עץ יוסף על בראשית רבה/כה/ב

עץ יוסף על בראשית רבה כה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לא המדרש הוא השם. כלומר מדרש הטעם אינו מענין השם. וכן לא השם הוא מענין הטעם. דלא ה"ל למימר אלא נח זה יניחנו או נחמן זה ינחמנו. אלא בשעה שברא כו':

השליטו על הכל כדכתיב ומלאו את הארץ וכבשוה ורדו בדגת הים וגו':

נשמעת לחורש לחרוש טוב ולא מרדה בו. וכן התלם היה נשמע פי' מצליח מה שנזרע בו. וגירסת הילקוט התלם היה נשמע ליחרש. וכן לקמן לא היה נשמע ליחרש ופי' שיחרש:

מרדו עליו כהא דאמרינן לעיל פ' י"ט סי' ב' גבי וירדו בדגת הים וגו' אם זכה רדו ואם לאו ירדו:

לא היתה נשמעת לחורש כו'. אלא בטורח גדול ועמל מרובה בחרישת התלם שהיה קשה כצחיח סלע. וכן בבהמות החורשים שהוכרחו לרדותם תמיד בהכאה רבה וברחו תמיד מרשות האדם והאדם היה תמיד רודף אחריהם:

כיון שעמד נח נחו ושקטו כי מאז היו כפופים לבני אדם ברצון טוב. ועל זה נקרא נח. ונרמז הדבר ג"כ בגז"ש. וממנוחה זו נמשך ג"כ נחמה לאדם שעל זה אמר לאמר זה ינחמנו ממעשינו. ובתנחומא אי' זה ינחמנו וכי נביא היה כו' כשנא' לו ארורה האדמה בעבורך אמר לפניו רבש"ע עד מתי. א"ל עד שיולד אדם מהול ממעי אמו. כיון שנולד נח אמר למך זה ינחמנו עכ"ל וכן הוא בילקוט בשם מדרש אבכיר:

ב' פעמים כתיב עיין לעיל סוף פרשה כ"ג:

ב' פעמים שהיו המים כו' פי' שעלו המים הזדונים ממעמקי התהום לעשות דין בגופן ב' פעמים ביום אחת בשחרית ואחת בערבית כלפי מה שפגמו במדת יום ובמדת לילה (נזר הקודש):

כמו חללים שוכבי קבר. רמז לבני דור אנוש שקדמו לנח שאף שוכבים שלהם בקבר היו חללים. שנדונו גם בקבר במי תהום העולים עליהם בכל יום ב"פ. ודי בזה חרפה ובוז לנפש שאין לה מנוחה ע"י בזיון הגוף:

ואף נייחא האמור כאן נייחת קבר. ועל שם זה נקרא נח. דבודאי שנקרא נח מן הטעם המפורש בכתוב זה ינחמנו וגו' שגם נחמה נקרא מנוחה כדלעיל. אלא דמפיק לה בלשון מנוחה לרמוז בו אגב גם כן ענין נייחת קבר. וכן צ"ל למ"ד שנקרא נח ע"ש קרבנו. וכן למ"ד ע"ש נחת התיבה (נזר הקודש):

ע"ש קרבנו שתקבל ברצון:

את ריח הניחח וכן נח הוא מלשון ריח ניחוח:

לשם נחת התיבה נקרא נח. כדכתיב ותנח התיבה ובו היה תחלת התשועה במעוט מי המבול לצאת מן התיבה:

לא שימשו המזלות. לקמן פ' ל"ד. ולפיכך נקרא נח לפי שנחו המזלות בימיו. ואע"ג דרבי יוחנן כבר דריש לה לעיל מקרא אחד יוצא לכמה טעמים:

לא שמשו המזלות כו'. ס"ל כמ"ד צהר מרגלית כדלקמן פ' ל"א. ובירוש' פסחים איתא להדיא דמ"ד צהר זה מרגלית אתי כמ"ד לא שמשו המזלות בימות המבול:

שלא שבתו דרש עוד לא ישבותו כמו שלא שבתו עד עתה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף