שו"ת הרא"ש/יא/ד: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל יא - סימן ד'''</noinclude> | |||
'''שאלה''' שלשה שותפין חכרו חכירות והעמידו בשבילם נאמן סופר לקבל חשבונם ולכתוב הכל בפנקס ואירע שתפס גוי לאחד מן השותפין ובא גוי אלם ונכנס בחכירות עם שני השותפין במקומו של זה התפוס והגוי הנזכר ושני השותפין הכריחו את הסופר הנזכר שנשבע שלא יגלה חשבונם לשום אדם בעולם לא לשותף היהודי הנתפס ולא לאדם אחר לסוף יצא היהודי הנתפס ותובע לסופר שיתן לו החשבון לידע כמה הזיקו הגוי האלם שנכנס במקומו ואמר הסופר שהיה עושה ברצון אם לא מצד השבועה שנשבע וזה אומר שאין השבועה חלה. | |||
'''תשובה''' יראה כיון שבררו הנאמן לקבל חשבונות לכותבם בפנקס לא חלתה שבועה עליו להפסיד לאותו היהודי הנתפס דשמא ישתדל שיצטרך הגוי להחזיר לו מה שגזל ממנו וצריך לידע כמה גזל משלו וכיון שיוכל לבא לידי הפסד אם לא יגלה לו החשבון לא חלתה עליו שבועה דנשבע לעשות עבירה אין לו לקיים שבועתו דשבועת שוא היא ונענש אם התרו בו למ"ד עקימת שפתיו הוה מעשה והכי אמרינן בירושלמי דשבועות שבועה שלא אוכל מצה בלילי הפסח לוקה ואוכל והכי נמי אמרינן בפרק שלישי דשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/כט/א|כ"ט]]}} שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי והשניה שבועת שוא אכלה עובר על שבועת שוא לא אכלה עובר על שבועת ביטוי ומפרש בגמרא {{ממ|[[בבלי/שבועות/כט/א|שם כ"ט]]}} אף על שבועת ביטוי דאף ע"ג דקיים שבועתו ולא אכלה אפילו הכי לוקה משום שבועת שוא שמיד כשנשבע לבטל את המצוה נשבע לשוא ויצא שבועה לשקר מפיו ואפי' יקיימנה לוקה משום שבועת שוא הילכך בנידון זה אם אנסו הגוי לישבע אין לו עונש של שבועת שוא ואם היה יכול לישמט מן הערבי ולא עשה יש לו עונש של שבועת שוא וממה נפשך צריך הוא לומר ליהודי לעשות חשבון מה שנגבה תחלה קודם שנתפס ומה שנגבה בסוף אולי יכול להציל מהגוי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל. | |||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | <noinclude> {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} </noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:53, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
יא ד
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל יא - סימן ד
שאלה שלשה שותפין חכרו חכירות והעמידו בשבילם נאמן סופר לקבל חשבונם ולכתוב הכל בפנקס ואירע שתפס גוי לאחד מן השותפין ובא גוי אלם ונכנס בחכירות עם שני השותפין במקומו של זה התפוס והגוי הנזכר ושני השותפין הכריחו את הסופר הנזכר שנשבע שלא יגלה חשבונם לשום אדם בעולם לא לשותף היהודי הנתפס ולא לאדם אחר לסוף יצא היהודי הנתפס ותובע לסופר שיתן לו החשבון לידע כמה הזיקו הגוי האלם שנכנס במקומו ואמר הסופר שהיה עושה ברצון אם לא מצד השבועה שנשבע וזה אומר שאין השבועה חלה.
תשובה יראה כיון שבררו הנאמן לקבל חשבונות לכותבם בפנקס לא חלתה שבועה עליו להפסיד לאותו היהודי הנתפס דשמא ישתדל שיצטרך הגוי להחזיר לו מה שגזל ממנו וצריך לידע כמה גזל משלו וכיון שיוכל לבא לידי הפסד אם לא יגלה לו החשבון לא חלתה עליו שבועה דנשבע לעשות עבירה אין לו לקיים שבועתו דשבועת שוא היא ונענש אם התרו בו למ"ד עקימת שפתיו הוה מעשה והכי אמרינן בירושלמי דשבועות שבועה שלא אוכל מצה בלילי הפסח לוקה ואוכל והכי נמי אמרינן בפרק שלישי דשבועות (כ"ט) שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי והשניה שבועת שוא אכלה עובר על שבועת שוא לא אכלה עובר על שבועת ביטוי ומפרש בגמרא (שם כ"ט) אף על שבועת ביטוי דאף ע"ג דקיים שבועתו ולא אכלה אפילו הכי לוקה משום שבועת שוא שמיד כשנשבע לבטל את המצוה נשבע לשוא ויצא שבועה לשקר מפיו ואפי' יקיימנה לוקה משום שבועת שוא הילכך בנידון זה אם אנסו הגוי לישבע אין לו עונש של שבועת שוא ואם היה יכול לישמט מן הערבי ולא עשה יש לו עונש של שבועת שוא וממה נפשך צריך הוא לומר ליהודי לעשות חשבון מה שנגבה תחלה קודם שנתפס ומה שנגבה בסוף אולי יכול להציל מהגוי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |