שם הגדולים/מערכת גדולים/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(קישורים לספרים) |
||
(9 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
(ב) '''רבינו בחיי''' בר '''אשר מסרקסטא'''. חיבר פירושו על התורה | (א) '''רבינו בחיי'''. חיבר ספרו הקדוש [[חובת הלבבות]] בלשון הגרי וזמנו שנת תתקכ"א לאלף החמישי והקורא בספרו ובהקדמתו יראה תוקף קדושתו ודבריו חיים וקיימים והיו למאורות וכבר לקט מפניני אמריו הרב ראשית חכמה. והרב צדה לדרך קיצר שעריו בעשרה פרקים בתוס' מספרים אחרים לקרותם בי' ימי תשובה עי' בספרו. | ||
רבינו בחיי כתב בסוף | |||
(ב) '''רבינו בחיי''' בר '''אשר מסרקסטא'''. חיבר [[רבינו בחיי|פירושו על התורה]] והיה תלמיד הרשב"א. ורבים חשבו שהוא בן הרא"ש ועוד בה ספורי"ם יקננו ונכתב בס' עומר השכחה. ולא היא. שלא הזכיר בספרו לא הרא"ש ולא בניו הרבנים. והרא"ש יצא מאשכנז בשנת ס"ו לאלף הששי. ורבינו בחיי חיבר ספרו בסרקסטא שנת נ"א. והרא"ש בא לטוליטולא והגדול שבבניו רבינו יחיאל. ועוד שכאשר המחברים כתבו הרא"ש ובניו לא נזכר שם רבינו בחיי. והרב צדה לדרך מזכיר ח' בנים שהיו לרא"ש ומזכיר שמות כולם ולא הוזכר רבינו בחיי. ועוד שלא הזכיר לאביו בלשון כבוד רק בר אשר. | |||
רבינו בחיי כתב בסוף פרשת חקת כתב מורי הרב הגדול רבינו שלמה נ"ר בפי' ההגדות אשר חיבר ומוכח שהוא הרשב"א. ועיין בעין יעקב סוף פ' הרואה שהרב הכותב מביא דברי הרשב"א מחבורו לאגדות בפי' הגדה ההיא דקאי עלה רבינו בחיי ע"ש. וכן כתב הרב ספר יוחסין שהוא תלמיד הרשב"א ועיין בהקדמת רבינו בחיי וכן כתבתי לעיל בפשיטות. | |||
(ג) '''רב ביבי גאון'''. (עיין בשר ע"ג גחלים בח"ב). | (ג) '''רב ביבי גאון'''. (עיין בשר ע"ג גחלים בח"ב). | ||
שורה 8: | שורה 10: | ||
(ד) '''מהר"ר בירך''' בן בתו של הרב (בע"ס זרע בירך) הפליא עצה הגדיל תושיה וחיבר כמה ספרים על הש"ס ועל ד' טורים ועל הפרשיות ועל תהלים כמו אלף ומאתים בויגין שהם פליגוס בקירוב. ואירע לו עסק ביש ששללו וגזלו הס' ממנו ולא נדפס כ"א על קצת ברכות ועל ס' בראשית ונקרא זרע בירך ח"ג וישא משלו ובוצע בירך נאץ ה' ובודאי שנראה מזה שנדפס כמה גדול כחו ושהוא מלא ומעין נובע מקור חכמה. | (ד) '''מהר"ר בירך''' בן בתו של הרב (בע"ס זרע בירך) הפליא עצה הגדיל תושיה וחיבר כמה ספרים על הש"ס ועל ד' טורים ועל הפרשיות ועל תהלים כמו אלף ומאתים בויגין שהם פליגוס בקירוב. ואירע לו עסק ביש ששללו וגזלו הס' ממנו ולא נדפס כ"א על קצת ברכות ועל ס' בראשית ונקרא זרע בירך ח"ג וישא משלו ובוצע בירך נאץ ה' ובודאי שנראה מזה שנדפס כמה גדול כחו ושהוא מלא ומעין נובע מקור חכמה. | ||
(ה) '''רבינו בכור שור'''. בס' פענח רזא מזכירו כמעט בכל פרשה וגם בפי' התוספות ובס' מנחת יהודה הביאו אותו בכמה דוכתי ובשלשלת הקבלה דף ל"ט ע"א מביא מסמ"ק דיני גיטין רבינו יצחק | (ה) '''רבינו בכור שור'''. בס' פענח רזא מזכירו כמעט בכל פרשה וגם בפי' התוספות ובס' מנחת יהודה הביאו אותו בכמה דוכתי ובשלשלת הקבלה דף ל"ט ע"א מביא מסמ"ק דיני גיטין רבינו יצחק מאורליאנש המכונה בכור שור. וכעת לא חזינא כהאי סימנא בסמ"ק שם. | ||
(ו) '''מהר"ר בנימן'''. אחי בע"ס שבלי הלקט (עיין רבינו צדקיה). | (ו) '''מהר"ר בנימן'''. אחי בע"ס שבלי הלקט (עיין רבינו צדקיה). | ||
שורה 26: | שורה 28: | ||
(יג) מהר"ר '''בנימן הכהן ז"ל'''. אב"ד בקק"י ריגייו תחלתו מקק"י אלישאנדריא די לא פאליא ולמד חכמת הקבלה מהרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל והיה מפורסם בחסידות ויש לו חתימות על תשובות בספר משאת משה וס' שמש צדקה. וחתניו היו גדולי הדור מ' ישעי' באסן ומ"ה מנשה פאדובה ז"ל. והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ח הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה. ויש לו ס' גבול בנימין וכו' כמ"ש בשה"ג ח"ב סוף מערכת ג' (עיין גבול בנימין בח"ב). | (יג) מהר"ר '''בנימן הכהן ז"ל'''. אב"ד בקק"י ריגייו תחלתו מקק"י אלישאנדריא די לא פאליא ולמד חכמת הקבלה מהרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל והיה מפורסם בחסידות ויש לו חתימות על תשובות בספר משאת משה וס' שמש צדקה. וחתניו היו גדולי הדור מ' ישעי' באסן ומ"ה מנשה פאדובה ז"ל. והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ח הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה. ויש לו ס' גבול בנימין וכו' כמ"ש בשה"ג ח"ב סוף מערכת ג' (עיין גבול בנימין בח"ב). | ||
(יד) מהר"ר '''בנימן הכהן מעלי ז"ל'''. היה מעה"ק ירושלים ת"ו והלך בשליחות ערי פרס ואח"כ היה רב במצרים רבות בשנים ויש לו חתימות על קצת תשובות הרב מהר"י זיין ז"ל | (יד) מהר"ר '''בנימן הכהן מעלי ז"ל'''. היה מעה"ק ירושלים ת"ו והלך בשליחות ערי פרס ואח"כ היה רב במצרים רבות בשנים ויש לו חתימות על קצת תשובות הרב מהר"י זיין ז"ל בספר שערי ישועה ושמעתי כי היה מפולפל בעומק העיון וכמעט היה לו על פה דרושי הרב האר"י ז"ל וזכה שחזר לעה"ק ירושלים ת"ו והיה רב כשתי שנים והיתה מנוחתו כבוד. ואחר סמוך בא מורנו הרב כמהר"א נחום ז"ל והיה רב בעה"ק ירושלים ת"ו כעשר שנים. | ||
(טו) מ' '''בנימן הלוי'''. רבו של הרמ"ז (עיין מ' משה זכות). | (טו) מ' '''בנימן הלוי'''. רבו של הרמ"ז (עיין מ' משה זכות). | ||
שורה 36: | שורה 38: | ||
(יח) מהר"ר '''בנימן הלוי'''. ז"ל בן הרב הגדול מהר"ש הלוי בן הרב עיר וקדיש כמה' בנימן הלוי ז"ל רבו של הרמ"ז ז"ל היה אחד מרבני עיר ואם בישראל איזמיר יע"א עם הרב מר קשישא מה' אליהו הכהן ומורנו הרב מהר"י הכהן ז"ל. אפס קצה מחידושיו מביא תלמידו הרב יד אהרן בספריו ויש לו תשובה בשו"ת ארח לצדיק. | (יח) מהר"ר '''בנימן הלוי'''. ז"ל בן הרב הגדול מהר"ש הלוי בן הרב עיר וקדיש כמה' בנימן הלוי ז"ל רבו של הרמ"ז ז"ל היה אחד מרבני עיר ואם בישראל איזמיר יע"א עם הרב מר קשישא מה' אליהו הכהן ומורנו הרב מהר"י הכהן ז"ל. אפס קצה מחידושיו מביא תלמידו הרב יד אהרן בספריו ויש לו תשובה בשו"ת ארח לצדיק. | ||
(יט) מהר"ר '''בנימן בכ"ר מאיר הלוי'''. ויש לו תשובה בשו"ת אבקת רוכל למרן סימן ע"ד. | (יט) מהר"ר '''בנימן בכ"ר מאיר הלוי'''. ויש לו תשובה בשו"ת [[אבקת רוכל/עד|אבקת רוכל למרן סימן ע"ד]]. | ||
(כ) הרב '''בנימן מוטאל'''. במוהר"ר אברהם (עיין מ' אברהם מוטאל מ' אליהו הלוי). | (כ) הרב '''בנימן מוטאל'''. במוהר"ר אברהם (עיין מ' אברהם מוטאל מ' אליהו הלוי). | ||
(כא) מה' '''בנימן מלמד''' אחד מרבני איזמיר בזמן הרב כנה"ג וחתום בהסכמת ס' כנה"ג מהרבנים. והוא היה רבו של הרב מהר"א הכהן בעל שבט מוסר וכו' ואפטר באשכבתיה והוא דרוש ראשון מספרו מדרש אליהו. | |||
(כב) '''מהר"א בנימן''' אב"ד במדינת מרק (עיין טעמי מצות בח"ב). | |||
(כג) מהר"ר '''בנימן בכ"ר מתתיה'''. מארץ המוריאה היה בזמן מהרד"ך ומרן ומהר"י טאיטאצק וחיבר ס' בנימן זאב שנת רצ"ד. ואף שנדפס בימי מרן לא הזכירו בבית יוסף. ועיין בשו"ת זקן אהרן סימן קצ"א ומהרש"ל בים של שלמה פ"ח דקמא סי' ע"ח וגבורת אנשים להש"ך דף ו' ע"ד. ועיין עוד בשו"ת זקן אהרן סי' קי"ט ובתשובת מה' יצחק גרשון מרבני ויניציא הובאה בתשובות מהרי"ט צהלון סימן קמ"ח במ"ש משם מהר"ם מפאדובה ע"ש. | |||
(כד) מהר"ר '''בנימן קאזיס'''. אב"ד ור"מ מק"ק צפת עיר קדשנו ת"ו הוא היה תלמיד מורנו הרב מהר"א נחום בעיר אינדירני ואחר כך היה מרבני קושטאנדינא. ולעת זקנתו הלך לעה"ק צפת תוב"ב וקבלוהו לרב ושם היתה מנוחתו כבוד. חיבר ספר מגילת ספר על הסמ"ג ונדפס ח"א לבד ועוד לו חבורים רבים ככתוב בס' הנזכר ובהיותי בעיר רבתי בדעות קושטאנדינא יע"א ראיתי קצת חבוריו בכ"י. | |||
(כה) '''מה' (דוב) בער'''. נכד הגאון בע"ס גאון צבי (עיין מ' צבי סג"ל הורוויץ). | |||
(כו) '''מהר"ר (יששכר) בער כ"ץ'''. (עיין מתנות כהונה בח"ב). | |||
(כז) '''מהר"ר (יששכר) בערמאנן סג"ל'''. (עיין רבה או רבות בח"ב). | |||
(כח) מהר"ר '''בצלאל אשכנזי'''. תלמיד הרדב"ז ומה' ישראל די קוריאל כמ"ש ריש תשובותיו. והפליא בעסק התלמוד בשקידה עצומה במעוט שינה במיעוט אכילה וכו' כמ"ש ריש סי' ט"ו וחיבר שיטות על התלמוד מקובצות מרבוואתא קמאי ונדפסו על ביצה כתובות קמא מציעא. וראיתי מכ"י על שבועות וחולין וסדר קדשים וגיטין סוטה נזיר והרב המבי"ט ח"ג סי' רכ"ה מזכירו. ובתשובת מהר"א מונסון והרב מהריק"ש כ"י הוא חותם על כמה פסקים. ובס' שבחי האר"י זצ"ל כתוב שרבינו האר"י היה תלמידו בפשט ובס' קורא הדורות דף מ' חולק. ואין הוכחתו הוכחה וכן ראיתי בקובץ כ"י שהיה רבו של האר"י וכתוב שם שהוא ביטל שם נגיד בארץ מצרים משום מעשה שהיה. [ועתה] מקרוב נדפסו שיטה מקובצת על בתרא ועל נזיר ואני מסתפק אם הם מקובצות מהרב בצלאל. לפי ששמעתי מחד גברא רבא דשיטות אלו הנמצאות בעיר איזמיר הם שיטות מקובצות מהרב מ' אהרן לפפא הרב המחבר שו"ת בני אהרן שגם הוא עשה פעולות הרב בצלאל כמ"ש באות א' (עיין מ' אהרן לפפא) ובס' קול יעקב להרב מהר"י שאול בחידושי הלכות בנזיר מביא משיטה מקובצת נזיר וגם שם הביא משיטה מקובצת לנדרים ע"ש. ובספר גופי הלכות מביא ממקובצת ליבמות. | |||
רבינו בצלאל אשכנזי. נודע בשערים מעשה רב בשיטות המקובצות הנדפסות על י"ט נזיר כתובות קמא מציעא בתרא (אף דאפשר דבתרא שנדפסה אינה מהרב ז"ל כמ"ש לעיל) וראה זה חדש שבאה לידי שיטה מקובצת למציעא כ"י מהרב בצלאל ז"ל והוא חומש או שתות מהשיטה מקובצת מציעא הנדפסת וזה מוכיח כי הרב ז"ל עשה מהדורות וזו שראיתי בכ"י היא מהדורא קמא. ואח"כ באו לידו עוד מחדושי הראשונים ועשה מהדורא בתרא תוספת מרובה על העיקר וזה ברור. | |||
ועתה זיכני ה' ובאו לידי כללי הרב ז"ל וזרועו הוא קבצן מחידושי הראשונים ומסדר עולם להרמב"ם שהוא על כללי התלמוד ומכללי רבינו סעדיה גאון. וכבר הרב גופי הלכות מביא הרבה מכללי הרב בצלאל כידוע. ועכשיו שבאו לידי יד כהה לקטתי מהם עלו זה בקונטרס עין זוכר בס"ד התהלה והתפארת ורוב ההודאות לאל חי העולמים שזיכני לכך ברוב חסדיו והמון רחמיו ית' שמו לעד ומרומם על כל ברכה ותהלה כי באו לידי בהיסח הדעת בעוד שהייתי מדפיס עין זוכר ויהי לנ"ס. | |||
(כט) '''מהר"ר בצלאל'''. הדרשן המופלא חיבר ספר עמודיה שבעה דרושים נחמדים ומתוקים וס' קרבן שבת על עניני שבת ענינים נאים. והי"ל הרבה דרושים וחיבר ס' זית רענן על התורה ולא נדפסו. | |||
(ל) רבינו '''ברוך ברבי אליעזר'''. הזכירו [[רש"י/שמות/ט#ט|רש"י פ' וארא]]. | |||
(לא) מה' '''ברוך בן אליקים'''. רב משאלוניקי הובאו דבריו בשו"ת הרב ה[[שו"ת מבי"ט/ב/מא|מבי"ט ח"ב סי' מ"א]]. | |||
(לב) מהר"ר '''ברוך אנגיל'''. בזמן מהר"ם קלעי ומהרח"ש אחד מרבני שאלוניקי וחיבר שו"ת ושיטות. ובס' דורש משפט מביא חדושים ממנו על ח"מ. | |||
(לג) מהר"ר '''ברוך בנימן'''. (עיין מ' ישראל בנימן). | |||
(לד) מהר"ר '''ברוך ברזילי''' רב מובהק בעה"ק צפת ת"ו והיה רבו של הרב המג"ן ואני הצעיר ראיתי ס' א' מחבוריו כ"י. | |||
(לה) מהר"ר '''ברוך וויזיל'''. אב"ד דק"ק ברעסלא חיבר קצת שו"ת ונקרא הספר מקור ברוך ונדפס פעם שנית באמשטרדם על יד בנו בתוספות קצת שנת תקל"א. | |||
(לו) מהר"ר '''ברוך ן' חיים'''. יש לו תשובה בס' פני משה ח"ב סי' ה' וחתימה בספר לחם סתרים. | |||
(לז) '''רבינו ברוך'''. מארץ יון ורבינו ברוך מרגנשבורג. בפסקי מהר"ם ריקאנטי מביא הרבה דינים משמם וכן במרדכי ושאר גדולים. | |||
(לח) רבינו '''ברוך (בן יצחק)'''. תלמיד ר"י הזקן בעל התוספות חיבר ספר התרומה בדיני אסור והתר וכו' והוא חבר רבינו שמשון משאנץ. ובתוספות בזבחים בסוף כמה חבורים כתוב ברוך הוא רבינו ברוך הנזכר. | |||
(לט) רבינו '''ברוך בן יצחק'''. בן אלכאליא (עיין הראב"ד הראשון). | |||
(מ) מהר"ר '''ברוך כ"ץ ראפאפורט''' שהיה ר"מ ואב"ד בק"ק פיורדא זקן ויושב בישיבה ובילדותי מדי עברי בשליחות מצוה ראיתי בעיר הייצפילד לבנו מה' אריה שהיה רב שם ואמר לי כמה חדושים מהגאון אביו ז"ל. | |||
(מא) מהר"ר '''ברוך מפולוניא'''. חיבר ספר גדולת מרדכי על המרדכי וספר אגודת אזוב על קצת ח"מ ונדפס שנת שע"ה. | |||
(מב) מהר"ר '''ברוך צאני''' זלה"ה. אחד מרבני נא אמון ויש לו איזה תשובות כ"י אשר מפיו יקרא ותלמידיו כותבים כי הוא היה סגי נהור שלא ראה מאורות מימיו והיה מעיין גדול ביושר ועומק העיון חריף ובקי ואנכי איש צעיר בלכתי לנא אמון זכיתי ונתבסמתי מתורתו כמה חדשים תנצב"ה. | |||
(מג) מהר"ר '''ברוך קלעי'''. תלמיד מהר"א חסון חיבר שו"ת מקור ברוך ושקיל וטרי עם מהר"ש הלוי הזקן ואחיו מה' מרדכי. ובספר קורא הדורות הפליג בשבח מהר"ם הנזכר בתורה ובמעשים ע"ש באורך. | |||
(מד) רבינו '''ברוך מרגנשפורג'''. {{ממ|עיין רבינו ברוך מארץ יון}}. | |||
(מה) רבינו '''ברוך בר שמואל'''. בתשובות מהר"ם ד"פ סי' תתע"ב שואל מרבינו דוד ברבי קלונימוס והשיבו לו רבינו דב"ק ורבינו הרקח ושם בסימן תתקל"ג יש תשובת רבינו ברוך בר שמואל. | |||
(מו) '''רבינו ברוך''' (בן שמואל). תלמיד רבינו אלעזר ממיץ היה אשכנזי מעיר מגנצא. כן מצאתי בקובץ ישן כ"י. חיבר ס' החכמה כ"כ הרב [[ב"ח/אבן העזר/לז#ה|בית חדש א"ה סי' ל"ז סעיף ה']]. | |||
