כף החיים/אורח חיים/קלו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כף החיים ‏ אורח חיים קלו

א

א) [סעיף א'] בשבת וי"ט וכו' פי' דבב' וה' ובמנחה בשבת דאין מוסיפין על ג' לא שייך האי דינא אלא בשבת דקורין ז' שייך, וה"ה ביו"ט ויוה"כ נמי שייך דאם רצו להוסיף יכולין להוסיף כדלקמן בסי' רפ"ב יעו"ש ב"ח, ועיין מ"ש הפתה"ד או' א' דגם מרן ז"ל ס"ל דמוסיפין ביו"ט ויוה"כ יעו"ש ומ"ש הפרישה או' א' דבחול שאין קורין אלא ג' פשיטה שקורין הגדול לשלישי וכו' עיין רש"י גיטין דף ס' ע"א ד"ה מי ששבת וכו' דמשמע שם דבחול לא ובימי התלמוד וה"ה עכשיו יכול לקרוא בחול מי שירצה א"א:

ב

ב) שם בשבת וי"ט וכו' מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהלה לפיכך הן קודמים לכל אם אין שם ת"ח מופלג, מהרי"ל, מ"א. סו"ב. משמע דת"ח מופלג בעירו קודם לעשיר נכבד ובסי' רפ"ב כתב רמ"א ז"ל דמותר לקרות ע"ה עשיר ונכבד קודם לת"ח היינו בת"ח שאינו מופלג, ומה שנוהגים באיזה קהלות קטנות לקרוא לפי השנים או לפי החתונה ע"ה קודם ת"ח איסורא הוא, א"א או' א' פת"ע או' א':

ג

ג) במקום שנהגו שפרנס הקהל יקרא החודש אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו, הר"מ מינץ סי' ו' כנה"ג בהגה"ט סי' קל"ט, מ"א בזה הסי' סו"ב, וכ"כ מהרי"ק בשורש ו' במה שנוהגין בקצת מקומו' שחתן בראשית עולה במקום כהן אינו יכול לתתו לאחרים, מיהו מהר"ר לוי טריויש ז"ל בתשו' כ"י כתב שיכול לתתו וחילק בין תשו' מהר"ם לחתן, כנה"ג סי' קנ"ג בהגב"י, מ"א בזה הסי' ועיין לקמן סי' קנ"ג סעי' י"ב וט"ז שם ס"ק י"א שכתב דהיינו דוקא שכבדוהו הקהל בחנם אבל אם קנה מהקהל יכול למכור זכותו למי שהוא הגין כמותו יעו"ש ועוד עיין בתשו' מהר"ם שיק סי' ס"ב שמיישב מנהג העולם שהפרנסים מכבדים עלייה שלהם וכן הרב מכבד עלייה לרב אחר רק אם אין הקהל מקפידים אבל אם מקפידים אינו יכול למחול יעו"ש, ועיין תו"ת או' ב' ולקמן או' ה':

ד

ד) שם אחר לוי ת"ח הממונים וכו' כתב מ"א בשם ב"י סי' קל"ה דנהגו שגדול הצבור עולה אחרון וכ"כ הלבוש בסי' קל"ה סעי' יו"ד, וכ"כ הברכ"י בזה הסי' או' א' דיש מקומות שנהגו דהמסיים הוא הגדול וכמ"ש מרן בב"י לעיל בסי' הקודם לזה, ואם עלה הרב ג' פשוט שלא היה עשרת הדברות וכיוצא וקראו לתלמיד משלים כתב הרדב"ז סי' ש"ד דלא יעלה דחלשה דעתיה דרביה ואם נתן לו רשות יעלה עכ"ד, והביאו הברכ"י שם ובספרו לד"א סי' ה' או' ל"ג, מיהו נראה דבזה"ז שנתפשטו דברי האר"י ז"ל שכתב דהששי הוא גדול מכולם ואחריו הג' והשביעי הוא גרוע מכולם כמ"ש לעיל בסי' קל"ה או' י"ט יעו"ש לא שייך דין זה דהכל יודעים דהג' הוא גדול מן המשלים, וכן מנהג ק"ק בית אל יכב"ץ דהוא בקהל חסידים של עיר קדשנו ירושת"ו דהגדול שבהם עולה ששי שהוא כנגד בחי' היסוד, וכתב הרו"ח דכך נוהגים מימי עולם ושנים קדמוניות יעו"ש, מיהו אם עלה רבו שלישי וכ"ש ד' וה' לא יעלה התלמיד שישי עד שיתן לו רבו רשות משום זלותא:

ה

ה) שם ת"ח הממונים וכו' ואינו רשאי למחול אפי' לפרנס שיקרא במקומו דהוה כמו שקוראין לעלות לס"ת ואינו עולה שהוא בכלל קיצור ימים, ואף שיקרא לפרנס ג"כ רק שירצה למחול שיקרא במקומו לפניו אין רשאי למחול, עט"ז, ועיין לעיל אות ג':

ו

ו) שם הממונים על הצבור וכו' פרנסי הדור אף שאינם ת"ח קודמים לאותם המכונים בשם חבר וגם לבן דיין מדינה עפ"י התקנה, הרב מנחת יעקב בקו' השאלות שבסופו סי' א' ברכ"י אות ב':

ז

ז) שם, ואח"כ ראשי כנסיות וכו' מפ' אלו עוברין משמע דאינם ת"ח ודלא כפרישה א"ה סי' ב' שפי' ראשי כנסיות אנשי מעשה וצדיקים, הרב הנז' בתשו' הנז' ברכ"י אות ג':

ח

ח) שם, ואח"כ ראשי כנסיות וכו' וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרים המצית אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במדינות אלו שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לקרות למי שירצה ובלבד שגם הוא יקרא כל אחד לפי כבודו שלא יבא לידי מחלוקת, לבוש, מ"א. א"ר אות א' עיין בס' מאורי אור בחלק באר שבע דף ל"ה ע"א שכתב וז"ל סדר הקוראים שהוא מדין התלמוד ופו' נתבטל ברוב הקהלות מפני הכנסות צדקה וקניית הסגן לצרכי בהכ"נ ומהאי טעמא נהגו להרבות בהוצאות פרשיות מסויימות כשירת הים ועשר בדברות לרווחא דקופת הקהל יעוש"ב, והביאו א"ת או' א':

ט

ט) שם. ואח"כ ראשי כנסיות וכו' ועיין בלבוש ומ"א סי' רפ"ב וש"א ש"ב מי הם הקודמים והחיובים לעלות ולא כתבנו אותם מפני שיש בזה מנהגים שונים וכל אחד מחזיק במנהגו רק כתבנו קצת מה שנוהג ברוב המקומות לעיל בסי' קל"ה או' כ"א ואו' כ"ב, ומי שעמד לקרוא במקים חבירו כתבנו אותו ג"כ לעיל בסי' הנז' או' מ"ג יעו"ש, ועיין א"ר בזה הסי' או' א' וברכ"י או' ד' ודו"ק:

י

י) בעיר אחת שהיה מנהג מקדמת דנא בימים נוראים לעלות לתורה אנשים מיוחדים והיו נותנים לצדקה איזה מעט עבור זה וכעת באו כמה אנשים ופקפקו ע"ז ואמרו שיכריזו למכור ויעלו בדמים ויוכל למשוך מזה שכר גדול לקופה של צדקה נ"ל דהדין עמהם כי עד כה היתה עיר קטנה ואנשים בה מעט לא מצאו מי שיתן יוחר לכן החזיקו בה משא"כ כעת אשר הרחיב ה' גבולם ויוכלו לעלות בדמים והרי לאו משום כבודם נותנים המצוה כ"א קנאו בדמים והא דשתקו עד כה לאו משום דמחלן כ"א לא ידעו וסברי דחזקתן חזקה, ת"א. פת"ע:

יא

יא) כהן שזה שנים נתרצו והסכימו בני העיר שיעלה ראשון לס"ת בשבת בראשית ע"י שיפרע הך מה ואחר עבור זמן וזמנים רצו הצבור להעבירו ולהכריז את העלייה אין הצבור יכולין להעבירו לכהן זה הראשון שכבר זכה והחזיק במצותו, שות מהר"י טרביט כ"י סי' קמ"א, בי"מ בדיני עולין לת"ת או' מ"ה:

יב

יב) כהן זקן שהיה עולה ראשון בכל שבת ובא כהן בחור אחד וטוען שרוצה גם הוא לעלות בשחרית של שבת כמוהו פעם בפעם, אין בטענת כהן הבחור כלום ואין להחליף את הזקן בבחור כיון שאינו חכם ואם כדי לפרסם הבחור כהונתו יעלה במנחת שבת. ובשני וה' יחלקו ביניהם זה בב' וזה בה' מהר"י טרבו"ט שם, בי"מ שם אות מ"ו:

יג

יג) מי שהוחזק לעלות לס"ת ששי בשבתות ידועים או איזו עלייה אחרת זכה בעלייה זו מכח חזקה ואין מעבירין ממנו עליה זו ליתנה לאחר ואפי' שזה שהוחזק בעלייה זו הוא ע"ה אין מעבירין אותו ואפי' כדי להעלות לה לת"ח, כן מפורש יוצא מדברי הראנ"ח ז"ל ח"ב סי' ע' אבל הרמב"ם ז"ל בתשו' הנקראים פאר הדור סי' קנ"ה כתב היפך זה דאם האיש הלזה אשר רוצה לעלות במקומו גדול ממנו בחכמה וביראה יהיה כמ"ש הקהל, ואם הוא שוה אליו משום דרכי שלום אבל אם הוא פחות ממנו לא, שעל זה נאמר מעלין בקודש ולא מורידין יעו"ש, בי"מ שם אות מ"ז:

יד

יד) אם לא היה חכם בקהל ונתנו קריאת עשר דברות לזקן אחד ואח"כ לקחו הקהל חכם אחר והמנהג בעיר שחכם הקהל קורא עשר דברות בזה וכיוצא זוכה חכם הקהל ואין לזקן שום חזקה, לד"א סי' ב' אות י"ג, בי"מ בדיני מצות ס"ת אות כ"ד:

טו

טו) קהל שהסכימו שכל מי שהוא פנוי לא יקרא. בתורה עד שישא אשה אם מפני כבוד התורה כדי שתתכבד בגדולים או מפני חשש איסור שא"א בלא. הרהור אם בהסכמה הטילו בה חרס חל החרם אבל בלא הטלת חרס אין טעם לאוסרם, הרשב"ץ ח"ג סי' רס"א, י"א במ"ב:

טז

טז) ביו"ט של סוכות לא יקרא ללוי למי שאוכל חדש וכיוצא בזה, בשנת השמטה אינו ראוי לקרות בתורה לא יגוש את רעהו למי שלא עשה פרוזבול ער"ה העבר בכניסת שמיטה וכיוצא באלו ראוי להחסידים להזהר, תשו' ח"ס חא"ח סי' ע"ו בשם מנהג רבו הגאון מ' נתן אדלער, פת"ע:

יז

טוב) יש להשתדל לעלות לס"ת לפחות פעם אחת בחדש כי כראות פני מלך חיים הוא ובכההיא דאמרו אלמלי לא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים אלא פעם אחת בחודש דיים, שלחן מלכים, אמ"ל בדין עליית קס"ת אות כ"א, לד"א סי' ה' אות כ"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---