשית רבה/{{כאן}}|נזר הקודש]]}}: | ||
'''סאתים של חטים הולכות בסלע''' | '''סאתים של חטים הולכות בסלע''' הוא כפול משער הנהוג דהוא ד' סאין בסלע כדתנן פיאה {{ממ|[[משנה/פאה/ח#ז|פ"ח מ"ז]]}} עירובין {{ממ|[[משנה/עירובין/ח#ב|פ"ח מ"ב]]}} כלים {{ממ|[[משנה/כלים/יז#יא|פרק י"ז מי"א]]}}: | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־12:13, 19 בינואר 2021
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש ידי משה
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וא' שהוא מתגלגל ובא לעולם לעתיד. כצ"ל מת"כ וכן הוא באג"ש פ' כ"ח:
לשמוע את דבר ה' והיינו שכחת התורה שהתורה מתמעטת דור אחר דור ולעת קץ ת"ח מתמעטים ביותר וכמעט תורה משתכחת מלומדיה לגמרי וכמבואר בפרק חלק (נזר הקודש) ועיין בענף:
אוותנטיא פרש"י והערוך ממשלה וחוזק. ועיין מ"ש בר"ר:
בימי שאול שהרי בעבור חטאו בא הרעב על שהמית את הגבעונים:
גרופית של שקמה ענף אילן שקמה. ועיין ירושלמי פ"ב דע"ז שנתמעט זכותו על שחטא בעמלק ע"ש ושקמה הוא אילן סרק. והוא דרך משל:
שילא חטא ויוחנא משתלמא ע"ד טוביה חטא וזיגוד מינגד והוא משל לכל לוקה בשביל אחר (יפה תואר):
לזגג פי' אומן העושה כלי זכוכית. ועיין מ"ש בר"ר:
בני אדם שפופים נמוכים ושפלים בכח צדקתם:
ב' באו בימי אברהם מדכתיב מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם מכלל דהוו שנים בימי אברהם וקרי לזה השני רעב הראשון לגבי יצחק (יפה תואר):
ואחד בימי אברהם והא דכתיב הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם דייקינן דראשון אחר היה שלא בימי אברהם. והיינו בימי למך אג"ש:
בצירות גשמים מועטים:
שנה עבדה עשתה פירו':
רעב של מהומה פרש"י נפלה מיתה בבהמות ונתייקר הבשר עד שהיו מוכרחים ליתן בעד ראש חמור שמונים כסף. ובב"ר פ' ס"ד פרש"י מהומה אוכלים ואינם שבעים. ועיין עוד מ"ש בר"ר:
מ"ב סאין היו ונעשו מ"א כתב הז"א בריש רות רבה שהיה כתוב מב' סאין היו ונעשו מא'. וסבר המדפיס מ"ב סאין ר"ל מארבעים ושתים סאים היו בסלע ונעשו מ"א ר"ל מארבעים ואחת. והדפיס כן. אבל באמת פירושו מב' סאין ר"ל משני סאין היו בסלע ונעשה מא' ר"ל מאחת. שנתייקר השער ונעשה סאה אחד בסלע וכ"כ בנזה"ק:
והא תני כו' עד אפילו סאה בסלע לא יצא לח"ל. רש"י ז"ל מסיים בגירסתינו ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש. ולפ"ז הא דקאמר והא תני לא יצא כו' בניחותא הוא. כלומר דלכך נענש מן הדין. וכן פירש במת"כ. ויש גורסין ותניא לא יצא כו' וכן עיקר (נזר הקודש):
סאתים של חטים הולכות בסלע הוא כפול משער הנהוג דהוא ד' סאין בסלע כדתנן פיאה (פ"ח מ"ז) עירובין (פ"ח מ"ב) כלים (פרק י"ז מי"א):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |