גליוני הש"ס/עירובין/עט/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף ע"ט ע"ב'''}} | |||
'''{{עוגן1|ליגזור}} דילמא אתי לאיחלופי.''' נ"ב וברש"י וליקח מתחום שאינו שלהן וקא עברי אדאוריתא עכ"ל ומבואר דגם תחום חפצים דאסור להוציאם מחוץ לתחום הוי דאוריתא למ"ד תחומין דאוריתא ומכאן תשובה לרלב"ח המובא במג"א סי' ת"ד סק"א עש"ה ומגוף דברי הגמ' כאן הי' אפשר לומר דכוונת הגזיר' שמא יעבור את התחום ברגליו וילך לתחום האחר לקחת משם תבן אבל מפירש"י דכ' וליקח כו' משמע דאפי' יעמוד בתחומו ויקח התבן מתחום האחר הוי דאוריתא וזה דלא כרלב"ח הנ"ל: | |||
{{ | '''{{עוגן1|צריך}} להגביה מן הקרקע טפח.''' נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' עירוב סי' ק"ח וז"ל וישים אותו (את העירוב) או בפתח או בקיר המבוי בין באמצע בין בכ"מ שירצה בלתי שיהא העירוב גבוה מן הקרקע טפח וצריך לזכותם ע"י אחר כיצד נותן לבנו שהוא בר מצוה כו' ואומר לו שיזכה בזה העירוב לכל בני המבוי ותוליהו עכ"ל מוכח מדבריו דהעירוב צריך שיהי' מונח בכל זמן הנחתו בגובה טפח מן הקרקע וזהו ג"כ מ"ש ותוליהו היינו שלא יניחנו ע"ג קרקע רק יתלהו בגובה מן הקרקע ושיעור הגובה לפחות טפת וזה חידוש וע' בב"י או"ח סי' שס"ו ובט"ז שם סק"ו: | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | |||
גרסה אחרונה מ־17:31, 14 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס 
עירובין עט ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
ליגזור דילמא אתי לאיחלופי. נ"ב וברש"י וליקח מתחום שאינו שלהן וקא עברי אדאוריתא עכ"ל ומבואר דגם תחום חפצים דאסור להוציאם מחוץ לתחום הוי דאוריתא למ"ד תחומין דאוריתא ומכאן תשובה לרלב"ח המובא במג"א סי' ת"ד סק"א עש"ה ומגוף דברי הגמ' כאן הי' אפשר לומר דכוונת הגזיר' שמא יעבור את התחום ברגליו וילך לתחום האחר לקחת משם תבן אבל מפירש"י דכ' וליקח כו' משמע דאפי' יעמוד בתחומו ויקח התבן מתחום האחר הוי דאוריתא וזה דלא כרלב"ח הנ"ל:
צריך להגביה מן הקרקע טפח. נ"ב בס' הפרדס לרש"י ה' עירוב סי' ק"ח וז"ל וישים אותו (את העירוב) או בפתח או בקיר המבוי בין באמצע בין בכ"מ שירצה בלתי שיהא העירוב גבוה מן הקרקע טפח וצריך לזכותם ע"י אחר כיצד נותן לבנו שהוא בר מצוה כו' ואומר לו שיזכה בזה העירוב לכל בני המבוי ותוליהו עכ"ל מוכח מדבריו דהעירוב צריך שיהי' מונח בכל זמן הנחתו בגובה טפח מן הקרקע וזהו ג"כ מ"ש ותוליהו היינו שלא יניחנו ע"ג קרקע רק יתלהו בגובה מן הקרקע ושיעור הגובה לפחות טפת וזה חידוש וע' בב"י או"ח סי' שס"ו ובט"ז שם סק"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |