גליוני הש"ס/שבת/מב/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עוגנים ועיצוב)
(שיפור)
 
שורה 2: שורה 2:
{{מרכז|'''דף מ"ב ע"א'''}}
{{מרכז|'''דף מ"ב ע"א'''}}


'''{{עוגן1|למימרא}} דשמואל כו'.''' נ"ב ע' בבה"ג פכ"ד מה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דא"כ מאי פריך ואי ס"ד ס"ל כר"ש אפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק א"כ הא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור וע' ס' יריאים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מ"ש על דברי הבה"ג הנ"ל:
'''{{עוגן1|למימרא}} דשמואל כו'.''' נ"ב עיין בבה"ג פכ"ד מה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דא"כ מאי פריך ואי ס"ד ס"ל כר"ש אפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק א"כ הא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור ועיין ספר יראים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מ"ש על דברי הבה"ג הנ"ל:


'''{{עוגן1|בשביל}} שלא יזוקו בה רבים.''' נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' ע"ש דכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר לי' גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שע"כ בפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והא"ש שנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב וע"כ הוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון ע' גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן לי' ועמ"ש בגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:
'''{{עוגן1|בשביל}} שלא יזוקו בה רבים.''' נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' ע"ש דכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר ליה גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שע"כ בפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והא"ש שנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב וע"כ הוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון עיין גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן ליה ועמ"ש בגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:


'''{{עוגן1|לימא}} ר' שמעון בן מנסיא דאמר כב"ש הכי קאמר לא נחלקו כו'.''' נ"ב ע' גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' ד"ה ור' ישמעאל:
'''{{עוגן1|לימא}} ר' שמעון בן מנסיא דאמר כב"ש הכי קאמר לא נחלקו כו'.''' נ"ב עיין גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' ד"ה ור' ישמעאל:


<noinclude>{{דיקטה}}
<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>

גרסה אחרונה מ־22:33, 19 בספטמבר 2024

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png מב TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף מ"ב ע"א

למימרא דשמואל כו'. נ"ב עיין בבה"ג פכ"ד מה' שבת פי' אחר בכאן מפירש"י עש"ה בארוכה וצ"ע לפירושו דא"כ מאי פריך ואי ס"ד ס"ל כר"ש אפי' גחלת של עץ נמי הא כיון דבגחלת דעץ ליכא היזיק א"כ הא שפיר אמר שמואל דאין מכבין דלר"ש נמי הרי פטור אבל אסור ועיין ספר יראים סי' ק"ב במלאכת צד ומלאכת סותר מ"ש על דברי הבה"ג הנ"ל:

בשביל שלא יזוקו בה רבים. נ"ב לאו דווקא רבים אלא אפי' בשביל היזיקא דיחיד נמי שרי וכן נר שכבה אם עומד במקום שמזיק לבני הבית או לאחרים מותר לטלטלו מהאי טעמא, שו"ת חוט המשולש טור ג' סי' ז' ע"ש דכ' כן אהך דקוץ בר"ה כו' אך הדבר נלמד מאיליו גם אהך דמכבין כו' דהא רבינא אמר הילכך כו' א"כ מה שהתיר שמואל בגחלת הוא שהתיר הוא בקוץ וז"פ מש"ש בחוט המשולש דכ"כ התשב"ץ ז"ל בתשובה הנה הוא בשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קל"ז ושם לא נזכר דאפי' בשביל היזיק יחיד שרי כ"ש ולפמ"ש הר"ן בסוגיין בדעת הבה"ג דס"ל דנזקא דרבים סכנת נפשות חשיבא א"כ רבים דקאמר הוא בדווקא ואולם בביצה כ"ח ב' משמע לכאורה דלאו דווקא רבים ע"ש דקאמר ליה גם לעניין שפוד שצלו בו בשר כו' ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' שכ"ו דמשמע דהיתיר דכאן הוא רק משום רבים עש"ה ודע דשמעתי בשם רב גדול וצדיק זלל"ה שאמר שע"כ בפ' שמע נאמר ובכל מאודך ולא כן בפ' והי' אם שמוע ואמר כי ובכל מאודך פירשוהו חכמים בכל ממונך וע"כ בפרשת והא"ש שנאמרה בל' רבים וממון של רבים כנפשות חשוב וע"כ הוא נכלל בו במאמר ובכל נפשכם כך שמעתי ונ' שיש לדברים אלו מקור בר"ן הנ"ל כאן דכ' דנזקא דרבים כסכנת נפשות חשיבא ואף דאיירי כאן בנזק הגוף שיכוה גופם בהגחלת מ"מ זה ערך אחד עם ממון עיין גמ' ע"ז כ"ז א' אלא ריפוי ממון דבר שאין בו סכנה ריפוי נפשות דבר שיש בו סכנה הרי דדבר שאין בו סכנה ממון קרינן ליה ועמ"ש בגליון כתובות ל"ב א' ושוב ראיתי דדבר זה דממון רבים כנפשות חשוב יש לו מקור בס' החינוך מצוה רל"ו עש"ה:

לימא ר' שמעון בן מנסיא דאמר כב"ש הכי קאמר לא נחלקו כו'. נ"ב עיין גליון הרי"פ וע"ע כזה תוס' חגיגה ו' א' ד"ה ור' ישמעאל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף