שו"ת הרמ"א/פד

שו"ת הרמ"א ‏ פד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יורנו רבינו על הלכה למעשה הבא לידינו באחד שבא לגרש והיה נקרא שם אביו ישעיה הוא היה שמו הרגיל בו בפי כל ואין מכירין אותו אלא בשם ההוא רק בעלותו לס"ת קורין אותו אהרן סעדיה והנה נפלה מחלוקת בין החכמים איך לכתוב שם אבי המגרש בגט. ובאשר לא אטריח רבינו לדקדק הרבה בדינו אכתוב כל חלקי הסותר בדין זה וכל הדעות שנפלו בזה. הנה אין לספק בשם אהרן סעדיה שכותבין אהרן דמתקרי סעדיה מאחר שנשתנה שם סעדיה מחמת חולי לשם אהרן ולכן כותבין שם השני קודם ועל השני כותבין דמתקרי כמו שכתבו המרדכי (בהשולח) וסמ"ק (מצוה קפ"ד) ושאר רבוותא שדברו מזה ובזו לא נסתפק אדם אך נסתפקו איך יש לכתוב סעדיה עם שם ישעיה כי יש בזו ד' דעות לפי הנראה ולכל אחד פנים בהלכה. וזה כי יש אומרים לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה מאחר שהוא לשון עברי וכמו שכתב הסמ"ק (סי' קפ"ד) והג"ה מיימוני (פ"ג מהלכות גירושין) וכלבו (סי' ע"ז) דנהיגי לכתוב מתקרי כששם השני לשון עברי ומכונה כששם השני לשון לעז, וי"א שיש לכתוב המכונה מאחר שלא נשתנה השם ע"פ חולי או שלא קראו לו ב' השמות ביחד רק שנשתנה שמו אח"כ אינו אלא כינוי בעלמא ושייך לכתוב מכונה ומביא ראיה לדבריו ממה שכתב בטור א"ע הארוך (בב"י דף קס"ב) בחלוקה השלישית שכתב וז"ל היכא שהשם השני יוצא ממשמעות שמו העברי אלא שנקרא כן על שם משפחתו כתב מהרי"ק שיש לכתוב המכונה וכו' עד ואע"פ שמתשובה זו שבמהרי"ק משמע דוקא כששם השני בלשון לעז כותבין המכונה כו' עד ולאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט כו' עד אלא ודאי כל חניכה כותבין המכונה בין שהוא בלשון עברי בין שהוא בלשון לעז ומש"ה לא משכח שיכתוב דמתקרי אלא כשנשתנה שמו והא דנקט גבי חניכה לשון לעז אורחא דמילתא נקט כדפרישית דסתם חניכה היא בלשון לעז עכ"ל שם. ודקדקו מזה דאין לכתוב מתקרי אלא כשנשתנה שמו ע"פ חולי כדמשמע התם מלשון הסמ"ק (סי קכ"ד) שמייתי אבל כשלא נשתנה שמו אלא שקראו לו שם שני מתחילתו יש לכתוב המכונה והבינו שם הפשט שזהו אורחא דמילתא דנקט ב"י ר"ל דלכשנשתנה ע"י חולי רגיל להשתנות לעברי וע"כ כותבין מתקרי אף אם נשתנה ללעז וכשלא נשתנה ע"י חולי רגיל להשתנות ללעז ולכן כותבין המכונה אע"פ שהוא עברי, וכינוי משפחה דנקט התם לאו דוקא אלא שאינו רגיל להשתנות בלא חולי כי אם מצד משפחה שהראשון היה נקרא בב' שמות ע"י חולי ולכן משנים גם שמות בניו אחריו אע"פ שהם אינם חולים זהו דעת בעל הסברא הזאת. ועוד נסתפקו אם שם ישעיה יוצא משם סעדיה כי בלשון הגרי הלשון בשי"ן שמאלית וקורין לישעיה סעדיה או להיפך או נאמר דאין שייכות לשם סעדיה לישעיה כי בזה תלוי ג"כ הדין אם יש לכתוב מתקרי או המכונה כפי דעת בית יוסף. עוד נסתפקו בלשון ב"י כי אפשר כי זהו נקרא שם משפחה שכל ישעיה שבמשפחה זו שממנה המגרש כולם עולים לס"ת סעדיה ונקראים ישעיה וא"כ הוא שהוא שם משפחה כותבין מכונה לפי דעת ב"י. ומטיבותיה דמר אמינא שאין כן דעת ב"י בכל זה דלא נקרא שם משפחה רק כשכל המשפחה נקראת על שם ההוא כגון משפחת הפואה שכתב עלה מהרי"ק שהביא שם שכל בני המשפחה נקראים פואה אין חילוק בין בני המשפחה כמו שנמצא מדפיסים חותמין עצמן טוביה פואה ובתשובת מהרי"ק כותב רפאל פואה וכתב שהוא על שם משפחתו או משפחת אברבנאל וה"ה בלשון עברי כגון משפחת אבן עזרא או קמחי דכולן נקראו בשם ההוא אין חילוק בהן ובשמותיהן אבל בכהאי גוונא דדוקא סעדיה של אותה משפחה נקראים ישעיה ולא שאר שמות של משפחתן אין זה כינוי משפחה רק כינוי התולה בשם סעדיה ונקרא חניכת עצמו ולא חניכת המשפחה כמ"ש ב"י עצמו (דף ק"ס סי' קכ"ט) גבי חניכתן וחניכת משפחתן יעויין שם. גם נראה דלא עלה על דעת ב"י לחלק בין אם נשתנה שמו ע"י חולי או לא אלא דס"ל דאם הכינוי תלוי במשפחה כותבין מכונה אבל אם תלוי בשם אחד דנשתנה שמו כותבין מתקרי וזהו אורחא דמילתא דקאמר ר"ל כי על שם משפחה הוא על הרוב לשון לעז ולכן כותבין מכונה וה"ה על שם עברי אם הוא כינוי משפחה לדעתו כי מכונה שייך לומר בדבר שאינו נקרא בו כל כך עיקר השם והיינו כינוי משפחה שכל בני משפחה נקראים כן אבל בשינוי של א' הן לעז או עברי כותבין מתקרי מאחר שנודע היטב בשם ההוא. זהו הנראה בדעת ב"י אבל אין חילוק בין נשתנה ע"י חולי או ע"י דבר אחר, וא"כ מאחר שזה השם אינו כינוי משפחה כמו שנתבאר יש לכתוב מתקרי. וראיה ממה שנמצא בגמרא (גיטין ל"ד:) שרה דמיתקריא מרים. ואע"ג דיש לחלק דגם שם נשתנה שמה ע"י חולי מ"מ לא נראה דהא בתיקון גיטין מדמי ליה ההוא מעשה דאסתר וע"י צחוק נשתרבב שמה מלכה דכותבין מלכה דמתקריא אסתר ואף כי בעל סברא זו דחק למצוא חילוק בין שמות אנשים לנשים אינו נראה כלל וכן מבואר בתשובת מהרי"ק שורש צ"ח דאין חילוק בין נשתנה ע"י חולי או ע"י דבר אחר ואדרבא נראה שם מדבריו דיותר יש לכתוב מתקריא כשנשתנה בלא חולי מכשנשתנה ע"י חולי כמו שנראה משם מבואר בדבריו אין רצוני להאריך בהם, ועוד דכאן ביום מילתו קראו לו סעדיה כמו שעולה לס"ת והכל קראו לו ישעיה בשם ראש המשפחה שהיה נקרא ישעיה רק שעולה לס"ת סעדיה וא"כ הוי כאלו נתנו לו ב' השמות ביחד ויש לכתוב בהן מתקרי כמו בשמות ראש המשפחה שממנו יצאו שמות אלו, ולכן נראה לכתוב כאן דמתקרי על כל פנים מאחר שאינו כינוי משפחה כמו שנתבאר הן לדעת ב"י שכתב שכל שינוי שמו כותבין מתקרי בין שהוא לעז או עברי בין לדעת האחרונים שלא חלקו בהא וכתבו סתמא דכל שהוא לעז כותבין מכונה ושם עברי כותבין מתקרי מ"מ כותבין כאן מתקרי מאחר דשם עברי הוא כל שכן שחותם עצמו בשטרות לפעמים בשם ישעיה שהוא שם עיקרי כמו שם סעדיה: ואף אם נודה לדעת החולק דדעת ב"י לומר דכל שנשתנה שמו שלא מחמת חולי כותבין מכונה נראה דלא נהיגי בהא כוותיה, חדא דפירושו דחוק מאוד לומר דכל הפוסקים שחלקו בין לשון עברי ללעז לאו דוקא נקטו וכולהו אורתא דמילתא נקטו ואין זה מדרך פוסקים ראשונים ואחרונים לדבר בסתימות רק לפרש דבריהם היטב והכרחתו שם על זה אינו כלום דדייק ליה מיתור לשון וזהו אורחא דמילתא בדברי פוסקים לצייר דבריהם בדרך כיצד והוא מבואר לכל מעיין בדבריו ועוד דהרי אנו לא נהיגינן כוותיה בכל דבריו שם דמ"ש בחלוקה השנית דיהודה הנקרא ליאו"ן כותבין מתקרי הוא פשוט המנהג דלא כוותיה דכתבינן כל פעם יהודה המכונה ליב או ליבא והוא ליאו"ן בלשון לעז והוא מבואר בדברי האחרונים וכן מ"ש לכתוב על כינוי משפתה מכונה לא נהיגי כוותיה דהא בסדר גיטין דלא כותבין שם כינוי משפחה כלל, ובת"ה כתב סי' רל"ה לכתוב כל שום וחניכה ומדהא ליתא הא נמי ליתא, ולכן נראה דבכל מקום יש לכתוב בשם עברי מתקרי ובשם לעז מכונה והוא פשט הפוסקים ולא לחלק בין כינוי לכינוי. וכינוי משפחה לא לכתוב כלל מאחר שנסתפקו בו בתראי איך לכתוב ולכן כתב בעל מסדר תיקון גיטין שלא לכתבו כלל:

ועוד הביא לזה החילוק קצת ראיה לכתוב מכונה כי מצא בטור הארוך (שם ע"ג) שיש לכתוב שלמה המכונה שלמן ואומר ששלמן הוא שם עברי כמו שלמון הוליד את בועז וכן מצינו פרק כיצד מברכין (דף ל"ט) א"ל רב נחמן לההוא תנא מאי שמך א"ל שלמן א"ל שלום שמך ושלמה משנתך ששמת שלום בין התלמידים ואע"ג דמקרא מלא דבר הכתוב שלמון כו' ובגמרא אמרינן בלא ו' מ"מ הכל שם א' הוא כמו יעקב יעקוב וכיוצא בהן רבים. אך אמנם נראה דלא כיון כאן גבי שלמה המכונה שלמן לזו כלל, חדא דהתם לא ירד למידק בלישנא דמתקרי או מכונה רק לדקדק אם לכתוב השם כינוי קודם כהן או לכתוב קודם הכינוי כהן כדאיתא התם לכן איכא למימר דלאו דוקא קאמר מכונה אלא ר"ל מתקרי אלא דהרגל לשון מכונה נקט ותו דאף אם נאמר דדוקא נקט מכונה מכל מקום ההוא כינוי אינו השם שלמן הנמצא אלא ר"ל השי"ן שמאלית והוא סלמן כי הן דרך הגוים לקרוא לשלמה סלמן והוא כינוי ממש כמ"ש הרא"ש על שמות שקורין הגוים קרוב ללשון עברי והוי כינוי ממש ולכן כתב לכתוב המכונה ולכן נראה דאין לסתור משום זה כללא דיש לכתוב בשם עברי מתקרי או לדעת ב"י על כינוי עצמו מתקרי כי פשוט בעיני שכוונת ב"י כאשר כתבתי שאין מחלק רק בין כינוי משפחה לכנוי שם עצמו ולא כאשר הבין החילוק ממנו שעיקר חלוקו הוא בין אם נשתנה ע"י חולי או נשתנה בלא זה ודוק מעלתו התם.

ועוד נראה דאפילו אי הוי ספק או יש לכתוב מתקרי או מכונה ש לכתוב מתקרי והוא כולל ג"כ כינוי כי לשון קריאה כולל הכל להיות נקרא בשם ההיא אבל לא יתהפך לומר דהכל נקרא כינוי דזה אינו ששם העיקר אינו נקרא כינוי וזה פשוט בעיני וראיה דבמגיד משנה פ"ג דגירושין כתב דיש לכתוב על שם הלועזים שהם כינויים פלוני דמתקרי פלוני וכן אמרינן בגמרא אדא בר הדיא דמתקרי איי מרי אע"ג דאיי מרי אינו שם עברי אלא ש"מ דשם מתקרי כולל הכל. ואין להקשות מהא דכתב הרא"ש פרק השולח דנהיגי באשכנז לכתוב בכל גט כל שום וחניכה כדעת בעל ה"ג ולא פלוני דמתקרי פלוני כדעת רבינו תם לפי שנהגו הגוים באשכנז שקורים ליהודים חניכה הקרובה ללשון עברי ואין ראוי לכתוב על אותה חניכה דמתקרי לכך נהגו לכתוב וכל שום וחניכה דאית ליה שמלה זו כוללת הכל עכ"ל. וא"כ הוה לדקדק דאין לכתוב מתקרי על שום כנוי דזה אינו דטעם הרא"ש אינו משום זה דא"כ לכתוב מכונה וא"כ כל שום וחניכה למה לי אלא משום דר"ל דאותן כינויים אינן עיקרים לפרשן בגט ולכן כוללין אותם בלשון שום וחניכה אבל לא משום חילוק דמתקרי או מכונה ואדרבא מדברי הרא"ש יש להוכית דיוכל לכתוב על כולן מתקרי דהרי כתב לפי דעת ר"ת דכותבין פלוני דמתקרי פלוני ולא חילק בין הוא שם לעז או לא, ועוד מדכתב שלא לכתוב על שמות העמים מתקרי אלא כל שום וחניכה ממילא לדידן דלא נהיגי בכל שום וחניכה כותבין מתקרי על הכינויים דוגמת השמות שמדבר עליהם הרא"ש, ועוד דאמאי כתב דנהגי לכתוב כל שום וחניכה מכח חשש כנוים של כותים תיפוק ליה דלא ידעינן לכתוב הכינויים אם לכתוב מתקרי או מכונה ולכן נהגו לכתוב שום וחניכה אלא ש"מ דאין להקפיד לכתוב מתקרי בכל מקום, אבל איפכא ליכא למימר דהא כתב ב"י ומהרי"ק דהכותב מכונה במקום מתקרי אינו אלא טועה אלא ש"מ כדפרישית. ועוד נ"ל להביא ראיה ממוצא הדבר וזה כי עיקר לשון איתקרי הוא מן התרגום שפי' ונקרא שמו בישראל מתקרי ונקראה בשם מתקריא והנה מצינו ויקרא פרעה את שם יוסף צפנת פענח ותרגום וקרא פרעה שם יוסף גברא דטמירן ליה גליין והתם כינוי הוי ולא תרגם וכינה פרעה וכו' ש"מ דשם קרא כולל הכל ואע"ג דכתבו הפוסקים דנוהגין לכתוב בעברי מתקריא ובלעז מכונה היינו לסימנא בעלמא שלא נטעה לכתוב מכונה בעברי שזהו טעות כמו שכתבתי אבל לא להיפך דמתקרי כולל הכל. ולכן נ"ל ברור דיש לכתוב סעדיה דמתקרי ישעיה. ואין לפקפק ולומר דלמה לא ניתן ב' גיטין לאפוקי נפשין מספיקא, דזה אינו, חדא דאין לכתוב ב' גיטין רק במקום דוחק גדול שאי אפשר לעמוד על הדין בשום פנים כמו שהאריכו בזו הבתראים בתשובותיהם ונימוקיהם הובא הכל בסדר גיטין לכן לא אאריך בו, גם לי שני טעמים דאין ליתן שני גיטין נוספים על טעמים הנזכרים בסדר גיטין, חדא דקי"ל אין ברירה בדאורייתא ומאחר דלא הוברר בשעת הגט באיזה מגרש יש לפקפק בו כמ"ש המרדכי בהגהות דגיטין (דף תרי"ז ע"ג), ותו דהתוס' מפרשים בסוטה בפרק היה מביא (דף י"ח) דהמגרש בב' גיטין הגט פסול משום דספר אחד אמר רחמנא ולא ב' ספרים וכו' ואע"פ שלכל זה אין לחוש רק בנותן ב' גיטין בפעם אחת אבל לא בנותנן זה אחר זה ולא אאריך בזה כי אינו מן הנדון מ"מ חזינן דחששו הרבה בנתינת ב' גיטין כמבואר בסדר גט וכן יש לפקפק בו ממה שכתבתי והוא יותר חששא ממה שיש בחילוף מתקרי או מכונה לדעתי. ועוד דאם נחוש לכל הספיקות נצטרך ד' גיטין כי יש אומרים שלא לכתוב שם ישעיה כלל מאחר שיש לספק בו שהוא כינוי שם משפחה א"כ לפי מה שנוהגין שאין כותבין כינוי משפחה א"כ אין לכותבו כלל. ועוד דעת רביעית לכתוב סעדיה ישעיה בלא מתקרי ובלא מכונה וזה כי כתוב בסדר גיטין וז"ל אשה אחת המירה ושמה אסתר ואח"כ חזרה וכדי להתנסבא קראת שמה פעסלין ומהרי"ו כתב לה גט וכתב אסתר פעסלין וכן כתב מהר"ר שלום בתשובה וכן קראו כולם אותה פעסלין ובאה להתגרש לפני מהר"א שליצשטא"ט וכתב בגיטין פעסלין ואסתר בלא מתקרי ובלא מכונה מאחר דלא נשתנה שמה מחמת חולי אלא לקחה לעצמה שם אחר והורגלה בפי כל לכן הקדימו ג"כ אף כי הוא אשכנז וכתב שם שכן עשה מהר"י מולין בגט כה"ג חוה רייצל עכ"ל. הנה אם נחוש לכל הספיקות היה לחוש ג"כ לזו ובאמת שהיא ספיקא קרובה יותר מענין מכונה שהיא דעת רחוקה לדעתי באשר לא נמצא חלוק זה בשום מקום שישתנה מענין מתקרי ללשון מכונה ע"י שהשם לא נשתנה מחמת חולי אם לא לפי דעתו בפי' דברי ב"י והוא רחוק מכוונתו שם לדעתי. מ"מ נראה דלשון מתקרי עדיף מן הכל, חדא דאיכא למימר דשאני התם דלא נשתנה שמה מעולם אלא היא לקחה לעצמה שם אחר אבל כאן שעיקר שמו הוא ישעיה כמו סעדיה דהא כל אותן סעדיה שבמשפחה קורין אותו ישעיה ומיום מילתו ואילך נקרא ישעיה א"כ הוי כמי שיש לו ב' שמות ממש דכותבין מתקרי ועוד דכאן לא נקרא בב' שמות ביחד לעולם דבעלייתו לס"ת עולה בשם אהרן סעדיה ונקרא בפי כל ישעיה ואין נכללים ביחד לאפוקי התם דאפשר דכל העולם קראו אותה אסתר פעסלין ביחד להודיע שאותה פעסלין היא אסתר הראשונה אף כי קראו אותה בפניה פעסלין לחוד כדי שלא לביישה אבל כאן אין לכוללם ביחד כלל מאחר שלא נקרא בשניהם כאחד בשום פנים. ועוד נראה דאף הם שכתבו אסתר פעסלין מודים שעדיף טפי מתקרי אלא שרצו להראות כחן שלא הוצרכו לכך וכדרך שאמרו כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט אבל במקום דאיכא לספוקי דלמא אינה דומה לההיא מעשה ממש פשיטא דיש לכתוב מתקרי שהוא לשון הפשוט ולא להכניס ראשו בספיקות התלויים כהררים בשערה. ותדע דהא מהרי"ק שורש צ"ת קורא תגר על מי שכתב בגט לוי יהודה בלא מתקרי אע"ג דהתם לא נשתנה ע"י חולי רק שלא יכירו אותו כההיא מעשה דאסתר פעסלין וכן משמע באשר"י פרק השולח דבני אדם הגולים ובורחים לנפשם למדינות אחרות ומשנים שמם שלא יכירו אותן יכתבו פלוני דמתקרי פלוני ולא פלוני ופלוני. ומהשתא בין אם נאמר דהנהו רבוותא פליגי אהדדי או יש חילוק בין המעשים כל זמן שאין החילוק ברור לנו לא נכנס לספיקות רק נכתוב פלוני דמתקרי שעדיף מכל דבר וראיה מהא דכתבו רבוותא על שם שנשתנה מחמת חולי דיש כותבין פלוני ופלוני בלא מתקרי ויש כותבין פלוני דמתקרי פלוני. וכתב ב"י (סי' קכ"ט) דמצא בתשובות אשכנזים דאם כתב בלא מתקרי יש פוסלין ויש שאינן פוסלין אבל לא נמצא להפך דמאן דכתב בלא מתקרי פוסל אי כתב מתקרי א"כ ש"מ דזהו דבר המחוור בכל ולא נאמר ג"כ מאחר דהדבר מפוקפק לא נכתוב אלא שם אחד הרגיל בו ובו הגט כשר דלא גרע מחניכתו שרגיל בו שכותבין אותה לחודה לפי דעת התוס' והרא"ש (פרק השולח) והטור. הנראה מאחר שדבר זה תלוי באשלי רברבי דהרמב"ם (פ"ג דהלכות גירושין) ורש"י אינן מכשירין רק בדיעבד כמבואר בדבריהם לכן נחוש לדבריהם לכתחילה על כל פנים כי אין חילוק זה בין מתקרי למכונה כדאי ליכנס בספק זה ואין לשנות המנהג שלא לכתוב שום כינוי אבי המגרש שאין צריכים לכתבו אפילו לכתחילה לדעת קצת רבוותא מאחר דרבים חולקים וס"ל דיש לכתבו לכתחילה וכן המנהג פשוט ואין לשנות. לכן הדעת המחוורת לכתוב אהרן דמתקרי סעדיה דמתקרי ישעיה. כן נ"ל ומעלת כ"ת יעמידנו על הברור להורות הלכה למעשה וממנו תצא תורה. נאום דורש שלוות מעלתו. משה בן לא"א מורי הקצין כמר ישראל שלי"ט הנקרא שמו

משה איסרלש מקראקא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.