ראשי תיבות בבלי/פסחים/סח/ב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
והקטר חלביו וכו': תניא אמר רבי שמעון
{{רת הוראות}}
בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה
ו{{רת|הקטר}} ח{{רת|לביו}} ו{{רת|כו'}}: ת{{רת|ניא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} ש{{רת|מעון}} ב{{רת|א}} ו{{רת|ראה}} כ{{רת|מה}} ח{{רת|ביבה}} מ{{רת|צוה}} ב{{רת|שעתה}} ש{{רת|הרי}} ה{{רת|קטר}} ח{{רת|לבים}} ו{{רת|אברים}} ו{{רת|פדרים}} כ{{רת|שרים}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|לילה}} ו{{רת|אין}} מ{{רת|מתינים}} ל{{רת|הם}} ע{{רת|ד}} ש{{רת|תחשך}}: ה{{רת|רכבתו}} ו{{רת|הבאתו}} ו{{רת|כו'}}: ו{{רת|רמינהו}} ח{{רת|ותכין}} י{{רת|בלת}} ב{{רת|מקדש}} א{{רת|בל}} ל{{רת|א}} ב{{רת|מדינה}} ו{{רת|אם}} ב{{רת|כלי}} כ{{רת|אן}} ו{{רת|כאן}} א{{רת|סור}} ר{{רת|'}} א{{רת|לעזר}} ו{{רת|ר'}} י{{רת|וסי}} ב{{רת|ר}} ח{{רת|נינא}} ח{{רת|ד}} א{{רת|מר}} א{{רת|ידי}} ו{{רת|אידי}} ב{{רת|יד}} ה{{רת|א}} ב{{רת|לחה}} ה{{רת|א}} ב{{רת|יבשה}} ו{{רת|חד}} א{{רת|מר}} א{{רת|ידי}} ו{{רת|אידי}} ב{{רת|לחה}} ו{{רת|לא}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|יד}} ה{{רת|א}} ב{{רת|כלי}} ו{{רת|למאן}} ד{{רת|אמר}} ה{{רת|א}} ב{{רת|יד}} ה{{רת|א}} ב{{רת|כלי}} מ{{רת|אי}} ט{{רת|עמא}} ל{{רת|א}} א{{רת|מר}} א{{רת|ידי}} ו{{רת|אידי}} ב{{רת|יד}} ו{{רת|לא}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|לחה}} ה{{רת|א}} ב{{רת|יבשה}} א{{רת|מר}} ל{{רת|ך}} י{{רת|בשה}} מ{{רת|פרך}} פ{{רת|ריכא}} ו{{רת|למאן}} ד{{רת|אמר}} א{{רת|ידי}} ו{{רת|אידי}} ב{{רת|יד}} ו{{רת|לא}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|לחה}} ה{{רת|א}} ב{{רת|יבשה}} מ{{רת|אי}} ט{{רת|עמא}} ל{{רת|א}} א{{רת|מר}} א{{רת|ידי}} ו{{רת|אידי}} ב{{רת|לחה}} ו{{רת|לא}} ק{{רת|שיא}} ה{{רת|א}} ב{{רת|יד}} ה{{רת|א}} ב{{רת|כלי}} א{{רת|מר}} ל{{רת|ך}} כ{{רת|לי}} ה{{רת|א}} ק{{רת|תני}} ה{{רת|תם}} א{{רת|ם}} ב{{רת|כלי}} כ{{רת|אן}} ו{{רת|כאן}} א{{רת|סור}} ו{{רת|אידך}} ה{{רת|א}} ד{{רת|קתני}} כ{{רת|לי}} ה{{רת|כא}} פ{{רת|לוגתא}} ד{{רת|רבי}} א{{רת|ליעזר}} ו{{רת|ר'}} י{{רת|הושע}} א{{רת|תא}} ל{{רת|אשמועינן}}: א{{רת|}} א{{רת|ליעזר}} ו{{רת|מה}} א{{רת|ם}} ש{{רת|חיטה}} ו{{רת|כו'}}: ר{{רת|'}} י{{רת|הושע}} ל{{רת|טעמיה}} ד{{רת|אמר}} ש{{רת|מחת}} י{{רת|}} נ{{רת|מי}} מ{{רת|צוה}} ה{{רת|יא}} ד{{רת|תניא}} ר{{רת|'}} א{{רת|ליעזר}} א{{רת|ומר}} א{{רת|ין}} ל{{רת|ו}} ל{{רת|אדם}} ב{{רת|י}} א{{רת|לא}} א{{רת|ו}} א{{רת|וכל}} ו{{רת|שותה}} א{{רת|ו}} י{{רת|ושב}} ו{{רת|שונה}} ר{{רת|'}} י{{רת|הושע}} א{{רת|ומר}} ח{{רת|לקהו}} ח{{רת|ציו}} ל{{רת|אכילה}} ו{{רת|שתיה}} ו{{רת|חציו}} ל{{רת|בית}} ה{{רת|מדרש}} ו{{רת|א}} י{{רת|וחנן}} ו{{רת|שניהם}} מ{{רת|קרא}} א{{רת|חד}} ד{{רת|רשו}} כ{{רת|תוב}} א{{רת|חד}} א{{רת|ומר}} [[תנ"ך/דברים/טז#ח|ע{{רת|צרת}} ל{{רת|ה'}} א{{רת|להיך}}]] ו{{רת|כתוב}} א{{רת|חד}} א{{רת|ומר}} [[תנ"ך/במדבר/כט#לה|ע{{רת|צרת}} ת{{רת|היה}} ל{{רת|כם}}]] ר{{רת|'}} א{{רת|ליעזר}} ס{{רת|בר}} א{{רת|ו}} כ{{רת|ולו}} ל{{רת|ה'}} א{{רת|ו}} כ{{רת|ולו}} ל{{רת|כם}} ו{{רת|ר'}} י{{רת|הושע}} ס{{רת|בר}} ח{{רת|לקהו}} ח{{רת|ציו}} ל{{רת|ה'}} ו{{רת|חציו}} ל{{רת|כם}}: (ע{{רת|ב}} ס{{רת|ימן)}} א{{רת|}} א{{רת|לעזר}} ה{{רת|כל}} מ{{רת|ודים}} ב{{רת|עצרת}} ד{{רת|בעינן}} נ{{רת|מי}} ל{{רת|כם}} מ{{רת|}} י{{רת|ום}} ש{{רת|ניתנה}} ב{{רת|ו}} ת{{רת|ורה}} ה{{רת|וא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בה}} ה{{רת|כל}} מ{{רת|ודים}} ב{{רת|שבת}} ד{{רת|בעינן}} נ{{רת|מי}} ל{{רת|כם}} מ{{רת|}} [[תנ"ך/ישעיה/נח#יג|ו{{רת|קראת}} ל{{רת|שבת}} ע{{רת|ונג}}]] א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} ה{{רת|כל}} מ{{רת|ודים}} ב{{רת|פורים}} ד{{רת|בעינן}} נ{{רת|מי}} ל{{רת|כם}} מ{{רת|}} [[תנ"ך/אסתר/ט#כב|י{{רת|מי}} מ{{רת|שתה}} ו{{רת|שמחה}}]] כ{{רת|תיב}} ב{{רת|יה}} מ{{רת|ר}} ב{{רת|ריה}} ד{{רת|רבינא}} כ{{רת|ולה}} ש{{רת|תא}} ה{{רת|וה}} י{{רת|תיב}} ב{{רת|תעניתא}} ל{{רת|בר}} מ{{רת|עצרתא}} ו{{רת|פוריא}} ו{{רת|מעלי}} י{{רת|ומא}} ד{{רת|כיפורי}} ע{{רת|צרת}} י{{רת|ום}} ש{{רת|ניתנה}} ב{{רת|ו}} ת{{רת|ורה}} פ{{רת|וריא}} י{{רת|מי}} מ{{רת|שתה}} ו{{רת|שמחה}} כ{{רת|תיב}} מ{{רת|עלי}} י{{רת|ומא}} ד{{רת|כיפורי}} ד{{רת|תני}} ח{{רת|ייא}} ב{{רת|ר}} ר{{רת|ב}} מ{{רת|דפתי}} [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|ו{{רת|עניתם}} א{{רת|ת}} נ{{רת|פשותיכם}} ב{{רת|תשעה}} ל{{רת|חדש}}]] ו{{רת|כי}} ב{{רת|תשעה}} (ה{{רת|ם)}} מ{{רת|תענין}} ו{{רת|הלא}} ב{{רת|עשירי}} מ{{רת|תענין}} א{{רת|לא}} ל{{רת|ומר}} ל{{רת|ך}} כ{{רת|ל}} ה{{רת|אוכל}} ו{{רת|שותה}} ב{{רת|תשעה}} ב{{רת|ו}} מ{{רת|עלה}} ע{{רת|ליו}} ה{{רת|כתוב}} כ{{רת|אילו}} מ{{רת|תענה}} ת{{רת|שיעי}} ו{{רת|עשירי}} ר{{רת|ב}} י{{רת|וסף}} ב{{רת|יומא}} ד{{רת|עצרתא}} א{{רת|מר}} ע{{רת|בדי}} ל{{רת|י}} ע{{רת|גלא}} ת{{רת|לתא}} א{{רת|מר}} א{{רת|י}} ל{{רת|א}} ה{{רת|אי}} י{{רת|ומא}} ד{{רת|קא}} ג{{רת|רים}} כ{{רת|מה}} י{{רת|וסף}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|שוקא}} ר{{רת|ב}} ש{{רת|שת}} כ{{רת|ל}} ת{{רת|לתין}} י{{רת|ומין}} מ{{רת|הדר}} ל{{רת|יה}} ת{{רת|למודיה}} ו{{רת|תלי}} ו{{רת|קאי}} ב{{רת|עיברא}} ד{{רת|דשא}} ו{{רת|אמר}} ח{{רת|דאי}} נ{{רת|פשאי}} ח{{רת|דאי}} נ{{רת|פשאי}} ל{{רת|ך}} ק{{רת|ראי}} ל{{רת|ך}} ת{{רת|נאי}} א{{רת|יני}} ו{{רת|הא}} א{{רת|לעזר}} א{{רת|ילמלא}} ת{{רת|ורה}} ל{{רת|א}} נ{{רת|תקיימו}} ש{{רת|מים}} ו{{רת|ארץ}} ש{{רת|נאמר}} [[תנ"ך/ירמיה/לג#כה|א{{רת|ם}} ל{{רת|א}} ב{{רת|ריתי}} י{{רת|ומם}} ו{{רת|לילה}} ח{{רת|קות}} ש{{רת|מים}} ו{{רת|ארץ}} ל{{רת|א}} ש{{רת|מתי}}]] מ{{רת|עיקרא}} כ{{רת|י}} ע{{רת|ביד}} א{{רת|יניש}} א{{רת|דעתא}} ד{{רת|נפשי'}} ק{{רת|א}} ע{{רת|ביד}} א{{רת|מר}} ר{{רת|ב}} א{{רת|שי}} ו{{רת|למאי}} ד{{רת|קאמר}} ר{{רת|'}} א{{רת|ליעזר}} נ{{רת|מי}} י{{רת|}} ר{{רת|שות}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} פ{{רת|ירכא}} ו{{רת|מה}} י{{רת|}} ש{{רת|התיר}} ב{{רת|ו}} מ{{רת|לאכה}} ש{{רת|ל}} ר{{רת|שות}} ל{{רת|א}} ה{{רת|תיר}} ש{{רת|בות}} ש{{רת|עמה}} ש{{רת|בת}} ש{{רת|לא}} ה{{רת|תיר}} ב{{רת|ה}} א{{רת|לא}} מ{{רת|לאכה}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|צוה}} א{{רת|ינו}} ד{{רת|ין}} ש{{רת|לא}} ת{{רת|תיר}} ש{{רת|בות}} ש{{רת|עמה}} {{שומר דף בבלי|ורבי}}
שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים
כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך:  
הרכבתו והבאתו וכו': ורמינהו חותכין
יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי
כאן וכאן אסור ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא חד  
אמר אידי ואידי ביד הא בלחה הא ביבשה
וחד אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא
ביד הא בכלי ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי
מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא
קשיא הא בלחה הא ביבשה אמר לך יבשה  
מפרך פריכא ולמאן דאמר אידי ואידי ביד
ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה מאי טעמא
לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא
ביד הא בכלי אמר לך כלי הא קתני התם אם
בכלי כאן וכאן אסור ואידך הא דקתני כלי
הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע אתא
לאשמועינן: א"ר אליעזר ומה אם שחיטה
וכו': ר' יהושע לטעמיה דאמר שמחת י"ט  
נמי מצוה היא דתניא ר' אליעזר אומר אין
לו לאדם ביאלא או אוכל ושותה או יושב
ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה
ושתיה וחציו לבית המדרש ואיוחנן
ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר
[[תנ"ך/דברים/טז#ח|עצרת לה' אלהיך]] וכתוב אחד אומר [[תנ"ך/במדבר/כט#לה|עצרת
תהיה לכם]] ר' אליעזר סבר או כולו לה' או
כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה'
וחציו לכם: (עבסימן) א"ר אלעזר הכל
מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ"ט יום
שניתנה בו תורה הוא אמר רבה הכל מודים
בשבת דבעינן נמי לכם מ"ט [[תנ"ך/ישעיה/נח#יג|וקראת לשבת
עונג]] אמר רב יוסף הכל מודים בפורים
דבעינן נמי לכם מ"ט [[תנ"ך/אסתר/ט#כב|ימי משתה ושמחה]]  
כתיב ביה מר בריה דרבינא כולה שתא הוה
יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי
יומא דכיפורי עצרת יום שניתנה בו תורה
פוריא ימי משתה ושמחה כתיב מעלי יומא
דכיפורי דתני חייא בר רב מדפתי [[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|ועניתם
את נפשותיכם בתשעה לחדש]] וכי בתשעה
(הם) מתענין והלא בעשירי מתענין אלא
לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו
מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי
ועשירי רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי
לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא
גרים כמה יוסף איכא בשוקא רב ששת כל
תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי
בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי
נפשאי לך קראי לך תנאי איני והא"ר  
אלעזר אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר [[תנ"ך/ירמיה/לג#כה|אם לא בריתי יומם
ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי]] מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי'  
קא עביד אמר רב אשי ולמאי דקאמר ר' אליעזר נמי י"ט רשות אית ליה
פירכא ומה י"ט שהתיר בו מלאכה של רשות לא התיר שבות שעמה שבת
שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה אינו דין שלא תתיר שבות שעמה
{{שומר דף בבלי|ורבי}}
 
 
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: פסחים]]

גרסה אחרונה מ־01:55, 3 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png סח TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש
גליוני הש"ס

ילקוט אוצר הספרים
שינון הדף בר"ת
שאלות חזרה


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

והקטר חלביו וכו': תניא אמר רבי שמעון בא וראה כמה חביבה מצוה בשעתה שהרי הקטר חלבים ואברים ופדרים כשרים כל הלילה ואין ממתינים להם עד שתחשך: הרכבתו והבאתו וכו': ורמינהו חותכין יבלת במקדש אבל לא במדינה ואם בכלי כאן וכאן אסור ר' אלעזר ור' יוסי בר חנינא חד אמר אידי ואידי ביד הא בלחה הא ביבשה וחד אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי ולמאן דאמר הא ביד הא בכלי מאי טעמא לא אמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה אמר לך יבשה מפרך פריכא ולמאן דאמר אידי ואידי ביד ולא קשיא הא בלחה הא ביבשה מאי טעמא לא אמר אידי ואידי בלחה ולא קשיא הא ביד הא בכלי אמר לך כלי הא קתני התם אם בכלי כאן וכאן אסור ואידך הא דקתני כלי הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע אתא לאשמועינן: א אליעזר ומה אם שחיטה וכו': ר' יהושע לטעמיה דאמר שמחת י נמי מצוה היא דתניא ר' אליעזר אומר אין לו לאדם בי"ט אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה ר' יהושע אומר חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש וא"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו כתוב אחד אומר עצרת לה' אלהיך וכתוב אחד אומר עצרת תהיה לכם ר' אליעזר סבר או כולו לה' או כולו לכם ור' יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם: (עב"ם סימן) א אלעזר הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם מ יום שניתנה בו תורה הוא אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן נמי לכם מ וקראת לשבת עונג אמר רב יוסף הכל מודים בפורים דבעינן נמי לכם מ ימי משתה ושמחה כתיב ביה מר בריה דרבינא כולה שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי עצרת יום שניתנה בו תורה פוריא ימי משתה ושמחה כתיב מעלי יומא דכיפורי דתני חייא בר רב מדפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש וכי בתשעהם) מתענין והלא בעשירי מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשעה בו מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי רב יוסף ביומא דעצרתא אמר עבדי לי עגלא תלתא אמר אי לא האי יומא דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא רב ששת כל תלתין יומין מהדר ליה תלמודיה ותלי וקאי בעיברא דדשא ואמר חדאי נפשאי חדאי נפשאי לך קראי לך תנאי איני והא"ר אלעזר אילמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי מעיקרא כי עביד איניש אדעתא דנפשי' קא עביד אמר רב אשי ולמאי דקאמר ר' אליעזר נמי י רשות אית ליה פירכא ומה י שהתיר בו מלאכה של רשות לא התיר שבות שעמה שבת שלא התיר בה אלא מלאכה של מצוה אינו דין שלא תתיר שבות שעמה
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף