גליוני הש"ס/ראש השנה/כט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ"ט ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|במקדש}} היו תוקעין.''' נ"ב ע' פה"מ להרמב"ם דכולי' ירושלים קרוי מקדש וקצת ראי' מן המדרש הובא בס' תניא סי' י"ב וז"ל כשבנה שלמה את ביהמ"ק פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י בונה ירושלים עכ"ל ומוכח דירושלים וביהמ"ק עניינם אחד ועמ"ש על הגליון לעיל ה' א' וע' רש"י סנהדרין צ"ד א' ד"ה אבל ישראל דכולי' ירושלים קרוי' בית עולמים עש"ה: | |||
'''{{עוגן1|כתוב}} אחד אומר כו'.''' נ"ב ע' ס' משנת חכמים למהר"ם חאגיז ז"ל אותיות תקל"ז, תקל"ח, תקל"ט, תק"מ וצ"ל דאפי' לפי המסקנא דכאן דרק מדרבנן משום גזיר' דרבה הוא דלא תקעי' מ"מ כבר הית' הגזירה גם בימי משה ולכן נאמר בשנה ראשונה זכרון תרועה כפי מה שהית' העשי' בפועל רק זכרון ולא תקיעה ואע"ג דהי' אז מקום שיש בו ב"ד דתוקעין בשבת גם בגבולין מ"מ י"ל דזהו רק אחר חורבן המקדש זכר למקדש משא"כ אז בשנה ראשונה דלא הי' עדיין מקדש לא היו תוקעין בשבת ועמ"ש על הגליון קידושין ל"ח א' דהיו גזירות גם בימי מרע"ה וכמדומה שכן ראיתי מובא בשם הרא"ם על הסמ"ג דגזירת שבות דהזאה בשבת דהוא ג"כ מחשש דשמא יעבירנו הי' עוד בימי מרע"ה ואין ספר הנ"ל בידי לעיין בו ואולם עדיין צ"ע דהא טעמא דתקעינן במקדש הוא משום דאין שבות במקדש דהטעם משום דכהנים זריזין הן וא"כ כ"ש בבית דינו של מרע"ה והרי גם בעליית בית נתזה בלוד התירו שבות מטעמא דבית נתזה זריזין הן ע' שבת כ"ט ב' וכ"ש בית דינו של מרע"ה ויש ליישב ואין להאריך כאן וע"ע חידוש בס' תניא רבתי ה' ר"ה סי' ע"ז וז"ל יש מקשין ל"ל גזירה דרבה הא תרי קראי כתיבי יום תרועה וזכרון תרועה ומוקמי' חד בשבת וחד בחול ומתרצים דרבה גופי' מפרש להו לקראי ואמר מאי טעמא אמר קרא זכרון תרועה משום דשמא ילך אצל בקי ללמוד כו' עכ"ל וצ"ע ואולי הי' לו איזה גירסא אחרת כאן ועכ"פ מכלל דבריו נשמע דשייך סייג בדאוריתא דדנתי בזה בלקח טוב בכלל מיוחד וע' ברוקח סי' ר"א דכ' וז"ל אבל בשבת אין תוקעין משום גזיר' דרבה ועוד כי השבת אות וישראל נשמרים בו [פי' מפני השטן וא"צ התקיעה לבטלו עש"ה] עכ"ל וצע"ק לשונו ז"ל דתלי לי' במאי דשבת הוא אות דר"ה שחל בחול נמי הרי הוא אות מדאין מניחין בו תפילין ועכ"ז תוקעין: | |||
'''{{עוגן1|הכל}} חייבין כו' גזירה כו'.''' נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קצ"ז וסי' רי"ב: | |||
'''{{עוגן1|גזירה}} שמא יטלנו כו'.''' נ"ב מה שהקשו האחרונים דלר"א דס"ל דמכשירי שופר נמי דחי שבת א"כ הא גם ההעברה מותרת ע' ס' יריאים סי' קכ"ד שכ' אהא דאין לולב ניטל ביו"ט ראשון של חג שחל בשבת וז"ל ואע"ג דכתי' ולקחתם לכם ביום הראשון ואסור דרבנן [נ' דתחת ואסור דרבנן צ"ל ודרשי'] ביום אפי' בשבת להתיר מכשירין לר"א ה"מ במקדש אבל בגבולין לא מ"ט כו' גזיר' שמא יטלנה בידו ויעבירנ' כו' עכ"ל ומבואר דגם לר"א שייכא גזיר' דרבה וצ"ל טעמו דלר"א נמי לא הותר רק הכשר הצריך משא"כ ההעברה דהליכה אצל בקי הכשר שא"צ הוא שאפשר לו ליליך בלא שופר וילמדנו הבקי בשופר של עצמו או יבא הבקי לביתו ללמדו וע' תוס' שבת ק"ל א' ד"ה ר"א ושם ב' ד"ה שלא ברצון ותוס' יבמות י"ד א' ד"ה במקומו ותוס' פסחים ס"ח א' ד"ה דתרומה: | |||
{{ | '''תוד"ה {{עוגן1|שמא}}''' כ' '''ונ' דמרה"י לרה"ר אית לי' היכירא כו'.''' נ"ב י"ל דרבה גופי' דייק ממשנה שבת י"א לא יצא החייט כו' דאיכא למיחש רק אהעברה ע"ש בפנ"י על המשנה: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־14:21, 22 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
ראש השנה כט ב
במקדש היו תוקעין. נ"ב ע' פה"מ להרמב"ם דכולי' ירושלים קרוי מקדש וקצת ראי' מן המדרש הובא בס' תניא סי' י"ב וז"ל כשבנה שלמה את ביהמ"ק פתחו מלאכי השרת ואמרו בא"י בונה ירושלים עכ"ל ומוכח דירושלים וביהמ"ק עניינם אחד ועמ"ש על הגליון לעיל ה' א' וע' רש"י סנהדרין צ"ד א' ד"ה אבל ישראל דכולי' ירושלים קרוי' בית עולמים עש"ה:
כתוב אחד אומר כו'. נ"ב ע' ס' משנת חכמים למהר"ם חאגיז ז"ל אותיות תקל"ז, תקל"ח, תקל"ט, תק"מ וצ"ל דאפי' לפי המסקנא דכאן דרק מדרבנן משום גזיר' דרבה הוא דלא תקעי' מ"מ כבר הית' הגזירה גם בימי משה ולכן נאמר בשנה ראשונה זכרון תרועה כפי מה שהית' העשי' בפועל רק זכרון ולא תקיעה ואע"ג דהי' אז מקום שיש בו ב"ד דתוקעין בשבת גם בגבולין מ"מ י"ל דזהו רק אחר חורבן המקדש זכר למקדש משא"כ אז בשנה ראשונה דלא הי' עדיין מקדש לא היו תוקעין בשבת ועמ"ש על הגליון קידושין ל"ח א' דהיו גזירות גם בימי מרע"ה וכמדומה שכן ראיתי מובא בשם הרא"ם על הסמ"ג דגזירת שבות דהזאה בשבת דהוא ג"כ מחשש דשמא יעבירנו הי' עוד בימי מרע"ה ואין ספר הנ"ל בידי לעיין בו ואולם עדיין צ"ע דהא טעמא דתקעינן במקדש הוא משום דאין שבות במקדש דהטעם משום דכהנים זריזין הן וא"כ כ"ש בבית דינו של מרע"ה והרי גם בעליית בית נתזה בלוד התירו שבות מטעמא דבית נתזה זריזין הן ע' שבת כ"ט ב' וכ"ש בית דינו של מרע"ה ויש ליישב ואין להאריך כאן וע"ע חידוש בס' תניא רבתי ה' ר"ה סי' ע"ז וז"ל יש מקשין ל"ל גזירה דרבה הא תרי קראי כתיבי יום תרועה וזכרון תרועה ומוקמי' חד בשבת וחד בחול ומתרצים דרבה גופי' מפרש להו לקראי ואמר מאי טעמא אמר קרא זכרון תרועה משום דשמא ילך אצל בקי ללמוד כו' עכ"ל וצ"ע ואולי הי' לו איזה גירסא אחרת כאן ועכ"פ מכלל דבריו נשמע דשייך סייג בדאוריתא דדנתי בזה בלקח טוב בכלל מיוחד וע' ברוקח סי' ר"א דכ' וז"ל אבל בשבת אין תוקעין משום גזיר' דרבה ועוד כי השבת אות וישראל נשמרים בו [פי' מפני השטן וא"צ התקיעה לבטלו עש"ה] עכ"ל וצע"ק לשונו ז"ל דתלי לי' במאי דשבת הוא אות דר"ה שחל בחול נמי הרי הוא אות מדאין מניחין בו תפילין ועכ"ז תוקעין:
הכל חייבין כו' גזירה כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קצ"ז וסי' רי"ב:
גזירה שמא יטלנו כו'. נ"ב מה שהקשו האחרונים דלר"א דס"ל דמכשירי שופר נמי דחי שבת א"כ הא גם ההעברה מותרת ע' ס' יריאים סי' קכ"ד שכ' אהא דאין לולב ניטל ביו"ט ראשון של חג שחל בשבת וז"ל ואע"ג דכתי' ולקחתם לכם ביום הראשון ואסור דרבנן [נ' דתחת ואסור דרבנן צ"ל ודרשי'] ביום אפי' בשבת להתיר מכשירין לר"א ה"מ במקדש אבל בגבולין לא מ"ט כו' גזיר' שמא יטלנה בידו ויעבירנ' כו' עכ"ל ומבואר דגם לר"א שייכא גזיר' דרבה וצ"ל טעמו דלר"א נמי לא הותר רק הכשר הצריך משא"כ ההעברה דהליכה אצל בקי הכשר שא"צ הוא שאפשר לו ליליך בלא שופר וילמדנו הבקי בשופר של עצמו או יבא הבקי לביתו ללמדו וע' תוס' שבת ק"ל א' ד"ה ר"א ושם ב' ד"ה שלא ברצון ותוס' יבמות י"ד א' ד"ה במקומו ותוס' פסחים ס"ח א' ד"ה דתרומה:
תוד"ה שמא כ' ונ' דמרה"י לרה"ר אית לי' היכירא כו'. נ"ב י"ל דרבה גופי' דייק ממשנה שבת י"א לא יצא החייט כו' דאיכא למיחש רק אהעברה ע"ש בפנ"י על המשנה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |