גליוני הש"ס/עירובין/יז/ב

גליוני הש"ס עירובין יז ב

דף י"ז ע"ב

מתוך שניתנה רשות לפנותו כו' מפניהו כו'. נ"ב קצת דוגמא לזה נזיר ס"ה ב' כיון שנתנה רשות לפנות מפנה להן אלא דשם המתוך הוא ממת למת אחר וכאן הוא באותו המת והפינוי בעצמו:

שמלח סדומית יש שמסמא את העינים. נ"ב פסחים מ"ב א':

וכי לוקין על לאו שבאל כו' אלא מעתה דכתי' אל תפנו אל האובות כו'. נ"ב ע' ירושלמי סנהדרין פ"ז ה"י ר' יסא בשם ר"ל שהוא בל"ת שהוא בא מכח עשה ונ' הכוונה דס"ל דאל אינו ל' לאו וכחו רק ככח עשה וע"כ קרי לי' ל"ת שבא מכח עשה היינו ל"ת שכחה רק כעשה וכסברת ר' יונתן דכאן דאין לוקין על לאו שבאל דכל דזוטר מלאו עניינו ממילא רק כעשה ע' ריטב"א קידושין פ"ק י"ג ב' אהך דלכ"ע בעשה עש"ה וע"כ כיון דכחו רק כח עשה קליש ולא חשיב לחלק בין אוב לידעוני, כן נראה כוונת הירושלמי וא"כ קושית הש"ס כאן אלא מעתה דכתי' אל תפנו כו' ה"נ דלא לקה הנה ר' יסא בשם ר"ל דירושלמי סנהדרין הנ"ל ס"ל באמת כן ואין להקשות דאי כחו רק ככח עשה לר' יסא כו' הנ"ל א"כ ראוי שלא יחשב אזהרה כלל לא לבד שלא יחלק ז"א די"ל בפשיטות דס"ל דאזהרת עשה נמי אזהרה היא וכדאמר ג"כ בירושלמי שם הי"א אזהרה למקלל אביו כו' איש אמו ואביו תיראו אף דהוא רק עשה עש"ה:

מי כתי' אל יוציא אל יצא כתי'. נ"ב משמע דלה"א מפרשי' תיבת יצא דפירושו יוציא ולהיפוך מזה מצינו בל' חכמים לקמן ס"ט א' דמפרשי' לישנא דמתני' עד שלא יוציא דפירושו עד שלא יצא והכוונה על היום עד שלא יצא היום ע"ש בהגהות הב"ח:

לביראות. נ"ב ע' שו"ת יד אלעזר סי' י"ט מדוע נקט תנא כהאי לישנא לביראות ולא לבארות כלשון תורה או לבירין וכדמתרגם אונקלוס על בארות ומדוע נקט כהאי לישנא לביראות ע' מש"ש בזה והסכים החת"ס לדבריו ע"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף