שפת אמת/עירובין/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף ט' ע"א)
 
אין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן||5|'''דף ט' ע"א'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף ט' ע"א'''}}}}


'''בתוס' ד"ה שאין בגובהן ג' וא"ת כו'.''' ולולי דבריהם הי' נראה דודאי בקורה ארוכה על ב' המחיצות מותר אף שגבוה כמה יותר מן המחיצות עד עשרים אבל הכא שאני כיון דצריכין לומר לבוד להדפנות ואיך נאמר לבוד בגבוהין מן הדפנות וצריכין לומר חבוט להיות ממש כמונחין למטה כדי שנאמר לבוד וזה דוקא תוך ג' דגם על הגובה תוך ג' אמרינן לבוד משא"כ בעלמא אמרינן חבוט אף בגבוה יותר הואיל וא"צ ממש להיות כמונח למטה כנ"ל:
'''בתוס' ד"ה שאין בגובהן ג' וא"ת כו'.''' ולולי דבריהם הי' נראה דודאי בקורה ארוכה על ב' המחיצות מותר אף שגבוה כמה יותר מן המחיצות עד עשרים אבל הכא שאני כיון דצריכין לומר לבוד להדפנות ואיך נאמר לבוד בגבוהין מן הדפנות וצריכין לומר חבוט להיות ממש כמונחין למטה כדי שנאמר לבוד וזה דוקא תוך ג' דגם על הגובה תוך ג' אמרינן לבוד משא"כ בעלמא אמרינן חבוט אף בגבוה יותר הואיל וא"צ ממש להיות כמונח למטה כנ"ל:




'''בד"ה תוך הפתח לאו משום דנחשב כמבוי בפ"ע כו'.''' ולא סיימו אלא מ"ט. ומשמע דחשוב כמבוי אחד והלחי הב' שמעמיד עתה מתיר כל המבוי ומבטל שם לחי מן הלחי הראשונה. אבל קשה דהא אמרינן בסמוך דכל הלחיים העומדין תוך ג' לדידן ולרשב"ג תוך ד' חשובין כלחי אחת א"כ גם הכא דע"כ תוך ג' להפתח מעמיד הלחי ושוב אסור להשתמש נגד הראשונה. ואמת דצ"ע בעיקר הדין הנ"ל דבסמוך כיון דלבוד להחמיר לא אמרינן. [כמ"ש הרא"ש בסוכה {{ממ|[[רא"ש/סוכה/א#לג|פ"א סי' ל"ג]]}} ובטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרלב|סי' תרל"ב]]}} ובד"מ {{ממ|[[דרכי משה/אורח חיים/תקב|סי' תק"ב]]}} אך ה[[מגן אברהם/אורח חיים/תקב|מג"א שם]] השיג עליו והקשה ג"כ מהא דהכא כנ"ל ע"ש] וגם בשו"ע השמיטו כל הדין ומ"מ הא ברייתא וגמ' מפורשת הוא. ואע"ג דאנן קיי"ל כרבא דבין לחיים מותר מ"מ נ"מ נמי לדידן בפתוח לכרמלית וברחב ד' דגם לחי הסמוכה לה תוך ג' מיתסרה מיהו בתוס' כאן נראה לי לפרש דמעמיד הלחי עתה לרוחב המבוי ועל לחי הראשונה סומך לחי זו לרוחב חלל הפתח ובכה"ג א"ש:
'''בד"ה תוך הפתח לאו משום דנחשב כמבוי בפ"ע כו'.''' ולא סיימו אלא מ"ט. ומשמע דחשוב כמבוי אחד והלחי הב' שמעמיד עתה מתיר כל המבוי ומבטל שם לחי מן הלחי הראשונה. אבל קשה דהא אמרינן בסמוך דכל הלחיים העומדין תוך ג' לדידן ולרשב"ג תוך ד' חשובין כלחי אחת א"כ גם הכא דע"כ תוך ג' להפתח מעמיד הלחי ושוב אסור להשתמש נגד הראשונה. ואמת דצ"ע בעיקר הדין הנ"ל דבסמוך כיון דלבוד להחמיר לא אמרינן. [כמ"ש הרא"ש בסוכה {{ממ|[[רא"ש/סוכה/א/לג|פ"א סי' ל"ג]]}} ובטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרלב|סי' תרל"ב]]}} ובד"מ {{ממ|[[דרכי משה/אורח חיים/תקב|סי' תק"ב]]}} אך ה[[מגן אברהם/אורח חיים/תקב|מג"א שם]] השיג עליו והקשה ג"כ מהא דהכא כנ"ל ע"ש] וגם בשו"ע השמיטו כל הדין ומ"מ הא ברייתא וגמ' מפורשת הוא. ואע"ג דאנן קיי"ל כרבא דבין לחיים מותר מ"מ נ"מ נמי לדידן בפתוח לכרמלית וברחב ד' דגם לחי הסמוכה לה תוך ג' מיתסרה מיהו בתוס' כאן נראה לי לפרש דמעמיד הלחי עתה לרוחב המבוי ועל לחי הראשונה סומך לחי זו לרוחב חלל הפתח ובכה"ג א"ש:


{{שולי הגליון}}
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

גרסה אחרונה מ־01:13, 12 באוקטובר 2020

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
גליוני הש"ס
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


שפת אמת TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף ט' ע"א

בתוס' ד"ה שאין בגובהן ג' וא"ת כו'. ולולי דבריהם הי' נראה דודאי בקורה ארוכה על ב' המחיצות מותר אף שגבוה כמה יותר מן המחיצות עד עשרים אבל הכא שאני כיון דצריכין לומר לבוד להדפנות ואיך נאמר לבוד בגבוהין מן הדפנות וצריכין לומר חבוט להיות ממש כמונחין למטה כדי שנאמר לבוד וזה דוקא תוך ג' דגם על הגובה תוך ג' אמרינן לבוד משא"כ בעלמא אמרינן חבוט אף בגבוה יותר הואיל וא"צ ממש להיות כמונח למטה כנ"ל:


בד"ה תוך הפתח לאו משום דנחשב כמבוי בפ"ע כו'. ולא סיימו אלא מ"ט. ומשמע דחשוב כמבוי אחד והלחי הב' שמעמיד עתה מתיר כל המבוי ומבטל שם לחי מן הלחי הראשונה. אבל קשה דהא אמרינן בסמוך דכל הלחיים העומדין תוך ג' לדידן ולרשב"ג תוך ד' חשובין כלחי אחת א"כ גם הכא דע"כ תוך ג' להפתח מעמיד הלחי ושוב אסור להשתמש נגד הראשונה. ואמת דצ"ע בעיקר הדין הנ"ל דבסמוך כיון דלבוד להחמיר לא אמרינן. [כמ"ש הרא"ש בסוכה (פ"א סי' ל"ג) ובטור (סי' תרל"ב) ובד"מ (סי' תק"ב) אך המג"א שם השיג עליו והקשה ג"כ מהא דהכא כנ"ל ע"ש] וגם בשו"ע השמיטו כל הדין ומ"מ הא ברייתא וגמ' מפורשת הוא. ואע"ג דאנן קיי"ל כרבא דבין לחיים מותר מ"מ נ"מ נמי לדידן בפתוח לכרמלית וברחב ד' דגם לחי הסמוכה לה תוך ג' מיתסרה מיהו בתוס' כאן נראה לי לפרש דמעמיד הלחי עתה לרוחב המבוי ועל לחי הראשונה סומך לחי זו לרוחב חלל הפתח ובכה"ג א"ש:



שולי הגליון


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף