גליוני הש"ס/ראש השנה/כ/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף כ' ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|דמצוה}} לקדש על הראיי'.''' נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קמ"ו דמה שאין מקדשים עתה על הראי' הוא משום דידעי' בקביעה דירחא ע"ש ועמ"ש על הגליון ביצה ד' ב': | |||
{{ | '''{{עוגן1|מאיימין}} על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו אעפ"י שלא ראוהו יאמרו ראינו.''' נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רנ"ד וז"ל אני חושב כי ענין החשבון וקידוש החודש הלל"מ כדברי הרב ז"ל דכל שיש מקום הועד חייבים הם לקדש על פי הראי' עם עדות החשבון הא לאו הכי מערימין ולא נקדש עד שנכוון הראי' עם החשבון או נערים להקדים הראי' אעפ"י שלא ראו כדי לקדש בזמן המכוון לחשבון וכדאמרי' בפ"ק דר"ה כ' א' מאיימין על העדים כו' ע"ש שהביא סוגי' דכאן ועש"ה כל התשובה ואולם משמעות הסוגי' דכאן הוא דהך מאיימין כו' הוא רק לצורך להפריד שבת מיו"ט או שבת מיוה"כ ולא בשביל התאמות הראי' עם החשבון ובגוף הך דכאן דמאיימין כו' ראיתי קושי' בס' תפארת ישראל להקדוש ר' ישראל חריף ז"ל מסאטאנאו בסוף הספר שם בשמי בהך דכתובות ל"ב א' דגמר מחובל בחבירו דממון ומלקות ממונא משלם כו' ופריך דאי ממונא לקולא מה לחובל כו' שכן הותר מכללו בב"ד כו' אלא גמר מעדים זוממין כו' מה לעדים זוממין שכן לא עשו מעשה והקשה דלמה פריך הש"ס בעדים זוממין פירכא חדשה הא גם בעדים זוממין הוי מצי למיפרך אותה פירכא עצמה אשר בחובל דעדות שקר נמי הא הותר מכללו בב"ד בעדות קידוש החודש וכדאמר כאן דמאיימין כו' אעפ"י שלא ראוהו יאמרו ראינו ע"ש ובזכרוני שראיתי כבר קושי' זו באחרונים בשם התוספי הרא"ש ואין ס' תוספי הרא"ש בידי ואולם בגוף הקושי' נלענ"ד פשוט דאין כאן עבירת עדות שקר כלל כיון דל' הלאו לא תענה ברעך עד שקר הרי דרך הגדת שקר בריע היינו המפסדת לאדם היא המוזהרת בלאו וכגון שמעידין בשקר שפלוני לוה מפלוני ומוציאין ממון על ידם הרי הוצאת הממון שלא כדין ונמצא אותו פלוני נפסד ממונו ע"י עדות שקר שלהם שלא כדין וזהו עניית שקר בריע ומשא"כ בעדות דכאן אף שנוגע ג"כ לכלל ישראל בקביעת המועדות מ"מ הרי אין מפסידין לכלל ישראל דבר דאחרי אשר יוקבע ויתקדש החודש על פי עדותן הרי הוא מקודש באמת כך כהלכה דאתם אפי' שוגגין ומזידין ומוטעין ונמצא שלא הפסידו כלל ורק דגוף ההגדה שמגידין הוא שקר וזה הי' אסור רק אילו הי' נאמר לא תענה עד שקר ומשא"כ לא תענה ברעך הרי בריע אין כאן עניית עד שקר כלל דו"ק היטיב מאוד כי עמוק הוא: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־14:16, 22 באוגוסט 2024
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
דמצוה לקדש על הראיי'. נ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קמ"ו דמה שאין מקדשים עתה על הראי' הוא משום דידעי' בקביעה דירחא ע"ש ועמ"ש על הגליון ביצה ד' ב':
מאיימין על העדים על החדש שלא נראה בזמנו לקדשו אעפ"י שלא ראוהו יאמרו ראינו. נ"ב ע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רנ"ד וז"ל אני חושב כי ענין החשבון וקידוש החודש הלל"מ כדברי הרב ז"ל דכל שיש מקום הועד חייבים הם לקדש על פי הראי' עם עדות החשבון הא לאו הכי מערימין ולא נקדש עד שנכוון הראי' עם החשבון או נערים להקדים הראי' אעפ"י שלא ראו כדי לקדש בזמן המכוון לחשבון וכדאמרי' בפ"ק דר"ה כ' א' מאיימין על העדים כו' ע"ש שהביא סוגי' דכאן ועש"ה כל התשובה ואולם משמעות הסוגי' דכאן הוא דהך מאיימין כו' הוא רק לצורך להפריד שבת מיו"ט או שבת מיוה"כ ולא בשביל התאמות הראי' עם החשבון ובגוף הך דכאן דמאיימין כו' ראיתי קושי' בס' תפארת ישראל להקדוש ר' ישראל חריף ז"ל מסאטאנאו בסוף הספר שם בשמי בהך דכתובות ל"ב א' דגמר מחובל בחבירו דממון ומלקות ממונא משלם כו' ופריך דאי ממונא לקולא מה לחובל כו' שכן הותר מכללו בב"ד כו' אלא גמר מעדים זוממין כו' מה לעדים זוממין שכן לא עשו מעשה והקשה דלמה פריך הש"ס בעדים זוממין פירכא חדשה הא גם בעדים זוממין הוי מצי למיפרך אותה פירכא עצמה אשר בחובל דעדות שקר נמי הא הותר מכללו בב"ד בעדות קידוש החודש וכדאמר כאן דמאיימין כו' אעפ"י שלא ראוהו יאמרו ראינו ע"ש ובזכרוני שראיתי כבר קושי' זו באחרונים בשם התוספי הרא"ש ואין ס' תוספי הרא"ש בידי ואולם בגוף הקושי' נלענ"ד פשוט דאין כאן עבירת עדות שקר כלל כיון דל' הלאו לא תענה ברעך עד שקר הרי דרך הגדת שקר בריע היינו המפסדת לאדם היא המוזהרת בלאו וכגון שמעידין בשקר שפלוני לוה מפלוני ומוציאין ממון על ידם הרי הוצאת הממון שלא כדין ונמצא אותו פלוני נפסד ממונו ע"י עדות שקר שלהם שלא כדין וזהו עניית שקר בריע ומשא"כ בעדות דכאן אף שנוגע ג"כ לכלל ישראל בקביעת המועדות מ"מ הרי אין מפסידין לכלל ישראל דבר דאחרי אשר יוקבע ויתקדש החודש על פי עדותן הרי הוא מקודש באמת כך כהלכה דאתם אפי' שוגגין ומזידין ומוטעין ונמצא שלא הפסידו כלל ורק דגוף ההגדה שמגידין הוא שקר וזה הי' אסור רק אילו הי' נאמר לא תענה עד שקר ומשא"כ לא תענה ברעך הרי בריע אין כאן עניית עד שקר כלל דו"ק היטיב מאוד כי עמוק הוא:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |