ראשי תיבות בבלי/כתובות/סד/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (הכנה ליצירת ראשי תיבות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
{{רת הוראות}} | |||
מ{{רת|יחזי}} כ{{רת|שכר}} ש{{רת|בת}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|'}} ח{{רת|ייא}} ב{{רת|ר}} י{{רת|וסף}} ל{{רת|שמואל}} מ{{רת|ה}} ב{{רת|ין}} מ{{רת|ורד}} ל{{רת|מורדת}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} צ{{רת|א}} ו{{רת|למד}} מ{{רת|שוק}} ש{{רת|ל}} ז{{רת|ונות}} מ{{רת|י}} ש{{רת|וכר}} א{{רת|ת}} מ{{רת|י}} ד{{רת|בר}} א{{רת|חר}} ז{{רת|ה}} י{{רת|צרו}} מ{{רת|בחוץ}} ו{{רת|זו}} י{{רת|צרה}} מ{{רת|בפנים}}: | |||
{{ | |||
{{ | '''[[משנה/כתובות/ה#ח|מתני']]''' ה{{רת|משרה}} א{{רת|ת}} א{{רת|שתו}} ע{{רת|ל}} י{{רת|די}} ש{{רת|ליש}} ל{{רת|א}} י{{רת|פחות}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|שני}} ק{{רת|בין}} ח{{רת|טין}} א{{רת|ו}} מ{{רת|ארבעה}} ק{{רת|בין}} ש{{רת|עורין}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וסי}} ל{{רת|א}} פ{{רת|סק}} ל{{רת|ה}} ש{{רת|עורין}} א{{רת|לא}} ר{{רת|'}} י{{רת|שמעאל}} ש{{רת|היה}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|אדום}} ו{{רת|נותן}} ל{{רת|ה}} ח{{רת|צי}} ק{{רת|ב}} ק{{רת|יטנית}} ו{{רת|חצי}} ל{{רת|וג}} ש{{רת|מן}} ו{{רת|קב}} ג{{רת|רוגרות}} א{{רת|ו}} מ{{רת|נה}} ד{{רת|בילה}} ו{{רת|אם}} א{{רת|ין}} ל{{רת|ו}} פ{{רת|וסק}} ל{{רת|עומתן}} פ{{רת|ירות}} מ{{רת|מקום}} א{{רת|חר}} ו{{רת|נותן}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|טה}} מ{{רת|פץ}} ו{{רת|מחצלת}} ו{{רת|נותן}} ל{{רת|ה}} כ{{רת|פה}} ל{{רת|ראשה}} ו{{רת|חגור}} ל{{רת|מתניה}} ו{{רת|מנעלים}} מ{{רת|מועד}} ל{{רת|מועד}} ו{{רת|כלים}} ש{{רת|ל}} ח{{רת|משים}} ז{{רת|וז}} מ{{רת|שנה}} ל{{רת|שנה}} ו{{רת|אין}} נ{{רת|ותנין}} ל{{רת|ה}} ל{{רת|א}} ח{{רת|דשים}} ב{{רת|ימות}} ה{{רת|חמה}} ו{{רת|לא}} ש{{רת|חקים}} ב{{רת|ימות}} ה{{רת|גשמים}} א{{רת|לא}} נ{{רת|ותן}} ל{{רת|ה}} כ{{רת|לים}} ש{{רת|ל}} ח{{רת|משים}} ז{{רת|וז}} ב{{רת|ימות}} ה{{רת|גשמים}} ו{{רת|היא}} מ{{רת|תכסה}} ב{{רת|בלאותיהן}} ב{{רת|ימות}} ה{{רת|חמה}} ו{{רת|השחקים}} ש{{רת|לה}} נ{{רת|ותן}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|עה}} כ{{רת|סף}} ל{{רת|צורכה}} ו{{רת|אוכלת}} ע{{רת|מו}} מ{{רת|לילי}} ש{{רת|בת}} ל{{רת|לילי}} ש{{רת|בת}} ו{{רת|אם}} א{{רת|ין}} נ{{רת|ותן}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|עה}} כ{{רת|סף}} ל{{רת|צורכה}} מ{{רת|עשה}} י{{רת|דיה}} ש{{רת|לה}} ו{{רת|מה}} ה{{רת|יא}} ע{{רת|ושה}} ל{{רת|ו}} מ{{רת|שקל}} ח{{רת|מש}} ס{{רת|לעים}} ש{{רת|תי}} ב{{רת|יהודה}} ש{{רת|הן}} ע{{רת|שר}} ס{{רת|לעים}} ב{{רת|גליל}} א{{רת|ו}} מ{{רת|שקל}} ע{{רת|שר}} ס{{רת|לעים}} ע{{רת|רב}} ב{{רת|יהודה}} ש{{רת|הן}} ע{{רת|שרים}} ס{{רת|לעים}} ב{{רת|גליל}} ו{{רת|אם}} ה{{רת|יתה}} מ{{רת|ניקה}} פ{{רת|וחתין}} ל{{רת|ה}} מ{{רת|מעשה}} י{{רת|דיה}} ו{{רת|מוסיפין}} ל{{רת|ה}} ע{{רת|ל}} מ{{רת|זונותיה}} ב{{רת|מה}} ד{{רת|ברים}} א{{רת|מורים}} ב{{רת|עני}} ש{{רת|בישראל}} א{{רת|בל}} ב{{רת|מכובד}} ה{{רת|כל}} ל{{רת|פי}} כ{{רת|בודו}}: '''גמ'''' מ{{רת|ני}} מ{{רת|תניתין}} ל{{רת|א}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} ב{{רת|ן}} ב{{רת|רוקא}} ו{{רת|לא}} ר{{רת|"ש}} ד{{רת|תנן}} ו{{רת|כמה}} ש{{רת|יעורו}} מ{{רת|זון}} ש{{רת|תי}} ס{{רת|עודות}} ל{{רת|כל}} א{{רת|חד}} ו{{רת|אחד}} מ{{רת|זונו}} ל{{רת|חול}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|שבת}} ד{{רת|ברי}} ר{{רת|"מ}} ר{{רת|בי}} י{{רת|הודה}} א{{רת|ומר}} ל{{רת|שבת}} ו{{רת|לא}} ל{{רת|חול}} ו{{רת|זה}} ו{{רת|זה}} מ{{רת|תכוונין}} ל{{רת|הקל}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} ב{{רת|ן}} ב{{רת|רוקא}} א{{רת|ומר}} כ{{רת|כר}} ה{{רת|לקוח}} ב{{רת|פונדיון}} מ{{רת|ארבע}} ס{{רת|אין}} ל{{רת|סלע}} ר{{רת|"ש}} א{{רת|ומר}} ש{{רת|תי}} י{{רת|דות}} ל{{רת|ככר}} מ{{רת|שלש}} כ{{רת|כרות}} ל{{רת|קב}} ח{{רת|ציה}} ל{{רת|בית}} ה{{רת|מנוגע}} ו{{רת|חצי}} ח{{רת|ציה}} ל{{רת|פסול}} א{{רת|ת}} ה{{רת|גוייה}} ו{{רת|חצי}} ח{{רת|צי}} ח{{רת|ציה}} ל{{רת|קבל}} ט{{רת|ומאת}} א{{רת|וכלין}} מ{{רת|ני}} א{{רת|י}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} ב{{רת|ן}} ב{{רת|רוקא}} ת{{רת|מני}} ה{{רת|ויין}} ו{{רת|אי}} ר{{רת|"ש}} ת{{רת|מני}} ס{{רת|רי}} ה{{רת|ויין}} ל{{רת|עולם}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} ב{{רת|ן}} ב{{רת|רוקא}} ו{{רת|כדאמר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} צ{{רת|א}} מ{{רת|הן}} ש{{רת|ליש}} ל{{רת|חנווני}} ה{{רת|כא}} נ{{רת|מי}} א{{רת|ייתי}} ת{{רת|ילתא}} ש{{רת|די}} ע{{רת|לייהו}} א{{רת|כתי}} ת{{רת|רתי}} ס{{רת|רי}} ה{{רת|ויין}} א{{רת|וכלת}} ע{{רת|מו}} ל{{רת|ילי}} ש{{רת|בת}} ה{{רת|ניחא}} ל{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} א{{רת|כילה}} מ{{רת|מש}} א{{רת|לא}} ל{{רת|מאן}} ד{{רת|אמר}} א{{רת|כילה}} ת{{רת|שמיש}} מ{{רת|אי}} א{{רת|יכא}} ל{{רת|מימר}} ו{{רת|עוד}} ת{{רת|ליסר}} ה{{רת|ויין}} א{{רת|לא}} כ{{רת|דאמר}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} צ{{רת|א}} מ{{רת|הן}} מ{{רת|חצה}} ל{{רת|חנווני}} ה{{רת|"נ}} א{{רת|תיא}} פ{{רת|לגא}} ו{{רת|שדי}} ע{{רת|לייהו}} ק{{רת|שיא}} ד{{רת|רב}} ח{{רת|סדא}} א{{רת|דרב}} ח{{רת|סדא}} ל{{רת|א}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|אתרא}} ד{{רת|יהבי}} צ{{רת|יבי}} ה{{רת|א}} ב{{רת|אתרא}} ד{{רת|לא}} י{{רת|הבי}} צ{{רת|יבי}} א{{רת|י}} ה{{רת|כי}} ש{{רת|יתסרי}} ה{{רת|ויין}} כ{{רת|מאן}} כ{{רת|רבי}} ח{{רת|ידקא}} ד{{רת|אמר}} א{{רת|רבע}} ס{{רת|עודות}} ח{{רת|ייב}} א{{רת|דם}} ל{{רת|אכול}} ב{{רת|שבת}} א{{רת|פילו}} ת{{רת|ימא}} ר{{רת|בנן}} ד{{רת|ל}} ח{{רת|דא}} ל{{רת|ארחי}} ו{{רת|פרחי}} ה{{רת|שתא}} ד{{רת|אתית}} ל{{רת|הכי}} א{{רת|פילו}} ת{{רת|ימא}} ר{{רת|'}} ש{{רת|מעון}} ל{{רת|רבנן}} ד{{רת|ל}} ת{{רת|לת}} ל{{רת|ארחי}} ו{{רת|פרחי}} ל{{רת|רבי}} ח{{רת|ידקא}} ד{{רת|ל}} ת{{רת|רתי}} ל{{רת|ארחי}} ו{{רת|פרחי}}: א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וסי}} ל{{רת|א}} פ{{רת|סק}} ש{{רת|עורין}} ו{{רת|כו'}}: א{{רת|לא}} ב{{רת|אדום}} ה{{רת|וא}} ד{{רת|אכלין}} ש{{רת|עורים}} ב{{רת|כולי}} ע{{רת|למא}} ל{{רת|א}} א{{רת|כלי}} ה{{רת|"ק}} ל{{רת|א}} פ{{רת|סק}} ש{{רת|עורים}} כ{{רת|פלים}} ב{{רת|חטין}} א{{רת|לא}} ר{{רת|בי}} י{{רת|שמעאל}} ש{{רת|היה}} ס{{רת|מוך}} ל{{רת|אדום}} מ{{רת|פני}} ש{{רת|שעורין}} א{{רת|דומיות}} ר{{רת|עות}} ה{{רת|ן}}: ו{{רת|נותן}} ל{{רת|ה}} ח{{רת|צי}} ק{{רת|ב}} ק{{רת|יטנית}}: ו{{רת|אילו}} י{{רת|ין}} ל{{רת|א}} ק{{רת|תני}} מ{{רת|סייע}} ל{{רת|יה}} ל{{רת|ר'}} א{{רת|לעזר}} ד{{רת|אמר}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} {{שומר דף בבלי|אין}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־00:58, 4 באוגוסט 2020
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')
מיחזי כשכר שבת אמר ליה ר' חייא בר יוסף לשמואל מה בין מורד למורדת אמר ליה צא ולמד משוק של זונות מי שוכר את מי דבר אחר זה יצרו מבחוץ וזו יצרה מבפנים:
מתני' המשרה את אשתו על ידי שליש לא יפחות לה משני קבין חטין או מארבעה קבין שעורין אמר רבי יוסי לא פסק לה שעורין אלא ר' ישמעאל שהיה סמוך לאדום ונותן לה חצי קב קיטנית וחצי לוג שמן וקב גרוגרות או מנה דבילה ואם אין לו פוסק לעומתן פירות ממקום אחר ונותן לה מטה מפץ ומחצלת ונותן לה כפה לראשה וחגור למתניה ומנעלים ממועד למועד וכלים של חמשים זוז משנה לשנה ואין נותנין לה לא חדשים בימות החמה ולא שחקים בימות הגשמים אלא נותן לה כלים של חמשים זוז בימות הגשמים והיא מתכסה בבלאותיהן בימות החמה והשחקים שלה נותן לה מעה כסף לצורכה ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ואם אין נותן לה מעה כסף לצורכה מעשה ידיה שלה ומה היא עושה לו משקל חמש סלעים שתי ביהודה שהן עשר סלעים בגליל או משקל עשר סלעים ערב ביהודה שהן עשרים סלעים בגליל ואם היתה מניקה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על מזונותיה במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל במכובד הכל לפי כבודו: גמ' מני מתניתין לא רבי יוחנן בן ברוקא ולא ר"ש דתנן וכמה שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד ואחד מזונו לחול ולא לשבת דברי ר"מ רבי יהודה אומר לשבת ולא לחול וזה וזה מתכוונין להקל ר' יוחנן בן ברוקא אומר ככר הלקוח בפונדיון מארבע סאין לסלע ר"ש אומר שתי ידות לככר משלש ככרות לקב חציה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגוייה וחצי חצי חציה לקבל טומאת אוכלין מני אי רבי יוחנן בן ברוקא תמני הויין ואי ר"ש תמני סרי הויין לעולם ר' יוחנן בן ברוקא וכדאמר רב חסדא צא מהן שליש לחנווני הכא נמי אייתי תילתא שדי עלייהו אכתי תרתי סרי הויין אוכלת עמו לילי שבת הניחא למאן דאמר אכילה ממש אלא למאן דאמר אכילה תשמיש מאי איכא למימר ועוד תליסר הויין אלא כדאמר רב חסדא צא מהן מחצה לחנווני ה"נ אתיא פלגא ושדי עלייהו קשיא דרב חסדא אדרב חסדא לא קשיא הא באתרא דיהבי ציבי הא באתרא דלא יהבי ציבי אי הכי שיתסרי הויין כמאן כרבי חידקא דאמר ארבע סעודות חייב אדם לאכול בשבת אפילו תימא רבנן דל חדא לארחי ופרחי השתא דאתית להכי אפילו תימא ר' שמעון לרבנן דל תלת לארחי ופרחי לרבי חידקא דל תרתי לארחי ופרחי: אמר רבי יוסי לא פסק שעורין וכו': אלא באדום הוא דאכלין שעורים בכולי עלמא לא אכלי ה"ק לא פסק שעורים כפלים בחטין אלא רבי ישמעאל שהיה סמוך לאדום מפני ששעורין אדומיות רעות הן: ונותן לה חצי קב קיטנית: ואילו יין לא קתני מסייע ליה לר' אלעזר דאמר ר' אלעזר