ריטב"א/עירובין/ט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהדורה תליתאה ורביעאה

רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


ריטב"א TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מסתברא מילתיה דרבי יוחנן תחת הקורה אבל בין הלחיים אסור. פירש מסתברא שלא א"ר יוחנן אלא תחת הקורה וכטעמיה דאמר לעיל מותר להשתמש תחת הקורה אבל בין הלחיים אסור אף לר' יוחנן וכן פרש"י ז"ל אבל בין הלחיים מודה ורבה אמר בין הלחיים מותר כלומר אף לרבי יוחנן והכין מוכחא כול' סוגיין דרבא מסתייע בסמוך מההיא דר' יוחנן ולקמן נמי פריך ליה רב הונ' בריה דרב יהושע מדר' יוחנן והא דמסתייע אביי ממימרא דרב דלקמן משום דכיון דההיא דרב הילכתא היא ולא אשכחן לר' יוחנן דפליג עליה לית לן לאוקומי פלוגתא בינייהו בכדי ובודאי דבין אביי ובין רבא כל חד מינייהו בעי לאוקומי לר' יוחנן לפום סבריה דאביי סבר בין הלחיים אסור ורבא אמר בין הלחיים מותר וטעמא דאביי ורבא יש שפירשו דאביי ורבא אזדו הכא לטעמיהו דאפליגו לקמן גבי לחי העומד מאליו דרבא סבר התם לחי משום היכירא וכיון דכן מסתמא היכירא מלבר וחודו החיצון סותם ומותר להשתמש כנגדו ואביי סבר התם לחי משום מחיצה וכל שהוא משום מחיצה מסתמא חודו הפנימי סותם דחשבי' עובי הלחי כאלו היא מחיצה נמשכת וסותמת ואי ק"ל דהא אביי סבר הכא מותר להשתמש תחת הקורה ואפ"ה אמרינן לעיל במה ממעטה דקורה משום מחיצה וי"ל דההוא לישנא לא קאי א"נ בקורה סבר אביי דחודה החיצון סותם משום דרחבה טפח וגבי לחי סובר דחודו הפנימי סותם ולפי פי' זה תקשי לגאונים ז"ל הלכתא אהלכתא דאינהו פסקו בהא הלכה כרבא ולקמי' גבי לחי העומד מאליו פסקו הלכת' כאביי וחשבי לי' ביע"ל קג"ם אבל יש לומר והוא הנכון לפום ריהטא דשמעתין דאביי לדברי הכל קאמר דבין הלחיים אסור ואפי' תימא דלת משום היכירא וטעמ' דידי' כדפריש' לעיל אליבא דרב חסדא דכיון דשיעורו כל שהוא לא חשיב ולית ליה היכירא וחיישינן דילמא אתי להשתמש חוץ ללחי והיינו דדחי אביי לקמן התם בגבוה ג' טפחים כלומר דכיון דגבוה ליכא למיחוש שמא יחליפו וכן פרש"י ז"ל אלמא טעמא דאביי בהא משום דחייש שמא יחליפו ורבא סביר' לי' דלאחלופי לא חיישי' כיון שהוא בתוך כותלי המבוי דאדרבה אפי' תימא לחי משום מחיצה דכיון דשיעורו בכל שהוא לא חשוב למיהוי מקום באנפי נפשיה ודינו שתבטל לגבי המבוי כיון שהוא בתוכו וראיה לפי' זה מהא דאמר רבא מנא אמינא לך דאמר ר' יוחנן מקום שאין בו ד' על ד' כו' עד שלא יחליפו אלמא לא אמר רבא אלא משום דכל שאין בו ד' על ד' לא חשיב למיהוי מקום באנפי נפשיה ובטל הכא והכא הכי נמי בין הלחיים בטיל הכא ובטיל הכא ע"כ והיינו דאמר אביי לקמן:

וכי תימא דאית ביה ד' על ד' וכו' והא אמר רב וכו' דאלמא מודה רבא בשיש בו ד' על ד' דאסור להשתמש כנגדו דכיון דחשיב הוי מקום באפי נפשי' וכן פי' ר"י ז"ל מקום שאין בו ד' על ד' פי' והוא עומד בין רשות היחיד ובין רשות הרבים מותר לבני רשות היחיד ולבני רשות הרבים לכתף עליו. ובלבד שלא יחליפו פרש"י ז"ל אלמא כיון דלא הוי מקום חשיב כו' הכא נמי אפילו חשבת ליה מקום באנפי נפשיה בטל הכא והכא ושרי עכ"ל והא דנקט רבי' ז"ל אפי' חשבת ליה מקום באנפי נפשיה לא היה צריך לכך אלא לומר כי שורת הדין הוא דכיון שעומד בין כותלי המבוי שהו' בתחלת המבוי מיהו אפי' תימא דחשבת ליה מקום באנפי נפשי' מפני שבא להכשיר המבוי מ"מ כיון דלא הוי מקום חשוב בטיל הכא ולהכא ושרי ומיהו הקשו עליו בתו' היכי קאמר מרן ז"ל דהכא נמי בטיל הכא והכא דהא כיון שעומד בין כותלי המבוי רשות היחיד הוא מן התורה דקיימא לן ג' מחיצות דאורייתא וא"כ היכי שרי להשתמש בו לחוץ ויש שתירצו דמרן ז"ל סובר דלא אמר ג' מחיצות רשות היחיד אלא בפתוח לכרמלית אבל בפתחו לרשות הרבים דינו ככרמלית והכי מוכח בפ' כל גגות דקתני התם חצר שנפרצה לרשות הרבים כו' וחכמים אומרים המכניס מתוכה לר"ה או מר"ה לתוכה פטור מפני שהיא ככרמלית והכא בפתוח לר"ה מיירי כדאוקמה רבא לקמן ורי"בא ז"ל פי' הכא נמי כיון דאין בו ד' טפחים דין הוא שיבטל לגבי המבוי שהוא רשות היחיד ועומד לתוכה ואפשר שאף רש"י ז"ל לכך נתכוון וה"ק דה"נ כיון דלא הוי ביה ד' טפחים בטול הכא והכא מדין מיעוטא ושרי לבני רשות היחיד דאלו לבני ר"ה טעמא אחרינא איכא למיסר מפני שהוא בתוך ר"הי ואביי גופיה התם בגבוה ג' פי' דליכא למיחש לחלופי וע"כ נמי הכי ס"ל בגבוה שלשה מיירי דאי לא ארעא סמיכתא היא וה"ל רשות הרבים כיון שעומד סמוך לו ואינו בתוך רשות היחיד לא דהוה ס"ד דגובהה נמי לא מעלה ולא מוריד לעניין שלא יתבטל לכאן ולכאן כיון שאין בו ד' ואביי תריץ דגובהה נמי עביד לי' דליבטיל משום דליכא למיחש שמא יחליפו וכן פי' בתוס':

אין מצא מין את מינו וניעור. פי' דהא לכרמלית דמי טפי וכיון שכן נהי דאינו מתערב עמו כיון שאין בו ד' טפחים כשיעור כרמלית מ"מ נהור ומתחזק עמו שלא יתבטל לגבי רשות היחיד אבל לרשות הרבים לא דמי כלל ואינו מתחזק עמו בכלום וכיון שאין לו חזוק ומבטל לגבי רשות היחיד:

מבוי שרצפו בלחיים. פי' מבפנים לארכו של מבוי פחות פחות מד' טפחים באנו למחלוקת רבן שב"ג ורבנן ע"כ דברי יוחנן מכאן ואילך פירוש' דרב הונא בריה דרב יהושע דעביד לאכרוחי פרכיה דידע דהא רב אשי עבד בה בסמוך פירוש' אחרינא לרשב"ג דאמר אמרי' לבוד כו' פרש"י ז"ל דאס"ד בין הלחיים מותר בין לרבנן בין לרשב"ג חודו של לחי החיצון סותם ובמאי פליגי רבנן ורשב"ג וא"ת ולימא לי' דהכא בלחיים שיש בה ד' טפחים דמודה רבא לאביי דבין הלחיים אסור כדפרישנא לעיל וכדפר"י ז"ל י"ל דסתם לחיים כדינם משמע שאין בהם אלא כל שהוא וא"ת מיירי בשהלחיים הראשונים יש ביניהם פחות מג' טפחים ועבדי' לבוד אפי' לרבנן ולפי' חודו הפנימי סותם ולרבנן משתמשים עד לשם דהא מאי דקאמר שרצפו בלחיים פחות פחות מד' יש בכלל זה כיון שיש בהם פחות מד' ממש אפי' פחות מג' מדלא קתני שיש ביניהם מג' ועד פחות מד' וי"ל דכיון דקאמר שרצפו משמע שכולן שוין שיש ביניהם פחות מד' בצמצו' כלומר למעלה ועד פחות מד' דהוא פלוגתא דרבנן ורשב"ג רב אשי אמר כגון שרצפו פי' ולעולם דכ"ע חודו החיצון יורד וסותם בין לרבנן בין לרשב"ג ופרכי' ולרשב"ג להוי כנראה מבחוץ ושוה מבפנים פי' דמסתמא לחי העליון כשהניחו בראש המבוי מבפנים הוציאה מעט כלפי חוץ שכן דרך מעמידי לחיים שיהא נראה מבפנים ומבחוץ וכשהוסף עליו לחיים אחרים נעשה נראה מבחוץ ושוה מבפנים ואיכא היכירא קצת וכל דאיכא היכירא אע"פ שהוא במשך ד' אמות נדון משום לחי ופרקי' דרבי יוחנן ס"ל דנראה מבחוץ ושוה מבפנים אינו נדון משום לחי וק"ל מאי האי דאמרינן דלרשב"ג כיון דאמרי' לבוד הוה ליה מבוי וצריך לחי דהא לעיל גבי לחי הבולט מדפנו' של מבוי דאמרי' ד' אמות נידון משום מבוי פרש"י ז"ל דטעמא משום דלא איתעביד משום לחי ואלו הכא הא איתעביד לשם לחי דלישנא דרצפו בלחיים הכי משמע וי"ל דהתם הוא שבולט לרחבו של מבוי כי שורת הדין דמשום דריבה בסתימתו לא אלא דבעי' היכיר' וכשנעשה לשם כך איכא היכיר' אבל הכא שהוא במשכו של מבוי לית ליה היכירא כלל אע"פ שעושה לשם לחי וכן אתה מפרש לקמן גבי לחי המושך מדפנו של מבוי דהתם ודאי מיירי כשנעשה לשם לחי מדלא דייקי' עלה ש"מ לחי העומד מאליו הוי לחי כדדייקי' מינה אידך דיני ואפילו הכי קאמר שאם הוה ד' אמות נדון משום מבוי ולא קשי' על רש"י ז"ל מטעמא דאמרן:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון