שו"ת הרמ"א/פה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרמ"אTriangleArrow-Left.png פה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אשר שאלת וז"ל ילמדנו רבינו על אורח הבא לעיר שישראל אחד דר בין הכותים אם אוסר על ישראל הדר שם שהוא מותר לטלטל בלתו מאחר שכבר נפסק הלכתא ריש פרק הדר (דף ס"ב) כר' אליעזר בן יעקב דסובר דאין הכותי אוסר על הישראל עד שיהיו שני ישראלים שרויים בחצר ועכשיו יש להסתפק אם אורח שבא שם ללון אוסר על הישראל הדר שם. עכ"ל שאלתך:

תשובה הנה בודאי לא נעלמו ממך דברי הפוסקים בזה וזה כי המרדכי כתב ר"פ הדר בשם רש"י חצירו של כותי הרי הוא כדיר של בהמה פי' ומותר לישראל המתאכסן שם להכניס ולהוציא ואם יש שם ישראל אחד אוסר פי' אוסר לאורת להוציא מבית הכותי אבל אותו ישראל מותר להוציא מביתו לחצר דאין ישראל האורח אוסר עליו עכ"ל, וכן כתב הטור סוף סי' שע"א בהדיא דאין אורח אוסר. אמנם מהרי"ק שורש מ"ו כתב בפשיטות דאורח אוסר גם על בעל הבית וכן נראה מדברי שבולי לקט הלכות שבת (סי' כ"ד) שהביא האגור סי' תקנ"ב ואע"ג דיש ליישב מהרי"ק שמיירי באורח שנשתהה שלשים יום וכמ"ש ב"י סי' ש"ע על דברי שבולי לקט אמנם אני רואה שספיקא הוא שדברי ב"י בדין זה צ"ע וזה כי בס"ס שפ"ב הביא דברי תרומת הדשן סי' ע"ו שכתב על דברי המרדכי כי במרדכי דבני אוסטרייך לא נמצא פסק זה כלל ואי לאו דמסתפינא אמינא דפסק תמוה הוא כו' אמנם קשה לסתור פסק ערוך הנמצא בחבור מדקדוק הגאונים אך מ"מ האיסור תמוה מאוד הוא ואין להורות להתיר וגם אין למחות ביד הנוהגים היתר באין ולאו ורפיא בידיה ע"כ. ודעת בעל ת"ה דאף האורח מותר להוציא כמבואר בדבריו אף שדברי המרדכי העלו ספק בלבו וכתב ב"י על זה ותמיהני עליו איך רפו ידיו ולא סתר פסק זה בזרוע נטויה מפני שדברים הללו לאו לדברי ראב"י במתני' קמייתא (דפרק הדר) דקי"ל כוותיה אתמר אלא לדברי ר' מאיר דלא קי"ל כוותיה דהא אמאי דגרסינן ריש פרק הדר גופא חצירו של כותי הרי הוא כדיר של בהמה ומותר להוציא מן הבתים כו' ואם יש שם ישראל אחר אוסר דברי ר"מ כתב רש"י כן וכיון דלא קי"ל כר"מ ממילא לא קי"ל כאותן דברים ולפיכך לא נכתב במרדכי דבני אוסטרייך ובמרדכי דבני ריינו"ס אלא שום תלמיד טועה כתבו דרך פי' ולא פסק וא"כ נקטינן דשניהם מותרים דאין בעה"ב אוסר על האורח ולא אורח על בעה"ב וכמו שהוכיח בדברי ת"ה עכ"ל. והשתא יש לדקדק הלא תלמוד ערוך הוא דאורח אוסר דגרסינן פרק הדר (דף ס"ה:) ריש לקיש ותלמידי דרבי חנינא אקלעו לההוא פונדק ולא הוה שוכר והוה משכיר אמרו מהו למיגר מיניה כל היכא דלא מצי מסלק ליה כו' ופירש"י איקלעו להאי פונדק דהוו דיירי ביה בההוא חצר תרי ישראל וחד כותי ששכר את דירתו מחבירו כותי ואותו שבת לא הוי שם אותו כותי השוכר אלא כותי המשכיר והיו יראים שמא יבא הכותי בשבת. פונדק יש בו חדרים פתוחים לחצר והאכסנאים נכנסין בהן ואוסרין זה על זה בשבת עכ"ל. הרי דפירש"י דאלו אכסנאין הנכנסין בפונדק אוסרין זה על זה ש"מ דאורח אוסר, ושוב אמרינן התם ר' תנינא בר יוסף ור' חייא בר אבא ור' אסי אקלעו להאי פונדק דאתא כותי מריה דפונדק כו'. (ע"כ נמצא בהעתק):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.