ערך/מזוזה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי מזוזה

גובה קביעתה

במנחות (לג.-:) איתא, מצוה להניחה בתחילת השליש העליון. ופסק השו"ע (יו"ד סימן רפט ס"ב) שיש לקובעה בדיוק בתחילת השליש העליון של גובה הפתח, ובדיעבד כל שקבעה בכל השליש העליון כשר. והש"ך (נקוה"כ שם) והגר"א (סק"ז) כתבו שלכתחילה יכול לקובעה בכל השליש העליון.

דעת הירושלמי (מגילה פ"ד הי"ב) שבשער גבוה יקבענה כנגד גובה כתפו של אדם כדי שיוכל לראותה בכניסתו. וכך נקטו להלכה הלבוש, הב"ח, הט"ז, הש"ך, החיי אדם ועוד פוסקים. אמנם האחרונים נחלקו בגדר שיעור 'שער גבוה' וכן בגדר קביעת כתפו של אדם.

ובשו"ת יביע אומר (ח"ב יו"ד סימן כא) פסק שאף בשער גבוה יש לקובעה בתחילת השליש העליון.

בפתח מרתף שוכב על הקרקע

שו"ת נודע ביהודה (מהדו"ת יו"ד סימן קפד).

מזוזה שקבעה נוכרי

מזוזה שקבעה נכרי אם כשרה. שו"ת דברי יעקב (שור) יור"ד סי' מ"ט. שערי תורה ח"ג סי' מ"ב א'. דעת קדושים הל' מזוזה.

לדור בלא מזוזה

אם יש איסור לדור בלא מזוזה. בגליון מהרש"א ומהר"צ חיות (שבת קלט:) נקטו לאיסור. ועי' שיח השדה להגרח"ק שם ומש"כ בשם המג"א.

באין לו מזוזה. כתב הב"ח^{[השלם מקור]} שאם אין לאדם מזוזה, מותר לו לדור בבית בלי מזוזה, כיון שאין איסור במה שמביא את עצמו לידי חיוב כשאינו יכול לקיים החיוב.

בהא דלא מצינו שיהיה מצוה לקנות בית נאה כדי לקבוע בו מזוזה משום 'ואנוהו'

עי' ארץ צבי (שו"ת, סימן א) שלא מצינו שיהיה מצוה לקנות בית נאה כדי לקבוע בו מזוזה משום *ואנוהו. וכ"כ במשמרת חיים (ח"א ציצית שאלה ה) שלא מצינו מי שיאמר שצריך שיהא לו בית נאה, וביאר במשמרת חיים כי הבית אינו אלא המחייב לקביעתה, אך אף אחר קביעתה לא נעשית המזוזה לחלק מהבית – והבית עצמו, קודם קביעת הציצית ואחר קביעתה – אחד הוא, ואין כל 'צד השוה' בין הקלף לבנין להגדיר את הבית כ'בית אחר' בעקבות קביעת המזוזה בפתחו. וכיון שהבנין אינו אלא 'מחייב של מצוה' – בכך לא מצאנו דין 'ואנוהו'.

אם כל הבית נעשה 'חפצא דמצוה'

עי' ארץ צבי (שו"ת, סימן א) שהבית שדר בו שצריך לקבוע בו מזוזה, אין הבית 'חפץ של מצוה' אלא רק המזוזה. וכ"כ בקהילות יעקב (יבמות סימן ד) כדבר פשוט שהמצוה הוא רק מציאות המזוזה בפתחו, ולא שהיושב בבית שיש בו מזוזה, הוי כל הבית חתיכה דמצוה.

מעבר לתחילת הדף