וחזיתיה להרב [[כנסת הגדולה/אבן העזר/צא|כנה"ג א"ה סי' צ"א]] הגהת ב"י אות ח' שצידד דרבינו ברוך ממגנצא שהביא המרדכי ורבינו ברוך מארץ יון שמביא בהגהות אשר"י חד גברא רבא הוא ע"ש. ולי ההדיוט נראה דתרי הוי וכמאי דכתיבנא בעניותין בספרי הקטן [[חיים שאל/א/סט|חיים שאל ח"א סימן ס"ט]] בס"ד. ועיין בס' קורא הדורות דף ט' עמוד ב' ודף ט"ז ע"א. | |||
(מז) הגאון '''רבינו ברזילאי'''. הזכירו רבינו האי גאון בתשובה הובאה בשו"ת מהר"ם ד"ק סימן קמ"ט. ובס' ה[[כלבו/קטז|כלבו סי' קט"ז]] כתב וכן נמצא בספר ברזילי ע"ש. | |||
(מח) מהר"ר '''ברזילי יעבץ'''. הרב המחבר לשון למודים על הטורים בפלפול עצום ולשון ערומים דרושים נחמדים ועל לשונות הרמב"ם והרא"ם ודרושים ממר אביו. והיה חתנו של הרב מהר"א חאקו הרב המחבר רוח אליהו. ותלמידי הרב ברזילי הנזכר שני המאורות הגדולים הרב חתנו מה' יהודה אשכנזי שהרביץ תורה וחיבר כמה חבורים והרב שער המלך על הרמב"ם ספר נחמד מאד ויהללוהו בשערים המצויינים. | |||
(מט) '''מהר"ר ברכיה'''. תלמיד הגאון המקובל בעל מגלה עמוקות חיבר דרושים נחמדים והם ספרי זרע בירך ח"א וח"ב. | |||
(נ) רבינו '''ברכיה הלוי'''. יש לו תשובות ותשובה אחת הבאתי ב[[ברכי יוסף/חושן משפט/כה|בר"י ח"מ סי' כ"ה אות כ"ט]]. | |||
{{ניווט כללי תחתון}} |
גרסה אחרונה מ־23:48, 8 ביוני 2020
< הקודם · הבא > |
(א) רבינו בחיי. חיבר ספרו הקדוש חובת הלבבות בלשון הגרי וזמנו שנת תתקכ"א לאלף החמישי והקורא בספרו ובהקדמתו יראה תוקף קדושתו ודבריו חיים וקיימים והיו למאורות וכבר לקט מפניני אמריו הרב ראשית חכמה. והרב צדה לדרך קיצר שעריו בעשרה פרקים בתוס' מספרים אחרים לקרותם בי' ימי תשובה עי' בספרו.
(ב) רבינו בחיי בר אשר מסרקסטא. חיבר פירושו על התורה והיה תלמיד הרשב"א. ורבים חשבו שהוא בן הרא"ש ועוד בה ספורי"ם יקננו ונכתב בס' עומר השכחה. ולא היא. שלא הזכיר בספרו לא הרא"ש ולא בניו הרבנים. והרא"ש יצא מאשכנז בשנת ס"ו לאלף הששי. ורבינו בחיי חיבר ספרו בסרקסטא שנת נ"א. והרא"ש בא לטוליטולא והגדול שבבניו רבינו יחיאל. ועוד שכאשר המחברים כתבו הרא"ש ובניו לא נזכר שם רבינו בחיי. והרב צדה לדרך מזכיר ח' בנים שהיו לרא"ש ומזכיר שמות כולם ולא הוזכר רבינו בחיי. ועוד שלא הזכיר לאביו בלשון כבוד רק בר אשר. רבינו בחיי כתב בסוף פרשת חקת כתב מורי הרב הגדול רבינו שלמה נ"ר בפי' ההגדות אשר חיבר ומוכח שהוא הרשב"א. ועיין בעין יעקב סוף פ' הרואה שהרב הכותב מביא דברי הרשב"א מחבורו לאגדות בפי' הגדה ההיא דקאי עלה רבינו בחיי ע"ש. וכן כתב הרב ספר יוחסין שהוא תלמיד הרשב"א ועיין בהקדמת רבינו בחיי וכן כתבתי לעיל בפשיטות.
(ג) רב ביבי גאון. (עיין בשר ע"ג גחלים בח"ב).
(ד) מהר"ר בירך בן בתו של הרב (בע"ס זרע בירך) הפליא עצה הגדיל תושיה וחיבר כמה ספרים על הש"ס ועל ד' טורים ועל הפרשיות ועל תהלים כמו אלף ומאתים בויגין שהם פליגוס בקירוב. ואירע לו עסק ביש ששללו וגזלו הס' ממנו ולא נדפס כ"א על קצת ברכות ועל ס' בראשית ונקרא זרע בירך ח"ג וישא משלו ובוצע בירך נאץ ה' ובודאי שנראה מזה שנדפס כמה גדול כחו ושהוא מלא ומעין נובע מקור חכמה.
(ה) רבינו בכור שור. בס' פענח רזא מזכירו כמעט בכל פרשה וגם בפי' התוספות ובס' מנחת יהודה הביאו אותו בכמה דוכתי ובשלשלת הקבלה דף ל"ט ע"א מביא מסמ"ק דיני גיטין רבינו יצחק מאורליאנש המכונה בכור שור. וכעת לא חזינא כהאי סימנא בסמ"ק שם.
(ו) מהר"ר בנימן. אחי בע"ס שבלי הלקט (עיין רבינו צדקיה).
(ז) מה' בנימן. קרובו של בע"ס שבלי הלקט (עיין רבינו צדקיה).
(ח) מה' בנימן איספינוזא (עיין רבינו אברהם ן' עזרא ועיין בית העזר. יסוד קיום בח"ב).
(ט) מהר"ר בנימן אשכנזי תלמיד מהרש"ל ומור"ם חיבר שו"ת משאת בנימין והיה בזמן הרב סמ"ע ומהר"ם מלובלין. ובנו של הרב הוא הרב נחלת יעקב על רש"י עה"ת.
(י) מהר"ר בנימן וואלף. חיבר עיר בנימין ב' חלקים. ח"א על עין יעקב ח"ב. וח"ב על אגדות ירושלמי זרעים ומועד.
(יא) מ' בנימן זאבי. (עיין מ' אברהם אזולאי).
(יב) מ' בנימן טראבוטו. (עיין מ' יחיאל טראבוטו).
(יג) מהר"ר בנימן הכהן ז"ל. אב"ד בקק"י ריגייו תחלתו מקק"י אלישאנדריא די לא פאליא ולמד חכמת הקבלה מהרב עיר וקדיש הרמ"ז ז"ל והיה מפורסם בחסידות ויש לו חתימות על תשובות בספר משאת משה וס' שמש צדקה. וחתניו היו גדולי הדור מ' ישעי' באסן ומ"ה מנשה פאדובה ז"ל. והרב המופלא מהר"י אירגז ז"ל ישב עם מהרב"ח הנזכר שבעה שבועות ללמוד ממנו חכמת הקבלה. ויש לו ס' גבול בנימין וכו' כמ"ש בשה"ג ח"ב סוף מערכת ג' (עיין גבול בנימין בח"ב).
(יד) מהר"ר בנימן הכהן מעלי ז"ל. היה מעה"ק ירושלים ת"ו והלך בשליחות ערי פרס ואח"כ היה רב במצרים רבות בשנים ויש לו חתימות על קצת תשובות הרב מהר"י זיין ז"ל בספר שערי ישועה ושמעתי כי היה מפולפל בעומק העיון וכמעט היה לו על פה דרושי הרב האר"י ז"ל וזכה שחזר לעה"ק ירושלים ת"ו והיה רב כשתי שנים והיתה מנוחתו כבוד. ואחר סמוך בא מורנו הרב כמהר"א נחום ז"ל והיה רב בעה"ק ירושלים ת"ו כעשר שנים.
(טו) מ' בנימן הלוי. רבו של הרמ"ז (עיין מ' משה זכות).
(טז) כמהר"ר בנימן הלוי תושב קושט' (עיין זר זהב בח"ב).
(יז) רבי בנימן הלוי במ' יחיאל (עיין גבעת בנימן בח"ב).
(יח) מהר"ר בנימן הלוי. ז"ל בן הרב הגדול מהר"ש הלוי בן הרב עיר וקדיש כמה' בנימן הלוי ז"ל רבו של הרמ"ז ז"ל היה אחד מרבני עיר ואם בישראל איזמיר יע"א עם הרב מר קשישא מה' אליהו הכהן ומורנו הרב מהר"י הכהן ז"ל. אפס קצה מחידושיו מביא תלמידו הרב יד אהרן בספריו ויש לו תשובה בשו"ת ארח לצדיק.
(יט) מהר"ר בנימן בכ"ר מאיר הלוי. ויש לו תשובה בשו"ת אבקת רוכל למרן סימן ע"ד.
(כ) הרב בנימן מוטאל. במוהר"ר אברהם (עיין מ' אברהם מוטאל מ' אליהו הלוי).
(כא) מה' בנימן מלמד אחד מרבני איזמיר בזמן הרב כנה"ג וחתום בהסכמת ס' כנה"ג מהרבנים. והוא היה רבו של הרב מהר"א הכהן בעל שבט מוסר וכו' ואפטר באשכבתיה והוא דרוש ראשון מספרו מדרש אליהו.
(כב) מהר"א בנימן אב"ד במדינת מרק (עיין טעמי מצות בח"ב).
(כג) מהר"ר בנימן בכ"ר מתתיה. מארץ המוריאה היה בזמן מהרד"ך ומרן ומהר"י טאיטאצק וחיבר ס' בנימן זאב שנת רצ"ד. ואף שנדפס בימי מרן לא הזכירו בבית יוסף. ועיין בשו"ת זקן אהרן סימן קצ"א ומהרש"ל בים של שלמה פ"ח דקמא סי' ע"ח וגבורת אנשים להש"ך דף ו' ע"ד. ועיין עוד בשו"ת זקן אהרן סי' קי"ט ובתשובת מה' יצחק גרשון מרבני ויניציא הובאה בתשובות מהרי"ט צהלון סימן קמ"ח במ"ש משם מהר"ם מפאדובה ע"ש.
(כד) מהר"ר בנימן קאזיס. אב"ד ור"מ מק"ק צפת עיר קדשנו ת"ו הוא היה תלמיד מורנו הרב מהר"א נחום בעיר אינדירני ואחר כך היה מרבני קושטאנדינא. ולעת זקנתו הלך לעה"ק צפת תוב"ב וקבלוהו לרב ושם היתה מנוחתו כבוד. חיבר ספר מגילת ספר על הסמ"ג ונדפס ח"א לבד ועוד לו חבורים רבים ככתוב בס' הנזכר ובהיותי בעיר רבתי בדעות קושטאנדינא יע"א ראיתי קצת חבוריו בכ"י.
(כה) מה' (דוב) בער. נכד הגאון בע"ס גאון צבי (עיין מ' צבי סג"ל הורוויץ).
(כו) מהר"ר (יששכר) בער כ"ץ. (עיין מתנות כהונה בח"ב).
(כז) מהר"ר (יששכר) בערמאנן סג"ל. (עיין רבה או רבות בח"ב).
(כח) מהר"ר בצלאל אשכנזי. תלמיד הרדב"ז ומה' ישראל די קוריאל כמ"ש ריש תשובותיו. והפליא בעסק התלמוד בשקידה עצומה במעוט שינה במיעוט אכילה וכו' כמ"ש ריש סי' ט"ו וחיבר שיטות על התלמוד מקובצות מרבוואתא קמאי ונדפסו על ביצה כתובות קמא מציעא. וראיתי מכ"י על שבועות וחולין וסדר קדשים וגיטין סוטה נזיר והרב המבי"ט ח"ג סי' רכ"ה מזכירו. ובתשובת מהר"א מונסון והרב מהריק"ש כ"י הוא חותם על כמה פסקים. ובס' שבחי האר"י זצ"ל כתוב שרבינו האר"י היה תלמידו בפשט ובס' קורא הדורות דף מ' חולק. ואין הוכחתו הוכחה וכן ראיתי בקובץ כ"י שהיה רבו של האר"י וכתוב שם שהוא ביטל שם נגיד בארץ מצרים משום מעשה שהיה. [ועתה] מקרוב נדפסו שיטה מקובצת על בתרא ועל נזיר ואני מסתפק אם הם מקובצות מהרב בצלאל. לפי ששמעתי מחד גברא רבא דשיטות אלו הנמצאות בעיר איזמיר הם שיטות מקובצות מהרב מ' אהרן לפפא הרב המחבר שו"ת בני אהרן שגם הוא עשה פעולות הרב בצלאל כמ"ש באות א' (עיין מ' אהרן לפפא) ובס' קול יעקב להרב מהר"י שאול בחידושי הלכות בנזיר מביא משיטה מקובצת נזיר וגם שם הביא משיטה מקובצת לנדרים ע"ש. ובספר גופי הלכות מביא ממקובצת ליבמות.
רבינו בצלאל אשכנזי. נודע בשערים מעשה רב בשיטות המקובצות הנדפסות על י"ט נזיר כתובות קמא מציעא בתרא (אף דאפשר דבתרא שנדפסה אינה מהרב ז"ל כמ"ש לעיל) וראה זה חדש שבאה לידי שיטה מקובצת למציעא כ"י מהרב בצלאל ז"ל והוא חומש או שתות מהשיטה מקובצת מציעא הנדפסת וזה מוכיח כי הרב ז"ל עשה מהדורות וזו שראיתי בכ"י היא מהדורא קמא. ואח"כ באו לידו עוד מחדושי הראשונים ועשה מהדורא בתרא תוספת מרובה על העיקר וזה ברור.
ועתה זיכני ה' ובאו לידי כללי הרב ז"ל וזרועו הוא קבצן מחידושי הראשונים ומסדר עולם להרמב"ם שהוא על כללי התלמוד ומכללי רבינו סעדיה גאון. וכבר הרב גופי הלכות מביא הרבה מכללי הרב בצלאל כידוע. ועכשיו שבאו לידי יד כהה לקטתי מהם עלו זה בקונטרס עין זוכר בס"ד התהלה והתפארת ורוב ההודאות לאל חי העולמים שזיכני לכך ברוב חסדיו והמון רחמיו ית' שמו לעד ומרומם על כל ברכה ותהלה כי באו לידי בהיסח הדעת בעוד שהייתי מדפיס עין זוכר ויהי לנ"ס.
(כט) מהר"ר בצלאל. הדרשן המופלא חיבר ספר עמודיה שבעה דרושים נחמדים ומתוקים וס' קרבן שבת על עניני שבת ענינים נאים. והי"ל הרבה דרושים וחיבר ס' זית רענן על התורה ולא נדפסו.
(ל) רבינו ברוך ברבי אליעזר. הזכירו רש"י פ' וארא.
(לא) מה' ברוך בן אליקים. רב משאלוניקי הובאו דבריו בשו"ת הרב המבי"ט ח"ב סי' מ"א.
(לב) מהר"ר ברוך אנגיל. בזמן מהר"ם קלעי ומהרח"ש אחד מרבני שאלוניקי וחיבר שו"ת ושיטות. ובס' דורש משפט מביא חדושים ממנו על ח"מ.
(לג) מהר"ר ברוך בנימן. (עיין מ' ישראל בנימן).
(לד) מהר"ר ברוך ברזילי רב מובהק בעה"ק צפת ת"ו והיה רבו של הרב המג"ן ואני הצעיר ראיתי ס' א' מחבוריו כ"י.
(לה) מהר"ר ברוך וויזיל. אב"ד דק"ק ברעסלא חיבר קצת שו"ת ונקרא הספר מקור ברוך ונדפס פעם שנית באמשטרדם על יד בנו בתוספות קצת שנת תקל"א.
(לו) מהר"ר ברוך ן' חיים. יש לו תשובה בס' פני משה ח"ב סי' ה' וחתימה בספר לחם סתרים.
(לז) רבינו ברוך. מארץ יון ורבינו ברוך מרגנשבורג. בפסקי מהר"ם ריקאנטי מביא הרבה דינים משמם וכן במרדכי ושאר גדולים.
(לח) רבינו ברוך (בן יצחק). תלמיד ר"י הזקן בעל התוספות חיבר ספר התרומה בדיני אסור והתר וכו' והוא חבר רבינו שמשון משאנץ. ובתוספות בזבחים בסוף כמה חבורים כתוב ברוך הוא רבינו ברוך הנזכר.
(לט) רבינו ברוך בן יצחק. בן אלכאליא (עיין הראב"ד הראשון).
(מ) מהר"ר ברוך כ"ץ ראפאפורט שהיה ר"מ ואב"ד בק"ק פיורדא זקן ויושב בישיבה ובילדותי מדי עברי בשליחות מצוה ראיתי בעיר הייצפילד לבנו מה' אריה שהיה רב שם ואמר לי כמה חדושים מהגאון אביו ז"ל.
(מא) מהר"ר ברוך מפולוניא. חיבר ספר גדולת מרדכי על המרדכי וספר אגודת אזוב על קצת ח"מ ונדפס שנת שע"ה.
(מב) מהר"ר ברוך צאני זלה"ה. אחד מרבני נא אמון ויש לו איזה תשובות כ"י אשר מפיו יקרא ותלמידיו כותבים כי הוא היה סגי נהור שלא ראה מאורות מימיו והיה מעיין גדול ביושר ועומק העיון חריף ובקי ואנכי איש צעיר בלכתי לנא אמון זכיתי ונתבסמתי מתורתו כמה חדשים תנצב"ה.
(מג) מהר"ר ברוך קלעי. תלמיד מהר"א חסון חיבר שו"ת מקור ברוך ושקיל וטרי עם מהר"ש הלוי הזקן ואחיו מה' מרדכי. ובספר קורא הדורות הפליג בשבח מהר"ם הנזכר בתורה ובמעשים ע"ש באורך.
(מד) רבינו ברוך מרגנשפורג. (עיין רבינו ברוך מארץ יון).
(מה) רבינו ברוך בר שמואל. בתשובות מהר"ם ד"פ סי' תתע"ב שואל מרבינו דוד ברבי קלונימוס והשיבו לו רבינו דב"ק ורבינו הרקח ושם בסימן תתקל"ג יש תשובת רבינו ברוך בר שמואל.
(מו) רבינו ברוך (בן שמואל). תלמיד רבינו אלעזר ממיץ היה אשכנזי מעיר מגנצא. כן מצאתי בקובץ ישן כ"י. חיבר ס' החכמה כ"כ הרב בית חדש א"ה סי' ל"ז סעיף ה'. וחזיתיה להרב כנה"ג א"ה סי' צ"א הגהת ב"י אות ח' שצידד דרבינו ברוך ממגנצא שהביא המרדכי ורבינו ברוך מארץ יון שמביא בהגהות אשר"י חד גברא רבא הוא ע"ש. ולי ההדיוט נראה דתרי הוי וכמאי דכתיבנא בעניותין בספרי הקטן חיים שאל ח"א סימן ס"ט בס"ד. ועיין בס' קורא הדורות דף ט' עמוד ב' ודף ט"ז ע"א.
(מז) הגאון רבינו ברזילאי. הזכירו רבינו האי גאון בתשובה הובאה בשו"ת מהר"ם ד"ק סימן קמ"ט. ובס' הכלבו סי' קט"ז כתב וכן נמצא בספר ברזילי ע"ש.
(מח) מהר"ר ברזילי יעבץ. הרב המחבר לשון למודים על הטורים בפלפול עצום ולשון ערומים דרושים נחמדים ועל לשונות הרמב"ם והרא"ם ודרושים ממר אביו. והיה חתנו של הרב מהר"א חאקו הרב המחבר רוח אליהו. ותלמידי הרב ברזילי הנזכר שני המאורות הגדולים הרב חתנו מה' יהודה אשכנזי שהרביץ תורה וחיבר כמה חבורים והרב שער המלך על הרמב"ם ספר נחמד מאד ויהללוהו בשערים המצויינים.
(מט) מהר"ר ברכיה. תלמיד הגאון המקובל בעל מגלה עמוקות חיבר דרושים נחמדים והם ספרי זרע בירך ח"א וח"ב.
(נ) רבינו ברכיה הלוי. יש לו תשובות ותשובה אחת הבאתי בבר"י ח"מ סי' כ"ה אות כ"ט.