רש"י/עירובין/עט/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
תבן שבעה ומשהו. ולקמן פריך הא נתמעט מעשרה קתני:
שניהן אסורין. לעיל קאי דקתני נתמעט התבן מעשרה אסרי אהדדי:
שמע מינה דיורין הבאין בשבת. כי הכא דאמש לא היו דיורין אלו שולטין מן התבן והלאה ועכשיו הן שולטין בכל הבית:
אסורין. ולא אמר שבת הואיל והותרה הותרה ופלוגתא היא בפ"ק (דף יז.) גבי שיירא שחנתה בבקעה:
או נועל את ביתו. דגלי דעתיה דאסתלק מהכא והיינו ביטוליה:
ואיבעית אימא לעולם תרתי. ולענין היתר חבירו בחדא סגי ומיהו לדידיה בעי למיעבד הרחקה דלא ליתי לטלטולי והוא הדין דסבירא ליה להאי תנא בכל מבטלי רשות דבעי לנעול:
לא צריכא אלא דהדר. האי מקבל רשותו ובטיל ליה רשותיה להאי מבטל לאחר שעשה צרכיו:
פשיטא. מאי אולמיה דתחומין מחצירות הא והא דרבנן היא:
דרע"ק. במסכת סוטה בפרק כשם (דף כז.):
מהו דתימא ניגזור דלמא אתי לאיחלופי. וליקח מתחום שאינו שלהן וקא עברי אדאורייתא:
מתני' מניח את החבית. משלו אם ירצה:
ומזכה להן על ידי בנו ובתו. ואומר להן קבלו חבית זו וזכו בה לשם כל בני מבוי:
שידן כידו. ולא זכייה היא:
גמ' צריך להגביה מן הקרקע. כשהוא מזכה אותה להן דכל כמה דמנחא ברשותיה לא הויא זכייה והכי תני לה בתוספתא (פ"ו) אם משלהן אין צריך לזכות ואם משלו השליח מגביה מן הקרקע ואומר זכיתי לכם:
סבי דפומבדיתא. רב יהודה וישיבתו בשילהי פ"ק דסנהדרין:
מדורה. היסק גדול:
איזו היא אשירה סתם. אף על גב דלא חזינן ליה דפלחוה מחזקינן לה בהכי: