שם הגדולים/מערכת גדולים/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שם הגדולים מערכת גדולים א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

מערכת א

(א-קטו) אבא - אדונים

(א) אבא הוא שם העצם של רב כמ"ש בש"ס בכמה דוכתי וכ"כ הערוך בראשו בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האי גאונים וראיתי בספר כנפי יונה ח"ג סוס"י ס"ב שכת וז"ל ורב דאיהו רבי אבא הנזכר בזוהר לדעת רבינו שחיה ת' שנה והוא היה גדול החברים אצל רשב"י ור' אליעזר בנו והיה רבו של רבי חייא בחכמה הזו ושימש אח"כ את רי ורבי חייא במשנה עכ"ל וכ"כ הרב חות יאיר סי' קנ"ב משם הרמ"ע (ועמ"ש בעניותי בעין זוכר דף ח' ע"ב). ואני בעניי אומר אם קבלה נקבל שהענין קשה מאד ומה גם דבזהר הקדוש אמרו פעמים אין מספר על רבי אבא חד ממאריהון דמתניתא.

ואפשר דכונתם על המשניות והברייתות שהיו להם בסתרי תורה וכמ"ש הרב הקדוש מהר"ם קורדובירו"ו ז"ל אמנם כבר כתבתי שהענין כולו מקשה אחת. ודע דכתבו הגאונים שהוזכר בברייתות תלת זימני ר' אבא והוא רב וגם בתוספתא הוזכר רב אבא וכתבתי אני בעניי קצת בזה בקונטרס יוסף אומץ סי' מ"ד בס"ד.

ואגב אומר דאיש אשר שמו אבא וכולי עלמא זה שמו אשר יקראוהו אבא והוא ניכר לכל בשם זה, נראה דאסור לבנו לקרותו אבא, דאע"ג דאלו היה לו שם אחר מותר לבן לקרות אבא ואדרבא מכבדו וקורא אותו אבא לשון חשיבות אביו זה שהורגל שמו בפי הכל והכי קרו לי' אבא נ"ל דאסור לו לקרוא לאביו אבא ואין ראיה ממ"ש התוס' ישנים בשילהי יומא גבי אזיל אבא למקטל גברא דהגם דהוא תלמידו ורב שמו אבא מ"מ דרך חשיבות אמר לו אבא ולא שהי' קורא לו בשמו ח"ו דשאני התם דרב כ"ע קרו לי' רב ונשתקע שם אבא כמעט לגמרי ובכה"ג יכול תלמידו לקרותו אבא דרך חשיבות אבל אינש דעלמא דכל העולם קורין אותו אבא בשמו נרא' דאסור לבן לקרותו אבא. ועוד דהתוס' בלשון שמא אמרוהו. וענין זה כתבתיו בסגנון אחר בספרי הקטן פתח עינים ח"א דף י"ח עיי"ש וזה עיקר. ויש מי שטען לאמר מה זאת דלפי מה שכתבתי הן לסת"ר אשר דברתי בקונטרס עין זוכר מערכת י' אות ז"ך דאביו של ר' יוסי קרו לי' אבא חלפתא, ואות כ"ח דקדקתי על הרב מענה לשון דק"ל איך ר' יוסי קרי לאביו בשמו אבא חלפתא דהרי כתיב אדוני משה וכפי מ"ש אם כ"ע קרו לי' אבא אסור לבן לקרותו אבא ושפיר מקשה הרב מענה לשון. ואני אומר דע כי לא מחכמה שאלת על זה הס כי לא להזכיר חדא דזה אינו פשוט עד שהרב מענה לשון יכיחדנו תחת לשונו והי"ל להאריך ולבאר כל זה. ותו אם שמעת בשם העצם שנקרא אבא תאמר היכא דקרו לי' משום חשיבות על כן יאמרו שאין מכירין בין אבא לאבא. ותו אימור דלר' חלפתא דוקא איזה יחידים קרו ליה הכי וכולי עלמא קרי לי' ר' חלפתא ואין להאריך.

עתה ראיתי מ"ש הרב הגדול מופת הדור כמהר"ר חיים אלפנדארי זלה"ה בהגהתו לדרושי מהר"י קצבי בספר רב יוסף בדרושים דף י"ד חילק בן שם אבא לשאר שמות עיין שם.

(יא) הראב"ד השלישי. (רבינו אברהם בר דוד בעל ההשגות) הי' תלמיד רבינו משה הדרשן ורבינו משולם. ומהר"ם ריקנאטי פ' נשא כתב שנגלה אליו אליהו הנביא וכ"כ רבינו מהרח"ו זצ"ל בהקדמתו הארוכה לס' עץ החיים כ"י כאמור. וכתב עוד שזהו שכתב הראב"ד בהשגות פ"ח דלולב ופ"ו דבית הבחירה כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו. וזה מסכים למ"ש מהריב"ל ח"ב סי' קט"ז וכן נראה בתורת חיים למהרח"ש ח"ד סי' ס"ח דף ק"ז ע"א ודלא כמהר"ם ן' חביב בס' כפות תמרים דף י"ז ע"ב בחון בהם וחקור מהם.

הראב"ד הנזכר חיבר חידושים על התלמוד כאשר הרמב"ן והרשב"א ובשיטות המקובצות מביאין משמו, וגם אני ראיתי בכ"י חדושיו על קצת מס'. וגם חיבר פסקי הלכות ושו"ת והשגות על הרי"ף והרב המאור וספר בעלי הנפש ושאר חבורים. ופירוש הראב"ד על ספר יצירה המודפס כתב רבינו מהרח"ו זצ"ל כי אינו מהראב"ד בעל ההשגות.

הראב"ד חיבר פי' תורת כהנים ומייתו ליה הרא"ם והרב קרבן אהרן ויתר אחרונים וישנו אצל קצת חכמי הדור כ"י וחזיתיה להרב חות יאיר סי' ק"ח שכ' דמפרש תורת כהנים אינו בשל ההשגות. ועמו הסליחה שהרי בהשגות פ"ב דכלים כתב הראב"ד שעשה פי' תורת כהנים וכן ראיתי שכת' בפירושו לעדיות סוף פ"ג וכבר פירשתי כל זה בפירוש תורת כהנים עיין שם. וכן ראיתי לרבנן קשישאי בכ"י.

הראב"ד בהשגות פרק ו' דכלאים אזיל ומודה להרמב"ם שמלאכה גדולה עשה באסיפת בבלי וירושלמי ותוספתא והטעם שהשיג עליו בכל תוקף כדי שהדורות לא יסמכו עליו ויסברו שאין לנטות מדבריו. ומה גם שקרא ספרו משנה תורה שאחר תורה שבכתב ספר הרמב"ם הוא משנה לתורה וגם יגררו אחריו בס' המורה וכמ"ש הרמ"ע בתשובה ססוי' ק"א ומהר"ם חאגיז בספ' משנת חכמים. וגם הרמ"ה ז"ל היטב חרה לו על שם משנה תורה.

ואחזה אנכי בס' סדר הדורות דף נ"ו ע"ד שהביא מ"ש שלשלת הקבלה על הראב"ד בעל ההשגות וז"ל וראיתי בקונטרס שחיבר ס' באיסור והיתר וקראו איסור משהו והוא ובעל המאור למדו יחד וראה ר"ת. וכ' ע"ז הגאון הגדול וז"ל בלבלול דברים יש כאן כי בעל המאור הוא רבינו זרחי' הלוי שהי' תתק"י וראב"ד ראשון תתקכ"א עי"ש ואתמהה כי מ"ש שלשלת הקבלה כהוגן כותב עליו שהוא בלבול. דודאי הראב"ד בעל ההשגות נתווכחו יחד הוא והרז"ה והי' להם ישיבה אחת בעיולם כנראה במקובצת למציעא בסוגי' שתי פרות פ' השואל שנתווכחו ויכוח גדול וכתבו זה על דברי זה וזה על דברי זה כמה פעמים ע"ש. ובתמים דעים (סי' רמ"ה) כתב הראב"ד על דברי הרז"ה במאור גנוב הוא מאתי שכבר כתבתי איתו לפני הרב ר' משולם. ובסי' רמ"א על מ"ש הרז"ה במאור וי"מ כתב הראב"ד ולמה כסה מי הוא המפרש וכבר מודע מכמה שנים מי הוא המפרש וכיו' ע"ש. ועוד נראה כן מאשר ראינו דהראב"ד השיג על בעל המאור בקצת מסכתות כמו שכתוב בס' תמים דעים והרז"ה השיג על ספר בעלי הנפש להראב"ד ונדפסו עם ספר בעלי הנפש בברלין. אבל אמת שבדברי ש"ק יש בלבולים גדולים בכמה וכמה ענינים ובענין זה מה שהביא אחר כך ששאלו להראב"ד והרז"ה בשנת דתתקע"א אינו אמת וכבר העיר בסדר הדורות ריש דף נ"ז ואסקי' בצ"ע. ולדידי אין כאן מקום עין ואין להאמין בכל הנמצא כתוב. וכמ"ש מהרש"ל בהגהותיו לשעיר דורא דף ל"ד על בר פלוגתיה אמר על כל אשר מצא אני מאמין ע"ש והרדב"ז כתב דאין לסמוך על הגה"ה עד אשר ידע היולדה והמחזיקה בטטי"ס. וכ"ש שאין לסמוך הל קונטרסי' מלאי השגיאה וטעות המעתיקי'.

הראב"ד והראב"ע היו בימי רבינו תם, כ"כ התשב"ץ ח"א סי' ע"ב. וראה זה חדש שהרב אב"ד חמיו של הראב"ד כתב רבינו יעקב מרומרוג ז"ל כתב וכו' כמ"ש בס' תמים דעים (ס' רי"ז) וידוע שרבינו יעקב מרומורג הוא רבינו תם. ואולי מ"ש ז"ל הוא ט"ס או הרב אב"ד האריך ימים. ועלה הראב"ד אל האלהים שנת ד' אלפים תתקנ"ח.

ומאשר כתבנו ידענו שיש ג' הראב"ד, הראשון הראב"ד שחיבר ספר הקבלה, והשני הרב אב ב"ד ומשום הכי קורין אותו המחסרים הראב"ד והא רביניו אברהם בר יצחק חמיו של הראב"ד בעל ההשגרות שהוא הראב"ד השלישי.

ודבר זה יהי' לזכרון תמידי דבי רב דכאשר יראו במחברים הראב"ד ויקשה עליהם מדברי הראב"ד בהשגות, עין בעין יראו אם הרב המחבר שכותב משם הראב"ד כוונתו על הרב אב בית דין שחיבר ס' האשכול.

(יב) הראב"ד המפרש ספר יצירה. (עיין לפני זה ד"ה הראב"ד חיבר חידושים וכו', ועיין קבלה בקונטרס אחרון).

(יג) הרב אברהם אבולעיפיא. (עיין חיי עולם הבא בח"ב).

(יד) מה' אברהם אבלי מקאליש. חיבר מגן אברהם על א"ח ודבריו בקצור ועומק ישר ובקיאות, וכתבו רבני אשכנז שיש בו ט"ס לפעמים מההעתקות, וספר זית רענן על הילקוט תנ"ך ופי' קצת תוספתא מנזיקין וחיבר שמן ששון עה"ת מדרושים נחמדים וחריפים אך לא נדפס כ"א על קצת ס' בראשית. והרב אליה זוטא כתב עליו בריל הלכות שבת אלוף נעורי, וחתנו הרב לחם הפנים וכו'.

(טו) מה' אברהם אזולאי. בכמה"ר מרדכי אברהם אזולאי הי' ממדינת פאס ממשפחות חכמי קשטילייא אשר באו תיכף מגרוש ספרד לפיס הוא בא לקפוטיא ויצא ליבשה והניחו כל אשר להם בספינה ותיכף קם רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל והיתה נפשם לשלל ולזכרו נס זה שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה וראיתי חתימתו ז"ל. ומשם נתיישב בעה"ק חברון בזמן הרב הגדול מהר"ר אליעזא ן' ארחא, והי' מז"ה חכם בכמה חכמות וסופר מהיר ומקובל גדול. ובנו של הרב הי' מהר"ר יצחק מקובל וסופר ודבר ומנהיג, וחתני מז"ה הם הרב הכולל כמהר"ר בנימין זאבי והרב החסיד מהר"ר דוד יצחקי ונכדיו בני בנותיו הרבנים הגדולים מה' אברהם ישראל זאבי ומה' אברהם יצחקי זכר כולם לחיי עד, וכבר נודע בשערים שמם ונפלאות מתורתם בקצה ספריהם שיצאו לאור הדפוס. ובן מהר"ר יצחק הנזכר הוא עטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה מרביץ תורה בתלמידים והיה תלמידו של הרב פר"ח ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום הששי לאדר התצ"ב. ובנו אדוני עטרת ראשי אבא מאיר מהר"ר יצחק זרחיה זלה"ה מלכי צדק מלך שלם ונפטר בעה"ק ירושלים ת"ו יום כ"ג טבת תקכ"ה תנצב"ה.

מז"ה אזולאי הנזכר חיבר ס' חסד לאברהם וזהרי חמה ונדפסו. ועוד לו בכ"י פי' הכ"ד ופירוש המשניות והגהות על על הלבושים וזהרי חמה ח"ב וספר אור החמה וס' אור הלבנה וסי' אור הגנוז. וספ' מעשה חושב והזכירו גנת ודרים א"ח כלל ב' סי' י"א וספר כנף רננים והזכירו יד אהרן א"ח סי' קל"ג והרמ"ז בפי' הזהור כ"י מזכיר פי' מז"ה ומזכירו בשם קרית ארבע והא ספר אור החמה כנזכר שהוא ג' קובצים גדולים וכל הספרים הנזכירם הנם ביד כת"י חות מאור הגנוז שנגנז. ובס' חקת התורה להרב מהר"א חזקוני מזכיר ספר כנף רננים ותמ שחסר ממנ כמה עניינים ולא ראה ס' מעשה חושב שהוא ח"ב ממנו. ומז"ה עלה לשמים יום הששי פ' חיי שרה ש' הת"ד בעה"ק חברון תוב"ב. ובנו מה' יצחק הנזכר חיבר ספר זרע יצחק ונאבד ונח נפשי' בקושטאנדינא יע"א ורבו עניניהם וחסידותם זי"א.

(טז) הרב החסיד המפורסם המקובל האלקי מהר"ר אברהם אזולאי. הוא הקדוש א' מרבני עיר מארוויקוש, תלמיד רב המובהק מהר"ר יצחק די לויה חברו של הרב המפולפל והמפורסם מהר"ר שלמה עמאר. שמעתי שהרב מהר"א הנזכר הי' קרוב חמז"ה חסד לאברהם אשר ישא את שמו, והפלא לכתוב בפי' הזהר וכיצא הכל על דרך אמת ותלמידיו המובהקים מהר"ר יעקב פינטו ומהר"ר ישעיה הכהן ונדפסו קצת באוריו בספר מקדש מלך ושמענו נפלאות ממעשיו וחכמתו וחסידותו.

ושמעתי מפי מגידי אמת שהרב שמע שהיו אומרים כי חניכת אוזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו והחרים הרב על זה שעוד לא יאמרו כן והאומר ילכד בחרם ושמעתי מזקן אחד מופלג ודחיל חטאין ששם נמצא ושמע מפי הרב החכם שהחרים ע"ז. והרב הנז' הי' מלומד בנסים ודבריו נשמעים בשמים ותפלתו אינה חוזרת ריקם זי"ע. ושמעתי מהרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר שהוא הכיר להרב ז"ל וכשהי' אדם חולה שואל ממנו קמיעא לוקח מעט נייר וכותב עליו בכתב רש"י יהי רצון שתשלח רפואה לפב"פ מחולי פ' א"ם ותו לא בלי שום שם ותולה זה הקמיעא עליו ומתרפאוהן לענינים אחרים ואמר הרב מהר"ח הנזכר שהוא הי' לו איזה קמיעות כתובות מהרב כאמור. ושמעתי שפעם אחת נחלקו בל' הזהר הוא והרב מה' שלמה עמאר חברו. ומהר"ש עמאר נפטר שנת תצ"ח קודם להרב ואחר שנפטר בא לו בחלום ו"א שבמתיבתא דרקיעא אמרו לו שלשון הזהר שנחלקו מה שפירש הוא מהר"ש הענין אמת בחכמת הקבלה אך כונת רשב"י הי' כמו שפי' הרב מהר"א.

(יז) מהר"ר אברהם אזולאי (עי' חזה התנופה בה"ב).

(יח) מהר"ר אברהם אליגרי. בזמן הרב מהר"ח אלפנדארי הזקן ויש ביניהם ויכוח גדול בתשובה והיא ל"ו נדפסה בספר מגיד מראשית ושקיל וטרי עם הרב פני משה ואני ראיתי הגהותיו לטורים כ"י, וחיבר ספר לש שמח להליץ בעד הרמב"ם מאשר השיגו הרמב"ן במצות. ועתה שמעתי שנדפסו תשובות הר"ב ז"ל.

(יט) מהר"ר אברהם ן' אלשקר. הובאה תשובתו בשו"ת אבקת רוכל למרן סי' קי"ח ומרן משיב על תשובתו בסימן קי"ט ואחשבה שהוא בן הרב מהר"ם אלשקר.

(כ) הגאון מהר"ר אברהם אמיגו. (עיין פרי חדש בח"ב).

(כא) רבינו אברהם בר רבינו אפרים. הזכירו בפסי' מהר"ם ריקאנטי סי' ל"ג וסי' נ' וסי' צ"ג וסי' צ"ד ושאר דוכי וזכירו סי' שמ"ב עם ריב"א ורבינו אבי העזרי ובסימן תקנ"ה כתב ורבינו אברהם בר רבינו אפרים כתב טעם אחר וכו' ע"ש וכן הזכירו בסי' תקס"ד.

(כב) מהר"ר אברהם ארדיט. (עיין מטה אפרים בח"ב).

(כג) רבינו אברהם בן אסמעאל. תלמיד הרשב"א רבו של רבינו ירוחם, מזכירו בס' שבלי הלקט ח"ב כ"י בכמה ענינים.

(כד) מהר"ר אברהם ן' אשר. המחבר פי' המדרש ונדפס בראשית רבה בשם אור השכל, ופי' רש"י נצב על ימינו כש"ר ומשמאל פירשו אבא כבר כתבתי (עין רש"י ועיין אור השכל) שהוא תלמיד מרן כמבואר בשו"ת מרן א"ה. ועתה נדפסה תשו' אחרת בספר אבקת רוכל למרן סי' ע"ב ושם מבואר שהיה רב בארם צובא, וכתב על תשובתו הרב מהר"ם אלשיך לאהבת נעורים שלמדו שניהם לפני מר"ן, ותחומים שם הרבנים כמה"ר יצחק משען וכמהר"ר חיים בן הרב יצחק החבר ומרן ז"ל חתם עליהם, וכתב שבבואי לעיר הקודש צפת ת"ו עבר מאדרינופלא לקונשטאנטינא לבוא בספינה ושמע שכך הורה הרב הגדול מאריה דאתרא אשר האיר הארץ מתורתו ממזרח שמש, ונראה שכוונתו על הרב הגדול מהר"ר אליה מזרחי ז"ל.

(כה) מהר"ר אברהם די בוטון. תלמיד מהרשד"ם חבר מהר"מ קלעי, ותלמידיו מהר"ש חייון ומהר"ש יונה, ובנו מהר"ם די בוטון, ונכדיו אחד היה מרבני עה"ק ירושלים ממונה אגיטי ואחד מרבני שאלוניקי, ובנו הרב עדות ביעקב וחיבר הרב שתי הלחם, עבד לים רב מתשובות ולחם משנה חבור נכבד על הרמב"ם, והתחיל לחבר ספרי לחם משנה קודם שנדפס ספר כסף משנה למרן ז"ל.

(כו) מהר"ר אברהם ב"מ יהודה די בוטון. (עיין מחזה אברהם בח"ב).

(כז) מהר"ר אברהם בן בולט. (עיין שבעה עינים בח"ב).

(כח) מהר"ר אברהם בן ביבאגי ספרדי מארגון. (עיין דרך אמו נבח"ב).

(כט) מהר"ר אברהם נכד מ' אריה נכדו של הב"ח. (עיין שאגת אריה בח"ב).

(ל) מהר"ר אברהם ברודא. בישראל גדול שמו והרביץ תורה בישראל מאד והי' תלמיד מהג"מ יצחק חריף אב"ד בק"ק קראקא כמ"ש בספר נחלת יעקב אבני שהם על התורה (עי' שם בהקדמת אבני שהם). והיה ראש ישיבה בק"ק פראג ואב"ד בק"ק מיץ ובק"ק פפד"מ ושמענו מתוקף גדולתו בתורה וחסידות וגודל שקידתו עד יום פטירתו ככתוב בספר תולדות אברהם הנדפס מחדש, ותלמידיו היו גאוני ארץ, ושמו הולך בכל העולם והוא מפורסם בכל אשכנז. וכמה רבנים בחבוריהם אומרים מקצת שבחו וכאשר יתנו עדיהן גאוני הזמן בספרו הנדפס אשל אברהם על קצת מס' וכמה שו"ת וחבורים וליקוטים ומכללם ספר קרבן נתנאל להגאון אב"ד דק"ק קארלסרוא שמעתתיה בפומייהו, וחתנו הרב מהר"י מפרעמסלא הרב המחבר הק' יוסף ושרש יוסף וכתנת יוסף. ולא נדפס מחדושיו כ"א ספר אשל אברהם ותולדות אברהם שנדפס עם כתנת יוסף להרב חתנו. ובנו מהר"ר משה אב"ד דק"ק הענא ויש לו הגהות בספר אשל אברהם שנדפס מהרב מר אביו ז"ל.

(לא) מהר"ר אברהם ברודו. אחד מרבני קונשטאנדינא ושקיל וטרי עם הרב פ"מ, חיבר ברכת אברהם דרשות ועלה לעה"ק ירושלים ת"ו בזמן רבינו מהר"א יצחקי והוא חותם בראש וכן הוא בהסכמת עין יוסף מציעא והיתה מנוחתו בעיר הקדש ירושלים תוב"ב וביום שמועתו בקונשטנדינא אפטר עלוי הרב דת ודין רב עמנו גם מקום ללון.

(לב) מהר"ר אברהם בכ"ר ברוך. הובאה תשובתו בתורת חיים למהרח"ש ח"ג סי' פ"ו.

(לג) מהר"ר אברהם ברך מגוריציא. (עיין חסד לאברהם בח"ב).

(לד) מר רב אברהם גאון. הוזכר בתשובת רב שרירא גאון אשר הובאה בספר יוחסין. וראה זה חדש שלא מצינו בתנאים שבמשנה והברייתא תנא ששמו אברהם וגם באמוראים לא מצאתי כעת בספר יוחסין. כי אם באמוראים מייתי תני אברם. גם שם יצחק בתנאים שבמשנה לא יש מי ששמו יצחק אך בברייתא ובזהר הקדוש יש ובאמוראים הרבה יש ששמם יצחק ובשם יעקב יש זכר במשנה ובברייתא והרבה בש"ס, ומהגאונים ואילך נשתרבבו שמות אברהם יצחק ויעקב בגאונים וברבנים ובכל המון ישראל עד היום הזה. וגם באות מ"ם להלן (עיין רב משה גאון) הבאתי שמצאתי בכ"י מי שהפליא שלא היה בתנאים ואמוראים מי שנקרא משה עד הגאונים ע"ש.

ודע שהרב המבי"ט בח"א סי' רעו כתב דאין ראוי להעלות שום שם אדם או נח או שם ועבר שאין להעלות שם אלא מאברהם ואילך. והנקרא בשם יפת וכיוצא בו מאשר קדמו לאברהם אינו בכלל (בשם) מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו. ושם כתב לה"ר אליעזר דאין שמו על שם אליעזר עבד אברהם דהוא ארור ולא מסקינן בשמייהו אלא שמו הטוב על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה עכ"ד. ומ"ש דהוא על שם אליעזר בן משה רבינו ע"ה כלומר ואף ע"ג דבשם עצמו נקרא מי שהוא ארור אין לחוש כיון דאיכא צדיק שנקרא בשם זה. וכ"כ התוס' פ"ק דשבת דף י"ב ע"ב משם ר"י דאטו אם אחד רשע ושמו אברהם לא נקרא בשם זה אחר ע"ש. אך מצאה החקירה מקום לנוח על משה רבינו ע"ה איך קראו אליעזר כיון דאליעזר היה ארור דאף ע"ג דהוא לא כיון שיהיה על שם אליעזר עבד אברהם וטעמו ונימוקו עמו כי אלהי אבי בעזרי, מ"מ מאי דאמרינן דלא מסקי בשמייהו היינו הגם שאינו קורא על שמם וגם יש לו טעם בשם.

והיה אפשר לומר דהיכא דהשם עצמו הוא טוב נאה ויאה לא משגחינן אם אדם רשע נקרא בשם זה והכא דשם אליעזר הוא טוב מאד ופתרונו דהמקום הי' בעזרו לכן משה רבינו קרא אליעזר והרב המבי"ט לא הוצרך לזה בנדונו ויפה אמר שנקרא על שם בנו של משה רבינו ע"ה אבל למשה רבינו ע"ה עצמו אפשר לומר כאשר אמרנו דהשם עצמו הוא טוב.

וכזה ראיתי בשו"ת בשמים ראש חדשות מעתה ומיחסים אותם להרא"ש ושאר גדולים שכתב בס' ק"ץ וז"ל ובעיקר השאלה כיצד קורין ישמעאל אין אנו צריכים לדברי המדרש שישמעאל עשה תשובה דכל ששמותיהם נאים ומעשיהם כעורים השם ניתן מעצמו לקרות, אבל בשם כעור או שאין לו הוראה נעימה מתוך שנתלבש בה רשע סימנא מילתא היא עכ"ל. הרי שהרב ז"ל פריק שפיר לישמעאל דהשם נאה ויש לו הוראה נעימה וה"ה לאליעזר כדאמרן. וראיתי שם בכסא דהרסנא שהגי' על זה וז"ל אי קשיא דשם במדרש נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכן ודאי שהרי יצחק ורבקה קראוהו כן והכתוב מודיענו זאת ודאי לסימן דבר הגון הוא. ונראה דרבינו לא בא לתרץ זה כי אין שאלה על השלילה איהו לא בא אלא לסלק הקושיא בשם ישמעאל איך מסקינן בשמיה עכ"ל. ומ"ש דרבינו לא בא לתרץ זה וכו' לא נהירא דכל עצמו בא על התלמיד הלץ אשר טען בקוראו רבי ישמעאל למה אין קורין ר' עשו. ובדברי תורה כתיב ענה כסיל הגם שצוה לדחות התלמיד ההוא שדרכו להתלוצץ ע"ש. אמנם נראה דרבינו בדבור א' השיב הכל ואמר דשם כעור או שאין לו הוראה נעימה וכו' ושם עשו אין בו הוראה נעימה הגם דאינו שם כעור דעשו היינו נעשה ונגמר כמו שפירש"י ואין בזה נעימה ולא כמו שעלתה על דעתו של המגיה הנזכר דנעשה ונגמר אינו מורה שיהיה רע או טוב, אלא שהוא משונה משאר ילדים. ואדרבה כל שינוי רע ותו ק' עליו שהוא שאמר שראה המדרש ושם נראה דעשו יש לו הוראה נעימה וכתב ג"כ שיצחק ורבקה קראוהו כן בשתים לא עלתה לו, דהרי אמרו בב"ר פ' מ"ג ויקראו שמו וגו' הא שוא שבראתי בעולמי אמר ר' יצחק אתון קריתון וכו' אף אנא קורא לבני בכורי שם כה אמר ה' בני בכורי ישראל עכ"ל ועמ"ש הרב יפ"ת שם ובפירש"י. ונראה שהעולם קראוהו עשו וכיון שהשם עצמו אינו כעור וה' שם שמות בארץ נתרצו יצחק ורבקה ע"ה במה שקראוהו מרבית העם בלידתו ונזדמן בפי כלם שם הזה, ולמפרע נודע ה' משפט עשה שקראוהו כן, דרמז הא שוא שבראתי בעולמי ועל שהעם קראוהו כן אמר אתון קריתון וכו'.

ואחרי כותבי יצאו עוררין על ספר זה כמ"ש לקמן במערכת בי"ת ע"ש. ומתוך הדברים אפשר לומר דלא נאמר לא מסקינן בשמיהו אלא כשהוא רשע אבל הכא אליעזר הי' צדיק ואמרו פ"ג דיומא אליעזר זקן ויושב בישיבה הי' ואפילו תימא שהי' ארור מן הגזע שלו והוא לבר מגופיה כלומר שהוא עצמו הי' צדיק וחכם ודאי מסקינן בשמיה וקשה על הרב המבי"ט איך החליט שלא מסקינן בשמיה אם לא שבן משה רבינו ע"ה נקרא כן. וכ"ש דאמרו רז"ל שיצא מכלל ארור ויש אומרים שנכנס בחיים לג"ע כידוע מרז"ל.

ועוד אפשר אף לסברת הרב מבי"ט דלא מסקינן דאמרו רז"ל כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה אומר אליעזר בני אומר עגלה בת שנתה וכו' ואמר יהי רצון דיצא זה מחלצי הה"ד ושם האחד המיוחד אליעזר. וא"כ שאני הכא דמשמיא מיהב יהבי לי' כמעט שם אליעזר וכיוצא כתבו תוספות ישנים ביומא והריטב"א שם משם התוס' דשאני ישמעאל דה' קראו כן עיי"ש ואין כאן מקום להאריך.

מעתה הבה נא אבא לדברי הרב המבי"ט דאין להעלו' שם אלא מאברהם ואילך והנקרא בשם קודם אברהם אינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' והדבר קשה על הרב שיאמר כן מדעתו בלי שום סמך מרז"ל או מקבלת הגאונים ואלו הי' אומר בדרך עצה טובה החרשנו אבל לגזור אומר שאינו נכלל במי שעמלו בתורה וכו' זהו דבר קשה והעולם נוהגים בהפך קראו בשמותם אדם נח שם מהללאל וכיוצא. והנה הרב כנה"ג ביו"ד סי' סר"ה הביא דברי הרב המבי"ט הנזכר וכתב עליו ואני תמי' שהרי מצינו באמוראים רבי בנימין בר יפת וח"ו שאביו של רבי יפת פרץ גדר חכמים וזכה לבן גדול בתורה ובחסידות כר' יפת עכ"ל. ובספר מכשירי מילה כתב ויש להרגיש על דבריו דיפת לא מצינו שהיה גדול בתורה ולעולם אימא לך דאבי יפת לפי שפרץ גדר לא זכה לבן תלמיד חכם אבל יפת גופיה דנקי מחטא זכה לבן גדול בתורה כר' בנימין ובבר"י כתב דכיוצא יש להעיר מעקביא בן מהללאל ואף בדבריו יש לפקפק כמ"ש על הרב החבי"ב עכ"ל. ואשתמיט מיניה דהרב ספר יוחסין מנה ר' יפת אביו של ר' בנימין בכלל האמוראים ע"ש וידוע דהרב ספר יוחסין גדול כחו ובקי מאד בש"ס ובמדרשים ועליו סמך הרב כנה"ג כמו שכמה פעמים מביא ראי' ממנו. ועוד נ"ל דהי' טעות קולמוס להרב כנה"ג או למעתיק והי' רצונו לכתוב ואני תמיה שהרי מצינו באמוראים ר' יפת אביו של ר' בנימין בר יפת ואגב שיטפיה דהרב ז"ל או מהמעתיק כתב כמו שכתוב לפנינו. ומאי דכתבתי אני הדל בברכי יוסף דיש להעיר כיוצא מעקביא בן מהללאל היינו דמסתמא מהללאל הי' גדול בתורה ועוד דכיוצא כתבתי ור"ל איך בני העיר לא הודיעו לאביו. שוב ראיתי בס' סדר הדורות שפקפק קצת על הרב ס' יוחסין שמנה ר' יפת בכלל האמוראי' דהול"ל ר' בנימין בר' יפת. ואין זו ראי' דאשכחן ר' אליעזר בן פדת ור' פדת היה אמורא כמ"ש ביבמות קי"ד והרב ס' יוחסין ואין להאריך בזה וכיוצא אשכחן דכוותי', והרי רשב"י מצינו בזוהר שאמר יוחאי חברנא. וכן אמרי' רבי יהודה בר אלעאי ורבי אלעאי תלמיד רבי אליעזר פ"ק דסוכה ואם כן אין להוכיח מר' בנימין בר יפת דהוה ליה למימר ר' בנימין בר' יפת ואין להאריך. ובספר קורא הדורות כתב שהיה חכם חסיד מקובל תלמיד מהרח"ו ז"ל ושמו ר' יפת ע"ש דף מ"ב ע"א ודוק היטב כי קצרתי. ובסדר הדורות דף קע"ה ע"ב מביא שחיבר כמה חבורים גדולים הר' יפת הלוי ע"ש.

(ועדיין לא הונח לנו מדברי הרב המבי"ט) דקפסיק ותני ומפי עצמו אמרה, ואלו היה אומר משם רז"ל או שקיבל מקבלת רבותיו החרשנו, אבל הרב ז"ל כ' סתם כאלו הם דבריו מדעתו וזו היא שקשה כמ"ש בעניותי לעיל ועיין מה שכתבתי ע"ז בקונטרס יוסף אומץ סוף סי' י"א בס"ד.

איברא דיש מקום לצדד דודאי כך קיבל או יש סמך מחז"ל מאשר גזר אומר בפשיטות דאינו בכלל מי שעמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו ואגב שיטפיה לא אמר אומר עיקר מטרין ושרש הדבר אלא שיקשה ממנהג העולם קראו בשמותם בנים יולדו אדם יפת מהללאל וכיוצא כמ"ש שם ולא עוד אלא דיפת ומהללאל נמצאו בימי התנאים והאמוראים כאשר כתבתי שם.

וכלפי מה שצדדנו שהרב המבי"ט לאו מדנפשי' אמרה אלא קיבל זה מרבותיו ברם עיקר שרשוהי מרז"ל יש לתת טעם לדבר במ"ש מז"ה בפי' המשנה כ"י פ"ג דנדרים והבאתיו אני הדל בכמה מקומות והוא מספרי המקובלים כי קודם דור הפלגה היו כל הנשמות וכו' יוצאות מאוצר א' ומדור הפלגה שנבחר אברהם אע"ה וכו', ומה שהעירותי אני הדל בזה בס' הקטן ברכי יוסף א"ח סי' מ"ו כבר ישבתי בקונטרס שמחת הרגל פסח דף י"ח ע"ב. ועלה בידינו דראשית תבואת ישראל הוא מאברהם אע"ה ואילך ויש טוב טעם כי ילד יולד זה שמו אשר יקראו מזמן אברהם אע"ה ואילך דבו היה מתחיל שם עם ישראל.

ומה טוב ומה נעים מה שארז"ל דאין קורין אבות אלא לשלשה אברהם יצחק ויעקב אבותינו ע"ה דאוצר אומת ישראל הוא אוצר בפ"ע מאברהם אע"ה ואילך ולכן אין קורין אבות לא קודם ולא אחר כך כי הם האבות ומאבות יצאו התולדות.

ומ"ש למעלה על תשובת בשמים ראש וההג"ה אשר שם, בקונטרס יוסף אומץ סי' הנזכר הבאתי מאמרי רז"ל מב"ר ותנחומא ובארתי הדבר ע"ש ודוק.

(לה) הרב מהר"ר אברהם גאטיניו. תלמיד הרב כרם שלמה חיבר ס' נחמד מדרושי' בפלפול הוא ס' טירת כסף וספר צרור הכסף משו"ת, והרביץ תורה בתלמידים שלמים וכן רבים בעיר תהלה שאלוניקי יע"א.

(לו) מה' אברהם גאלאנטי. הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בס' שבחי האר"י זצ"ל והוא הי' מגדולי תלמידי רבינו מהר"ם קורדובירו זצ"ל וחיבר ס' ירח יקר פי' הזוהר, כי רב פירושו כשמש בגבורתו והוא אור יקר והוא חיבר פירושו כמו ירח שמקבלת הארה מהשמש מנגה נגדו ולא נדפס, אך נדפס על ס' בראשית ס' זהרי חמה והוא קצור פי' הרב בספר ירח יקר וקצרו ותקנו מז"ה מהר"א אזולאי ז"ל כמ"ש כבר (עיין זהרי חמה) ונדפס ס' קינת סתרים ונקרא קול בוכים פי' הרב מהר"א הנזכר לאיכה כידוע. וי"א כי הרב מהר"א הנזכר אחיו של הרב המוסמך מהר"ם גאלאנטי תלמיד מרן ז"ל המחבר שו"ת ושמעתי מרב א' ז"ל שקבלה בידו שהרב מהר"א הנזכר היה עשיר ובנה מממונו חצר מירון ששם ציון הרשב"י ור' אלעזר ור' יצחק זי"ע (ועיין אור החמה, אור יקר, זהרי חמה בח"ב).

(לז) רבינו אברהם הגדול. מביאו המרדכי ובתשובות מהר"ם (ד"פ) דף קי"א ע"ג.

(לח) הרב אברהם גדיליא. (עיין חבר הקיני בח"ב):

(לט) מהר"ר אברהם גירון. (עיין מקרא סופרים ותקון סופרים בח"ב).

(מ) מהר"ר אברהם ראב"ד מק"ק גלונא. (עיין זרע אברהם בח"ב).

(מא) הרב אברהם דיל ויקייו. (עיין לקוטי אורות בח"ב).

(מב) מהר"ר אברהם ויטמונד. (עיין אהבת חסד בח"ב).

(מג) רבינו אברהם זוטרא. מביאו הרא"ם על רש"י וריש פ' טהרה מקדימו לרבינו הלל. ונראה שפי' תורת כהנים כמו רבינו הלל ואינו מוכרח.

(מד) מהר"ר אברהם זכות. (עיין מה' יצחק אבוהב).

(מה) מהר"ר אברהם זכשן. חמיו של הרב האגור והזכירו סימן בשמת.

(מו) מהר"ר אברהם לבית חזן. יש לו תשובה כ"י בס' זרע אנשים כ"י.

(מז) הרב המקובל מה' אברהם חזקוני. (עיין זאת חקת התורה ושתי ידות בח"ב).

(מח) הרב החסיד כמה' אברהם חיון. (עיין שלמי ציבור בח"ב).

(מט) הרב אברהם חיון. (עיין אמרות טהרות בח"ב).

(נ) מהר"ר אברהם ן' חנניא. תלמיד ותיק למהרימ"ט חמיו של הרב החסיד מהר"ם הלוי נזיר. חיבר בית אברהם קונטרס עצום ורב על עיגונא וס' על שרשים וכללי הש"ס ומדות חכמים וש"ת רבות שקיל וטרי עם הרב פני משה.

