גליוני הש"ס/עירובין/יח/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude> | ||
{{מרכז|'''דף י"ח ע"א'''}} | |||
'''{{עוגן1|ומותר}} להרחיק כל שהוא.''' נ"ב פירש"י כל מה שבלבו לעשות היקף גדול ודוגמתו תיבת כ"ש שאין פירושו משהו רק אדרבה להיפוך כל כמה גדול שהוא בפסחים פ"ט ב' ומעות כל שהן יפלו לנדבה ע"ש וע"ע כזה תרומות פ"ח מ"ה בכלים כל שהן ע"ש בפיה"מ להרמב"ם וכזה עוד בכלים פי"ט מ"ג מיזרן היוצא מן המטה כל שהן ע"ש ועוד כזה שם פכ"ט מ"א נימיהן כל שהן ושם מ"ג של סיידין כו' כל שהן ע"ש: | |||
שם מאי | '''{{עוגן1|מאי}} ביראות ביראות דעלמא.''' נ"ב דוגמתו לעיל י"ד ב' מאי לחיין לחיין דעלמא, סנהדרין כ"ז א' מאי שבועות שבועות דעלמא, יבמות כ"ז א' והוא צרות קאמר צרות דעלמא ועמש"ש על הגליון, נדה ח' א' מאי קטנות קטנות דעלמא, תוס' גיטין ג' א' ד"ה אטו דאשלוחין דעלמא קאי, כריתות י"ז א' מאי קטנות קטנות דעלמא, קידושין נ"א ב' מאי בוגרות בוגרות דעלמא וע' תוס' פסחים ט"ז א' ד"ה תירגמא וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רפ"ז דכ' דאין חיוב לאכול פת ביו"ט רק בליל א' של פסח ושל סכות וכ' שם ע"ז ומקצת מחכמי הארץ הקשו עלי מלשון ימים טובים (דברכות מ"ט ב' שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל ע"ש ברשב"א) ואמרתי אני י"ט לילה הראשון של פסת ולילה ראשון של חג ואי נמי ימים טובים דעלמא וכדאמרי' בעלמא מאי בוגרות דקאמר בוגרות דעלמא עכ"ל וע' שו"ת חות יאיר סי' ס"ב אם גם בל' בני אדם יכול אדם לומר שהי' כוונתו כך ע"ש דדן באחד שקרא לחבירו רועה זונות כו' וכ' ואין לתרץ דיבורו שר"ל זונה אחת מזונות דעלמא דבכה"ג ארז"ל מאי לחיין לחיין דעלמא ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"א סי' תמ"ח דכ' בשם הריטב"א פ"ק דכתובות דהא דאמרי' שם חתנים מן המניין נקט ל' רבים משום חתונות רבות הבאות זו אחר זו וכדאמרי' מאי בוגרות בוגרות דעלמא אבל אין לברך ברכה אחת לשני חתנים בבת אחת כו' והרדב"ז שם חולק ע"ז וכ' דפשטא דלישנא דחתנים מן המניין לא משמע הכי ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ז דעמד אהך דר"ה ל"ב א' מניין שאומרים קדושות דהל"ל קדושה אן מזה להביא ראי' לפייטנים שהוסיפו קדושות וע"ש שכ' אע"ג דאיכא לפרושי קדושות דמיושב ומעומד כו' עש"ה ולכאורה הא י"ל בפשיטות דקדושות דעלמא קאמר וע"ע ר"ה י"ב א' דאהך דתנא לירקות ולמעשרות פריך וליתני מעשר כו' וליתני נדר כו' וע"ש בחידושי הר"ן ד"ה וליתני מעשר דכ' ואע"ג דקתני שמיטין ויובלות ל' רבים ולא פרכינן אפ"ה כיון דהכי איכא טעמא פרכינן לגלויי האי טעמא אבל בשמיטין ויובלות דליכא טעמא לא פרכינן משום דלאו פירכא גמרה היא עכ"ל ונ' כוונתו ג"כ משום די"ל דשמיטין ויובלות דעלמא קאמר וע"ע חידושי רמב"ן שבת ט"ו א' ד"ה שמאי אומר דכ' ואחרים מפרשים דבעריסותיכם דכתב רחמנא פליגי מ"ס עריסותיכם תרתי כו' ומ"ס עריסותיכם דכל חד וחד משמע עכ"ל והיינו ג"כ דפליגי בל' רבים דעריסותיכם אי תרתי משמע או עריסות דעלמא עריסה חדא דכל חד וחד משמע וע"ע סנהדרין ד' ב' ורבנן סברי נפשות דעלמא משמע ע"ש פלוגתא דר"ע ורבנן: | ||
'''{{עוגן1|מאי}} דיומדין כו' דיו עמודין וכן דיופרא כו'.''' נ"ב וכזה טב למיתב טן דו וכזה תיבת דיוקן עמ"ש על הגליון שבת קמ"ט א': | |||
{{ | '''{{עוגן1|גליון הש"ס}} לא נצרכה אלא למקום חתך. כעין זה חולין ס"ח ב'.''' נ"ב ועוד שם צ"ט א': | ||
{{ | |||
<noinclude>{{דיקטה}} | |||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־17:28, 14 באוגוסט 2024
גליוני הש"ס עירובין יח א
ומותר להרחיק כל שהוא. נ"ב פירש"י כל מה שבלבו לעשות היקף גדול ודוגמתו תיבת כ"ש שאין פירושו משהו רק אדרבה להיפוך כל כמה גדול שהוא בפסחים פ"ט ב' ומעות כל שהן יפלו לנדבה ע"ש וע"ע כזה תרומות פ"ח מ"ה בכלים כל שהן ע"ש בפיה"מ להרמב"ם וכזה עוד בכלים פי"ט מ"ג מיזרן היוצא מן המטה כל שהן ע"ש ועוד כזה שם פכ"ט מ"א נימיהן כל שהן ושם מ"ג של סיידין כו' כל שהן ע"ש:
מאי ביראות ביראות דעלמא. נ"ב דוגמתו לעיל י"ד ב' מאי לחיין לחיין דעלמא, סנהדרין כ"ז א' מאי שבועות שבועות דעלמא, יבמות כ"ז א' והוא צרות קאמר צרות דעלמא ועמש"ש על הגליון, נדה ח' א' מאי קטנות קטנות דעלמא, תוס' גיטין ג' א' ד"ה אטו דאשלוחין דעלמא קאי, כריתות י"ז א' מאי קטנות קטנות דעלמא, קידושין נ"א ב' מאי בוגרות בוגרות דעלמא וע' תוס' פסחים ט"ז א' ד"ה תירגמא וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' רפ"ז דכ' דאין חיוב לאכול פת ביו"ט רק בליל א' של פסח ושל סכות וכ' שם ע"ז ומקצת מחכמי הארץ הקשו עלי מלשון ימים טובים (דברכות מ"ט ב' שבתות וימים טובים דלא סגי דלא אכיל ע"ש ברשב"א) ואמרתי אני י"ט לילה הראשון של פסת ולילה ראשון של חג ואי נמי ימים טובים דעלמא וכדאמרי' בעלמא מאי בוגרות דקאמר בוגרות דעלמא עכ"ל וע' שו"ת חות יאיר סי' ס"ב אם גם בל' בני אדם יכול אדם לומר שהי' כוונתו כך ע"ש דדן באחד שקרא לחבירו רועה זונות כו' וכ' ואין לתרץ דיבורו שר"ל זונה אחת מזונות דעלמא דבכה"ג ארז"ל מאי לחיין לחיין דעלמא ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"א סי' תמ"ח דכ' בשם הריטב"א פ"ק דכתובות דהא דאמרי' שם חתנים מן המניין נקט ל' רבים משום חתונות רבות הבאות זו אחר זו וכדאמרי' מאי בוגרות בוגרות דעלמא אבל אין לברך ברכה אחת לשני חתנים בבת אחת כו' והרדב"ז שם חולק ע"ז וכ' דפשטא דלישנא דחתנים מן המניין לא משמע הכי ע"ש וע"ע שו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקס"ז דעמד אהך דר"ה ל"ב א' מניין שאומרים קדושות דהל"ל קדושה אן מזה להביא ראי' לפייטנים שהוסיפו קדושות וע"ש שכ' אע"ג דאיכא לפרושי קדושות דמיושב ומעומד כו' עש"ה ולכאורה הא י"ל בפשיטות דקדושות דעלמא קאמר וע"ע ר"ה י"ב א' דאהך דתנא לירקות ולמעשרות פריך וליתני מעשר כו' וליתני נדר כו' וע"ש בחידושי הר"ן ד"ה וליתני מעשר דכ' ואע"ג דקתני שמיטין ויובלות ל' רבים ולא פרכינן אפ"ה כיון דהכי איכא טעמא פרכינן לגלויי האי טעמא אבל בשמיטין ויובלות דליכא טעמא לא פרכינן משום דלאו פירכא גמרה היא עכ"ל ונ' כוונתו ג"כ משום די"ל דשמיטין ויובלות דעלמא קאמר וע"ע חידושי רמב"ן שבת ט"ו א' ד"ה שמאי אומר דכ' ואחרים מפרשים דבעריסותיכם דכתב רחמנא פליגי מ"ס עריסותיכם תרתי כו' ומ"ס עריסותיכם דכל חד וחד משמע עכ"ל והיינו ג"כ דפליגי בל' רבים דעריסותיכם אי תרתי משמע או עריסות דעלמא עריסה חדא דכל חד וחד משמע וע"ע סנהדרין ד' ב' ורבנן סברי נפשות דעלמא משמע ע"ש פלוגתא דר"ע ורבנן:
מאי דיומדין כו' דיו עמודין וכן דיופרא כו'. נ"ב וכזה טב למיתב טן דו וכזה תיבת דיוקן עמ"ש על הגליון שבת קמ"ט א':
גליון הש"ס לא נצרכה אלא למקום חתך. כעין זה חולין ס"ח ב'. נ"ב ועוד שם צ"ט א':
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |