שיחה:בבלי/ראש השנה/כ/א

בגמ' אלא אי אמרת לעולם חסר אמאי מחללינן

משמע דיקדשו החודש אף בלא עדים כדפירש רש"י דומיא דביום ל' מקדשין אף ללא ראיית עדים, ועי' מנח"ח מצוה ד' אות כ"א. פניני משה (שיחה) 09:28, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' איכא דאמרי וכו' אלא אי אמרת זימנין מלא זימנין חסר וכו' נעבריה האידנא ונקדשיה למחר וכו'

פירוש – שלא נתיר לאדם הרואה את הלבנה לחלל שבת אלא יבוא רק ביום ראשון להעיד והיינו ביום לא אע"פ שבאמת ראה הלבנה ביום ל' [בשבת] ויעברו את החודש [וזה גם ייחשב שנתקדש עפ"י הראיה כי סוף סוף מקדשים החודש על סמך זה שכבר נראתה הלבנה ע"י עדם אלו מאתמול], ואף שאליבא דהמציאות היה צריך להיות אדר חסר כיון שהלבנה נראית בשב"ק בכ"ז כ"ז שלא קידשוהו ב"ד אינו מקודש וממילא שיבוא ביום ראשון אז יקדשוהו ולא איכפת לן דבאמת נראית הלבנה בשבת ומדוע צריך לחלל שבת. פניני משה (שיחה) 09:28, 7 במרץ 2021 (IST)

בגמ' רבא אמר הא דתני רבה בר שמואל וכו'

עי' רש"י שכתב הא דתני רבה שאין מעברין ולא מקדשין לצורך עכ"ל, ועפי"ז רבא חזר בו ממה שאמר לעיל שרבה בר שמואל קאי רק על לקדש משא"כ לעבר אפשר [ואילו עתה קאמר רבא שרבה קאי גם על לעבר שא"א] ויל"ע, וכ"ז לגירסת הגמ' שלפנינו משא"כ גירסת הלח"מ בגמ' לעיל "אמר רב לא קשיא כאן לעברו" וכו' ועפי"ז לק"מ דאכן רבא חלוק על רב. פניני משה (שיחה) 09:28, 7 במרץ 2021 (IST)

ג' כללי בלבנה

א. אם המולד בחצות אז א"א לראות הלבנה עד שיעברו שש שעות והיינו עד תחילת הלילה.
ב. אם רואים את הלבנה הישנה בלילה אז ודאי שמחר ביום זה לא ראש חודש.
ג. כ"ד שעות מכוסה הלבנה שלא רואים אותה כי ו' שעות לפני המולד ושש שעות אחר המולד לא רואים בשום מקום בעולם, ולבני בבל הלבנה מתכסה י"ח שעות אחרי המולד וו' שעות לפני המולד ולבני א"י י"ח לפני המולד וו' שעות אחרי המולד. פניני משה (שיחה) 09:28, 7 במרץ 2021 (IST)