(נא) מהר"ר אברהם ן' טוואה. חיבר שו"ת ונדפסו בסוף התשב"ץ וכותב על הרמב"ן ועל הרשב"ץ אדוני זקני והוא מרבני אלגזאייר כאשר יראה הרואה בתשובותיו הנזכר.

(נב) מהר"ר אברהם טייב. (עיין בני יוסף, זרע יצחק בח"ב).

(נג) מהר"ר אברהם טריויס צרפתי. חיבר ס' ברכת אברהם על דיני נט"י והסכימו על הדפסת הספר מרן מהר"י קארו ומהר"ר אליה הלוי ומה' אהרן מטראני דודו של הרב המבי"ט תלמיד מהר"י פאסי ומזכירו מרן בב"י. ומהר"א טריויס הנזכר כתב שם שהיה מגזע רש"י. ושטיל וטרי עם מהר"ר ישראל בן הרא"ם. ומהר"א הנזכר בר פלוגתיה דמהרלנ"ח ומהרד"ך.

(נד) מהר"ר אברהם טריקה. אחד מרבני מצרים הביא תשובתו הרב גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' ג' ובסי' ד' כתב כמוצא שלל רב מצאתי תשובת הרב אברהם טריקה ושקיל וטרי בדבריו. ושם בח"מ כלל ג' סי' ל"א הובאה תשובת הרב מהר"א טריקה הנזכר.

(נה) ה"ר אברהם בן ה"ר יהוסף. חמיו של ר' יהודה החסיד (עיין תוספות בח"ב).

(נו) הרב אברהם בכ"ר יחזקאל חזקוני. תלמיד הרב תוספות יום טוב, קונטרס כ"י.

(נז) מהר"ר אברהם יחיאל פישל. (עיין ויידא).

(נח) מהר"ר אברהם היכיני. תלמיד מהרימ"ט חיבר ק"ן מזמורים וקרא הספר הוד מלכות ונדפס. וחיבר אשל אברהם דרושים וס' תוספת מרובה באור על התוספתא ויש בידי תשובה בדין איני ניזונית ואיני עושה כ"י מהרב ז"ל.

(נט) רבי אברהם בר יצחק מרמון ספרד. (עיין ברית מנוחה בח"ב).

(ס) מהר"ר אברהם יצחקי. מורנו הרב בנו של הרב החסיד מהר"ד יצחקי בן בתו של מר זקננו הרב חסד לאברהם תלמיד הרב המג"ן ואחיו הרב מהר"ר יצחק יצחקי, ומתלמידיו הם גדולי דורנו מהר"ם חאגיז ומהר"י הכהן, ומורנו הרב למד חכמת האמת עם הרב החסיד אבי אמי מורתי, ועטרת ראשי אבא מארי זלה"ה למד לפניו בסוף ימיו בשנת תפ"ט. והוא נתמנה לראש בזמן גדולים. והרב מהר"י חזן מופלג בתורה וזקנה קרא עליו זה יעצור בעמי והיה דבר ומנהיג לאריא דבי עילאי מתיל אך ידענו נאמנה מתוקף חסידותו בצינעא. וחיבר חבור גדול על הרמב"ם ועל יו"ד ועל הלכות גיטין ושו"ת ולא נדפס כ"א שו"ת זרע אברהם ב' חלקים.

ואני ראיתי כמה כתיבות מהרב ז"ל ועניניו ועזוזו ונפלאותיו רבו, ועלה לשמים בתוככי ירושלים יום הששי י"ג סיון תפ"ט והיו לו שנות חיי"ם. ובאשכבתיה דרבי נודע תוקף גדולתו והוא היה ראשון בזמננו שנקבר בתוך ד' אמות לזכריה הנביא תנצב"ה. ושמעתי מפי רבני ירושלים הזקנים ז"ל שהיו בדורו שסיפרו נוסף על חכמתו היה מתנהג בחסידות בסתר וידעתי כמה ענינים מהרב ז"ל.

(סא) מהר"א (אברהם?) ירושלמי. (עיין מהר"ר יהושע צונצין).

(סב) מהר"ר אברהם ישראל (עיין בית אברהם בח"ב).

(סג) מהר"ר אברהם ישראל זאבי (עיין מ' אברהם בכמה"ר מרדכי אזולאי לעיל).

(סד) מהר"ר אברהם הכהן. (עיין זרע יצחק בח"ב).

(סה) מ' אברהם הכהן פימינטיל. א' מרבני אמשטרדם ואח"כ היה רב בהמבורג וחיבר חבור נחמד ס' מנחת כהן ונדפס שנת תכ"ח. והוא היה ממרעית צאן קדשים של הרב מהר"ר שאול הלוי מורטירא. וספרו עלה לרצון ומאמר מבוא השמש אשר בתחלת הספר הנז' בענין בין השמשות הרב פרי חדש כ' עליו ונדפס קונטרס הרב פרי חדש הלז בסוף ס' שמן למאור להרב מה' עזרא מלכי זלה"ה. גם הרב הגדול מהרח"א בקונטרס אשר בספר רב יוסף למהר"י קצבי כתב עליו. ומאמר התערובות קצרו וכ' עליו הרב פרי מגדים בפתיחתו קודם הל' תערובות עיין שם.

(סו) מה' אברהם הכהן מק"ק זאמושטש. (ע' בית אברהם בח"ב).

(סז) מהר"ר אברהם לאניידו. (עיין נקודות הכסף בח"ב).

(סח) הרב רבי אברהם הלוי (עיין נבואת הילד בח"ב).

(סט) מהר"ר אברהם הלוי ברוכים. ז"ל הוא הקדוש שראה השכינה עין בעין בהקיץ בכותל מערבי. ולקול הסיפור כדי שלא יפקפק שום אדם בלבו אני אענה במיטב הארש אנו מאמינים ודאי בכל דברי רז"ל לכו חזו מאמרם בילקוט ירמיה סימן ט"ו ע"פ אמללה יולדת השבעה שירמיה ראה אשה לובשת שחורים וכו' ואמרה אני אימא ציון וכו' ע"ש.

(ע) מהר"ר אברהם הלוי הורוויץ. אביו של הרב הקדוש בעל שני לוחות הברית תלמיד מור"ם בעל המפה חיבר ספר עמק ברכה וספר ברית אברהם וס' יש נוחלין וזרע אברהם זרע קדש רבנים מופלגים וקדושים.

(עא) מהר"ר אברהם הלוי ן' מיגאש. בזמן מרן כאשר תראה בשו"ת אבקת רוכל תשובת הרב הנזכר סימן ז"ך. ושם תשובת מרן על הענין ע"ש.

(עג) רבינו אברהם בנו של הרמב"ם. וכותבין עליו הרב ר' אברהם החסיד וחי אחד וחמשים שנה ומחצה כמ"ש הנגיד רבינו דוד בנו והבאתיו בח"א דף נ"ג (עיין הרמב"ם באות מ') ובס' יוחסין כתב שחיבר שאלות. ואני הצעיר ראיתי בס' כ"י קצת תשובות מרבינו אברהם על לשונות מר אביו הרמב"ם שנשאל עליהם. ומהר"ם אלשקר בתשובותיו סי' צ"ו מביא לשון אחד מספר שחיבר רבינו אברהם וקראו בערבי אל כפאי"ה ובתחלת מעשה רוקח על הרמב"ם ח"א מביא הרבה חדושים ממנו.

(עד) מהר"ר אברהם מדינה. הי' מרבני מצרים בזמן מהר"ם הלוי ויש לו תשובה בספרו דרכי נועם ח"מ סימן נ"ו.

ושמעתי שהרב ז"ל היה בקי בחכמת הזאיירג"י על מתכונתה והיא חכמה נפלאה כמ"ש קונטרס מדבר קדמות מערכת חי"ת. ושמעתי ששאל על המשיח אימתי יבוא והשיבו מי שאל ואל צפן וסתרי. וחזר לשאול פעם אחרת שישיבו על שאלה זו והשיבו הנה מיתת"ו ותשובתו באים כאחד ולכן לא יסרב. ואני ראיתי נייר מכתיבת הרב ז"ל נוסח תשובה שהשיבו על שאלה אחת והתשובה היתה בלשון הקדש.

(עה) הרב הגדול מהר"ר אברהם מוטאל. חיבר ספרים הרבה ותשובותיו בס' תורת חיים למהרח"ש ח"א סי' כ"ג ובס' בני שמואל למהר"ש חיון בשו"ת סימן כ"ט וסי' ל"ח. והנודע מפי ספרים הוא שחיבר ס' מגן אברהם בעניני גיטין והביאו הרב כנה"ג בא"ה. גם הרב קול יעקב בחידושי הלכות במס' נזיר מביא משיטה כ"י להרב הנזכר. והוא רבו של הרב בני אהרן כמבו' בתשובותיו.

ונראה שבנו הוא הרב בנימין מוטאל שסידר ספר תמת ישרים כמבואר בהקדמתו שם. ושמעתי שהי' מדקדק עצום וחיבר כמה ספרים בחכמת הדקדוק.

(עו) ר' אברהם מוכר ירקות. שמעתי מרב אחד זקן שקיבל כי בימי מהרש"ל תחת בית מדרשו היה חנות לאיש א' שהי' מוכר ירקות ושם היה ישן בחנות וקורין לו ר' אברהם מוכר ירקות והי' צנוע ודבר אין לו עם אדם ולילה א' קם מהרש"ל ושמע שר' אברהם הי' לומד סוגי' עמוקה מאד ומפרשה פירוש רחב והי' נותן דעתו לכל דבריו. ושלח אחריו ושאל לו שאלה עמוקה בש"ס והוא השיב כי הוא ע"ה ולא ידע מאי קאמרי רבנן וע"י הפצרות וגזרות פתח פיו והאירו דבריו בחכמה ובקיאות הפלא ופלא. ונתחנן לו שיהי' בסוד ולא יודיע הדבר ונמשך כמה זמן שמהרש"ל מפלפל עמו והיה מוצא קורת רוח שהוא גברא רבה. וכשנתבקש בישיבה של מעלה מהרש"ל צוה לקהל שיקחו לרב לר' אברהם מוכר ירקות כי אין כמוהו ואח"כ בהפצרות ותנאים רבים נתקיימה צוואת הרב ז"ל. ומי שיש לו לב יקח מוסר השכל עד כמה הוא גדר תורה לשמה ואת צנועים חכמה והתורה מכרזת עליו ירום ונשא וגבה. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

(עז) מה' אברהם מונסון. תלמיד רבינו בצלאל אשכנזי והיה א' מרבני מצרים והיה סופר מהיר. ויש בידי חלק תשובותיו כ"י. וראיתי ספרי תורות מכתיבת ידו יד הקדש בארץ מצרים. וכבר מהרש"ך ח"ג סי' ט"ו השב"ח השבי"ח להרב ז"ל על כתיבת ידו הגדולה מאי"ר לאר"ש.

וראיתי קונטרס כ"י שנתוכח עם מהר"ם די לונזאנו על ס' אמרי אמת שחיבר להשיג על מהרח"ו זצ"ל בחכמת האמת וכו'. גם ראיתי בקובץ כ"י שחיבר דרושים נחמדים. ותשובותיו הן הנה בשו"ת מהריט"ץ ומהרש"ך ומהרימ"ט. והלך למתא קושטאנדינא יע"א והיתה מנוחתו כבוד שם. והרואה יראה בשו"ת מהרשד"ם א"ה סי' קע"ה שהיה בזמן מרן ומהרשד"ם ותשובה שהביא מהרשד"ם שם ישנה אצלי בכתב ידו של מהר"א מונסון וחתים עלה מסכים הולך הרב מהר"א סכנדרי.

(עח) מהר"ר אברהם מונסון האחרון. (עיין תוצאות חיים בח"ב).

(עט) רבינו אברהם ממונפלייר. הוא מרבוואתא קמאי והוא הר"א מההר חיבר חידושים על הש"ס ובס' שתי ידות באור תורה פרש' לך לך מזכיר חידושיו לחולין. והרשב"א בתשובו' הזכיר חכמי ההר ורבינו יונה פ"ק דברכו' הזכיר הר"ש מן ההר (ועיין באגרות הרמב"ם).

(פ) מהר"ר אברהם ן' מוסה. רב מובהק מקובל גדול אחד מרבני מערב הפנימי. חיבר שיטה על סוטה כ"י נחמדת. וראיתי שיטה זו ובסופה באור להל' חמץ להרמב"ם וקצת פירוש ההגדה עד"ה ועל מס' אחרות. ובס' שיח יצחק מביא מחידושיו ליומא והיו מתוכחים בקבלה עם הרב החסיד מהר"א אזולאי של מרוויקוס כנראה מהגהותיהם בספר אוצרות חיים.

(פא) מהר"ר אברהם מיוחס. (עיין בני אברהם בח"ב).

(פב) רבינו אברהם בר משה. שקיל וטרי עם מהר"מ בר ברוך בתשובות הקצרות (דפוס קרימונה) סימן ז'.

(פג) מהר"ר אברהם ן' נחמיאס. הסכמה על תשובת מהר"ש חיון בספרו בני שמואל בתשובותיו סי' ט'.

(פד) רבינו אברהם בר נתן הירחי. (גם ן' ירחי) חיבר ס' המנהיג והיה בסוף האלף החמישי ונדפס ספר המנהיג בקושטנדינא שנת רע"ט.

ומה שכתב בספר יוחסין דרבינו אליקים ורבינו יואל העזרי חתניו של הר"א ן' ירחי והוא זקנו של המרדכי שלשה המה נפלאו דהוא סבר דראב"ן הוא רבינו אברהם בר נתן וליתא אלא הוא רבינו אליעזר בר נתן ועוד דראב"ן חתנו של רבינו אליקי' והוא אזיל בתר איפכא ועוד דרבינו יואל העזרי שכתב הוא רבינו יואל הלוי והעזרי הוא שם חבור בנו אבי העזרי ככתוב ומפורש לעיל (עיין אבי אסף. אבי העזרי בח"ב).

[פה] מהר"ר אברהם סבע ספרדי. (עיין צרור המור בח"ב). ובספר דברי יוסף כ"י כתב שהרב הנזכר הי' בא בספינה ועמד נחשול של ים לטבעם ורב החובל נתנפל להרב הנז' להצילם. והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהי' להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והי' קרוב לעיר וירונא והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול זי"ע.

(פו) מהר"ר אברהם הסופר. (עיין ברוך שאמר בח"ב).

(פז) מהר"ר אברהם סכנדרי. תלמיד מהריק"ש. כתב בספר באר מים חיים להרב כמהר"ח מוצירי נר"ו שהי' בנו של מהר"י סכנדרי שמביא מרן בב"י (עיין שם בי"ד סי' ט') ואין הדבר כן אלא הי' מבני בניו. ויש לי פסקים מהרב וחתימתו וכך חותם אברהם בן לאדוני הרופא יוסף דידיע סכנדרי. ונראה דאביו לא הי' בר אוריין אלא רופא. ובעל קורא הדורות למד בישיבתו והעיד שהרב ז"ל היה אומר שהוא מבני בניו של הר"י אסכנדרני שמביא הב"י ע"ש דף ל' ע"ב. ומ"ש בדף מ"ט לאו דוקא והוא אגב ריהטיה.

(פח) הרב אברהם ן' עזוז. (עיין לחם אבירים בח"ב).

(פט) רבינו אברהם ן' עזרא. מופלא בחכמת ואת הגלוי חכמת הדקדוק שחיבר הרבה ספרים בדקדוק וקצתם נדפסו. ופי' הכ"ד והיה תוכן הרבה והי' יודע גורל החול על מתכונתו. ואני הצעיר ראיתי כמה ספרים שחיבר והם בכ"י בכמה חכמות. והיה בימי רבינו ההר"י ן' מיגאש כמ"ש הרדב"ז בשו"ת (ד' פיורדא) סי' תקל"ב והאריך ימים והי' גם בימי הרמב"ם ונח נפשיה קודם הרמב"ם. והרמב"ם באגרותיו המודפסו' משבחו לבנו אך מהרש"ל בהקדמת ים של שלמה מגמגם ומסתפק קצת אם הם דברי הרמב"ם ע"ש. והתוס' בקידושין סוף דף ל"ז כתבו הקשה הרב ר' אברהם אבן עזרא וכו' ואומר ר"ת וכו' וכתב הרב שדה יהושע פ"ב דחלה סוף דף זק"ן דסוגיין דכ"ע אזלא דהראב"ע שהזכירו התו' הוא המחבר והמפרש והרמב"ן בפירושו על התורה יש לו תוכחת מגולה עמו במה שפי' בפירושו על החומש. וחיברו כמה פירושים על פירושו לתורה ונדפסו קצת פירושים וחזרו להדפיסם באמשטרדם וקורא לו ס' מרגלית טובה. ויש עוד הרבה פירושים בכ"י. ולפי הנשמע מפי סופרים סיפורים שהיה מופלג בחכמת המספר והתשבורת ובקבלה מעשית ואירעו לו הרבה ענינים עם הרמב"ם. ובסוף פי' קהלת כ' שחיברו שנת ד"א תת"ק. ומצאתי בפי' מגלת אסתר להרב המובהק כמהר"ר זכריה ן' סרוק שהי' רב בקהלות היותר חשובות מספרד וארגון וחיבר הפי' הזה אחר הגרוש שנת גרי"ם ונדפס בוויניציא ש' שכ"ה ובדף ז' ע"א הפליג בשבח הראב"ע מסכ' קדושין והם בתכלי' הדקות והאימות עכ"ל. וראה זה חדש כי הראב"ע חיבר חידושים על הש"ס.

הרב בנימין איספינוזא ז"ל עשה באור לפי' הראב"ע לנביאים וכתובים ובהקדמתו מביא מ"ש הרב רפאל אשכנזי ורבני איטליא בכ"י שנתברר להם שתלמידיו של הראב"ע שלחו יד בפירושו והוסיפו מדעתם דברים אשר לא כן. וכל לשון שימצא בחומש ובנביאים שהוא מנגד לדברי רבותינו ז"ל איננו מהראב"ע עצמו רק תלמידיו בלי ידיעתו אחרי מותו שלחו יד והראב"ע וכסאו נקי. זהו תורף דבריהם. ואם כנים הדברים תנוח דעתנו:

אך מה נענה דזמנין רבינו הרמב"ן כותב עליו בתוקף כגון מ"ש פרשת שמות יוצק זהב וכו' והרמב"ן היה סמוך לזמן הראב"ע ונתאמת אצלו כי הוא זה פי' הראב"ע עצמו. אמנם זיל לאידך גיסא דאם כל אותם הלשונות הזרים נגד הדין ורז"ל הם מראב"ע אמאי לא העיר הרמב"ן עליהם? אלא מוכח דאיכא בינייהו שאינם מדברי הראב"ע ושלטו יד זרים לכתוב אשר לא עלה על לבו. ובספר עומר השכחה יש שיר אשר שר ר"ת שכותב בכבוד גדול להראב"ע. ורבני איטליא הביאם הרב בנימין הנזכר מזכירים כמה ספרים שחיבר הראב"ע שאינם גלויים. ואני הצעיר ראיתי בכ"י כמו ז' ספרים שחיבר הראב"ע בחכמות. והרבני' הנזכרי' כתבו שענין אגרת שבת שנדפסה אין הדברים כן אמנם יש לו להראב"ע חבור מיוחד על זה והאריך למענית"ו.

(צ) מה"ר אברהם ן' עזרא. (עיין מהר"ר יעקב ן' נעים).

(צא) מה' אברהם ן' עקרא. (עיין ארזי לבנון כללים למדרש רבה בח"ב).

(צב) רבינו אברהם מפיזרו. יש תשובות מהרב ז"ל בשבלי הלקט ומהם בח"ב סי' ו' וסי' צ"ב.

(צג) מהר"ר אברהם פישל. (עיין אמרי צרופה בח"ב.

(צד) מהר"ר אברהם מפראג. עשה הגהות על הטורים ומביא מדבריו מור"ם והאחרונים ומהר"א מפראג חבירו של מהר"י מברונא.

(צה) מהר"ר אברהם מפרימסלא. (עיין פתח האהל בח"ב).

(צו) מהר"ר אברהם צלח הביא תשובתו מהרח"ש ח"ג סימן י"ב.

(צז) מהר"ר אברהם צמח. (עיין ברית אברהם בח"ב).

(צח) מה' אברהם קארו. בן הרב ר' רפאל קארו שהיה רב בק"ק אנדרינופלא יע"א והיה מזרע מרן הקדוש והי' חורגו ותלמידו של מורנו הרב מהר"א נחום. היה שקדן בתורה פלפלא חריפתא והן בעון נפטר בקצרות שנים וקצת קונטרסים כתבם מורנו הרב הנזכר על שמו בספר חזון נחום.

ואני בעניי בקונטרס יעיר אזן דף מ"ב כתבתי שמהר"א קארו חיבר קונטרס בענין דרשינן טעמא דקרא. והאמת דכתבתי מהרשום אצלי ולא היה בידי חזון נחום וכעת נראה דנתחלף לי אם למקרא בטעמא דקרא וה' יצילנו משגיאות (ועיין קונטרס בח"ב).

(צט) מהר"ר אברהם קונקי (עיין אבק דרכים מנחת קנאות בח"ב).

(ק) מהר"ר (אברהם במ' אריה ליב) קלמנקש אשכנזי. (עיין מעיין חכמה בח"ב):

(קא) מהר"ר אברהם קשטיל. (עיין מהר"ר ישראל זאבי).

(קב) מהר"ר אברהם רודריגיז. (עיין ארח לצדיק בח"ב).

(קג) מהר"א (אברהם) רוויגו. (עיין מהר"ר משה זכות).

(קד) מהר"ר אברהם רוזאניס. הראשון שקיל וטרי עם הרב פני משה. ובשו"ת מהר"ש פרימו בריש ס' כהונת עולם יש תשובות מהרב ז"ל והוזכר במוצל מאש ובספר רב יוסף. והי' חמיו של הרב משנה למלך והיה סיני ועוקר הרים וכתב הרבה בגליון הספרים וכל הדברים קצרים שיש במש"ל על מהרש"ך בתוקף הם מהרב ז"ל והעתיקם חתנו המש"ל בספרו והמסדר חשב דתורה דילי' היא. ואני הצעיר ראיתי ס' גדולי תרומה וכלו כמעט כתוב מגליונות מכ"י הרב השגות עליו. גם בתשובת מהריט"ץ כ' בגליון בתוקף ובמקום שכתב כאן חסר שאכלוהו העכברים דרך בדיחותא כתב הני עכברי רשיעי נינהו דאכלי משופרא שופרא והניחו יתרם הנדחה והצולעה. והשיג על הכתוב.

(קה) מהר"ר אברהם רוזאניס. האחרון בזמנינו רב בקושטנדינא ויש לו תשובות בס' בתי כהונה ח"א והפליג בזקנה ועלה לעה"ק ירושלים ת"ו. ואני הצעיר בנערותי זכיתי להקביל פ"ק כמה פעמים ונתבסמתי מתורתו וקסת"ו ננהר"ת כמפורסם מהקדמות והסכמות שנדפסו בשמו בכמה ספרים.

(קו) רבינו אברהם מרוטנבורג. הרב שבלי הלקט מביא תשובות ממנו ז"ל.

(קז) הרב אברהם רומאנו (עיין מלחמת חובה בח"ב).

(קח) הרב אברהם הכהן רפאפורט. (עיין סלת בלולה בח"ב).

(קט) הרב החסיד מהר"ר אברהם. בעל שבלת הלקט (עיין שבלת הלקט בח"ב).

(קי) מהר"ר אברהם שונצינו. (עיין מהר"ר נסים רוזילייו).

(קיא) מהר"ר אברהם בכ"ר שמואל. (עיין שדה הארץ בח"ב).

(קיב) מהר"ר אברהם שער אריה. (עיין שלטי גבורים בח"ב):

(קיג) מהר"ר אברהם שרביט הזהב. בתשובת פ"מ ח"ב סימן פ"ה.

(קיד) הרב אברהם תלמיד האר"י. (עיין גלי רזיא בח"ב).

(קטו) ר' אדונים הלוי בן לברט המערבי ממדינת פאס חיבר מחברת בשרשי הדקדוק ורש"י בפירושו מזכירו בשם דונש בן לברט כמה פעמים גם הראב"ע בס' מאזנים הזכירו בכלל זקני לשון הקדש. ואנכי איש צעיר ראיתי בבית נכאתו של אהובנו הגביר המרומם השר והטפסר סיני' משה בנימין פואה יצ"ו מעיר ריגייו ספר ישן נושן והוא מחברת דונש והשגות מנחם הספרדי ן' סרוק עליו ותשובת תלמידי דונש ותשובת תלמידי מנחם. ושם ראיתי אמרי קדוש התייר הגדול רבינו תם מכריע ביניהם. וכל כת בראשית מחברתו שר בשירים וחרוזים יפים. גם רבינו תם שר לו נאמר שיר ארוך והלא בראשי הבתים הראשונים היו לאותות יעקב בן רבינו מאיר והכל בשרשי לשון הקדש ודקדוק ופתרון התיבת של המקרא. ובבית השר המרומם הנז' ראיתי גמ' קדמונית כמ"ש במערכת ג' אות ד' ע"ש (עיין גמ' בח"ב).

(קטז-קמ) אהרן

(קטז) מהר"ר אהרן אביוב. בימי מהרשד"ם. וזמנין דמביא תשובותיו ושקיל וטרי עמו.

(קיז) מהר"ר אהרן אזוביב. הנה באה תשובתו בתוך תשובות מה"ר אליעזר ן' ארחא ז"ל וכמדומה שהרב מהר"ר אהרן הנזכר היו חמיו של הרב מטה יוסף ז"ל כפי מ"ש חתנו הרב מהר"י זיין ז"ל וכעת אין ס' הנזכר בידי.

(קיח) מהר"ר אהרן אחי הרמ"א. (עיין מור"ם איסלרס).

(קיט) מהר"ר אהרן אלפנדרי. חיבר יד אהרן ע"ד הרב כנסת הגדולה והספרים שיצאו לאור אחר הרב כנה"ג ושקלא וטריא. ונדפס על א"ח ועל א"ה שני חלקים. ועתה נדפס ח"ב על א"ח בסוף ס' מטה אפרים להרב מהר"א ארדיט. ונדפס להרב ז"ל מרכבת המשנה על הרמב"ם ח"א. וזכיתי להכיר להרב הנזכר בזקנותו בעלותו לעה"ק חברון ת"ו ונהניתי מזיו אור תורתו וקדושתו. ושמעתי מפיו פה קדוש שחיבר על כל ד' חלקי הרמב"ם ועל כל י"ד וקצת על ח"מ ונשרף הכל. גם גילה לי שמסורת בידו שהוא משבט יהודה ממשפח' בצלאל. והוא הי' תלמיד הרב בנימין הלוי בן מהר"ש הלוי אב"ד אזמיר ומביא בספריו כמה קונטרסים מתורת רבו כידוע.

(קכ) מהר"ר אהרן אמארילייו. (עי' פני אהרן בח"ב).

(קכא) הרב המקובל החסיד מה' אהרן ברכיה ממודינא. הרב המחבר ספר מעבר יבק חיבר פי' לתקוני הזהר הקדוש וחבור גדול על פי גורי האר"י זצ"ל ד' חלקים. והם ח"א שמן משחת קדש. ח"ב שמן זית זך. ח"ג שתיל פורח. ח"ד אמרי שפר. ראיתים מכ"י יד הקדש בעיר מודינא אצל הקצינים יראי אלהים אנשי חסד ואמת בני משפחה הרמה והמיוחסת משפחת סאנגויניטי אשר הם משלשלת בת בנו של הרב ז"ל והרב הנזכר הוא תלמיד הרמ"ע ועלה לשמים שנת שצ"ט. ושמעתי שהי' לו מגיד ושמעתי ענינים רבים עזוזו ונפלאותיו זי"ע.

(קכב) מהר"ר אהרן המון. (עי' מהר"ר ראובן מזרחי להלן. ועיין דובב שפתי ישנים בח"ב).

(קכג) מהר"ר אהרן וירמיש. דיין ק"ק מיץ (עי' מאורי אור בח"ב).

(קכד) הרב אהרן חיון. (עיין מהר"ם גאלאנטי).

(קכה) מהר"ר אהרן ן' חיים. ממדינת פאס מבית דינו של הרב וידאל הצרפתי בא לויניציא והדפיס חבורו הנכבד קרבן אהרן אחר ד' מהדורות ולב אהרן על נביאים ראשונים ושם נאמר כי חיבר על ספרי ומכילתא ועוד לו ס' מצח אהרן ומצנפת אהרן בכ"י. ועבר בארץ מצרים והרביץ תורה שם וראיתי חתימתו בפסקי רבני מצרים כ"י. ונכדו אשר ישא את שמו הי' אחד מרבני עה"ק חברון ת"ו וראיתי תשובותיו כ"י בספר הרב חנני' אישפריאל מרבני חברון בזמן הרב המוסמך מהר"ח אבואלעפיא הזקן. גם ראיתי תשובתו כ"י שקיל וטרי עם הגאון מהר"א אמיגו איש ירושלים. ובס' דרכי נועם ושו"ת הרב כנה"ג הנדפסות ובשו"ת מהר"ש הלוי אב"ד איזמיר כ"י הובאו קצת תשובותיו. והי' רב באיזמיר ויכפר על בני ישראל ברעש. ומדרוש אשר דרש הרב בינה לעתים בהספדו מוכח דנפטר בויניציא כאשר בעיניו יראה הרואה מתוך דברי הדרוש הנזכר. ובס' קורא הדורות דף מ"ז כתב דנפטר בעיר הקודש ירושלים ת"ו.

(קכו) מהר"ר אהרן ן' חיים. נכד הנ"ל (עי' לפני זה. ועי' מה' חנניא אישפיראל).

(קכז) מהר"ר אהרן מטראני (עיין מהר"ם מטראני).

(קכח) מהר"ר אהרן ייטליס (עיין זרע אהרן בח"ב).

(קכט) מהר"ר אהרן הכהן. (עי' שמן הטוב בח"ב).

(קל) רבינו אהרן הכהן מלוניל. חיבר אורחות חיים מקרוב נדפס חלק אחד ועוד יש חלק שני כ"י מדיני איסור והיתר ובס' קורא הדורות דף כ"א ע"ב כתב שהי' בזמן הרמב"ן והרמ"ה והוא רבינו אהרן הכהן אשר לפניו ובית דינו השיג הרמ"ה על הרמב"ם כמ"ש מגדל עז פ"ח דתשובה.

ואני בעניי אומר דצדקו דברי הרב ס' יוחסין שכ' שהי' בזמן רבינו ירוחם שהרי בס' ארחות חיים מפורש שתדיר כותב הרשב"א ז"ל ומזכיר הרבה להרי"ט אשבילי תלמיד הרא"ה והרשב"א כאשר ידוע אצל עין רוג"ל בס' אורחות חיים ואיזה לשונות מייתי מרן בב"י כגון בא"ח סי' תרמ"ו וי"ד סוף סי' קכ"ז שכותב בא"ח בשם הריטב"א.

ועתה ראיתי לרבינו ירוחם חלק אדם נתיב ט"ו אות כ"ה שכתב כתוב בארחות חיים וכו' ומרן ב"י סי' ס"ט הביאו בשם ארחות חיים ג"כ. ומ"מ אין לומר דקדם לרבינו ירוחם שהרי מביא תדיר להריטב"א כמדובר. וצ"ל דהיה בדור רבינו ירוחם ורי"ו ראה ספרו.

אמנם אח"כ נתברר לי שרבנים אחרונים כתבו בגליון רבינו ירוחם איזה חדושי' מהמחברי' ואח"כ הכניסו המדפיסי' הכל בתוך ס' רבינו ירוחם. ולפ"ז קרוב בעיני שאלה הדברים אינן דברי ר' ירוחם רק הגה"ה מבחוץ. ספר הכלבו הוא מעתיק על הרוב ס' ארחות חיים ועמ"ש מרן בכסף משנה ריש הל' שופר.

(קלא) מהר"ר אהרן הכהן פרחיא. תלמיד מהר"ר חסדאי הרב המחבר תורת חסד. והי' רב בשאלוניקי וחיבר שו"ת פרח מטה אהרן. פרחי כהונה בגדי כהונה זכרון דברים ושקיל וטרי עם הרב פני משה ומהר"ש גאון. והי' עשיר תורה וגדולה ומראהו כמלאך ה'. ומתשובותיו ניכר תוקף גדולת תורתו.

(קלב) רבינו אהרן הלוי. נכדו של הרז"ה בעל המאור כמ"ש הריטב"א סוכה דף ל"ד ובארחות חיים דף י"ז ע"ב וכ"כ מהרח"ו זצ"ל בשער הגלגולים. ודלא כספר קורא הדורות דף כ"ב ע"ב דנסתפק אם הוא ממשפחת הרז"ה וכתב ואולי כולם ממשפחה א' עכ"ד ע"ש באורך ומס' קצור שבלי הלקט נראה כן ודאי שהוא קורא הרז"ה בעל המאור זקני ולהרא"ה דודי (ועי' קצור שבלי הלקט בח"ב). ועתה ראיתי להריטב"א בחי' סוכה על דף ל"ד ע"ב בסוף המשנה שכתב והנכון כמו שפי' הרב בעל המאור זקנו של רבינו נ"ר ע"ש. וידוע דהריטב"א כותב רבינו סתם על הרא"ה שהוא רבו מובהק. וכבר רמזתי כן למעלה ע"ש ובהקדמתו לבדק הבית צ"ל בר זרחיה בר יצחק בר זרחיה.

וכתב מהרח"ו זצ"ל שם שהרא"ה נפשו משרש קין והוא גלגול רב אחא משבחא גאון.

הרא"ה תלמיד הרמב"ן ואחיו רבינו פנחס הלוי. ותלמיד הרא"ה הריטב"א ועלה לשמים שנת נ"ג. ועיין בתשובת הריב"ש סימן שפ"ח.

הרא"ה חיבר חידושים על התלמוד ונדפסו חידושי הרא"ה לכתובות וגם אני ראיתי חידושיו על קצת מס' כ"י והריטב"א ומהר"ר בצלאל בחידושיהם הנדפסים ואשר המה בכתובים שמעתיה בפומייהו. וראיתי פסקי הלכות להרא"ה כ"י. וחיבר פי' על הלכות הרי"ף כמ"ש הר"ן פ"ק דמגילה והה"מ פ"ב דשבת. ונדפס בדק הבית לו ז"ל השגות על תורת הבית להרשב"א.

מרגלא בפומייהו דרבנן בתראי הלא בספרתם שהרא"ה חיבר ס' החינוך וכ"כ מהר"א אלפאנדרי בסדר אליהו דף ס"ז ובס' החינוך עצמו בהגה שבדפוס ריש פ' תרומה. ויש לפקפק קצת דעל הרוב כשמזכיר הרמב"ן כותב ז"ל וכמה פעמים כותב מפי מורי ישמרהו אל עוד זאת אדרוש דאשכחן כמה זימני דדעת הרא"ה נגד מ"ש בספר החינוך.

ודע דבמצוה שכ"ו בסוף נראה דהי' ש' ה' אלפים י"ז והרמב"ן בשנת כ"ז עלה לעה"ק ירושלים והוא כותב עליו ז"ל כנזכר. ואולי הוא ט"ס.

(קלג) מהר"ר אהרן לפפא. חיבר בני אהרן שו"ת ועוד לו חבור על רבינו ירוחם ונאבד. ובעיר איזמיר ראיתי שיטות מקובצת מהרב כ"י שעשה מלאכת הרב בצלאל אשכנזי. והי' תלמיד מהר"ר אברהם מוטאל והוא היה חתנו של מהר"ש אלגאזי. ובספר בני אהרן שקיל וטרי עם מהרח"ש ומהרימ"ט ומהר"י איסקאפא והרב כנה"ג. וחתנו מהר"י ן' נעים הרב המחבר משכנות יעקב.

(קלד) החכם השלם אהרן הסבעוני. מעיר סלא (עי' היכל קדש בח"ב).

(קלה) הגביר אהרן פארדו. (עיין מהר"ם גאלאנטי).

(קלו) רבינו אהרן מעיר קרדינא (עיין קרנים בח"ב).

(קלז) מהר"ר אהרן רוזאניס. (עיין מהר"י רוזאניס).

(קלח) מהר"ר אהרן שמעון. אב"ד ור"מ בק"ק פראג איש האלהים קדוש ובנו מהר"ר בנימין וואלף אבד"ק דק"ק פיהם ונכדו הרב אליהו רבה וזוטא וחתנו של מהר"ר בנימין הרב שבות יעקב ומנחת יעקב. והרב אליהו רבה וגיסו לפעמים מזכירים איזה חדוש דין מהגאון הרא"ש ואירע דבר להרב שפתי כהן עם הרב הרא"ש כמ"ש הרב שבות יעקב ח"א סי' ל"ו.

(קלט) מהר"ר אהרן ששון. תלמיד מהר"ם מטאלון חתנו של מהר"ש הלוי הזקן ונדפס חלק מתשובותיו בפלפול עצום הוא ספר תורת אמת. ותלמידיו גדולי הדור מהרח"ש ומהר"ש יונה. והי' בזמן מהרשד"ם ומהרש"ך. ונכדו הוא הרב אהרן ששון דשקיל וטרי עם הרב פני משה בח"ב סימן ק"ה. והי' בן אחותו של הרב כנה"ג. והרב משנה למלך מזכיר מקונטרס הן ישלח שחיבר ומחדושיו לפעמים ומהם ריש פח"י דאיסורי ביאה. והרב בני יעקב מזכיר להרב תורת אמת בשם מר זקני ולנכדו בשם מר דודי.

(קמ) הרב אהרן ששון. נכד הנ"ל (עיין לפני זה בסמוך).

(קמא) מהר"ר אהרן תאומים (עיין בגדי אהרן חשן אהרן בח"ב).

(קמב) הרב אור שרגא פייביש (עי' דת אש בח"ב):

(קמג) מהר"ר אורי דלוגאטש. מק"ק סטנאב. חיבר על ש"ע ח"מ ותוספות על סמ"ע והוא בכ"י.

(קמד) רב אחא משבחא גאון בעל השאלתות כתב רבינו האר"י זצ"ל שהוא גלגול רב אחאי הנזכר [להלן בסמוך] והי' שנת ד' אלפים תק"י והלך רב אחא משבחא לארץ ישראל והיתה מנוחתו כבוד.

רב אחא משבחא הי' תלמיד מר שמואל ראש כלה. רבינו האי גאון הביאו הרשב"א בחי' ברכות על דף מ"ג בסופו.

רב אחא משבחא חיבר שאלתות כמדובר ומזכירין אותו גדולי הפוסקים.

ודע שיש כמה טעיות בשאלתות הנדפסות וראיתי שאלתות כ"י ובהם מצאתי לשון קשה בנדפסות דשם הי' מתוקן. וכ' הרמב"ן במלחמות פ' כירה רב אחא רב מובהק אצל הגאונים והריב"ש סימן שצ"ד כתב שדבריו מקובלים כאלו נכתבו בתלמוד ע"ש. ובסמ"ג לאוין קמ"ו דף נ"ד ע"ב כ' משם ר"י אחרי ששאלתות דרב אחאי שהוא בר סמכא וקדמון וגם ר' יהודאי גאון מביא מדבריו ראי' בהרבה מקומות וכו' ע"ש. ובספר הפרדס כ"י בברכת אירוסין כתב אין לנו להטות מדברי הגאון אדוננו רב אחא משבחא כמפי משה ע"ה עכ"ל:

(קמה) רב אחאי מרבנן סבוראי. יש מן הראשונים נ"ן שאמרו דכי קאמר בש"ס פשיט רב אחאי פריך רב אחאי מר ניהו. ורשב"ם כ' שהוא בעל השאלתות ור"ת אומר שהוא אמורא כמ"ש התוספות ריש כתובות ורבינו האר"י זצ"ל בשערי הגלגולים כ' בפשיטות דמ"ש בתלמוד פריך רב אחאי הוא מרבנן סבוראי.

וכתב שם שהיה משרש עליון נורא משרשי קין בחינת נפש מריב"ז ור"ע ורב ייבא סבא ואביי וכו' עש"ב.

רב אחאי. כתבו התוס' בזבחים דף ק"ב ע"ב ד"ה פריך רב אחאי דאומר רבינו שמואל דהוא רב אחאי שעשה השאלתות שהי' מרבנן סבוראי דבתר רבינא ורב אשי דהוסיף הוראה וכתבו אח"כ דבריו בסוף הש"ס עכ"ל ותיבת דהוסיף נ"ל להגיה דהוו סוף הוראה והיינו כדאמרי' פ' הפועלים דף פ"ו אשר לו כתוב בספר דאדה"ר רב אשי ורבינא סוף הוראה ע"ש ובפירש"י. וקשה דרב אחא שחיבר השאלתות לא היה מרבנן סבוראי אלא בדורות הגאונים כמבואר בתשובת רב שרירא גאון הובאה בספר יוחסין. ודברי התוספות ריש כתובות שהזכרתי מגומגמים שכתבו שפי' רשב"ם דהיינו רב אחאי גאון שעשה שאלתות והיה בסוף כל האמוראים וכו' ע"ש. ולשון גאון והי' בסוף אמוראים לא סליק דאם הי' גאון לא א"ש לומר סוף אמוראים דהאיכא דורות רבנן סבוראי ביניהם וק"ק על הרב סדר הדורות דף ע"ה ע"ב שלא העיר ע"ז הגם דתיבות שעשה שאלתות נתונים המה בספרו בין חצאי לבנה וע"ש בסדר הדורות דף מ"ד ע"ד שוב נזכרתי דבתשובת רב שרירא מכנה אפי' לאמורא בשם גאון.

ותו ק"ק על רבינו שמואל דטפי הי"ל למימר דרב אחאי מרבנן סבוראי לחוד ומי הכריחו לומר שהוא בעל השאלתות. והכין חזינן לרבינו שמשון בספר כריתות בהקדמת חלק ימות עולם שכתב דרבנן סבוראי הוסיפו מעט על חבור רב אשי כמו בתחלת קדושין שכל הגמרא עד בכסף מנ"ל מדברים שהוסיפו מדעתם או מקבלתם וכן בתלמוד בכמה מקומות פריך רב אחאי הוא מרבנן סבוראי עכ"ל. והא דריש קידושין כתבה נמי רב שרירא גאון בתשובה הנזכרת דנקיטי מן הראשונים דכל אינך קושיי ופרוקי רבנן בתראי תרצינהו וקבעינהו ע"ש. והריטב"א בחידושיו לקדושין כתב קבלנו מרבותינו דכולא סוגיין עד הכא דבתר הוראה היא ומרב הונא גאון מסורא איהו תני לה ואיהו דאסר כנתא וביומוהי תקינו תקנתא דמורדת דנהיגי בה הגאונים.

[והנה מבואר כי] רב אחאי ורב אחא משבחא תרי הוו.

וכתוב בסוף ס' גלגולי נשמות מהרמ"ע שקיבל ממהר"י סרוק ז"ל והוא בדפוס שאותיות אח מאחאב מלך ישראל נתקנו ברב אחאי ורב אחא. ואותיות אב בעשיר אחד שנתקן ע"י רבינו האר"י זצ"ל וזה שמו אברהם.

וכבר ידעת דרב אחא משבחא הוא ניהו מחבר השאלתות כמתבאר מתשובו' רב שרירא גאון כי באה בספר יוחסין (ד"א) דף פ"ח. ומבואר שם דהי' בזמן הגאונים אחר כמה גאונים והלך רב אחא לארץ ישראל וכו' ע"ש. והדבר ידוע כי בסדר הגאונים יש לסמוך ודאי על רב שרירא גאון דמינייהו הוי. ואם בדברי רש"י ותוס' ושאר גדולים כתוב לפעמים רב אחאי בשאלתות הוא אגב שיטפא או טעות המעתיק.

ועוד הן בה דרבינו האר"י זצ"ל אשר רוח ה' דבר בו גלה סודו למהרח"ו ז"ל דרב אחאי היה מרבנן סבוראי הוא דזמנין הש"ס קאמר פריך רב אחאי ורב אחא משבחא מחבר השאלתות הי' גלגול רב אחאי והבאתיו דבריו לעיל.

והגם דהתוספות כתבו משם רשב"ם בריש כתובות המחבר השאלתות הי' סוף אמוראים והוא ניהו רב אחאי דקאמר הש"ס פריך רב אחאי וכ"כ בזבחים דף ק"ב דהיה מרבנן סבוראי. אלו שמיע לי' תשובת רב שרירא כי העד העיד בנו דרב אחא מחבר השאלתות הי' אחר כמה גאונים הוה הדר מר משמעתיה. וכ"כ הרב צדה לדרך שהוא תלמיד הר"י בן הרא"ש דרב אחא משבחא חיבר ספר השאלתות ע"ש בהקדמתו. וכתב הרשב"א בחי' ברכות על דף מ"ג בשם רב האי היה נוהג מר שמואל ראש כלה רביה דרב אחא משבחא ע"ש: וחזה הוית בס' שאילת שלום פי' השאלתו' שנדפס מחדש ובא לידינו מקרוב והרב המחבר הוא הרב הגאון זה סיני מהר"ר ישעי' ברלין נר"ו ובהקדמתו מר מייתי הדעות אך לא בירר הרב לאסוקי דרב אחאי לחוד והוא מרבנן סבוראי ואינו רב אחא מחבר השאלתות דהי' מן הגאונים. והביא דברי ס' כריתות דרב אחאי הוא מרבנן סבוראי וכתב דהיינו טעמא דרש"י ותוס' כי מייתי השאלתות אינם כותבין גאון ואם איזה פעמים כותבין גאון הוא הגהת תלמיד ע"פ תשובת רב שרירא וגמגם על התוס' דכתובות וזבחים ואגב מייתי שכתבו ז"ל הגאון קרו לי' על דידע שתין מסכתות והקשה דהם ס"ג ואי כולא נזיקין חדא הם ס"א. זהו תורף דבריו בקצור ע"ש: ואנכי לא ידעתי מי הגיד לו דסבר ס' כריתות דמחבר השאלתות הוא רב אחאי מרבנן סבוראי שזכר. ואימא דס' כריתות לא איירי במחבר השאלתות ומודה הוא דמחבר השאלתות הוא רב אחא מהגאונים. ואעיקרא רש"י ותוספות מנ"ל דאינהו לא סברי דמחבר השאלתות רב אחא גאון וכבר בכתובות דחו דברי רשב"ם. ומ"ש דתלמיד טועה הגיה ע"פ תשובת רב שרירא לישר"י לן מר דעל מי מקדושים נסמוך אם לא ע"פ תשובת רב שרירא דהוא מן הגאונים ונחית להכי הוה מסדר סדר המערכה גדולה. ועוד הנה מקום אתי לצדד ולהעיר על דבריו לא ע"ט האסף. ומה שהעיד על מנין המסכתות הנה בר"מ והתקונים כמה זמני אמרו שתין מסכתות. ונראה דמעשרות ומעשר שני נחשבות לאחת והכי מוכח ממ"ש מז"ה ז"ל בחס"ל בדפוס ובכ"י במטתו של שלמה שהיו לו ס' דפין ובכל דף כתוב מסכתא. ובכ"י מפורש שסדר זרעים הם עשרה מסכתות ובהכי א"ש. ודוק היטב כי קצרתי:

(קמו) מהר"ר אייזיק טירנא. חיבר מנהגי אשכנז והביא קצת מדבריו הרב הלבוש בסוף חלק א"ח ע"ש.

(קמז) רבינו אייזיק שטיין. בסוף סמ"ג נדפסו באוריו לסמ"ג ובא לידי ס' כ"י מבאוריו לסמ"ג באורך. ומה שנדפס הוא קצור מבאוריו. ונראה מדברי מהר"י קולון בתשובותיו שרש קס"ט וק"ע שהיה בזמן מהריק"ו ומהר"י מברונא שוב ראיתי שכ"ה בספר קורא הדורות.

(קמח) רבינו אלחנן. הוא בנו של ר"י בעל התוספות ועי' בתשוב' מהר"י קולון שרש נ"ב. ובנו רבי שמואל בר אלחנן וכ"כ הרשב"ץ בתשובותיו ח"ג סי' רמ"ו.

(קמט) הג"מ אלחנן. (עיין סדרי טהרה בח"ב).

(קנ) מהר"ר אליה אביי. הזכירו הרב פני משה ח"ב סימן נ"ו וחתם על תשובתו הרב פני משה שם סי' ק"י.

(קנא) מהר"ר אליהו אלפאנדרי. אחד המיוחד מרבני קושטנדינא בזמן הרב מהר"י רוזאניס חיבר חיבורים הרבה ונדפסו מכתב מאליהו וסדר אליהו והיה תלמיד הרב פני משה.

(קנב) ר' אליהו המדקדק (עיין טוב טעם. שמשונו בח"ב):

(קנג) מהר"ר אליהו אב"ד בילגוריא (עי' הר הכרמל בח"ב).

(קנד) מה"ר אלי' בכ"ר בנימין הלוי. הובאה תשובתו בשו"ת אבקת רוכל למרן הקדוש הנדפס מחדש סימן ק"ט ומרן משיב בסי' ק"י (אין ס' זקן אהרן מצוי אצלי לעת הלום).

(קנה) מהר"א גאליפאפה. חיבר ידי אליהו לבאר התקנות דתקון רבנן על סדר הרמב"ם וקצת לקוטי' והיה תושב עיר רודיס בזמן הרב מהר"ם ישראל בעל משאת משה רב המקום. ובסוף הספר איזה לקוטים.

(קנו) מהר"ר אליהו דוויך. מארם צובה (עי' ברכת אליהו בח"ב).

(קנז) רבינו אליהו די וידאש. תלמיד הרמ"ק חיבר ס' הקדוש ראשית חכמה וס' תוצאות חיים שהוא סלת מהראשית חכמה ובסוף ימיו יצא מצפת ויבוא עד חברון ויקבר שם.

וכתב מהרח"ו ז"ל שהיה הרב הנזכר ומהר"ם קורדוביר"ו זצ"ל נפש ורוח זכריהו בן יהוידע לכן היו אוהבים זה לזה. ובס"א מצאתי כתוב שהרב אליהו הנז' בחינת נפש מאבטליון.

(קנח) הג"מ אליהו ז"ק. (עיין עטרת אליהו בח"ב).

(קנט) רבינו אליהו הזקן. גיסו של רבינו האי גאון תיקן אזהרות למצות והחזיקו בהם אחינו בית ישראל אשר באשכנז ופולין (ועי' אזהרות בח"ב).

(קס) רבינו אליהו. הביאו התוספות במנחות סוף דף ל"ה בקשירות התפילין ושאר דוכתי. ובשו"ת מהר"ם ד"ק סי' קכ"ו בפי' ואנא אפלח ובסוף סי' קס"ב.

(קסא) מהר"ר אליהו חאקו. (עיין רוח אליהו בח"ב).

(קסב) מהר"ר אליהו ן' חיים. רב במתא קושטנדינא והי' בזמן מהרשד"ם ומהר"ש יפה וכשהלך מהרימ"ט בבחרותו לקושטנדינא פלפל עמו בשם סיתי כמ"ש בס' שמות הגיטין. ונדפסו שני חלקי תשובותיו העמוקות ודרושיו הנחמדים אך רוב חבוריו נאבדו. ובן בתו הוא הרב פני משה:

(קסג) הג"מ אליהו אבד"ק חעלם. זקנו של הג"מ צבי כמ"ש בתשובותיו סי' צ"ג.

והיה בקי בספר יצירה וברא גברא כמ"ש נכדו הנזכר שם ושמעתי מעט"ר אמ"ן ששמע מפי בנו של הגאון שער אפרים ז"ל נפלאות שעשה הגאון מהר"ר אליהו הנזכר בכח קבלה מעשית אמתית לעת הצורך וסכנה. וראיתי בס' שאילת יעב"ץ ח"ב סי' פ"ב ששמע מהרב אביו ז"ל כי אותו הנוצר ע"י ס' יצירה ע"י הגאון מו"ה אליהו הנזכר ראה שהיה הולך וגדל מאד ונתירא שלא יחריב העולם על כן נתק השם ממצחו ונתבטל ותב לעפריה. ועמ"ש במדבר קדמות מערכת יו"ד אות ז"ך בס"ד ועיין בזהר פ' נח דף ס"ד ע"ב בהגהה כיצד מבטל זה שנוצר ע"י ס' יצירה ע"ש.

(קסד) מהר"ר אליה טוביה. (עיין ילקוט דוד בח"ב).

(קסה) מהר"ר אליהו ישראל. (עיין כסא אליהו. קול אליהו בח"ב).

(קסו) מהר"ר אליהו הכהן אחד מרבני איזמיר. חיבר יותר משלשים חבורים מספר הסמוך לארבעים. והי' אפוטרופוס גדול לעניים שהיה הולך וקובץ על יד על יד מהגבירים ומחלק לעניי'. ורבים השיב מעון בדרשותיו ותוכחותיו ומתק לשונו. וכבר בא לו אדם מישראל בביתו יום ש"ק אחר הדרוש ונשק ידיו ואמר לו ידיע להוי להרב כי הוא היה מוכן לעשות עבירה והיום הזה בשמעי דרוש האדון חזרתי בי ונפקחו עיני. ונדפסו איזה ספרים מחבוריו והם שבט מוסר. מדרש תלפיות ח"א מעיל צדקה. מדרש אליהו. אגרת אליהו והיה בזמן מורנו הרב מהר"א יצחקי. והיתה מנוחתו בשנת תפ"ט ואל שמועה כי באה דרש מורנו הרב מהר"א יצחקי הנזכר בהספדו בתוככי ירושלים עה"ק תוב"ב.

(קסז) הג"מ אליהו בהג"מ משה לואנץ. (עי' מור"ם איסלרס).

(קסח) מהר"ר אליהו מלובלין. חיבר שו"ת יד אליהו ונדפס באמשטרדם שנת תע"ב והי' לו הרבה חבורים ויעל אליהו בעה"ק חברון ת"ו והי' מופלג בזקנה ובתורה והיתה מנוחתו שם.

(קסט) מהר"ר אליה הלוי. הרב המחבר מאמר כל דאי וחיבר שו"ת תנא דבי אליהו והיו תנ"א סימנים ואחר כמה זמן נדפס המורם מהם בשם זקן אהרן. והיה תלמיד הרב משה קאפסאלי והוא יצא לישע רבו נגד מהר"י קולון במחלוקת העצום ורב שהי' ביניהם כמבואר בשו"ת מהר"י קולון והי' מהר"ר אליהו הנזכר תלמיד מהרא"ם וחיבר שירים לאלפים והוא יסד החזניא של רומניא. וחיבר לוית חן וחלקו לג' מחנות מחנה לויה מחנה ישראל מחנה שכינה ופרקיו ר"מ. וחיבר בקשה מאלף תיבות וכל התיבות מתחילות בבי"ת והיא אל"ף בי"ת וקראה בי"ת הלוי כמ"ש הרב בנימן מוטאל בהקדמתו לס' זקן אהרן ושם האריך בשבח הרב. והרב ז"ל נתמנה עם חבריו אחר פטירת הרא"ם לרבנים בקושטנדינא כדמוכח בשו"ת זקן אהרן סי' קי"ט. ושם סי' ה' שקיל וטרי עם הרב מהר"ר ישראל די קוריאל חבירו של מרן ורבו של הרב בצלאל אשכנזי.

(קע) מהר"א הלוי רב דק"ק אלישאנדריא (עי' כרסיא דאליהו בח"ב).

(קעא) מהר"ר אליה הלוי הזקן. רבו של הרא"ם (עיין מהר"ר אליה מזרחי בסמוך).

(קעב) מהר"ר אליה מזרחי. בזמן מהר"ם קאפסאלי וידוע כי מהר"ר אליה פרנס שמזכיר בשו"ת מהריק"ו הוא הרא"ם והוא תלמיד מהר"ר אליה הלוי הזקן וחיבר באורו על רש"י עה"ת וקצת תוספות לסמ"ג ושני חלקים תשובות וס' המספר וכל זה בדפוס מלבד הרבה חבורים שלא נדפסו. וכתב מהרח"ש בתשוב' א"ה סימן נ' דף ק"ה ע"א שהוא מקובל שהרב מהריב"ל היו בעיניו דברי הרא"ם כביכול כמשה מפי הגבורה. והרא"ם שקיל וטרי עם מהר"ם אלשקר ומהר"י ן' חביב.

(קעג) רבינו אליהו מנחם מלונדריס. הביא מתשובותיו הרב מנחת יהודה פ' משפטים דף מ"ו מספר דעת זקנים ע"ש.

(קעד) מהר"ר אליהו בכ"ר מנחם הובאה תשובתו בתורת חיים למהרח"ש ח"ג סימן פ"ו:

(קעה) מהר"ר אליהו עובדיה. הביא תשובתו בס' גנת ורדים א"ה כלל ד' סי' ו' וכתב בקצרה שהי' טרוד בשליחות מצוה ויש לו תשובה בס' זרע אברהם ח"מ סימן כ"ב הסכמה על תשובת מורנו הרב המחבר ז"ל.

(קעו) מהר"ר אליהו מפולדא. בזמן מהר"ד אופנהיים ומהר"ר נפתלי כ"ץ ומהר"ר צבי. חיבר פי' זרעים ובבות מהירושלמי ושמעה אזני מהפלגת שקידתו וקדושתו.

(קעז) הרב אליהו פלקון. (עיין מ' משה אלשיך).

(קעח) מהר"ר אליהו הצרפתי. (עי' מהר"ר וידאל הצרפתי).

(קעט) מהר"ר אברהם קאפסאלי בן מהר"ר אלקנה. מרבני קנדיא והוזכרה תשובתו בתשובת מרן בס' אבקת רוכל והשיב מרן בסימן ס"ג. ובסי' ס"ד מחזיק טובה לרבני צפת (עיין בתשובות הרא"ם ח"א סי' נ"ד וסי' נ"ה והוא אחר) ועיין בתשובת מהר"ר תם סי' ב'.

(קפ) מהר"ר אליהו קובו. בזמן מהר"י אלפאנדארי ונפטר שנת תמ"ט כמ"ש מהר"א הכהן פרחיא בדרוש י"ט וחיבר שו"ת אדרת אליהו.

(קפא) מהר"ר אליהו שפירא בן הרב מהר"ר וואלף נכד הגאון הוא הרא"ש אב"ד דק"ק פראג. היה דרשן בק"ק פראג וראש ישיבה ואבד"ק טיקטין. וחיבר חבורים רבים ולא נדפס כ"א אליה זוטא ואליה רבה א"ח ושיטת על קצת מס' דרך חורפא והוא גיסו של הרב חק יעקב.

(קפב) מה' אליהו שפירא. מרבני פולין (עי' ברכת אליהו בח"ב).

(קפג) רבי אליעזר. (עיין רבינו שמשון באות ש').

(קפד) מהר"ר אליעזר די אבילה. (עיין מ' חיים ן' עטר להלן. ועיין מגן גבורים בח"ב).

(קפה) מהר"ר אליעזר אחי הרמ"א. (עי' מור"ם איסרלס).

(קפו) מה' אליעזר ן' ארחא. חיבר ספרי' הרבה וראיתי דרשותיו כ"י וחלק מתשובותיו כ"י וכתוב שם שהוא א' מחמשים מחבוריו והרב הנזכר ומז"ה קבורים במערה אחת בקרית ארבע תנצב"ה.

(קפז) מהר"ר אליעזר אשכנזי. חיבר דמשק אליעזר על כל הש"ס באריכות ופלפול ונדפס על חולין לבד. וחדושיו בשמות הגיטין הובאו בס' שמות למהר"ר שמחה.

(קפח) מהר"ר אליעזר בר"א רופא. (עי' מעשה ה' בח"ב).

(קפט) רבינו אליעזר הגאון בר יצחק. הזכירו רש"י בפי' תהלים מזמור ע"ז.

(קצ) רבינו אליעזר הגדול. (עיין גדולי ליתיר להלן. ועי' גם כן אורחות חיים בח"ב).

(קצא) הרב ר' אליעזר דשינו. (עיין ספר העזר בח"ב).

(קצב) רבינו אליעזר חזן. (עי' רבינו אליעזר בע"ס הרוקח).

(קצג) רבינו אליעזר מטוך. הוא אשר קיצר תוספות שאנץ וחיבר התוס' שבידינו ומ"ש בגליון תוספות הוא מחדושיו. שיטה מקובצת פ' אלו נערות דף ס"ג ע"ג.

(קצד) רבינו אליעזר מטול. (עיין תוס' בח"ב).

(קצה) מה"ר אליעזר ן' יעקב נחום. אב"ד בק"ק אינדירני תלמיד הרב החסיד מהר"ר יעקב שטרימר ומגדולי תלמידיו הרב מגילת ספר והרב המופלא מהר"ש שלם הרב המחבר דברי שלמה שונה הלכות לב שלם והוא אב"ד מק"ק אמשטרדם הי"ו. והרב מהר"א הנזכר לעת זקנתו עלה לעה"ק ירושלים ויהי לראש כעשר שנים ועיני ראו תוקף גדולת תורתו ושקידתו ורוב ענותנותו ועד סוף ימיו ממש כותב פסקים ומפלפל בישיבה והגיע לגבורות. וחיבר חזון נחום על קדשים וטהרות ונדפסו. ועוד לו על זרעים ומכילתא וספרי והרמב"ם ועטור ודרושים ושו"ת וכו'.

(קצו) רבינו אליעזר הלוי. הוא ראבי"ה והוא בן בתו של ראב"ן שחתנו היה רבינו יואל כמ"ש להלן (עיין ראב"ן) והוא היה רבינו יואל בר יצחק כמ"ש מהרש"ל בתשובה סי' כ"ט וכמו שהוכיח בס' קורא הדורות סוף דף י"ד. וראבי"ה הוא רבינו אליעזר ברבי יואל הלוי.

ראבי"ה תלמיד רבינו שמשון ורבינו אליעזר ממיץ וחיבר ס' אב"י אסף. וס' אבי העזרי ומזכירין אותו לשבח המרדכי והרא"ש והטור ודעמייהו. ואשתכח באחמתא דרבנן בתראי נמי הרב תי"ט כמו שתראה בתשובותיו שבספר שו"ת גאוני בתראי ומהר"ם די לונזאנו כמ"ש בספר שתי ידות. וס' אבי אסף ראתה עיני כתוב על קלף ישן נושן על סדר נזיקין.

(קצז) רבינו אליעזר ממיץ. הוא תלמיד ר"ת ור"י בעל התוס' השיב על דין שהי"ל למהר"א ממיץ ככתוב בתשובות מהר"ם (ד' פראג) סי' תע"ד. וכל הגדולים במרדכי והגמי"י ובתשובות מהר"ם ארוכו' וקצרות מביאים פסקי הלכות משם גדול. וביותר בפסקי מהר"ם ריקאנטי שמעתי' בפומיה כוליה יומא. וגם רא"ם חיבר תוס' על הש"ס ואני הדל ראיתי תוספותיו לחולין כ"י.

הרא"ם הנזכר חיבר ס' יראים. ומטהרת יד הקדש מהר"ם די לונזאנו ראיתי ששינו סדרו של ס' יראים ולא יראים ולא נדפס כמות שהוא כאשר חברו הרב וכ"כ בס' הקורא דף כ"א. וכבר נודע שספר יראים שנדפס הוא קצור וזכיתי לראות ספר יראים כ"י במילואו בתוך ספרי כ"י מישראל שהם בביבליאוטיקה הגדולה ויקרה של מלך צרפת בעיר פאריז (ששם יש יותר מחמשה וחמשים אלפים קובצי כ"י מכל הדתות והלשונות כמה חדרים מלאים ובתחלתם בית גדול מספרי ישראל כ"י ויש בו יותר משני אלפים כ"י משלנו) ושם ראיתי ס' יראים כלו כמות שהוא והוא גדול ובו תס"ד סימנים וכתב שם שהלך בדרך רב יהודאי גאון בהלכות גדולות וכלל כמה מצות לפעמים בסימן אחד וכמדומה שהנדפס הוא פחות משליש הספר הנזכר. וראיתי בס' שלשלת הקבלה דף ל"ז ע"ב (דפוס אמשטרדם) שכתב רא"ם שבדור הזה נראה שהיה תלמיד רבינו יעקב בר יקר שידענו היותו רבו דרש"י עכ"ל. וסמך על מ"ש בדף ל"ח ע"ב שרא"ם בס' יראים דיני אתרוג כתב מורי הזקן ר' יעקב בר יקר וכו' ולא השגיח ששם בס' יראים מייתי דברי רש"י שכתב מורי הזקן וכו' כמבואר שם. והאמת שהיה תלמיד ר"ת וכמ"ש הוא שם דף ל"ח משם הגמי"י וזה פשוט.

(קצח) מהר"ר אליעזר נין. מניקלשפורג (עי' משנת אליעזר בח"ב).

(קצט) רבינו אליעזר בר נתן הוא ראב"ן ודלא כס' יוחסין וכבר השיגו בס' קורא הדורות דף י"ד והן בפיו תוכחו"ת מדברי המרדכי והגמ"י. ואין צורך לזה דספרו כאן והוא עד כי ספר ראב"ן מודפס וזה שמו אב"ן העזר ושקיל וטרי עם חתנו רבינו יואל טובא ועם רשב"ם ור"ת. ובדף קמ"ח כתוב דשאל מרבינו מאיר חתנו של רש"י ומבניו רשב"ם וריב"ם ור"ת והשיב לו ר"ת שהיה סר וזעף על סילוקו של צדיק אחיו ריב"ם. ורשב"ם לא היה אצלו וכתב שם אבי יקרא אלי ואני הקטן כותב בדמע.

וכתוב בתחלת הספר סי' כ"ו דף י"ד שהתיר כלי יין וכו' כי סמך שאמרו שהי' נגוב ואקריון בחלמי' השותים במזרקי יין ואסר היין שבחבית והתענה הוא והשותים עש"ב. וכיוצא בזה ראיתי להרדב"ז בתשובה כ"י שכתב בסי' ב' אלפים רפ"ו שהורה דתפילין של ר"ת יכול לעשותם דרש"י ובלילה הראוהו בחלומו שלא הורה יפה וחזר בו. ובא וראה גדולתן של רבותינו דבדבר שהיו נוטים מהאמת בחלום ידבר בם על דרך שהיה נעשה לתנאי ואמוראי כמבואר בתלמוד ובמדרשים כמה זימנין ומהם פרק הזרוע דאקריוה לרב ספרא מעדה בגד כלפי רבא דאמר לשמעיה זכה לי מתנתא ולא אקריוה לרבא משום דנזוף הוה ופירש"י דנזוף הוה משום האי מעשה ולא הונח לו במה ששמע דהיה נזוף משום דהטיח כלפי מעלה וכו'. וכן הכריע הרא"ש בפסקיו שם ופ' אלו מגלחין דנזוף היה מהאי מעשה שלא דקדק בדבר ואמטו להכי לא אקריוהו בחלמיה.

וק"ק על רש"י דבתענית דף כ"ד ע"ב כתב בסכינו שרצו להורגו וחתכו את מטתו והיינו דאמרי' פ' הזרוע רבא נזוף הוה ולא מצינו לו נזיפה בכל הש"ס אלא בזה המעשה עכ"ל. הרי דמסכים הולך דמאי דאמרו פ' הזרוע נזוף הוה היינו מההוא עובדא דבקש מטר בתמוז שלא לצורך. ואלו פ' הזרוע הביא פי' זה מפי השמועה ולהורות נתן שאינו רוצה בקיומו ופירש דנזוף מההיא גופיה דאמר לשמעיה זכי ליה מתנתא. ויש סמך קצת לפירושו דרש"י פ' הזרוע והרא"ש ודעמייהו דאההיא הוראה גופיה הוה נזיף מירושלמי דתרומות דעל דריב"ל מסר לעולא בר קושב לא אתחזי ליה אליהו משום דלא עבד משנת חסידים. וה"נ אשכחן בתלמודין פ' שני דייני בההיא דרב ענן דאסתלק מיניה אליהו זכור לטוב על שהיה גורם דגורם דאסתום טענתיה דההוא גברא קמיה בי דינא דרב נחמן ואף כי אותיב בתעניתי' והדר אתי מבעית ליה בעותיה. ויש לחלק.

ואל תתמה דהרי ראב"ן הורה הוראה ואקריוהו בחלמיה ואלו לרבא כפי פי' רש"י והרא"ש לא אקריוהו בחלמיה. דכמה תשובות בדבר דראב"ן עצמו לא שתה ולא עביד עובדא בנפשיה. ועוד דשאני התם דרב ספרא לא אכיל. אי נמי דלא שאל רבא את פי רב יוסף כמ"ש מהרש"ל בים של שלמה שם סימן י"ג. ועוד יש להשיב ופשוט. אמנם בדברי מהרש"ל הנה מקום אתי לדקדק על דבריו בזה וכמ"ש במ"א ועיין יבמות צ"ג ע"ב דאמרו שם והא אקריון בחלמא קנה רצוץ וכו' ע"ש.

ומן האמור מפורש דהוו רבוותא קמאי ובתראי זהירי וחיישי בחלומות ולא עוד אלא אפילו לחלום עובד כוכבים כמבואר במדרשים וכמ"ש מהרח"ו זצ"ל במגילת סתריו כ"י. ומתענין תענית חלום אף בשבת וזו הלכה רווחת. ואשכחן איפכא כל קבל דנא דאמרו פ' זה בורר דף ל' אם אמרו לו בחלום כך מעות במקום פלוני ושל מעשר שני הם ומצאם באותו מקום ובמנינם הרי הם שלו ודברי חלומות לא מעלין ולא מורידין, והוא הלכה כמבואר בהרי"ף והרמב"ם ובטור ח"מ סימן רצ"ה ונסתייע מזה הרב ש"ך ח"מ סי' של"ג ס"ק פ"ה וע' בתשובת מהריט"ץ סי' רע"א ע"ש. וזה כסברת ר"מ בגיטין דף נ"ב ושילהי הוריות. ועי' בתשב"ץ ח"ב סי' קכ"ח ואכמ"ל.

ראב"ן קיבל מרבינו יעב"ץ כן כ' מהרש"ל בתשובותיו סי' כ"ט.

ראב"ן חתנו של רבינו אליקים בר יוסף. כמ"ש הרא"ש בפסקיו שילהי ראש השנה ופ' בתרא דמ"ק. ומייתי התם עובדא דהוה קמייהו שנת תתק"ה ע"ש.

הרא"ש בפסקיו ותשובותיו כותב זקני ראב"ן ותמה על זה בס' קורא הדורות דף כ"ג ע"ב והאריך בזה. ואנן בעניותין אמינא דראב"ן הפליג בזקנה שהרי בס' ראב"ן סי' מ"ח כתוב על שטר שנכתב שנת תתצ"ג. ובסי' כ"ו בחלום הנזכר כתוב שהיה שנת תתקי"ב ובדף ק"ס ע"א כתוב בטופסי גיטין ה' אלפים ושבע. ור' יחיאל אבי הרא"ש עלה אל האלקים שנת כ"ד לאלף הששי כמו שכ' בס' יוחסין דף ק"ו דפוס אמשטרדם ובצמח דוד כתוב שנת כ"ח ולפ"ז יתכן מאד שרבינו יחיאל אבי הרא"ש היה חתנו של ראב"ן.

ועתה ראיתי להרב מהר"י חאגיז בהלכות קטנות ח"ב סי' שי"א דנשאל אם יש לקרות לאבי זקנו זקני והשיב דהרא"ש כותב על הראב"ן זקני והטור כותב סתם כתב ראב"ן ותלה זה בדין אם שלישי בראשון כשר לעדות ע"ש. ויש להרגיש דפשיטא ליה דראב"ן הוא זקנו ממש של הרא"ש וכפי מה שהעיר בס' קורא הדורות אינו זקנו ממש אלא זקנו של אביו או של אמו כמ"ש שם בספר קורא הדורות דף כ"ג ע"ב. הן אמת שאני הצעיר כתבתי לעיל דראב"ן הפליג בזקנה מאד כפי הנראה מכמה מקומות מספרו שהבאתי שם ויתכן שיהא זקנו ממש אמנם אין הדבר פשוט וברור. ותו יש להעיר על הרב הלכות קטנות דלמאי אתא אי נימא ביכול הכתוב מדבר אי מצי למימר זקני על אבי זקנו הא פשיטא דאי בעי למימר שפיר מצי למימר למעלה מזה כמו שהוכחתי אני הדל בספרי הקטן חיים שאל סוף סי' ס"ח ע"ש, ואם הרב ז"ל קאי אם חייב לומר הא ודאי לא מחייב ולא שייך בזה חיוב. וי"ל דהרב ז"ל מיירי למען דעת היכי הוי סדר העולם ודרך בני אדם ודו"ק.

ודע שמצאתי במגילת סתריו של רבינו מהרח"ו ז"ל מטהרת ידו יד הקדש ממש וז"ל זה מצאתי באגרת רבינו יהודה בן הרא"ש אחי רבינו יעקב בעל הטורים ולא העתקתיה כולה וז"ל. ולפי שיצאתי קטן מאשכנז לא השגתי לשמוע מעשיהם רק מעט מזער אשר שמעתי מא"א ז"ל ומאחות זקנתי ז"ל אשר ספרו לי כי זקני ה"ר יחיאל ז"ל נולד בשנת תתק"ע וביותו בן ט"ז שנה היה לו חבר נאמן בישיבה ושמו ה"ר שלמה הכהן ז"ל וכרתו ברית יחד שכל אחד מהם יהיה לו חלק עם חבירו בכל מצותיהם ומעשיהם. ויהי בליל יום הכפורים כבתה נר של שעוה של ה"ר יחיאל אשר שם בבית הכנסת כי כן מנהג האשכנזים להוליך נר שעוה שתדליק כל הלילה וכל היום וכיון שראה שכבה נרו נתירא מאד ובחול המועד נפטר. והי' מנהג של אשכנז שהיו מניחין ארון של מת על אבן גדולה סמוך לבית הקברות ופותחין הארון לראות אם מחמת טלטול נתעקם המת תוך הארון או אם הוא ישר. וקרב ה"ר שלמה הכהן זצ"ל אצל ארבע אמותיו ובכה בקול רם ואמר בפני כל הקהלות אני מזכיר לר' יחיאל גבירי וחבירי לפניכם שיזכור מהברית שכרת עמדי. ואז התחיל ה"ר יחיאל לשחק בתוך הארון וראוהו כל הקהל. ויהי היום אחרי מותו ימים וה"ר שלמה יושב ולומד בבית המדרש ביום וירא את ה"ר יחיאל יושב אליו וקורא עמו בהלכה ושאל לו מענינו ואמר לו כי הוא בגן עדן בטוב מאד ושהיה לו כסא מוכן לעצמו בין כל חסידי הדור. וא"ל ה"ר שלמה אנא אדוני בעל בריתי תמה אני אם יש לך רשות להתראות לבני אדם. ויען לו ויאמר דע לך כי יש לי רשות לילך לביתי כבתחלה אלא שאיני רוצה שמא יאמרו כמה מתגאה עצמו צדיק זה יותר מכל הצדיקים שבג"ע והיה בששה חדשים אחר זה ולאחר פטירתו בליל שבת בחצי הלילה נראה לאשתו בהקיץ ואמר לה ומה את עושה הנה מהרי וקומי וקחי בניך ובנותיך והוציאם מהרה מהמקום הזה כי מחר יהרגו כל היהודים אשר במקום הזה וכן נגזר על כל הסביבות והתפללנו עליהם ונתקבלה תפלתנו חוץ מעל המקום הזה. ותקם ותעש כן וחזרה להציל את אשר לה אחר אשר הוציאה משם לא"א ז"ל ולאחיו וכולם יצאו בליל שבת א"א ז"ל ואחיו ה"ר חיים ז"ל והיא וששה אחיות וכו'. זה לקטתי מהאגרת הנזכר ואשר כתב לבניו ודלגתי בה וקצרתי הלשון עכ"ל רבינו מהרח"ו זצ"ל מכתיבת ידו יד הקדש עצמו.

ומ"ש שמא יאמרו כמה מתגאה וכו' אף שיש לפרש שמא יאמרו הצדיקים שבג"ע כי גם שם יש מקום להסתיר מעשיו וכחו כדאשכחן ס"פ המדיר דריב"ל בג"ע לא אחזיק טיבותא לנפשיה לומר שלא נראה הקשת בימיו וכי שאיל ליה רשב"י נראה קשת בימיך א"ל לא עש"ב. וזה קצת סיוע לפירש"י והתוספות פ' אלו מציאות דף כ"ג גבי רבנן דמשני באמ"ת ע"ש וכמ"ש בעניותי בפתח עינים שם בס"ד.

ומ"מ נראין הדברים שפי' שלא יאמרו היינו בעה"ז, והא דלא אמר כדאמרינן פ' הנושא גבי רבינו הקדוש דהוה אתי כל בי שמשי וכי ידעה שיבבתיה שוב לא אתי שלא להוציא לעז על צדיקים הראשונים אפשר דרבינו יחיאל טעמא טעים גם אם לא יודע הדבר כי אם לבני ביתו שמא יאמרו בני ביתו עצמם. ותו דאפיקי' בהאי לישנא שיהא נראה דכל הצדיקים יש להם כח זה והוא מדרך ענוה שלא לומר כי הוא עדיף משאר צדיקים הבינונים. ועוד יש להרחיב הדבור ואין כאן מקומו. רק זה אומר כי כמה שנים הייתי תמיה על מנהג ישראל שמתפללין בזיהאר"ה אצל קברות הצדיקים ואין לקרות ק"ש או להתפלל תוך ד"א של מת או בבית הקברות כמ"ש בא"ח סי' ע"א ולהרמב"ם לא יצא אף בדיעבד. וכיוצא בזה הייתי תמיה על מ"ש בס' עמק המלך דאאע"ה השלים מנין וכן על מעשה שעשה רבינו האר"י זצ"ל בבהכ"נ וכיוצא. עד שמצאתי בס' חסידים תתשכ"ט שכתב רבינו הקדוש היה נראה בבגדי חמודות שהיה לובש בשבת ולא בתכריכין ופוטר ב"ב מקידוש כי הצדיקים נקראים חיים ולא כשאר מתים שהם חפשים מן המצות עכ"ד. ובזה תנוח דעתנו בכל החקירות הנז' ויותר מהמה ובזה אפשר לפרש מאי דאמרי' פ' במה מדליקין א"ר יוחנן מאי דכתיב במתים חפשי כיון שמת אדם נעשה חפשי מן התורה ומן המצות. וכבר כתיבנא בעניותין בספרי הקטן פתח עינים על העין יעקב במאמר זה שם. אך לפי דרכנו עוד מילתא בפומאי והיתה לבאר. ונקדים מ"ש מהרש"א בחידושי אגדות פרק גט פשוט אהא דאמרינן ג' עבירות אין אדם ניצול בכל יום וכו' דדייק למנקט אדם דהוי אדם דעלמא אבל החסידים ניצולין. ור' יוחנן ק"ל בכתוב דהול"ל המתים חפשים ולזה פירש דהכונה במתים שלמראה עינים הם מתים וכולל חסידים ובינונים דלא דיבר הכתוב אלא בחסיד ובינוני האחד חפשי דהוא הבינוני חפשי אבל החסיד אינו חפשי ומקיים המצות שם וכמ"ש פרק הפועלים שהאבות מתפללים. וזה רמז ר' יוחנן באומרו כיון שמת אדם דייקא אדם דעלמא לאפוקי חסיד כמ"ש מהרש"א אההיא דגט פשוט.

ראב"ן. הס' שבידינו שנדפס בפראג ש' ש"ע הגאון מהר"ד אופנהיים בתשובה כי באה בשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' ס"ה כתב וסהדא רבה פרת שמימיו פרים ורבים ומבארו אנו שותים ה"ה מופת הדור הראב"ן שכתב בספרו צפנת פענח סי' ר"ב וכו' ע"ש. ועמו הסליחה כי הוא כיון על ס' ראב"ן הנזכר כמו שיראה הרואה בס' הראב"ן שבידינו סי' ר"פ ואיברא כי ראב"ן חיבר ס' צפנת פענח מדינים וגם ס' אבן הראשה והני בי תרי לא נדפסו רק מזכירים אותם הפוסקים. ואבן הראשה אני הצעיר ראיתיו בכ"י אבל זה הס' שבידינו שעליו רמז הרב נקרא אבן העזר כמבואר בתחלתו כי כן קראו ראב"ן עצמו.

רבינו אליעזר שכותבין התוס' בשבת הוא ראב"ן ובספרו תמצא כל מה שכותבין התוספות על שם ה"ר אליעזר. כ"כ יד דוד דף כ"ג ע"ד. ועפ"ז כתב דמ"ש התוספות בדף ס"ו הקשה ה"ר אליעזר ממיץ לרשב"א צ"ל ה"ר אליעזר לרשב"ם ע"ש.

ולי הדל אינו מוכרח כי רבינו אליעזר ממיץ תלמיד ר"ת ורשב"א תלמיד ר"י. ובתשו' מהר"ם יש תשובה אחת לר"י על דין שהי"ל לרבינו אליעזר ממיץ ע"ש.

(ר) הרב אליעזר נחמן פואה. רב חסיד ומקובל תלמיד הרמ"ע והי' לו חברה קדושה בעיר ריגייו נקראת חברת העלובים. והרב הנז' חיבר ספר מדרש בחדוש פי' ההגדה ונדפס בוויניציא שנת הת"א. ועוד חיבר ספר גרן ארנן על התורה דרשות בדרך פרדס חמשה קובצים ראיתים כ"י בערי איטליא. ותיבת ארנ"ן אותיות ראשונות ואחרונות משמותיו אליעזר נחמן.

(רא) ה"ר אליעזר השמעוני. (עיין הרב שמעון אשכנזי מפ"פ).

(רב) מהר"ר אליעזר ן' שנגי. אחד מרבני קושטנדינא אביר הרועים תלמיד מהר"י קצבי קרוב להרב כנה"ג ושקיל וטרי עם הרב מהר"י רוזאניס ומהר"ם שלטון והוא ואחיו מהר"ר יעקב תנו רבנן וחברו כמה חבורים ונשרפו כתבי הקדש. המורם מהם נדפס ספר דת ודין.

(רג) רבינו אליעזר בר שמואל מוירונא. רבו של רבינו אביגדור כ"ץ ומביא דבריו בכמה תשו' שמביא הרב שבלי הלקט בח"א וח"ב כ"י והרב המביט בח"א סי' קפ"ו דף פ"ט ע"ב כתב דמ"ש ברוקח רבי אליעזר בר שמואל מוירונא צ"ל מורדונא והוכיח מהמרדכי. אך בשבלי הלקט בכמה מקומות כתב מוירונא ונראה שהוא רחוק שכל כך פעמים יהיה ט"ס בשני חלקי שבלי הלקט. וצריך להתישב בזה ולחפש היטב.

(רד) רבינו אליקים בר יוסף. (עי' רבינו אליעזר בר נתן).

(רה) רבינו אלקים הלוי. כ' הרא"ש בתשובה כלל א' סי' ח' שפי' כל התלמוד ורבינו בצלאל בלקוטי סדר קדשים שלו כ"י מביא פירושו על סדר קדשים ובשו"ת מהרש"ל סי' כ"ט כתוב דרבינו אליקים היה חבירו של רש"י ופי' ארבעה סדרים מהתלמוד ע"ש.

(רו) הרב ר' אליקים בן הרב רבי מנחם. (עיין חזקוני בח"ב).

(רז) מה"ר אלישע בהג"מ אברהם. (עי' פי שנים בח"ב).

(רח) הרב מהר"ר אלישע גאליקו. חיבר תשובות והזכירם הרב כנה"ג בכמה מקומות והוא היה תלמיד מרן ומוזכר בשו"ת מרן אבקת רוכל בכמה מקומות ומהם בסי' פ"ד וחתום עם רבני צפת מרן והרב המבי"ט וסיעתם שם בס' אבקת רוכל סימן קכ"ד ונדפס פי' שיר השירים להרב ז"ל.

(רט) הג"מ אלכסנדר סענדר שור. חיבר שמלה חדשה ותבואות שור ונדפס בזאלקווא שנת תצ"ג והוא ס' נפלא על שחיטה וטריפות וענינים בש"ס ופוסקים והרגיל בו עיניו יחזו כי העמק בעיון ישר ובקיאות גדול וחידש כמה חדושי דינים. וס' שמלה חדשה הוא קצור דינים בטעמים קצרים ע"ד הרב הלבוש. וס' תבואות שור פי' ובאור רחב על שמלה חדשה בפלפול עצום ורב תבואות בכח שור. וס' בכור שור הוא חדושי הלכות ופוסקים שמעתא ואגדתא על מסכת חולין ושאר מסכתות. והגאון בעל תורת חיים היה מר דודו. ומחדש נדפס ס' פרי מגדים על חלק ש"ע מי"ד ושם מהלל ומשבח להגאון הנזכר מקצת שבחו.

(רי) אלכסנדר בר שלמה. (עיין מהר"ם מרוטנבורג).

(ריא) מהר"ר אלעזר. (עיין אור חדש כתנות אור פנים מאירות בח"ב).

(ריב) מהר"ר אליעזר אזכרי. תלמיד מהר"ר יוסף סאגיס ונסמך ממהר"י בי רב ומזכירו מהרימ"ט בתשובו' וחיבר ס' קדוש הוא ס' החרדים בענין המצות וענפיהם ודברי כבושין והאריך במצות הנוהגות בארץ. וממנו נשתלשל ס' זובח תודה למהר"ם אצבאן כידוע. ושמענו מקדושתו ופלאות שנעשה לו בקושטנדינא יע"א.

(ריג) רבינו אלעזר אלוף גאון דמן אספמיא. תשובותיו הובאו בשו"ת שערי צדק שו"ת הגאונים הנדפסות מחדש.

(ריד) רבינו אלעזר מגרמיזא. (עיין רבינו אלעזר בע"ס רוקח).

(רטו) רבינו אלעזר מוורדון. שמביא המרדכי הי' רב קדמון והוא תלמיד ר"י בעל התוס' ושקיל וטרי עם הרב הרוקח. הרב המבי"ט בראשון סי' קפ"ז דף פ"ט ע"ב. וכל זה להודיע גדולת הרב ז"ל ותמה על מרן שדחה דבריו. ומרן ז"ל בתשובותיו לא"ה בדינו משאל"ס השיב שגם הוא ידע גדולתו מכל המקומו' אשר הורה אך לא מפני זה יסוב לאחור שלא להשיג עליו ע"ש דף נ"ח ע"ג ד' מנטובא.

(רטז) מהר"ר אלעזר ן' יוחאי. הובא בשו"ת אבקת רוכל למרן סי' נ"ב וסי' פ"ה וסי' ק"ה וסי' קמ"ד. ומספר החזיונות למהרח"ו ז"ל כ"י ניכר מעלתו והוזכר גם בתשו' הרב המבי"ט.

(ריז) ר' אלעזר הקליר. (עיין קליר באות קו"ף).

(ריח) הגאון החסיד מה"ר אלעזר מקראקא בן הרב שמואל. חיבר ספר מעשה רוקח רמזים נפלאים במשניות על דרך האמת והדפיסו כשהי' מוכן ליסע לא"י תוב"ב ועלה לעה"ק צפת ת"ו ואחר שנה נסע לג"ע ושמעתי נפלאות מחסידותו ובקיאותו.

(ריט) רבינו אלעזר בעל ס' רוקח. הוא בנו של רבינו יהודה נכדו של רבינו קלונימוס והוא תלמיד רבינו יהוד' החסיד. ושלשלת יחוסו וקבלתו הביאו מצרף לחכמה דף י"ד ודף ט"ו מס' רקח כ"י. ויש לו פי' התורה ובו רמזים וגימטריאות ואני ראיתיו כ"י. והי' בשנת ד' אלפים תתקצ"ח והוא רבינו אלעזר מגרמיזא והוא עיר ווירמישיא אשר הוסב שמה היום כך ע"י מעשה נורא ככתוב בס' מעשה נסים שאירעו בעיר הנז' וראיתיו כ"י. ועיין מ"ש בריש מערכת רי"ש מי הם רבותיו ע"ש (ועיין רוקח בח"ב).

רבינו אלעזר המחבר ספר הרוקח חיבר פי' התפלות וסודן וכ' שהוא מקובל מרבינו יהודה החסיד שקיבל מרבו ורב מרב עד שמעון הפקולי. וכ' שם שרבינו שמואל החסיד אבי רבינו יהודה החסיד קבל מרבינו אליעזר חזן שקבל מרבו עד רבינו שמעון הגדול ורגמ"ה כ"כ הרב יש"ר בס' מצרף לחכמה דף י"ד ע"ב ע"ש באריכות.

וכתוב בשו"ת מהר"ם ד"פ בסופו דף קי"ג ע"ב שיסוד התשובה קבל הרב רבינו אלעזר בן רבינו יהודה מרבינו יהודה החסיד אב החכמה בן רבינו שמואל הקדוש הנביא בן רבינו קלונימוס משפיר"א הזקן בן רבינו יצחק ז"ל והמה קבלו רב מרב גאון מגאון חכם מחכם הלכה למשה מסיני עכ"ל.

ואתה אנוש אלוף לראש אל תתמה על החפץ כי לפי האמור דרכי התשובה אשר אזן וחקר רבינו בעל הרקח קבלם מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני וא"כ איך הרב האר"י זצ"ל פור"ש לו לעשות לו דרך חדש בעניני התשובה וביאר עליה לכל עון ולכל חטאת משום פגמו בשרשי נשמתו וכיוצא מלין לצד עלאה ימלל הפלא ופלא. א"כ הוא ראה והתקין מתכונת הלבני"ם זהירי באחוורי אשר צ"ם לו במספר שמות הקודש וכיוצא מפלאות תמים דעים הן הן הדברים עצמן מעידין על אמיתותן בצביונן ובקומתן. וכיוצא יתקיימו שני מקראו"ת הללו.

דע כי אלו ואלו דברי אלקים חיים וכמה פנים לפנים בדרכי התשובה נאמרים באמת למשה רבינו בסיני מפי הגבורה ויותר ויותר מאשר גילו המאורות הגדולים רבותינו הנזכרים יש ויש בכללות ופרטי פרטות כפי ערך האדם וכפי ערך נשמתו וכפי מצב העולמות בעת ההיא וכפי תוקף יצרו וכפי הנאתו וכונתו וכפי מצבו אל עירו ואל שער מקומו וכהנה וכהנה פרטי פרטים ושנויים רבו מספר לפי גלגוליו ולפי שרשי נר"ן וכיוצא. אמנם דרך כללי כללות גילו לנו רבותינו הנזכרים והמקיים דבריהם בטוב כונתו ואמיתות חרטתו והכנעתו אלקים יראה לו הן חונן והן מרחם לתקן אשר עותו וללקט אשר פזר וליחד אשר הפריד כדת מה לעשות כי אל רחום הוא ולא כלו רחמיו נהרי"ם יאורי"ם רחבי ידים.

ואולם לימים ראשונים נסתם כל חזון והחכמה העמוקה חכמת האמת ונסתר"ה והיא נתמה"ה וראשי הדורות ידעו רבנן איזה שרשים בכללות וכבר אמרו בזוהר דאחרי סלוק רשב"י לא נשאר כ"א מלא העומר מן למשמרת לאצנעא. דהגם שלא פסקה מישראל חכמה זו וכאשר האריך הרב המושלם יש"ר מקאנדיא בספר מצרף לחכמה אשר העלה ואשר הביא ספרי הגאונים שחיברו בחכמת האמת וכיוצא ע"ש באורך, מ"מ הכל היה למשמרת לאצנעא בכללי כללות ולפי הדור ולפי מצב העולמות מעת החרבן וכיוצא נתגלה לרבינו יהודה החסיד דרכי התשובה ונשאר בקבלת רבו מרבו וכו' אותו הדרך הטוב בעיני ה' וראוי לדור אחרון שלא היתה להם ידיעה כל כך בחכמת האמת ומעינות החכמה עדיין לא נפתחו. וכן לענין סודי התפלות שקיבל רבינו הרוקח מרבו ורבו (מרבו) עד שמעון הפקולי כמדובר לעיל נשאר בקבלתם מה שרצה הקדוש ברוך הוא לזכותם כפי מצב העולמות והדורות והכל אמת וצדק.

האמנם בימי רבינו האר"י זצ"ל רצה הקדוש ברוך הוא לפתוח שערי אורה ומעינות החכמה על ידי זכאי האר"י החי כי היתה נשמתו מעולם התקון מסוד פנימיות של הפנימיות שכבר נבררו כמה ניצוצות ולא נשאר אלא ברירת הרגלים. והיה זמן כשר להתגלות שרשי עיקרי פנימיות החכמה ולמחיה שלחו אלקים והוציא חמה מנרתקה והחזיר עטרה ליושנה לגלות ספוני טמוני קדשי קדשים.

ומענין לענין אמרתי אעלה אשר השבתי למשכיל אחד שאול שאל האיש לנו. דהרי התלמוד הקדוש נעשה ונגמר מרכבות אלפי רבנן אשר בכל דור ודור מימות רבי ועד רב אשי אשר היו לומדים פמליות פמליות. ועד אחרון בימי רב אשי אוספו אספה ממעונות אריות כלהו רבנן ויהי ביום כלו"ת כלה דאדר וכלה דאלול היו לומדים מסכת אחת בכל כלה באספה גדולה וזמן קהלה לכל היא וכבודו עליהם יראה בעמוד אש כאשר קיבל רבינו יהודה בר ברזילי שהיה עמוד של אש יורד מן השמים בכלה דאדר ובכלה דאלול והיינו דקאמרינן סוף פרק היה קורא דף י"ז אמר רב אשי בני מתא מחסיא אבירי לב נינהו דקחזו יקרא דאורייתא ולא וכו' וכמו שכתבו התוס' שם. ואז הי' נכתב התלמוד הקדוש על יד על יד בהסכמת כל האמוראים אלפי רבבה ולכן חייבים כל ישראל לשמוע ולשמור כל הכתוב בתלמוד כמצות ה' אלהינו עפ"י התורה אשר יורוך. א"כ אפוא זוהי שקשה שראינו כמה חומרות ועונשים בספר הזהר בדינים מדינים שונים אשר לא נראו בתלמוד הקדוש. וגם בדינים הנזכרים בש"ס לא נכתבו כל העונשים הקשים שיש בזהר הקדוש. הן הנה אמרי משכיל דורש בהרחבה.

ולפי שעה זאת אשיב. הלא מראש הנה זאת חקרנוה ראשונים שאלו אמאי לא אתא משיחא בימי חסידים הראשונים ובימי ר' שמעון בן יוחאי וכל קדושים עמו אשר היו דבקים בו ית' והיו נשמות עליונות ובעסקם בתורה אתא אש"א שפצינהו. והיתה האש מלהטת סביבם ומלאכי השרת מוקפים חומה. ואליהו זכור לטוב הוה מתרחיש להו כאשר ידבר איש אל רעהו וכביכול גוזר גזרה ואינהו בטולי בטלוה דהוו מתקפי ברחמי ונהרו"ת המושכין עד דאתבסס עלמא וחדל להיות לצר"ה. ומדוע בושש לא בא בן ישי הלא דוד מסתתר באותם הימים.

ועוד יש לחקור מדוע ס' הזהר הקדש לא נתגלה לאמוראים ורבנן סבוראי והגאונים ולגדולי הרבנים. ואיך נתגלה אח"כ בדורות הגרועים מהם. והנה לחקירה ראשונה התשובה מבוארת כי גזרה חכמתו יתברך שיהיו אלף שנים במעמד זה כדכתיב נתנני שוממה כל היום דוה והוא יומו של הקב"ה וכן אמרו בזהר ובמדרש איכה בכמה דוכתי וכל התנאים ואמוראים היו סמוך לחרבן בתוך האלף שנים שהרי רב אשי שסידר התלמוד היה בשנת שנ"ח לחרבן ולכן לא הועילה קדושתם להביא המשיח כי גזרה עומדת.

וממוצא דבר אפשר לומר כי ודאי הכל בשקול אל דעות ולו נתכנו עלילות ואפשר דבהיות גזרת החרבן אלף שנים וכל הקדושים היו בתוך האלף שנים לא רצה הקב"ה שיגלה ס' הזהר שיש בו כמה חומרות ועונשים כרחם אב על בנים כי באותו פרק היו רעות ותוקף הצרות והיו ישראל בצער גדול. ואם היו מתגלים דברי הקדושים רשב"י וחביריו וכל העונשים היה מקום לשטן לקטרג יותר על ישראל לרעו"ת ביעקב רעה אחר רעה. אבל אחר שעבר אלף שנים מהחרבן שנשלמו שנת ד' אלפים תתכ"ח אז היה יכול לבוא משיח ובעו"ר אשתהויי אשתהי וזה חטא נוסף לכלל ופרט על כל חטאים וחלול שמו ח"ו ותורתו. ונתגבר היצה"ר מאד יען כבר נתברר הרבה ועתה הברירה ברגלים וכמ"ש בעקבות משיחא חוצפא יסגא שהיא התאוה שמתגברת בראותה כי כלתה אליה רעה וכמו שביאר באורך רבינו האר"י זצ"ל ומתגבר' להחטיא אבל כשל כחה בענין הרעות ותוקף הצרות כי כבר הוברר הרבה כאמור מפי כבוד האר"י זצ"ל (וגזרת ת"ח טעם יש בדבר) ולכן סמוך לדורות שאחר האלף שנה מהחרבן נתגלה אור הזהר להגן על הדורות ושאם נזכה להתעסק בסתרי תורה כדת מה לעשות בזכות זה תפרה ישע ישועת ישראל. ונתגלו החומרות והעונשין למען ישמעו ויראו כי השעה צריכה בתגבורת התאוה ובחטא נוסף מעכוב המשיח ובודאי דגדולי הדורות היו מקיימין כל החומרות והקדושות אך המון העם לא ידעו את כל תוקף החומרות והעונשין ומוטב שיהיו שוגגין בעידן עקתא. אבל עתה בדורות אחרונים כי גבר היצר להחטיא אנו צריכים לכל החומרות שיתגלו. השומע ישמע ואשר לא שומע יענש כי עונתיו צרו"ף יצרפ"ו בשבת בגלות והתגברות התאוה וחלול שמו ח"ו ודוק היטב.

והנה יש להעיר על מ"ש דבתוך האלף שנים לא היה לו אפשר שיבא משיח ממ"ש פ' חלק דא"ל ריב"ל למשיח אימת אתי מר וא"ל היום ופירש לו אליהו זכור לטוב היום אם בקולו תשמעו. ומשמע דאם יעשה תשובה יבא תיכף המשיח אפי' בימי ריב"ל. ויש לישב דכונת המשיח שא"ל היום היינו דעתה לא שייך שאלה מסיבת היום כלומר גזרת כל היום דוה שהוא יומו של הקדוש ברוך הוא ואי אפשר לבוא. ואליהו זכר לטוב רמז היום ואח"כ אם בקולו תשמעו שתלוי בתשובה. ותו יש להעיר ממ"ש שם פ' חלק דאמר רב כל הקיצין כלו ובן דוד לא בא ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו ורב שהיה בתוך האלף שנים מאי קאמר כלו כל הקיצין. ואפשר היה לומר דזו כונת שמואל שאמר דיו לאבל שיעמוד באבלו. כונתו דדי היה שיעמוד באבלו גזרת האלף שנים יומו של הקדוש ברוך הוא ואח"כ יבוא גואל אך יש לעמוד ממאמר מדרש הנעלם בזהר חדש דף ל"ז דפוס ויניציא דבימי רבי אתא אליהו זכור לטוב ואמר לרבי דמיכאל שאל להקב"ה דיפקון וכו' דהא סבלו כל ענשיא על מה דעבדו והיה ויכוח על זה וסוף דבר אמר הקדוש ברוך הוא שנשבע שיהיו כן עד שישובו וכו' עש"ב. ואמאי לא א"ל דאכתי פשו שני טובא מהאלף שנים. והגם שיש לדחות מ"מ כלהו שנויי דחוקי נינהו.

לכן נראה כעת דאם כל ישראל היו שבים בתשובה אפילו בתוך אלף שנים הוה אתי משיח ולא היה מספיק מה שהיו בישראל קדושי עליונין דנשבע הקדוש ברוך הוא שיהיו כן עד שישובו ומאי דאמרו שם במדרש הנעלם הנזכר לעיל סמוך ונראה דאפילו כנישתא חדא דתייבין בזכותה אתכניש וכו'. אפשר דהא דכנישתא חדא לא הוה סגי בתוך האלף שנים שהיה צריך שישובו כל ישראל או רובם כדי שיגאלו בתוך האלף שנים אבל אחר האלף שנים מהני הא דרישי כנישתי או כנישתא חדא ובזה יבואו על נכון כל המאמרים כפשטן. ועוד יש לצדד בזה.

(רכ) מהר"ר אסתרוק ן' שנגי. הזכירו הרב שיירי כנה"ג א"ח סי' קע"ד ע"ש.

(רכא) מהר"ר אפרים אלנקוואה. רב גדול בעיר תלמסאן ומלומד בנסים ומופלג בחסידות וקדושה. ומצאתי בכ"י רבינו מהרח"ו ז"ל שכתב מצאתי בתשו' להרב הגדול רבינו אפרים בן הר"ר ישראל בן אלנקוואה וקראה שער כבוד ה' עכ"ד.

(רכב) מה' אפרים ארדיט. (עי' מטה אפרים בח"ב).

(רכג) רבינו אפרים וידאל. (עיין הרשב"ץ).

(רכד) רבינו אפרים בר יצחק מרגנשבורג. (ע' רבינו אפרים תלמיד הרי"ף. רבינו יואל בן יצחק הלוי).

(רכה) הג"מ אפרים הכהן מאוסטרא. (עי' זרע שמשון בח"ב).

(רכו) מהר"ר אפרים כ"ץ מווילנא. עמית בתורה עם הרב ברכת הזבח והרב שפתי כהן והי' אב"ד בק"ק בודון וקבלוהו לרב ק"ק אשכנזים בעה"ק ירושלים. חיבר שו"ת שער אפרי' בבקיאו' ופלפול ושקיל וטרי עם רבני אשכנז שבזמנו הרב עבודת הגרשוני והרב צמח צדק וסיעתם. ועם הרב המג"ן והרב מהר"ם ן' חביב והיה לו מחנה אפרים על התורה ונאבד. ובנו הרב החסיד מהר"ר יהודה ליב ונפטר בעה"ק צפת ת"ו ובן בתו הגאון מה' צבי אשכנזי.

(רכז) מהר"ר אפרים נבון. הורתו ולידתו בקושטנדינא והי' בן גילו של הרב בני יעקב ואח"כ בא עם חמיו הגביר כה"ר יהודה אירגאז ונתישב בירושלים ת"ו ושם נתבודד למעלה מעשר שנים ולמד הש"ס והר"ם ובית יוסף והלך בשליחות לקושטנדינא ומהר"י רוזאניס מינהו לדיין וגדל מאד והיה רב בקושטנדינא וחיבר מחנה אפרים וחכמתו ובקיאותו ניכר מספרו הנורא. ושמענו נפלאות מתורתו ובקיאותו וחסידותו. ובנו הרב החסיד הרב המחבר קרית מלך רב.

(רכח) מהר"ר אפרים קארו. (עיין מרן מ' יוסף קארו).

(רכט) מהר"ר אפרים במה"ר שמואל זאנוויל העקשיר. (ע' לוית חן בח"ב).

(רל) רבינו אפרים בר שמשון. חיבר פי' ורמזים וגמטריאות על התורה והוא בידי כ"י ובפ' וילך כתב ושמעתי מרבינו תם ששאל לבעל החלום וכו' כנראה דכוון על רבינו יעקב ממרויש שהיה שואל שאלות מן השמים ומשיבין לו וכמ"ש אני הדל בח"א (עיין רבינו יעקב החסיד). והנה הגיע לידי קונטרס מע' שו"ת הללו בכ"י ובשאלה אחת כתוב דהיתה בשנת ד' אלפים תתקס"ג. ורבינו אפרים בפי' הנזכר כותב ששמע ממנו א"כ הוא סביב לזמן הזה. ובפי' הנז' הזכיר הרמב"ם וי"ד ספריו שחיבר הי"ד החזקה.

(רלא) רבינו אפרים תלמיד הרי"ף. עשה השגות על דברי רבו הרי"ף ועל הרב המאור והרז"ה במאור לפעמים מביא מדבריו. ובספר קורא הדורות דף ט' ע"ב כתב רבינו אפרים בר יצחק מרגנשפור"ק הצרפתי עשה השגות על דברי הרי"ף רבו וגם על הרז"ה ע"ש וזהו כמו שכתבתי אך בספר יוחסין דף צ"ח ע"ב כתב רבינו אפרים תלמיד הרב אלפס שהשיג על הרז"ה בזמן הזה עכ"ל ורואה אני בהקדמת הרז"ה למאור שכתוב ומצאתי להרב ר' אפרים ז"ל בענין הזה לא מסודרים ולא מחוברים כי אם מפורדים ומפוזרים והמעט הנכון מהם בעיני אספתיו אל מקומו עכ"ל. וממ"ש רבינו אפרים ז"ל מוכח שכבר רבינו אפרים נפטר לב"ע, ולפ"ז רבינו אפרים לא עשה הגהות כ"א על דברי הרי"ף רבו לא על הרז"ה כמ"ש ס' יוחסין וס' קורא הדורות.

גם מ"ש בס' קורא הדור' שרבינו אפרים תלמיד הרי"ף הוא רבינו אפרים מרגנשבורק הצרפתי אינו נראה, כי מדברי ס' יוחסין משמע קצת דתרי הוו. ועוד ראיתי בס' הישר כ"י לרבינו תם ובסופו שאלות ששאל רבינו אפרים מרגנשבורק לרבינו תם ורבינו תם משיב לו בכח גדול וביד חזקה ושם דף ר"ז כתב רבינו תם לרבינו אפרים וז"ל יודעים לבי ולבך ילדות היתה בך ואם לבך הוא בקרבך על לבי מה טיבך ויש ממש שאל לרבך העומד בישובך או אלי ואשיבך מיום דעתיך מורה לא שמעתיך עכ"ל והרב ר' אפרים בזה ובשאר תשובות כותב בכבוד גדול לר"ת ומזה משמע לי ההדיוט בפשיטות דאין זה רבינו אפרים תלמיד הרי"ף. גם התוספו' בע"ז דף ל"ד סוף ע"ב כתבו דרבינו תם הקפיד על רבינו אפרים וכתב והמורה יורה כבן סורר ומורה ועלי יערה רוח הבורא, ויותר לרואה כל התשובות מר"ת לרבינו אפרים והגם שראיתי בראב"ן דף קי"א ע"א דמייתי דברי רבינו אפרים מרגנשבורק ובתוך דבריו כתב ששאל את פי רבינו יצחק והודה לו ע"ש. מ"מ כעת נ"ל דכונתו על רבינו יצחק בעל התוס' בן אחותו של ר"ת ולא כיון על הרי"ף.

ושמעתי מרב א' נר"ו שראה פירוש התורה כתיבת יד לרבינו אפרים ז"ל ורבינו יהודה אביו של רבינו הרקח הי' שואל שאלות מרבינו אפרים בר יצחק כמ"ש בשו"ת הרשב"א סימן אלף ק"א ובפסקי מהר"מ ריקאנטי סימן ח"ן ע"ש.

(רלב) מהר"ר אריה יהודה בן הרב בית חדש. תשובותיו בשו"ת הרב ב"ח מר אביו בשני חלקים ובשו"ת גאוני בתראי.

(רלג) רבינו אשל. א' מרבותיו של הרקח (עיין רקח בח"ב).

(רלד) מהר"ר אשר ז"ל. זקנו של הגאון מהר"ם מלובלין חיבר ספר בקבלה והיה תופס ישיבה בק"ק קראקא. כן כתוב בהקדמת בן הגדול של מהר"ם לתשובותיו.

(רלה) רבינו אשר בר חיים נביו. (עיין רבינו יונה מגירונדי, ועיין ספר הפרדס בח"ב).

(רלו) רבינו אשר בן רבינו יחיאל. אבי רבינו יעקב בעל הטור' חיבר פירוש על התורה ופי' המשניות על זרעים וטהרות ונדפסו, ופי' על התלמו' כפי' מס' נדרים הנדפס. ואני ראיתי פירושו לנזיר כ"י. ורבינו בצלאל בלקוטי סדר קדשים וסוטה מזכיר פירושו. וחיבר תוס' על התלמוד ויש בידינו תוספותיו על קצת מס' כ"י. ועוד חיבר תוספי תוספות על התלמוד מלבד הלכותיו כהלכות הרי"ף ותשובתיו הנדפסות וכתב מהר"א שטיין בנימוקיו על הסמ"ג דף רצ"ד ע"א בתשו' הרא"ש בחבור של ש"ץ סימן תשע"ח ע"ש. ויש מי שכתב שהוא חיבר פסקי תוספות. ובספר המגיד למרן (ד"א) סוף דף ל"ו הכי קרא לרבינו הרא"ש אשר קדישי. וכתב מרן ב"י א"ה סי' נ"א משם הרב מהרלנ"ח שבספרד החזיקו הרא"ש לרבן וכ"כ בתשובת מהר"י קארו בסוף תשובת מרן א"ה ומה"רר בצלאל בתשובות סימן כ"ב ובתשובות רבינו ברכיה הלוי כ"י.

הרא"ש. מהרדב"ז סימן תצ"ה ד"ו משמע קצת דהיה תלמיד הרמ"ה ועיין מ"ש הרב כנה"ג בא"ה סימן פ"ב הגהות בית יוסף אות י"ט. ונראה פשוט דהוא ט"ס בהרדב"ז וצ"ל מהר"ם במקום הרמ"ה וכן כתבתי בעניותי בקונטרס יעיר אזן מערכת האלף דף יו"ד סוף ע"ב.

דע דהרא"ש הנדפס בספר הרי"ף והר"ן בהלכות קטנות אשר הלכות הרי"ף באמצע ומצד אחד הרא"ש ומצד שני נמוקי יוסף. הנה דברי הרא"ש לקוחים הם מפסקיו שחיבר הלכות קטנות בתוך פסקיו ע"ד הלכות הרי"ף כאשר נדפסו בתוך פסקי הרא"ש ופירשם הרב מעדני מלך. ודלא כמו שנראה מדברי הרב יד מלאכי דף קע"ד ע"ב שהרא"ש פירש דברי הרי"ף וגם עשה בתוך פסקיו הלכות קטנות.

שוב ראיתי בס' קרבן נתנאל בתחלתו בכללים שכ' בכלל ב' משם הש"ך בס' תקפו כהן סי' מ"ו שכ' וז"ל ולבי אומר לי שהרא"ש כשעשה חבורו מתחלה עשאו סביב הרי"ף כמו פירוש על דברי הרי"ף כמו שעשה הר"ן רק אח"כ עשו מחבור הרי"ף ומן חבורו הכל חבור אחר. ונראה כן מהלכות קטנות שמקצתן נדפסים הרי"ף ופירוש הרא"ש סביב הרי"ף ומקצתן נדפסים הכל חבור אחד עכ"ל ולי ההדיוט נראה פשוט שהרא"ש חיבר פסקיו כמו שהם בידינו ולא כוון לעשות פי' על הרי"ף כלל. וכן נראה ממ"ש רבינו ירוחם בהקדמת ספר מישרים למתבונן בדבריו וממ"ש הרב צדה לדרך בהקדמתו כאשר יראה המשתכל בעין יפה. וכן נראה ממ"ש הרב בס' יוחסין דף ק' ע"ב וז"ל חיבר פסקים על כל התלמוד ע"ד רב אלפס ז"ל עם מה שהוסיף מפלפול ר"י בעל התוספות כמו שכתב בשאלות כלל פ"ט דין ו' עכ"ל. ונראה שאלו הם דברי הרא"ש בתשובה והיינו כמאי דכתבינן אלא שכעת לא מצאתי דברי הרא"ש בתשובה הנז'. וגם מטבע פסקי הרא"ש עונים ואומרים שלא נתחברו בדרך פי' להרי"ף וזה פשוט לקוצר דעתי. וכן תראה מפי' הרא"ש לסדר זרעים וטהרות שקיצר פירוש רבינו שמשון ולפעמים מוסיף דבר. וכן תראה מתוספי הרא"ש על התלמוד שמקצר התוס' ומוסיף קצת.

אמנם למאי דאתי עלה הגאון הש"ך שם דליכא לאקשויי על הרא"ש אם כתב לשון הרי"ף במקום אחד ובמקום אחר פוסק להפך דאינו מקפיד להעתיק לשון הרי"ף וסומך על מ"ש במקום אחר בזה דבריו נאמנו מאד.

ואני ברגליו אעבורה ולמדתי שכן הוא דרך הרא"ש גם במס' בכורות ונדרים שמביא דברי הרמב"ן בהלכותיו על דרך שהוא מביא דברי הלכות הרי"ף אף דלא שמיע ליה ובמקום אחר מגלה דעתו.

וכן אני אומר כי דרך זו דרך רבינו הרא"ש גם בפרישתו לזרעים וטהרות שהוא כותב דברי רבינו שמשון אף אי לא סביר' לי' ובמקומו מגלה דעתו דעת עליון וקדוש.

הרא"ש חיבר ס' באסור והתר ומזכירו הרדב"ז בתשובות החדשות אשר נדפסו בעיר פיורדא סי' תס"ט.

שמעתי מאדם גדול שהוא ראה פי' על התורה שחיבר הרא"ש כ"י וכן כתבתי לעיל. וכפי זה יקשה שרבינו בעל הטורים בהקדמתו לפרפראות שנדפסו כותב שהוא מלקט מדברי הרמב"ן הדברים הפשוטים ויחבר אליהם איזה פשט או טעם ע"ש ולא הזכיר פי' אביו הוא הרא"ש. אם לא שנאמר שלא הגיע לידו והוא דבר זר.

הרא"ש מהקדמת ס' פי שנים והוא פי' הרא"ש לסדר זרעי' נרא' שהרא"ש פי' גם שיתא סדרי משנה. ועמ"ש במערכת ב' ולפי מה שידענו דהרא"ש פי' כל הש"ס בדרך פי' כמו שנדפס במס' נדרי' וראיתי ג"כ פי' הרא"ש מנזיר כ"י ומביאו בשיטה מקובצת נזיר ורבינו בצלאל בלקוטי סדר קדשים כ"י מייתי פי' הרא"ש וגם תוספי הרא"ש. א"כ אינו רחוק שפירש ג"כ שיתא סדרי משנה.

(רלז) רבינו אשר מלוניל. הי' בזמן ר"י בעל התוספות כמפור' בתוספות קמא דף ס"ד ע"ב והוא רבינו אשר שמזכירים בעל התרומות והמרדכי והגמי"י ואינו הרא"ש אביו של הטור כמו שכתבו ז"ל וגם הכלבו כשמזכיר הרא"ש כונתו על הרא"ש מלוניל א' מפליז"א כמ"ש הרב שיורי א"ח סוף סימן רצ"ד.

רבינו אשר שמזכיר בעל התרומות סבר הרב מה' אהרן אבייב ז"ל בתשו' כי באה בשו"ת מהרשד"ם א"ה סי' רמ"א שהוא הרא"ש אביו של רבינו בעל הטורים וכן תפס הרב מהר"ם מלובלין ז"ל בתשו' סי' י"ד. והאמת הברור הוא שהוא הרא"ש מלוניל שמביאים התוספות. וכבר ענין זה הארי"ך אותו הכהן הגדול הרב שפתי כהן בח"מ סוף סי' ק"ז והראה באותות ובמופתים דלא אפשר שהרב התרומות יזכיר לרבינו אשר בר יחיאל אבי הטור והשיג על הרב מהר"ם מלובלין ע"ש באורך וגם הרב כנה"ג כתב כן שם במהדורא קמא. אלא דבמהדורא בתרא הביא דברי הרב מהר"ם מלובלין ושתק ולפחות הול"ל ועמ"ש בנדפס. כי אחד הרואה דבריו במהדורא בתרא יסבור דשתיקה כהודאה.

(רלח) רבינו אשר בן הרב ר' משולם. בס' תמים דעים סי' ק"ך מייתי הלכות יום טוב מהרב ז"ל.

(רלט) מהר"ר אשר שלם. (עיין עטור סופרים בח"ב).

מעבר לתחילת הדף · הבא >