שו"ת הרא"ש/ד/ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ (←top: סדר בתבניות הניווט) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}{{הועלה אוטומטית}}'''שו"ת הרא"ש כלל ד - סימן ט'''</noinclude> | ||
'''שאלה''' אנשים מהקהל התנדבו להתפלל בכל יום מנחה גדולה עד החג ונסתפקנו בענין מנחה קטנה אם היא חובה כנגד מנחה גדולה או איזה מהם רשות ויש מי שהוא אומר שהגדולה חובה והקטנה רשות ואמר הטעם כמי שיש לפניו שתי תפלות להתפלל אחת שעבר זמנה ואחת שלא עבר זמנה שיתפללו קודם התפלה שלא עבר זמנה עדיין ושאין חובה אחריה רשות אלא כיון שרצונו להתפלל שתי תפלות של מנחה שהראשונה חובה והשניה רשות ושאין להתפלל אותה בצבור אלא ביחיד אם ירצה והרבה אנשים סומכין על הגדולה ואין מתפללין הקטנה לא בציבור ולא ביחיד והרמב"ם ז"ל כתב בספר אהבה נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה והאחד רשות והורו מקצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה וכן הדין נותן מפני שהוא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות עכ"ל. | '''שאלה''' אנשים מהקהל התנדבו להתפלל בכל יום מנחה גדולה עד החג ונסתפקנו בענין מנחה קטנה אם היא חובה כנגד מנחה גדולה או איזה מהם רשות ויש מי שהוא אומר שהגדולה חובה והקטנה רשות ואמר הטעם כמי שיש לפניו שתי תפלות להתפלל אחת שעבר זמנה ואחת שלא עבר זמנה שיתפללו קודם התפלה שלא עבר זמנה עדיין ושאין חובה אחריה רשות אלא כיון שרצונו להתפלל שתי תפלות של מנחה שהראשונה חובה והשניה רשות ושאין להתפלל אותה בצבור אלא ביחיד אם ירצה והרבה אנשים סומכין על הגדולה ואין מתפללין הקטנה לא בציבור ולא ביחיד והרמב"ם ז"ל כתב בספר אהבה נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה והאחד רשות והורו מקצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה וכן הדין נותן מפני שהוא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות עכ"ל. | ||
'''תשובה''' להתפלל שתי תפלות של מנחה לא ידעתי מקום לתפלה זו דתניא בפרק אין עומדין | '''תשובה''' להתפלל שתי תפלות של מנחה לא ידעתי מקום לתפלה זו דתניא בפרק אין עומדין {{ממ|[[בבלי/ברכות/לא/א|ל"א]]}} יכול יתפלל אדם כל היום כבר מפורש ע"י דניאל וזימנין תלתא ביומא הוה כרע על ברכוהי ומצלי ומודה קדם אלהיה וכן מפורש על ידי דוד ערב ובוקר וצהרים אשיחה וגו' והא דאמר רבי יוחנן בפרק מי שמתו {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כ"א]]}} ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו אמילתא דרבי אלעזר קאי דאמר ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל ורבי יוחנן אמר ולואי שיתפלל וכו' אבל ודאי התפלל בהא לא קאמר ר' יוחנן שיתפלל שנית וכן בכל מקום שאמרו חכמים אין מחזירין אותו כגון שטעה ולא הזכיר של ר"ח בתפלת הערב וכן אם לא אמר על הנסים בחנוכה ופורים או עננו אם היה רוצה להתפלל כדי להזכיר אין לו רשות להתפלל אלא כמו שתקנו חז"ל כן מפרשים גדולי אשכנז וצרפת אמנם רב אלפס ז"ל כתב אההיא דר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו וה"מ ביחיד ואדעתא דרשות אבל אדעתא דחובה אסור ותפלת המנחה זמנה מכי ינטו צללי ערב דהיינו מו' שעות ומחצה ולמעלה כדאמרינן צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי ולפי המנהג שאתם מקריבין מנחת חובה ומנחת נדבה יראה לי דכיון שהגיע זמן המנחה לא יתכן שיהיה הראשונה נדבה דתנן {{ממ|[[בבלי/ברכות/יג/א|י"ג]]}} היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא ופריך בגמרא מאי כיון לבו אילימא לצאת ש"מ מצות צריכות כונה ומשני בקורא להגיה ופר"ח בקורא להגיה [שקורא בדקדוק חסרות ויתרות כגון לטוטפת למזוזת כדי להגיה] אבל אם היה קורא המלות כתקנן יצא בלא כונה וא"כ הכא נמי יצא ממילא בלא כוונה ידי תפלה ומיהו יכולני לדחות נהי נמי דהקורא או המתפלל יצא בלא כוונה אבל אם פירש בהדיא איני רוצה לצאת בהא אפשר שתהיה נדבה אפשר שלא יצא בע"כ ומ"מ נראה בעיני אחר שהגיע זמן תפלה יצא לאלתר ואם ירצה יתנדב אח"כ ועוד ראיה מהא דאמרינן (שם כ"ח) אם לא התפלל מוסף עד שהגיע זמן המנחה מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף ואף על גב ששתיהם עליו חובה צריך להקדים תפלת המנחה כיון שהגיע זמנה כל שכן אם רוצה להתפלל שתי תפלות אחת חובה ואחת נדבה שצריך להקדים החובה ורבותינו ז"ל אומרים אם לא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ומבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו אלמא אפילו בדיעבד לא עלתה לו אם הקדים המאוחרת ושלום אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל. | ||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
<noinclude>{{פורסם בנחלת הכלל}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־22:52, 27 בפברואר 2021
שו"ת הרא"ש 
ד ט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שו"ת הרא"ש כלל ד - סימן ט
שאלה אנשים מהקהל התנדבו להתפלל בכל יום מנחה גדולה עד החג ונסתפקנו בענין מנחה קטנה אם היא חובה כנגד מנחה גדולה או איזה מהם רשות ויש מי שהוא אומר שהגדולה חובה והקטנה רשות ואמר הטעם כמי שיש לפניו שתי תפלות להתפלל אחת שעבר זמנה ואחת שלא עבר זמנה שיתפללו קודם התפלה שלא עבר זמנה עדיין ושאין חובה אחריה רשות אלא כיון שרצונו להתפלל שתי תפלות של מנחה שהראשונה חובה והשניה רשות ושאין להתפלל אותה בצבור אלא ביחיד אם ירצה והרבה אנשים סומכין על הגדולה ואין מתפללין הקטנה לא בציבור ולא ביחיד והרמב"ם ז"ל כתב בספר אהבה נהגו אנשים הרבה להתפלל גדולה וקטנה והאחד רשות והורו מקצת הגאונים שאין ראוי להתפלל רשות אלא הגדולה וכן הדין נותן מפני שהוא כנגד דבר שאינו תדיר בכל יום ואם התפלל הגדולה חובה לא יתפלל הקטנה כי אם רשות עכ"ל.
תשובה להתפלל שתי תפלות של מנחה לא ידעתי מקום לתפלה זו דתניא בפרק אין עומדין (ל"א) יכול יתפלל אדם כל היום כבר מפורש ע"י דניאל וזימנין תלתא ביומא הוה כרע על ברכוהי ומצלי ומודה קדם אלהיה וכן מפורש על ידי דוד ערב ובוקר וצהרים אשיחה וגו' והא דאמר רבי יוחנן בפרק מי שמתו (כ"א) ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו אמילתא דרבי אלעזר קאי דאמר ספק התפלל ספק לא התפלל אינו חוזר ומתפלל ורבי יוחנן אמר ולואי שיתפלל וכו' אבל ודאי התפלל בהא לא קאמר ר' יוחנן שיתפלל שנית וכן בכל מקום שאמרו חכמים אין מחזירין אותו כגון שטעה ולא הזכיר של ר"ח בתפלת הערב וכן אם לא אמר על הנסים בחנוכה ופורים או עננו אם היה רוצה להתפלל כדי להזכיר אין לו רשות להתפלל אלא כמו שתקנו חז"ל כן מפרשים גדולי אשכנז וצרפת אמנם רב אלפס ז"ל כתב אההיא דר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם כל היום כלו וה"מ ביחיד ואדעתא דרשות אבל אדעתא דחובה אסור ותפלת המנחה זמנה מכי ינטו צללי ערב דהיינו מו' שעות ומחצה ולמעלה כדאמרינן צלותא דאברהם מכי משחרי כותלי ולפי המנהג שאתם מקריבין מנחת חובה ומנחת נדבה יראה לי דכיון שהגיע זמן המנחה לא יתכן שיהיה הראשונה נדבה דתנן (י"ג) היה קורא בתורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא ופריך בגמרא מאי כיון לבו אילימא לצאת ש"מ מצות צריכות כונה ומשני בקורא להגיה ופר"ח בקורא להגיה [שקורא בדקדוק חסרות ויתרות כגון לטוטפת למזוזת כדי להגיה] אבל אם היה קורא המלות כתקנן יצא בלא כונה וא"כ הכא נמי יצא ממילא בלא כוונה ידי תפלה ומיהו יכולני לדחות נהי נמי דהקורא או המתפלל יצא בלא כוונה אבל אם פירש בהדיא איני רוצה לצאת בהא אפשר שתהיה נדבה אפשר שלא יצא בע"כ ומ"מ נראה בעיני אחר שהגיע זמן תפלה יצא לאלתר ואם ירצה יתנדב אח"כ ועוד ראיה מהא דאמרינן (שם כ"ח) אם לא התפלל מוסף עד שהגיע זמן המנחה מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוסף ואף על גב ששתיהם עליו חובה צריך להקדים תפלת המנחה כיון שהגיע זמנה כל שכן אם רוצה להתפלל שתי תפלות אחת חובה ואחת נדבה שצריך להקדים החובה ורבותינו ז"ל אומרים אם לא התפלל מנחה בשבת מתפלל במוצאי שבת שתים של חול ומבדיל בראשונה ואינו מבדיל בשניה ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה שניה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו אלמא אפילו בדיעבד לא עלתה לו אם הקדים המאוחרת ושלום אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |